העיתונות הפלסטינית והישראלית - בין תעמולה למידע מאוזן

תקציר העבודה:

העיתונות הפלסטינאית החלה דרכה בשנת 1908 בעקבות מהפיכת הטורקים הצעירים ונעה בין ביקורת לאידאולוגיה. חלקם של העיתונים היו ביקורתיים ואירוניים כנגד מנהיגי הטורקים הצעירים ומדיניותם האנטי-ערבית, ובמשך הזמן הלך וגבר הזרם העיתונאי שהפיץ מודעות רעיונית ועסק בבעיות הקולוניאליזם מחד ובהתיישבות הציונית המתהווה מאידך. בשנות ה20 - בלט בעיתונות הפלסטינאית השוני שבין העיתונים 'פלסטין' ו'אל-כרמל', כאשר העיתון 'אל-כרמל' תמך בפאן ערביות ונקט בסגנון תעמולתי יותר, בעוד העיתון 'פלסטין' התייחס ללאומיות הפלסטינאית וקרא לפתור בעיות מקומיות (כבהא, 1995: 2-6).
כמו בעשורים הראשונים של המאה ה20 -, העיתונות הערבית נחלקת לזרמים שונים ולמגמות שונות. חלקם של העיתונים מהווים שופר לשלטון בעוד אחרים תומכים יותר בתהליך השלום או לחילופין, מביעים את דעותיהם של ארגוני הסירוב (סובלמן, 2000: ב3). נראה כי גם בעיתונות הישראלית קיים שוני בולט בין עיתונים המייצגים את הזרם המרכזי, כמו 'מעריב', לבין עיתונים המאופיינים בנטייה ימינה כ'ידיעות אחרונות' [השייך למשפחתו של סילבן שלום], או שמאלה כ'הארץ' [שלמרות הפלורליזם הרעיוני, נוטה בדרך כלל לעמדות המקובלות בחלק היוני של המפה הפוליטית].

לפיכך תהיינה שאלות עבודתי כדלהלן:
1. האם העיתונות הכתובה מכוונת דבריה לתעמולה או חותרת לאיזון תקשורתי?
2. האם קיים הבדל בין המגמות בעיתונות הפלסטינאית לעיתונות הישראלית?

צרכני התקשורת המזרח-תיכונית, ערבית ועברית, חשופים במצב המלחמה לתעמולה יותר מאשר לעיתונות מאוזנת. אלה שניסו להאזין ולאזן את החדשות, נאלצו לספוג ביקורת מגורמים שונים בחברה ובממסד (מנצור, 19 :2000). בעבודתי ארצה לטעון כי עיתונים המקורבים לממסד משלבים יותר תעמולה מאשר עיתונים הנוטים לכיוון היוני ומביעים תמיכה בתהליך השלום. איני מתייחסת לעיתונים הנוטים לעמדות המנוגדות לתהליך השלום, שכן עמדות אלו מאופיינות בקו תעמולתי שנועד לקעקע את התהליך ועל כן עיקר הדיון הוא לגבי העיתונים הנוקטים בקו ממסדי לבין עיתונים הנוקטים בקו יוני בעת תהליך שלום. ההבדל נובע מכך שהקו הממסדי אמור להתייחס למגוון הזרמים באוכלוסיה ולרצות בצורה מסויימת גם זרמים מנוגדים, בעוד שעיתון בעל מגמות יוניות מאזן יותר את התמונה ואינו מהווה שופר שלטוני.
על מנת לתמוך בטענתי אציג בפרק הראשון סקירה ספרותית לגבי מודלים של השפעה תקשורתית, תעמולה תקשורתית והתפתחויות תקשורתיות שלאחר הסכם אוסלו. בהתאם למסקנה העשויה להצטייר מסקירה זו, אביא בפרק השני מספר ידיעות הנוגעות לסכסוך מתוך העיתונות הפלסטינאית בת-תקופתנו, תוך התייחסות לעיתונים 'אל-איאם', 'אל-חיאת אל ג'דידה' ו'אל-קודס', כאשר שני העיתונים הראשונים נוטים לייצג עמדה ממסדית של הרשות הפלסטינאית ואילו 'אל-קודס' נוקט קו התומך בתהליך השלום עם ישראל (סובלמן, 2000: ב3). מול עיתונים אלה אביא בפרק השלישי סקירה מדגמית מידיעות התקופה הנוגעות לסכסוך מעיתוני 'הארץ', 'מעריב' ו'ידיעות אחרונות'. את מסקנותיי לגבי שאלות עבודתי וטענתי אביא בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': תקשורת ותעמולה
1.1. מודלים של השפעה תקשורתית
1.2. עיתונות ערבית ויהודית לפני הסכמי אוסלו ואחריהם
פרק ב': רשימות וידיעות בעיתונות הפלסטינאית
פרק ג': רשימות וידיעות בעיתונות הישראלית
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אזרחי, י., "תנו להם מצלמות!", העין השביעית 29, 2000, עמ' 12-13.
גבאי, מ., (עורך), (1990), הצהרות והחלטות בנושא הפלסטיני 1989-1950, יד טבנקין, אפעל.
כבהא, מ., (1995), העיתונות הערבית הפלסטינית בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, החוג למזרח תיכון, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
ליבס, ת., "חדשות בטלוויזיה וטעות הייחוס הבסיסית", פתו"ח 1, 1992, עמ' 49-64.
מנצור, ע., "חיים בבועה", העין השביעית 29, 2000, עמ' 18-19.
סובלמן, ד., "עיתונות בעימות", הארץ, 6.12.2000, עמ' ב3.
סובלמן-שמעון, ב., "פצצת תבערה", העין השביעית 29, 2000, עמ' 14-17.
Boyd, D.A., (1982), Broadcasting in the Arab World, Temple University Press, Philadelphia.
Hilal, J., "The Effect of the Oslo Agreement on the Palestinian Political System", Giacaman, G.X. Lonning, D.J., (ed.), (1998), After Oslo, Pluto Press, London, pp. 121-145.
Schramm, W. Porter, W., (1982), Men, Women, Messages and Media, 2nd Edition, Harper and Row, New York.
Shinar, D., (1987), Palestinian Voices, Lynne Rienner Publishers, Boulder.

תגים:

פרופוגנדה ערבית · הסכמי אוסלו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העיתונות הפלסטינית והישראלית - בין תעמולה למידע מאוזן", סמינריון אודות "העיתונות הפלסטינית והישראלית - בין תעמולה למידע מאוזן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.