משמעות שמותיהן של כתות \ קבוצות בימי בית שני

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו היא לסקור את הכתות בימי בית שני תוך ניסיון לברר את מקור שמותיהן.

אחד מסימני ההיכר של החברה היהודית בארץ ישראל בימי הבית השני הוא הפיצול הרב שלה למגוון של קבוצות וזרמים דתיים ורוחניים, החורג בהרבה מן הריבוד החברתי או המעמדי המצוי בכל חברה אנושית.
לא מדובר רק בפיצול שבין קבוצות העילית השליטות (ממעמד הכהונה או ממעמד אחר) שנטו לספוג לתוכן השפעה תרבותית של החברה ההלניסטית רומית הסובבת, ובין המוני העם הסגורים בדרך כלל להשפעות אלו. הבחנה זו כוחה יפה לגבי החברה היהודית לאורך רוב ימי הבית השני. דומה כי סיבה נוספת לפיצול הרב לזרמים היתה נעוצה בשאלות כבדות הרבה יותר והן: מהי היהדות, מהם האמונות והדעות הנחשבות ביהדות כנורמטיביות (מחייבות), וכן מהי המשמעות המעשית הנגזרת מאמונות אלה- שהרי ההתנהגות היומיות של האדם בישראל מוכתבת על ידי מערכת מקיפה ומחייבת של מצוות "עשה" ו"לא תעשה". הויכוח בשאלות אלה נגע איפוא לעצם מהותה של היהדות.
לגבי התקופה הפרסית אין בידנו מידע של ממש על קבוצות מוגדרות מסוג זה, אך לא כן הדבר בהמשך. כבר בתקופת מרד המכבים ניתן לגלות את עקבותיה של קבוצת "חסידים": הללו לחמו אומנם לצד מתיתיהו ובניו אך שלא כמו שאר הלוחמים הן לא נטלו חלק בשאיפות הלאומיות-פוליטיות של החשמונאים. יעדיהם של החסידים היו יותר רוחניים ופולחניים: שיחרור בית המקדש והחזרת עבודת הקודש.
יתכן כי גם הקמת המדינה החשמונאים עוררה שאלות נוספות לגבי אופיה הרצוי של מדינה יהודית.

ראשי פרקים
1. מבוא
2. אופי הקבוצות והכיתות
3. משמעות שמות הכיתות
א. סיקריים
ב. כת היחד
ג. פרושים
ד. איסיים
ה. מינים
ו. צדוקים
ז. בייתוסים
4. מראי מקום
5. סיכום העבודה
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

זוסמן יעקב, "חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר יהודה", תרביץ, כט', תש"ן.
כהן יחזקאל, פרקים בתולדות תקופת הקנאים, המחלקה לתרבות תורנית, משרד החינוך והתרבות, ירושלים, תשל"ח.
לוין ישראל ל., "המאבק הפוליטי בין הפרושים לצדוקים בתקופה החשמונאית", בתוך רפופורט ואחרים (עורכים),פרקים בתולדות ירושלים בימי השני השני-ספר זיכרון לאברהם שליט, ירושלים תשמ"א.
נאמן י., "היחסים בין יהודים ושאינם יהודים בגליל" סיני, תש"ן.
פייר וידאל נאקה, "יוספוס פלאויוס ומצדה", זמנים, 13, 1983.
פלוסר דוד, "פרושים צדוקים ואיסיים בפשר נחום", בתוך ספר זכרון לג' אלון, תל-אביב, תש"ל.
סגל מ.צ., "לתולדות כת היחד", תרביץ, כ"ג, תשי"א.
סגל מ.צ., מגילת הסרכים, ירושלים, תש"ך.
פלוסר דוד, "פרושים צדוקים ואיסיים בפשר נחום", בתוך דורמן מ. ואחרים (עורכים), מחקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית, תל-אביב, תש"ל.
צייטלין שניאור זלמן, "הצדוקים והפרושים, פרק בהתפתחות ההלכה", הוצאת המאסף, ניו יורק, תרצ"ו.
קלויזנר, הסטוריה של הבית השני, ירושלים, תשכ"א,
קיסטר מנחם, "לתולדות כת האיסיים-עיונים בחזון החיות", תרביץ, נו', תשמ"ז.
VERMAS G., "THE ETYMOLOGY OF "ESSENES", POST BIBLICAL STUDIES, SHEFFIELD, 1989.
BAUMGARTEN A.I., "THE NAME OF THE PHARISSES", JBL, 102, 1983, PP.411-428.

תגים:

מסורת · בית · מקורות · המקדש · השני · כינוי · אמונה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "משמעות שמותיהן של כתות \ קבוצות בימי בית שני", סמינריון אודות "משמעות שמותיהן של כתות \ קבוצות בימי בית שני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.