המשמעויות העולות מספר יונה הנביא

תקציר העבודה:

ספר יונה הוא אחד מתרי עשר. עבודה זו דנה בנקודות הנוגעות למוסר ההשכל העולה מהספר, בעיקר בכל הנוגע לנושאי תשובה, אמונה ובטחון בה'.
על פי פשט הפסוקים בספר יונה, נחשב יונה לכובש נבואתו, שהרי נצטווה ללכת לנינוה ולהתנבא. ויונה מסרב לציווי ומנסה לברוח מה' על ידי בריחה תרשישה. הפרשנים טוענים כי מעשהו של יונה אינו סותר את ההלכה בעניין כובש נבואתו ולא הייתה כאן עבירה שעונשה מיתה בידי שמיים, מאחר ובריחת יונה לא הייתה בריחה מאת ה', אלא מהשראת השכינה. חז"ל אומרים כי יונה לא הסכים למסור נבואה לנינוה מתוך מחשבה תחילה והעדיף למות ולא לתת לנינוה את האפשרות לחזור בתשובה ולהינצל, ובעתיד להילחם בישראל. יונה פעל מתוך מסירות נפש למען עם ישראל. בנוסף לכך מסבירים המפרשים שכאשר אמר הקב"ה ליונה "קום לך אל נינוה וקרא עליה" לא פירט לו הקב"ה מהם הדברים שעליו לומר. וכבר בשלב זה ברח יונה לחוץ לארץ, לפני שהספיק הקב"ה לפרט לו מהם הדברים שעליו להתנבאות. ולכן אין כאן עניין כובש נבואתו, כי טרם נאמר ליונה מה יאמר.

הנקודה השניה הנדונה בעבודה היא הגורלות שהפילו המלחים, במיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות.
בשעת בריחתו של יונה תרשישה עולה הוא על אחת מן האוניות, ובשעת הסערה מחליטים המלחים להטיל גורל שעל פיו יקבע את מי להשליך לים. משמעות הדבר הוא שיש צורך לבחור אדם מתוך מספר אנשים שיעשה מעשה מסוים, ואין עדיפות על פני חברו, ואין שום דרך לבחור את האחד שיעשה את הפעולה, אזי משתמשים בגורל. בתנ"ך נמצאו מקומות רבים בהם סמכו על הגורל. המקרה המפורסם ביותר היה כאשר הורה הקב"ה למשה לבחור שבעים זקנים. יהושוע השתמש בפתרון רבו משה ואף הוא הטיל גורל במקרה של עכן.
הקושי העולה מסוג הגורל שנעשה בספר יונה הוא, האם ההלכה מאפשרת לאנשי חברה כל שהיא הנמצאת בצרה, לבחור באדם אחד מתוכם ולהקריב את חייו על מנת שינצלו הם בעצמם?! הטלת יונה אל הים גרמה להצלת שאר נוסעי הספינה, אך מאידך צעד זה יכל לגרום למות יונה. הרמב"ם פוסק שבחירת אדם והקרבת חייו על מנת להציל את השאר, היא פעולה פסולה. מכאן שמעשה המלחים אינו מעשה ראוי כלל. אך האם העובדה שיונה אינו נבחר ישירות על ידי המלחים אלא על ידי הגורל, יש בו כדי להפוך את המעשה לראוי? המפרשים חלוקים בתירוץ- חלקם אומרים כי לא הסתמכו על גורלות וחלקם טוענים כי המלחים לא הכירו את הדת היהודית ולכן הטילו גורלות.

נקודה שלישית היא צער בעלי חיים שעברו בעלי החיים בנינוה. כחלק מתשובת אנשי נינוה ציווה עליהם מלכם, ש"האדם והבהמה, הבקר והצאן אל יטעמו מאומה, אל ירעו ומים לא ישתו". על מעשה זה מתעוררת שאלה: האם עינוי בעל חיים כחלק ממעשה התשובה הוא אכן מעשה רצוי? בגמרא מובא עד כמה איסור צער בעלי חיים חמור הוא. ועד כמה יש להיזהר מלעבור עליו. דעת רוב הפוסקים נוטה שצער בעלי חיים דאורייתא הוא, אם כי נחלקו הדעות מה הוא המקור המדויק. ומבאר רש"י שאין מקור לאיסור צער בעלי חיים לגוי אלא רק לישראל. אם כן נמצא שעל פי רש"י אנשי נינוה לא חטאו כלל. אך האם פעולת עינוי הבהמות כחלק ממעשה תשובה כשרה היא? בירושלמי נאמר שאנשי נינוה נחשבים לעושי תשובה מתוך רמיה. כלומר: לרבותינו יש ביקורת רבה על כך שאנשי נינוה עינו את הבהמות. יש המבארים את פעולת מלך נינוה בכך שאומרים שמלך נינוה פרעה היה, ולאחר שראה כיצד הסוסים טבעו בים סוף, הסיק מכך שהבהמה נידונה כאדם. יש הסוברים שכחלק ממעשה תשובת נינוה החזירו אנשי נינוה את הגזל שהיו בידיהם. ולכן עינו את הבהמות כדי שיורידו ממשקלם ולא יישאר מהם מאומה מן הגזל. על השאלה האם עינוי הבהמות כחלק מתשובה הוא בגדר עבירה, נראה שפעולה זו אינה רצויה אך ישנם אופנים שבהם הדבר מותר. ולכן יש המפרשים כי אנשי נינוה פעלו באופן מותר.

