דת אזרחית-המניע להנצחה וזיכרון

תקציר העבודה:

בישראל כמו בעולם, מקובלים ההנצחה והזיכרון לחללי המלחמות. הדבר בא לידי ביטוי באנדרטאות רבות ובמפעלי הנצחה נוספים ומגוונים. הסוגיה המרכזית שבה יעסוק מחקר זה הינה בדיקת המניע להנצחה ולזיכרון, בדיקת הגורמים המוליכים בני אדם כעדר המקדש סמלים וערכים לאומיים והתהוות תהליך סוציאליזציה זה.
במסגרת הסוגיה ארצה לברר האם קיים דפוס בתפיסת עולמם של האנשים המניע אותם לכך ואם היעדרותו של אותו דפוס מפחית את מינון האלמנטים המקדשים את אותם סמלים וערכים לאומיים.

במסגרת המושג "דת אזרחית", אשר הוצג לראשונה על ידי ז'אן ז'ק רוסו, התפתחו אלמנטים חברתיים במובנם היותר עמוק והפכו למיתוס ולאתוס לאומי.
למעשה ניתן לראות בדת האזרחית והדת המסורתית מבנה חברתי שמרכיביו השונים, היינו אמונות, סמלים וטקסים, יוצקים משמעות הן למושגים אומה ומדינה והן למושג הדתי כשלעצמו (אלמוג, 1996).
לתהליך החדרת אקט הנפילה במלחמה אל התודעה החברתית, המוסרית והפוליטית של החברה, חשיבות רבה בהטמעת הפולחן האזרחי ובהפיכתו לגורם במערכת הפטריוטית, אשר בה חשובים סמלים כאדמה, הבטחות מיתולוגיות אלוהיות שחדרו לרובד האזרחי, סמלים ודגלים, יותר מאשר חיי הפרט.
מחקר זה יבדוק האמנם קיים דפוס חשיבה ותפיסה בקרב החברה המוביל לקידוש הזיכרון והסמל הלאומי וכיצד התפוררותו של אותו דפוס משנה את התייחסות האוכלוסיה לסמלים אלה.
שאלת המחקר בעבודה זו תהיה: מה גורם לבני אדם ללכת בעדר, לקדש סמלים וערכים לאומיים, אשר אינם תורמים להם דבר וכיצד מתהווה אותו תהליך סוציאליזציה?
שאלות המשנה תהיינה:
1. כיצד פועל אידאל ההירואיות וההקרבה על ההמונים המוכנים לבטל את עצמם ולאבד את חייהם עבור המלחמה? בשאלה זו אעסוק בפרק הראשון. במסגרת הדיון בשאלה זו אתייחס למכלול הנקודות הנוגעות לדת האזרחית ולשליטתה בכלל החברה.
2. כיצד מוטמע זכר הנופלים בקרב בתודעה הלאומית? במסגרת שאלה זו אתייחס בפרק השני למסלול כניסתו של זכר הנופלים בקרב לתודעה הלאומית באירופה וארה"ב ואברר כיצד הפך זכר הנופלים לחלק ממערכת הסוציאליזציה במדינות השונות תוך שימת דגש על מעמדם של הנופלים בעיני החברה.
3. כיצד בא לידי ביטוי זכר הנופלים בקרב לנבכי התודעה הלאומית בקרב החברה הישראלית? במסגרת שאלה זו אתייחס בפרק השלישי לדרכי ההנצחה השונות והמגוונות שהונהגו בישראל.
4.כיצד משפיע תהליך ההנצחה על התפתחותה של יחידה לוחמת? לצורך כך אתייחס למקרה מבחן של יחידה אחת מצה"ל - חטיבת גולני, תוך בחינת תהליך ההנצחה והשפעתו על השינויים שאירעו בחטיבה מבחינה חיצונית ופנימית מאז 1948, עת הוקמה היחידה ועד ימינו.
5. האם שינוי סדרי העדיפויות בחברה משנה את התייחסות ההמונים ואת עיסוקם בזכר הנופלים לטובת אלטרנטיבות אחרות?

בחיבור זה ארצה לטעון כי מטרתה של הדת האזרחית הפועלת לצורך הטמעת רעיונות המשרתים את הממסד החברתי ואת המערכת הפוליטית גורמת ליצירת מערכות טקסיות וסמליות שונות הקובעות את דפוסי קידוש הלאום והארץ. לצורך כך הצגת הנופלים כדמויות מופת ויצירת קירבה אינטימית של כלל האומה אל הנופלים גורמת לשכלולם של תהליכי הנצחה ולגיבוש התפיסה הכלל חברתית כלפי האידאל הפטריוטי.

