דמותו של הרצל בספרי היסטוריה של בית הספר הממ"ד, הממלכתי והחרדי

תקציר העבודה:

עבודה זו תנסה לבדוק האם וכיצד מוצגת דמותו של חוזה המדינה היהודית, תיאודור (בנימין-זאב) הרצל בקרב שלוש קבוצות יהודיות במדינה: החילוניים, הדתיים והחרדים הלא ציוניים ובתוך קבוצה זו את המחזירים בתשובה.
העבודה תתמקד בדרך שבה מספרים את סיפורו של הרצל בספרי הלימוד להיסטוריה במערכות החינוך של קבוצות אלו. תפקיד חשוב נודע לספרי ההיסטוריה שנלמדים בבתי הספר לזיכרון החברתי שאותו המדינה רוצה להעביר לדורות הבאים. המדינה מחדירה באמצעות מערכת החינוך ודרך ספרי הלימוד ובהם ספרי ההיסטוריה ערכים לאומיים, אף במחיר של שימוש סלקטיבי ב"אמת".
בעבודה זו אחל בבדיקת חשיבותם של אותם ספרים בהנחלת הזיכרון הקולקטיבי. בהמשך אשווה בין דמותו של הרצל כפי שהיא מוצגת בספרי הלימוד במערכת החינוך הממ"ד, אל מול הממלכתית ואבדוק האם יש ניסיון לבנות זיכרון קולקטיבי שהוא שונה בין מערכת החינוך הממלכתית, החילונית במהותה, לעומת מערכת החינוך הממ"ד, המיועדת לקהל יעד דתי-לאומי ואראה שאכן ישנם הבדלים מהותיים, אבל בשניהם הרצל מוצג כדמות הסכמית וקונצנזוסואלית, שמותאמת על פי קהל היעד.
בהמשך אציג ניסיון שמכיר בהבדלים ובבעייתיות של שני זיכרונות קולקטיביים שונים אלו, ואראה כיצד הוא מנסה להציג זיכרון קולקטיבי שלישי שמשלב ביניהם.
בפרק האחרון אנסה להראות שהחרדים הלא ציוניים והמחזירים בתשובה מנסים להציג "זיכרון חברתי מנוגד" וחתרני כנגד שני הזיכרונות ההגמונים-ציוניים בנוגע לדמותו של הרצל, בצורה ששוללת אותו ויוצרת דה לגיטימציה לדמותו ולמורשתו, כמו גם למורשת הציונית, בעיקר דרך ההשוואה בינו לבין היטלר ובין התנועה הציונית לתנועה הנאצית.
עבודה זו לא תנסה לגלות מהי האמת ההיסטורית, אם בכלל ניתן לקבוע אמת שכזאת בעידן הפוסט מודרני, אלא תנסה לבדוק כיצד מערכת החינוך של מדינת ישראל מבנה זיכרון קולקטיבי שונה לתלמידים אשר לומדים בבתי הספר הממלכתיים, לעומת הזיכרון הקולקטיבי שאותו לומדים תלמידי בתי הספר הממלכתי דתי בנוגע לדמותו של הרצל וכיצד עניין זה נובע ככל הנראה מרצון לצור הזדהות עם דמותו ולא לעורר מחלוקות ולפיכך כל זיכרון קולקטיבי "מולבש" על פי קהל היעד שאליו מיועד סיפורו של הרצל.
בעבודה זו אשתמש בסגנון המחקר האיכותני- אחקור ואשווה בין מגוון ספרי הלימוד של שני הזרמים החינוכיים שישנם בארץ וכמו כן אנסה להתחקות אחרי מערכת החינוך החרדית וכיצד היא מנסה להציג, אם בכלל, את דמותו הכל כך בעייתית מבחינתה, של הרצל.