הנקודה העיקרית העוברת כחוט השני בכל הסיפור הוא המוסר השכל: אדם צריך לשמוע בקול יוצרו וחייב לעשות תשובה. הקב"ה ברא את האדם והעולם ישרים בגופם. שמירת החוקים, שהבריאה מתנהלת על פיהם, יכולה להביא לאדם ולחברה האנושית אושר מלא, אולם כל סטייה מן הכללים הללו מביאה לעבריינים עונש טבעי. חוקים אלו הם יסוד האמונה ומי שעובר עליהם צריך לחזור בתשובה טבעית-גופנית, הנולדת מתוך חשבון ובירור הגיוני. העונש על עבירות אלו ידוע לאדם מן הניסיון ולכן התשובה עליהם קלה ופשטוה.מציאת הדרך הנכונה לתשובה הגופנית קשורה בתשובה הנפשית-רוחנית ובתשובה האמונית והשכלית
נקודה חשובה אחרת היא האמונה בהבטחת ה'- כאשר ה' מבטיח באמצעות נבואה כי המצב יהיה טוב- יש חובה להאמין בכך.

תוכן העניינים:
תקציר
מבוא
מטרת העבודה
הצגת הנביא
מי היה יונה
פרק ראשון-פעילות של יונה כנביא
פרק שני- בטחון ואמונה בה'
פרק שלישי- כבישת הנבואה ע"י יונה
האיסור לכבוש נבואה
הכרתו של יונה במעשיו
תפילותיו של יונה במעי הדג
סוד הגאולה העתידה ביונה ובישעיהו
תשובת יונה בהשוואה למעשי תשובה אחרים
פרק רביעי- משמעות הטלת הגורלות
פרק חמישי- צער בעלי חיים כחלק מתשובת אנשי נינוה
ציווי מלך ננוה
המניע לציווי מלך נינווה לעינוי הבהמות
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

איש צדיק היה - שמחה רז, הוצאת ש. זק, מהדורה 26, ירושלים תש"ס.
בית שרגא - הרב יצחק סנדר, הוצאה Balshon printing and of fset co , ניו יורק תשכ"ח.
דרשות הר"ן - הוצאת מוסד הרב קוק , ירושלים תשס"ג.
הלכות יסודי התורה לרמב"ם - הוצאת אשכול.
טורי אבן - ר' אליעזר רוקח, הוצאת ישיבת אוהל יוסף, בני ברק תשמ"ג.
ילקוט שמעוני - מיסודו של רבנו שמעון הדרשן מפרנקפורט, הודפס בשנת התשכ"ב.
כד הקמח - ר' בחיי, מוסד הרב קוק , ירושלים תש"ל.
ליקוטי שיחות לרבי מלובאוויטש - הוצאת קה"ת
מדרש תנחומא - הוצאת תפארת, ירושלים תשמ"ח.
מורה נבוכים - הוצאה לאור אוניברסיטה תל אביב, תל אביב תשס"ג.
מחזה עליון - ר' יצחק סנדר, Star composition service , ניו יורק תשמ"ז.
מכילתא דרבי ישמעאל - הוצאת עקיבא יוסף, ירושלים תש"ל.
מנחת חינוך - הוצאת מוסד הרב קוק.
ספר המאמרים - הוצאת קה"ת
ספר התודעה - הוצאת יד אליהו כי טוב, ירושלי תשנ"ג.
ספרי - מכון לב שמח, ירושלים תש"ן.
עין יעקב - הוצאת עם עולם, ירושלים תשכ"א.
עקידת יצחק - ר' יצחק עראמה, ישראל תשל"ד.
פרקי דרבי אליעזר - צלום דפוס ורשא, תרי"ב, יצא לאור ירושלים תשכ"ב.
צער בעלי חיים בהלכה ובאגדה - יצחק אשכולי, הוצאת מוסדות המעיין, תשס"ב.
שו"ת הרדב"ז - ר' דוד בן זמרא, וורשא 1882.
שו"ת עטרת פז - פנחס זביחי, הוצאת תפארת ישראל עטרת שרה, ירושלים תשס"א.
שו"ת ציץ אליעזר - אליעזר יהודה וולדינברג, הוצאת אשכול, ירושלים תשמ"א.
שמונה פרקים לרמב"ם - הוצאת שילת, ירושלים תשנ"ז.
תלמוד בבלי - הוצאת המאורות, תשל"ב.
תלמוד ירושלמי - הוצאת המסורה, תשל"ה.
תנ"ך מקראות גדולות - הוצאת אשכול, ירושלים תשל"ו.

תגים:

מוסר השכל

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המשמעויות העולות מספר יונה הנביא", סמינריון אודות "המשמעויות העולות מספר יונה הנביא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.