בהמשך אטען כי השוני שחל בחברה, מאז היתה המדינה תחת תחושת המצור תוך קידוש הילת המחתרות שפעלו קודם הקמת המדינה ושינוי פני החברה מגישות סוציאליסטיות ואידאליסטיות לגישות הישגיות וצרכניות, גרם לכך שהחברה שוב אינה רואה בהקרבה אידאל ואינה מחזיקה מתפיסה זו ערך קדוש ונעלה, כאשר תם עידן הקולקטיביות והאדם הפך להיות אינדבידואליסט יותר, כשהדאגה האישית גברה על הדאגה לכלל.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': הדת האזרחית - מכשיר לעיצוב האידאל הלאומי
1.1 הסיבות להתהוותה של דת אזרחית בישראל
1.2 שקיעתה של הדת האזרחית
פרק ב': דרכי הנצחה וזיכרון - סקירה כללית.
2.1 מיתוס חווית המלחמה באירופה של תחילת המאה ה-20
פרק ג': הנצחה, זיכרון ושכול בישראל
3.1 משפחת השכול
3.2 דפוסי הנצחה בישראל
3.2.1 האנדרטאות
3.2.2 שילוב ההנצחה בסביבה הלאומית והחברתית במוטיבים
סמליים
3.2.3 בתי הקברות הצבאיים
3.2.4 יום הזיכרון
3.2.5 סמלי הנצחה המכוונים לתפישת הציבור לצורך מעורבותו
הנפשית
ספרי יזכור
בתי כנסת
קריאת שם אדם שנולד על שמו של חלל
מפעלי הנצחה בתחום החינוך המשלים
הנצחה במוסדות החינוך
אתרי טבע ונוף
מפעלי הנצחה מיוחדים
3.3 ההתייחסות להנצחה ולשכול מקום המדינה ועד ימינו
מתקופת טרום המדינה ועד לאחר מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים עד סוף שנות ה-80
מסוף שנות ה-80 ואילך

