מבית הסוהר לבית הספר לחברה - היבטים הומניסטים על העבריין וסביבתו

תקציר העבודה:

מבית הסוהר לבית הספר לחברה
היבטים הומניסטים על העבריין וסביבתו

תוכן העניינים

מבוא
פרק א': סביבת האדם ושפתו
1.1. הסביבה הקרובה
1.2. הסביבה החברתית והסביבה החוקית
1.3. השפה
פרק ב': החברה כנגד העבריינים
פרק ג': אלטרנטיבות לענישה ומיזוג העבריין בחברה
סיכום
ביבליוגרפיה


מבוא

כאשר נתפש אדם בביצוע עבירה כלשהי על החוק הוא מובא לבית המשפט
ושם נקבע דינו לזכות או לחובה. אם נפסק דינו לחובה, הרי שנגזר עליו עונש, כאשר
אחד העונשים הנפוצים הינו עונש המאסר. השופט העליון ברנזון (תשכ"ד) שואל,
"האם יש במאסר, ובכלל בעונשים חמורים, כדי להושיע ולתקן?" לטענתו, שהיתה
תקפה בשנות ה60 -, קיים ספק רב בערכו ההרתעתי של העונש החמור כלפי
עבריינים בכוח ואף כלפי העבריין הנענש. משנשפט האדם הוא נשלח לבית הסוהר
שבו אין תנאים מתאימים למגורים וחיים אנושיים כלשהם. נתון זה פוגע ביכולת
שיקומו של האסיר ולאחר שנשפט ונענש ביושבו מאחורי סורג ובריח הוא הופך
להיות מנודה בחברה, אינו מתקבל למרבית העבודות ונושא על עצמו סטיגמה
שלפעמים נמשכת לכל אורך חייו (שם).

את הרצאתו מסיים ברנזון (שם: 21) בשאלה "האם התנהגות כזו בבני אדם
לא צעירים, בעלי משפחה, אישה וילדים, תועיל להחזירם לדרך הישר? "הוא
ממשיך: "אם גישת החברה לאסיר המשוחרר לא תשתנה ותתאים עצמה לדרישות
החוק והצדק לא תוכל החברה לצפות לכך שעבריינים יחזרו למוטב".

הטענה המרכזית בעבודה זו הינה שהאדם הוא יציר סביבתו. לעתים מדובר
בסביבה חברתית, אך בה במידה הוא גם פרי סביבה תרבותית וסביבה חוקית.
משמעות הדבר, שאם אדם גדל בסביבה חברתית שבה הוא חווה גילוי עריות
במשפחתו או נתקל מדי יום ביומו בסוחרי סמים ומשתמשי סמים, אין לצפות ממנו
שכשיגדל יפנה עורף לאותם תכנים שעליהם גדל בסביבתו הקרובה. אם אדם בא
מתרבות המתירה ביגמיה הנהוגה שם, סביר להניח שעבורו הביגמיה תהיה חלק
מהמותר בחייו, גם אם החוק אוסר זאת. מבחינה זו ההיבט התרבותי והחוקי
מתמזגים זה בזה, כאשר קיימים מקומות שבהם השוחד לפקידי ממשל הינו חלק
מהתרבות המקומית ואדם שיגיע משם, לא יבין מדוע במדינה שבה אסור הדבר
הוא נשפט ואף נאסר, הן על נתינת שוחד והן על קבלתו.

ברצוני להגדיר את השוני בין התרבות הסביבתית שהאדם גדל בה לבין
התרבות הסביבתית שבה הוא עלול למעוד כשוני בשפה התרבותית. לטענתי אדם
שצמח בסביבה שבה השפה היא אלימות, פשע, נתינת שוחד או ביגמיה אינו מכיר
שפה אחרת. לא אחת השפות שונות בסביבות הקרובות מאוד מבחינה גיאוגרפית
אך רחוקות מאוד מהבחינה התרבותית. הפרמטרים האתיים אינם זהים ואף שונים
מאוד בין סביבה אחת למשנה, ובכך האדם הצומח בסביבה שבה הקודים האתיים
אינם עולים בקנה אחד עם חוק המדינה, מתפתח באופן שיתפס על ידי כלל החברה
ובעיקר על ידי מערכת החוק כעבריין.