תוכן העניינים
מבוא
פרק 1- תרומתם של ספרי הלימוד במערכות החינוך לזיכרון החברתי
פרק 2- דמותו ופועלו של הרצל כפי שהיא מוצגת בבתי-הספר של החינוך הממלכתי אל מול החינוך הממלכתי-דתי
2.א. הגישה המורליסטית כבסיס לניתוח ספרי לימוד ההיסטוריה בבתי הספר בישראל
2.ב. הצגת דמותו של הרצל ומידת קרבתו לדת היהודית, כפי שמוצגת בחינוך הממלכתי אל מול החינוך הממלכתי-דתי (1860-1904)
2.ג. הרצל מציג בכתביו הראשונים הצעה לפתרון הבעיה היהודית דרך התנצרותם של כלל העם היהודי (1892)
2.ד. הסיבות שהביאו את הרצל להתחיל להתעניין בפתרון ציוני לעם היהודי
2.ה. הצעתו של הרצל ב"מדינת היהודים" בנוגע לפתרון בעיית היהודים דרך הקמת מדינה ליהודים והפירוש שנותנים לכך ספרי ההיסטוריה (1896)
2.ו. יום התכנסות הקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת 1897
2.ז. הרצל ורעיונותיו בספרו "אלטנוילנד" (1902) בנוגע להקמת מדינה מודרנית, חילונית, עם הפרדה בין דת ומדינה
2.ח. הצגתה של הצעת הבריטים בקונגרס הציוני השישי ב-1903 לקבל את שטחי אוגנדה כפתרון לבעיית היהודים כפי שהיא מוצגת בספרי לימוד ההיסטוריה
פרק 3- אפשר גם אחרת- הצעה לשילוב בין שני הזיכרונות הקולקטיביים ההגמוניים
פרק 4- דמותו של הרצל במערכת החינוך החרדית הלא ציונית
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אדיב, צ. 2003. תקוה ושלום. מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל. ירושלים.
אהרוני, א. 1989. ציונות א"א. יעקב ר הוצאה לאור. תל אביב.
אורן, א. 1990. העם היהודי, א"י ומדינת ישראל 1880-1939. מרכז זלמן שזר, כתר. ירושלים.
אטינגר, ש, זיו, מ. ולנדאו, י. 1991. דברי הימים כרך ד'. רכגולד ושות'. תל-אביב.
בן אבות, א ורש, נ. 2002. מה מלמדים בבתי הספר למעשה? שונות ואחידות ביישום תכנית הלמודים הרשמית בחטיבות הביניים בישראל. האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לחינוך. ירושלים.
בן-אליעזר, א. 2003. החברה הצבאית והחברה האזרחית בישראל, בתוך: אלחאג',מ, ובן-אליעזר,א (עורכים), בשם הביטחון-סוציולוגיה של שלום ומלחמה בישראל בעידן משתנה. אוניברסיטת חיפה. חיפה.
בר-נביא, א. ונווה, א. 1998. זמנים מודרניים חלק א'. הוצאת ספרי תל אביב. תל-אביב.
ברזילי, ג. 2003. אחרים בתוכנו: משפט וגבולות פוליטיים לקהילה החרדית. בתוך: עיוני משפט. כרך כ"ז(2). אוניברסיטת תל אביב. תל אביב.
גודמן, י. 2004. "החזרה בתשובה וזהויות דתיות חדשות בישראל בתחילת שנות האלפיים", בתוך: לא להאמין-מבט אחר על דתיות וחילוניות. כתר. תל אביב.
גולדשטיין, י. 1997. מקימים מדינה. הוצאת הקיבוץ המאוחד. תל אביב.
הלמן, ש ולוי, א. 2001. "ש"ס בעיתונות הישראלית", בתוך: פלד, י (עורך). ש"ס- אתגר הישראליות.ידיעות אחרונות. תל אביב.
זרטל, ז. 2002. האומה והמוות-היסטוריה, זיכרון פוליטיקה. דביר. אור יהודה.
חדד, א. 2001. תולדות ישראל והעמים בדורות האחרונים 1860-1918. דני ספרים. קרית-גת.
יוגב, א ונווה, א. 2002. היסטוריות- לקראת דיאלוג עם האתמול. בבל. תל-אביב.
לומסקי-פדר, ע. 1998. כאילו לא הייתה מלחמה. מאגנס. ירושלים.