פרק ד': מקרה חקר: תהליך ההנצחה בחטיבת גולני
4.1 חטיבת "גולני" ניתוח דפוסי הנצחה
פרק ה': מחקר בדבר מערכת ההנצחה מול התפיסות החברתיות בישראל
פרק ו': דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אורבך, א.א., "ההנצחה ומשמעותה", מתוך: שמיר א. (עורכת), (1975), ההנצחה ומשמעותה: היבטים שונים של הנצחת חללי צה"ל, המחלקה להנצחת החייל, משרד הביטחון, אגף השיקום, תל אביב.
אבן זוהר, א., "הצמיחה וההתגבשות של תרבות מקומית וילידית בארץ ישראל", קתדרה 16, 1980, עמ' 161-206.
אורן, י., 1984, תורת החינוך החברתי, יחד, ראשון לציון
אילון, ע.,(1988), הבט אחורה בבהלה מסוימת - רישומים מארץ ישראל וסביבותיה, עם עובד, תל אביב.
אלמוג, ע., "אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל: ניתוח סמיולוגי", מגמות ל"ד(2), 1991, עמ' 179-210.
אלמוג, ע., "עמוד אש חדש", פוליטיקה 43/44, 1992, עמ' 7-11
אלמוג, ע., "דת חילונית בישראל", מגמות ל"ז(3), 1996, עמ' 314-339.
אשכול, י., (1985), דרכים להנצחה, משרד הביטחון הוצאה לאור, תל אביב.
בן-מרדכי, י., "אדמת חדרה הקדושה", משקפים 31, 1997, עמ' 10-13
בר-טל, ד.; "הסכסוך הערבי - ישראלי כבלתי-נשלט והשתקפותו בספרי הלימוד הישאלים", מגמות לט, 1998/9, עמ' 445-491.
בר-טל, ד., וזולטג, ש., "השתקפות דמות הערבי ויחסי יהודים-ערבים במקראות", מגמות לב, 1989, עמ' 301-317.
בר-טל, ד., ורביב, א., "מי הוא פטריוט: תפיסת המושג פטריוט בעיני תלמידי בתי ספר תיכוניים", עיונים בחינוך 42, 1985, עמ' 33-52.
דון יחיא, א., וליבמן, צ., "הדילמה של תרבות מסורתית במדינה מודרנית: תמרות והתפחויות בדת האזרחית" של ישראל", מגמות כ"ח, 1984, עמ' 461-485.
האזרחי, י., "אנדרטאות", מעריב, 16.6.1961.
האזרחי, י., "יום אחד" מתוך: כהן, א., (תשל"ה), אדם במלחמה, עמ' 297-309
הלוי, י., "בהדר גבורתם" מתוך: כהן, א., (תשל"ה), אדם במלחמה, עמ' 259-273.
וינטר, ג'., "בחיפוש אחר הדור האבוד", זמנים 65, (1998/9), עמ' 26-43.
טרמבו, ד., (1977) [1939], ג'וני שב משדה-הקרב, תרגום: בר, א., תמוז, תל אביב.
יחיאל, מ., "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל", מחשבות כלו-טבת, תשל"ה, עמ' 7-8,11
יצחקי, א., (1976), אתרי גבורה, הוצאת כרוב, חולון.
כפיר, נ., "ההיבט השיקומי של ההנצחה", בתוך: א. שמיר, (עורכת), (1975), ההנצחה ומשמעותה, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, ע"מ 16-21.
לוי, ש., "על במותיך חלל", מאזניים נ"ח(9-10), 1985, ע"מ 53-54.
לוינגר, א., (1993), אנדרטות לנופלים בישראל, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
מוסה, ג'., "פולחן החייל המת; בתי קברות לאומיים ותחייה לאומית", זמנים 6, 1981, עמ' 3-14
מוסה, ג'.ל., (1993), הנופלים בקרב, עם עובד, תל אביב.
מלקינסון, ר., ויצטום, א., "שכול והנצחה: הפנים הכפולות של המיתוס הלאומי", מתוך: מלקינסון, ר., רובין, ש. וויצטום, א., (עורכים), 1993, אובדן ושכול בחברה הישראלית, ירושלים, ההוצאה לאור של משרד הביטחון.
מלקינסון, ר. וויצטום, א., "מ"מגש הכסף" ועד "מיזכור את הזוכרים": היבטים פסיכולוגיים של אבל וניתוחים היסטוריים וספרותיים", 2000 12, 1996, עמ' 211-239.
נגיד, ח., "מיום כיפורים זה עד יום הזכרון", דבר, 3.10.95, ע"מ 13.
נאור, מ., 1991, תנועות הנוער בישראל 1920-1960, יד יצחק בן צבי, ירושלים
נווה, ח., "על האובדן, על השכול ועל האבל בהוויה הישראלית", 2000 (16), 1998, עמ' 83-120.
עזריהו, מ., "בין שתי ערים: הנצחת מלחמת העצמאות בחיפה ובתל אביב מחקר בעיצוב הזיכרון הישראלי", קתדרה 68, 1993, עמ' 98-125.
עילם, י., "של מי הזיכרון הזה?", זמנים 59, 1997, עמ' 102-103
עפרת, ג., "על האנדרטה וחובות המקום", קו 4/5, 1982, עמ' 58-62.
סיוון, ע., (1991), דור תש"ח: מיתוס דיוקן וזיכרון, מערכות, צבא ההגנה לישראל, משרד הביטחון, תל אביב.
פיכמן, א., "מיתוסים במאה ה20-", מתוך: פיכמן, א., (אוצרת), (1996), מיתוסים במאה ה20- (קטלוג), גלריה יד לבנים, רעננה, ע"מ 6-7.
פלטהיים, א., "גילוי", מתוך: צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא וביטחון, (1982), רביבים, תל אביב, עמ' 219-220.
רובין, נ., "ביטויי אבל והנצחה לא-רשמיים ביחידה צבאית", מגמות , אפריל, 1987, עמ' 139-149.
רובינשטיין, א., (1997), מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל אביב.
רובינשטיין,א., (1980), מהרצל עד גוש אמונים וחזרה, שוקן, ירושלים ותל אביב.
קסטלר, א., ג'יד, א., רייט, ר., סילונה, א., פישר, ל. וספנדר, ס., (1953), האל שהכזיב, פלס, תל אביב.
קרק, ר., "למי שייכת האדמה?", משקפיים 31, 1997, עמ' 16-19.
שמיר, א., (עורכת), (1989), גלעד - אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל, משרד הביטחון, המועצה הציבורית להנצחת החייל, אגף השיקום, תל אביב.
שמיר, מ., (1958), הוא הלך בשדות, עם עובד, תל אביב.
שמיר, מ., (1963), פרקי אליק - במו ידיו, עם עובד, תל אביב.
שמיר, א., (1996), הנצחה וזיכרון: דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי הזיכרון, עם עובד, תל אביב.
תידור, באומל, י., "אילנה שמיר, הנצחה וזיכרון: דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי הזיכרון", ציון ס"ב(ד), תשנ"ז, עמ' 437-440
תירוש, ס., "אין אדמה תמימה", משקפים 1997,31, ע"מ 5.
Azaryahu, M., "From Remains to Relics: Authentic Monuments in the Israeli Landscape", History Memory, 1993, pp. 82-103.
Becker, A., "From Death to Memory: The National Ossuaries in France After the Great War", History Memory, 1993, pp. 32-49.
Katriel, T., "Remaking Place: Cultural Production in an Israeli Pioneer Settelement Museum", History Memory, 1993, pp. 104-136.
Kelly, G.A., (1986), Mortal politics in eighteenth century France, historical reflections, Waterloo, Canada
Liebman, C. Don Yehyia, E., (1983), Civil religions in Israel: traditional judaism and political culture in the jewish state, University of California press, Berkeley.
Maier, C.S., "A Surfeit of Memory? Reflections on History' Melancholy and Denial", History Memory, 1993, pp. 136-153.
Mead, S.E., (1975), The nation with the soul of a church, Harper Row, New-York.
Stein, M., "Cult and sport: The case of big red", Mid American review of sociology 2, pp. 29-42.
Volkan, V.D., (1983), Linking objects and linking phenomena, International Universities Press, New York.
Volkan, V.D., "What the holocaust means to non-Jewish", in: Moses, R., (ed.), (1993), Persistent shadows of the holocaust: the meaning to those not directly effected, International Universities Press Inc., Madison, Connecticut.

תגים:

הירואיות · לבנים · חללים · סוציאליזציה · אנדרטה · הקרבה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דת אזרחית-המניע להנצחה וזיכרון", סמינריון אודות "דת אזרחית-המניע להנצחה וזיכרון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.