העבריין נענש ולעתים העונש מתבטא בבילוי תקופה ממושכת בכלא, כאשר
בתקופה זו נשללת חרותו, הוא אינו מרוויח מכך דבר ואינו מפתח את אישותו,
להוציא פיתוח כישוריו בתחום הפשע. העבריין הינו אדם העובר על החוק, אך כלום
ניתן להגדירו כפושע? נקודת המוצא היא שעבירה על החוק אינה בהכרח פשע.
הפשע מוגדר כפעולה הנעשית מתוך נטייתו של האדם להרע. העבירה לעומת זאת
הינה עבירה על חוקי המדינה, כאשר לא בהכרח אותו חוק הוא נכון או נבון.
תרזימכוס, הסופיסט מהמאה ה7 - לפנה"ס הגדיר את החוק בתור "הצדק של
החזקים". גם כאשר אותו חוק נתפס כהומני וכרצוי בעיני כלל האוכלוסין, הרי שיש
להתייחס בהבנה לאותם יוצאים מן הכלל, שאינם מודעים לחוק זה מתוך כך
שאינם דוברים את השפה התרבותית של כלל האוכלוסיה.

מכיוון שהאדם הוא יציר סביבתו, הרי שאין לצפות ממנו לנקוט בשפה שונה
מזו שגדל עליה. דבר זה יוכל להתקיים, אך ורק אם נדאג ללמד אותו את השפה
שבה אנו רוצים שינהג, בתור חלק מכלל האוכלוסיה והתרבות הדורשות ממנו
שימוש בשפה ובקודים האתיים המקובלים.

לפיכך אטען כי אין מקום לכלוא את האדם או לשלול ממנו את חירותו,
מבלי להעניק לו את האפשרות להתמזג בכלל החברה. אין מדובר בשיקום שיקנה
לו רק מקצוע טכני שבו יוכל לעסוק בחיי היום יום, כי אם בהפנמת הקודים
החברתיים והאתיים ובהכשרתו לשימוש שוטף בשפה שבה דוברת כלל האוכלוסיה.
משמעות הדבר, שאם שפתו היא אלימות, יש צורך להכשיר את העבריין ולספק לו
את הכלים כדי שיוכל להשתמש בשפה שונה מזו שהוא מכיר, מילולית בעיקרה
ולשם כך יש צורך בהשקעה. השקעה זו אמורה להתבטא בלימודו ובהצגת דרכים
חלופיות לאלו שהוא מכיר תוך אימונו בהן.

מכיוון שכך, אין לכלא מקום כמערכת שיקומית, כשם שאין לענישה מקום
בפתרון בעיות חוקיות של העבריין. העבריינות נובעת בדרך כלל או משפה לקויה או
ממחלת נפש. הפסיכופט צריך להיות מאושפז בתאם לאיבחונו הרפואי. העבריין
המצוי לעומת זאת צריך לעבור את ההכשרה האמורה ולשם כך אטען להנהגת 'בית
ספר לחברה' במקום בית הסוהר הנהוג כיום. משמעות 'בית הספר לחברה' הינו
מתקן שבו יישמר כבודו של האדם על פי עקרונות ההומניזם. נקודת המוצא תהיה
שבני האדם שונים זה מזה אך שווים זה לזה. השוני בין בני האדם עלול לגרום
לחלקם לסטות מגבולות המותר בחברה ועל החברה המחוייבות לסייע לאותו חלק
באוכלוסייתה להתמודד עם בעייתו ולהעניק לו את הכלים הדרושים להתמודדות
עם מגבלותיו.

לפיכך אציג בפרק הראשון את סביבת האדם ושפתו. בפרק זה אתייחס
לסביבתו הקרובה וכן לסביבה החברתית והחוקית. בנוסף, אציג בפרק זה את נושא
השפה, המהווה את המפתח להתנהגותו של האדם ולתיוגו במסגרת חברתית
ותרבותית.

בפרק השני אעסוק בדרך פעולתה של החברה כנגד העבריינים. הענישה
נתפסת כתשלום חוב לחברה ואעלה את השאלה, האמנם ענישתו של העבריין
ובעיקר כליאתו מהווה תשלום חוב לחברה או שמא פוגעת גם בכבוד האדם וחירותו
וגם בחברה.

בפרק השלישי אציג את האלטרנטיבה לענישה. אין מדובר בדפוסי השיקום
המקובלים, כי אם בדפוסי שיקום המושתתים על שינוי שפתו של העבריין, במה
שאני מכנה 'בית ספר לחברה'. את מסקנותי אביא בסיכום.