ליפשיץ, מ. 2001. תולדות עם ישראל והעמים בזמן החדש 1870-1918. אור-עם. תל-אביב.
נורה, פ. 1993. בין זיכרון להיסטוריה: מחוזות הזיכרון Les Lieux de Memoire. בתוך: זמנים, 45, קיץ 1993.
פודה, א. 1997. בגנות המבוכה ובזכות הטיח- הסכסוך הישראלי-ערבי בראי ספרי הלימוד בהיסטוריה ואזרחות בעברית(1995-1953). האוניברסיטה העברית בי-ם. ירושלים.
פודה, א.2000. הסכסוך השקט: השתקפותם של יחסי ישראל-ערב בספרי הלימוד להיסטוריה בישראל,1948-2000. זמנים. ירושלים.
פרידנר, י. 1997. תולדות הדורות האחרונים- מראשית התקופה עד לפרוץ מלחה"ע ה-1. ירושלים.
שחם, ד. 1998. ישראל-50 השנים. עם עובד. תל אביב.
דף לתרבות יהודית. 2005. (עורך): סטריקובסקי, א. האגף לתרבות רוחנית, משרד החינוך. ירושלים.
עם שב לארצו. 2004. אוניברסיטת תל אביב ומשרד החינוך. תל-אביב.
תמורות בחיי העם היהודי במאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים. 1999. אוניברסיטת תל אביב ומשרד החינוך. תל אביב.
תקצירים בהיסטוריה לכיתות י"א וי"ב של בתיה"ס המקצועיים- הזמן החדש (חלק ב'). אורט ישראל.
שרמר,ע. 2004. אוריינות היסטורית וטיפוח הביקורתיות. אוניברסיטת בר-אילן. רמת-גן.
Firer,R. 1997. Freedom of Religion and Conscience in Israeli Civics Textbooks 1948-1992. in: (ed): Selander,S. Textbooks and Educational Media.. Iartem. Oslo.
Funkenstien, A.1987. Collective Memory and Historical Consciousness. History and Memory Vol.1.Tel-Aviv.
Halbwachs, M.1980 (1950). The Collective Memory. New York: Harper and Row.
Hottun, P. 1994. Sigmund Freud and Maurice Halbwachs: The problem of Memory in Historical Psychology.In : History Teacher, 27(2), February 1994.
Kimmerling, B.1995. Academic History Caught in the Cross-Fire: The Case of Israeli-Jews Historiografy. History and Memory,vol.7.Tel-Aviv University. Tel-Aviv.
OConnor, K. 1997. Narrative Form and Historical Representatin: A Study of American College Students Historical Narratives. in: (ed): Selander,S. Textbooks and Educational Media. Iartem. Oslo.
Olson,D.R. 1989. On the Language and Authority of Textbooks. In: Suzanne De Castell (ed.), Language, Authority and Criticism-Reading on the School Textbooks. The Falmer Press. London.
, J.E.1993. The Texture of Memory : Holocaust Memorials and Meaning. Young
Yale university press, new haven and London.
Zerubavel, Y. 1995.Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israeli National Tradition. University of Chicago Press.

תגים:

דתי · הבנייה · הבניית · היסטוריה · הסטוריה · הרצל · זיכרון · זכרון · חברתי · חילוני · חרדי · לימוד · סיפרי · ספרי · קולקטיבי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמותו של הרצל בספרי היסטוריה של בית הספר הממ"ד, הממלכתי והחרדי", סמינריון אודות "דמותו של הרצל בספרי היסטוריה של בית הספר הממ"ד, הממלכתי והחרדי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.