היישום אינו מחובר לאינטרנט

מקומות קדושים, הנצחה וזיכרון - נבי סמואל (קבר שמואל הנביא)

עבודה מס' 068545

מחיר: 241.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירה היסטורית ובחינת מקומו בשלוש הדתות.

2,757 מילים ,8 מקורות ,2007

תקציר העבודה:

מיקומו האסטרטגי של נבי סמואל, בגובה של 885 מטר מעל פני הים, הופך אותו לאחד האתרים הבולטים ביותר בסביבות ירושלים, ולכן לא יכול היה נבי סמואל שלא למלא במרוצת ההיסטוריה תפקיד משמעותי. מבחינת קדושה, קדוש האתר לנוצרים, ליהודים ובמידה פחותה גם למוסלמים. הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה" כיוון שכאשר עלו לירושלים מכיוון מישור החוף דרך בית חורון (בשנת 1099), נגלתה ירושלים לעיניהם ממקום זה בפעם הראשונה.

בצליינות הנוצרית מוכר נבי סמואל בשם "ארימתיאה" (רמה המקראית) או "שילה" (גם המקראית), ובמקורות היהודיים הוא נקרא תמיד בשם "רמה". אלמוקדיסי, גיאוגרף מוסלמי בן ירושלים מהמאה ה-10, מכיר את המקום בשם "דיר שמואל" (מנזר שמואל), וכיום נתקבע שמו של המקום על-פי המקור הערבי - נבי סמואל. כפי הנראה, במשך הדורות זוהה המקום כקבר שמואל הנביא, בואריאציה זו או אחרת, אולם המקורות הלמדניים הנוצריים העדיפו להעניק למקום שם מוכר יותר להמוני הצליינים שלא הכירו את ארץ ישראל (שילה), והיהודים נתנו לו את השם אותו זיהו עם שמואל המקראי (רמה), ורק הערבים, שלא היו כבולים וצמודים לטקסט דתי, קראו למקום בשמו המקורי, כפי שהיה ידוע במשך מאות בשנים - נבי סמואל .

בפרקים הבאים אנסה לבחון בקצרה את ההיסטוריה של המקום, את הקשר הרופף בין "נבי סמואל" לבין קברו של שמואל הנביא וכן את תופעת העלייה לרגל למקום במשך הדורות, בעיקר העלייה לרגל הנוצרית והיהודית.

תוכן העניינים:
מבוא
חלק ראשון: ההיסטוריה של נבי סמואל
חלק שני: זיהוי נבי סמואל עם קברו של שמואל הנביא
חלק שלישי: העלייה לרגל לקברו של שמואל הנביא
סיכום
רשימת קריאות

קטע מהעבודה:

בצליינות הנוצרית המסורתית, העלייה לרגל אל המקומות הקדושים, היא בעיקרה תהליך מעגלי. יציאה מן החברה, מסע שבמהלכו הצליין חווה חוויה רגשית, שיא רוחני שבסיומו חזרה לביתו ולחברה, ובכך משלים המאמין את מסעו הצלייני. המסעות הצלייניים אל ארץ הקודש התחילו כבר בתקופה הביזנטית. בשנת 325 התקיימה ועידת ניקאה בה הצהיר קונסטנטינוס על הנצרות כדתה הרשמית של האימפריה. הנוצרים, שעד אז היוו דת מיעוט נרדפת, זכו לתמיכה נרחבת מצד הקיסר החדש. ארץ הקודש שנפתחה בפניהם, העלתה את האפשרויות לעלות לרגל לאתרי הקודש הנוצריים, אתרים אודותיהם שמעו וקראו בספרי הקודש, אך טרם זכו לראות במו עיניהם. בתקופה זו אתרי העלייה לרגל המרכזיים היו ירושלים ובית לחם.

כפי שראינו בחלקים הקודמים, ובעיקר אם אנו מסתמכים על עדותו של אלמוקדיסי מהמאה העשירית, ניתן לשער כי עד הכיבוש הצלבני לא שימש נבי סמואל כמקום תפילה נוצרי, יהודי או מוסלמי, אלא שימש כמנזר, חרב או פעיל.

תגים:

שמואל הנביא · צליינות · עליה לרגל · קדוש · קבר · אתרים · זיהוי אתרים · אתרי זיכרון · מיתוסים

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מקומות קדושים, הנצחה וזיכרון - נבי סמואל (קבר שמואל הנביא)", סמינריון אודות "מקומות קדושים, הנצחה וזיכרון - נבי סמואל (קבר שמואל הנביא)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.