מקורות:

אדיג'ס, י., (1990), הניהול על פי פרופסור יצחק אדיג'ס, עתרת, הרצליה.
ברנזון, צ., "האם החוק הוא ביטוי לגישת החברה אל העבריין?", בתוך: העבריין, המטפל והחברה (כנס), (תשכ"ד), משרד הסעד, ירושלים.
גופמן, א., (1983), סטיגמה, (תרגום: ש. ספן), רשפים, תל אביב.
דסקל, מ., (עורך), (1979), דקארט - עקרונות הפילוספיה / לייבניץ הערות ביקורתיות, (תרגום: ש. קרניאל), מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור בע"מ, תל אביב.
לוק, ג'., (תשמ"ט), על הממשל המדיני, מאגנס, ירושלים.
מיל, ג'.ס., (תשמ"ד), ממשל של נציגים, מאגנס, ירושלים.
מילשטיין, א. ועמית (טפר), א., (1994), קץ החיים, שרידות, קיראון.
מלמד, א., (1964), עבריינות הנוער בישראל ומניעתה, משרד הסעד, ירושלים.
קאמי, א., (1975), הנפילה / גלות ומלכות, ספרית הפועלים, תל אביב.
רפ, א., "הומאניזם בעולם כאוטי", [שיחה], סביבות 28, 1992, עמ' 8-15.
שוהם, ש.ג., (1980), גאולה דרך הביבים, צ'ריקובר, תל אביב.
ש.נ., "דירוג שחיתות רב לאומי", ניהול 107, 1995, עמ' 35-36.
Blumstein, Farrington, D.P. Moitra, S., "Delinquency Careers: Innocents, Desisters and Perristers", in: Morris, N. Tonry, M., (eds.), (1985), Crime and Justice: An Annual Review of Research, The University of Chicago Press, Chicago, pp. 187-219.
Chomsky, N., (1982), Lectures on Government and Binding, Forest Publications, Dordercht.
Hamparian, D.M., Davis, J.M., Jacobson, J.M. MacGraw, R.E., (1985), The
Young Criminal Years of the Violent Few, U.S. Department of Justice, Office of Juvenile Justice and Delinquency Pervention, National Institute for Juvenile and Delinquency Pervention.
Hirschi, T., "Labelling Theory and Juvenile Delinquency: An Assessment of Two Evidence" in: Gove, W.R., (eds.), (1975), The Labelling of Deviance, John Willey Sons, New York, pp. 181-204.
Kenny, A., (1994), The Wittgenstein Reader, Black Well, Oxford.
Miller,s.l., Dimitz, S. Conrad, J.P., (1982), Careers of the Violent: The Dangerous Ofeender Proset, Lexington Books, P.C. Healthand Company, Lexington Massachusetts, Toronto.
Petersilia, J., Greenwood P.W. Lavin, M., (1978) Criminal Careers of Habitual Felons, U,S, Department of Justice, Law Enforcement Assistance Administration, National Institute of Law Enforcement and Criminal Justice.
Robins, L.N., West, P.A. Herjanic, B.L., "Arrests and Delinquency in Two Generations: A Study of Black Urban Families and Their Children", Journal of Child Psychology and Psychiatry 16(1), 1975, pp. 125-140.
Shannon, L.W., (1982), Assessing the Realationship of Adult Criminal Careers to Juvenile Careers, U.S. Department of Justice, Office of Juvenile Justice and Delinquency Pervention, National Institute for Juvenile and Delinquency Pervention, Iowa.
Shannon, L.W., "Risk Assessment Vs Real Prediction: The Prediction Problem and Public Trust", Journal of Quantitive Criminology 1(2), 1985, pp. 159-189.
Shavit, Y. Rattner, A., (1985), Age, Crime and the Early Life Course of Israeli Men, Department of Sociology, University of Haifa, Haifa.
Sternerg, R.J., (1985), Beyond IQ: A Triarchic Theory of Intelligence, Cambridge University Press, Cambridge, Mass.
Weinberg, R.A., "Intelligence and IQ", American Psychologists 44, 1989, pp. 98-104.

תגים:

עבריינות · הומאניזם · חברה · חוק · צדק

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מבית הסוהר לבית הספר לחברה - היבטים הומניסטים על העבריין וסביבתו", סמינריון אודות "מבית הסוהר לבית הספר לחברה - היבטים הומניסטים על העבריין וסביבתו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.