הוספת בית עליון (לבית מחוקקים) לישראל-מבט השוואתי

תקציר העבודה:

כאשר דנים במערכת הפוליטית של מדינת ישראל, דיון פוליטי אם זה באוניברסיטה במסגרת אקדמית ואם לאו, לא פעם זה מגיע לנקודה בה אומרים כי ישנו צורך בשינוי או ברפורמה כלשהי. מתוך כלל הנקודות שנדונו במהלך השנה בקורס, עבודה זו תסקור את ההיבט של הוספת בית עליון לבית הנבחרים הישראלי - הכנסת.
עם קום המדינה בשנת 1948, נקבעו המוסדות הלאומיים וישראל היא מדינה דמוקרטיה ייצוגית, ואוניקמרלית (כמובן שמדינת ישראל היא גם הרבה יותר כמו פרלמנטרית, אוניטרית ועוד אך נכון לבדיקת הפרמטרים שינוסחו בשאלת המחקר והשערתו ניוותר בייצוגיות ואוניקמרליות). דמוקרטיה ייצוגית - שכן ציבור האזרחים בוחר באמצעות הבחירות הכלליות את המפלגה שתייצג אותו והיא בתורה בוחרת את נציגיה לכנסת(שטרן, 2011:בקר 2009). ולעניין האוניקמרליות - במדינת ישראל ישנו בית אחד ויחיד והוא הכנסת, הרשות המחוקקת.
בראשית ימיה של מדינת ישראל מניין התושבים בה היה כ 650,000 ומספר חברי הכנסת נקבע על 120. קביעת המספר של 120 הוא לא ביטוי של נוסחה מתמטית מושכלת לגודל הרצוי של בית נבחרים (חוק השורש השלישי של גודל בית הנבחרים Taagerpera and Shugart, 1989)) אלא ביטא את הזיקה היהודית של אבות האומה, 120 חברי הרשות המחוקקת הישראלית זהים במספרם לחברי הכנסת הגדולה שהתכנסה בירושלים לאחר גלות בית שני. בימינו האוכלוסייה גדלה ביותר מפי עשר והגודל הרצוי על פי הנוסחה קטן בכשבעים ושישה נציגים.אחת הבעיות הנובעות מכנסת קטנה יחסית לגודלה של האוכלוסייה היא ציבור שאינו מיוצג באפקטיביות.
כדי לנסות לפתור את הבעיה הזו של ייצוגיות אפשר לבחון כמה חלופות הגדלת בית הנבחרים או הוספת בית נוסף על זה הקיים. יש לציין כי הוספה היא לא הגדלה של הכנסת וכי עניין עבודה זו היא בהוספת בית עליון. שאלת המחקר: האם וכיצד מערכת ביקמרלית, כלומר הוספת בית עליון לכנסת הישראלית תהיה יותר ייצוגית ועבור מי? השערת המחקר: הוספה של בית עליון תביא לייצוג של יותר קבוצות בחברה. על מנת לבחון יתרונות וחסרונות של הוספת בית עליון, יש צורך בהשוואה. לשם כך נבחן את אנגליה שהיא ביקמרלית ולא השתנתה, את שבדיה בה בוטל הבית העליון והפכה מביקמרלית לאוניקמרלית ורומניה שהייתה אוניקמרלית והחליטה להוסיף בית עליון.
ראשית נסקור את המצב של כנסת ישראל כדי לעמוד על הבעייתיות, כאשר הוספת בית עליון היא חלופה, מהו בית עליון? היסטוריה, יתרונות חסרונות, צידוקים בעד וטיעונים נגד, דוגמאות מהמדינות בהן נשמר, בוטל או התווסף בית עליון.לאחר מכן נדון בכל היתרונות והחסרונות מבחינת הייצוגיות כדי להמליץ או לשלול הוספת בית עליון במדינת ישראל.

תוכן עניינים:
מבוא
ייצוגיות בבית הנבחרים הישראלי
היסטוריה של בית עליון
ביקמרליזם והוספת בית עליון
כיצד בונים בית עליון
שינוי קמרלי
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

כנסת ישראל · אוניקמרלי · ביקמרלי · השוואה · ייצוגיות · בית עליון · דמוקרטיה · משטר · שיטות משטר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הוספת בית עליון (לבית מחוקקים) לישראל-מבט השוואתי", סמינריון אודות "הוספת בית עליון (לבית מחוקקים) לישראל-מבט השוואתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.