בית הספר תיכון חדש - מבית ספר רגיל לבית ספר המשלב חינוך קהילתי

תקציר העבודה:

התחרות בין בתי הספר באזור המרכז מאז פתיחת אזורי הרישום, חייבה את מוסדות החינוך ליישם שינויים מרחיקי-לכת בארגון.
תמי גורדון, מנהלת "התיכון החדש", שעל פי נתוני עיריית תל אביב מצוי במקום הראשון בציון המשכלל אחוז הנשירה נמוך מבית הספר ואחוז זכאות גבוה לבגרות, סיפרה לי בראיון עמה על תהליך השינוי, שהחל באימוץ גישת ניהול איכות כוללת T.Q.M במגמה להסב את בית ספרה לבית ספר קהילתי.
לדבריה בשנת 1992, עם פתיחת אזורי הרישום המסורתיים באזור המרכז, אשר אפשרה לתלמידים ולהוריהם לבחור את בית הספר, עודדה תחרות על אוכלוסיית התלמידים. התחרות נסובה גם סביב המענה לשאלה, מי מקבל יותר משאבים מהעירייה ומקרנות חיצוניות כדי להיות טוב יותר.
התחרות בין בתי הספר קיבלה עידוד מכך, שמערכת החינוך הפכה ל"ITEM" חדשותי במקומונים.
החינוך, שהוא נושא רלבנטי לציבור רחב מאד, שכן לכל אחד יש בן, בת, אח, אחות או מכרים אחרים הלומדים בבית הספר, זכה לחשיפה עצומה במקומונים. עיתונים אלו השכילו להפוך את מערכת החינוך לנושא חדשותי הנסקר בהרחבה מידי שבוע, ובכך הזינו את התחרות המתפתחת בין בתי הספר.
שינוי נוסף שהתרחש במערכת החינוך הוא מעורבות גוברת והולכת של ההורים בנעשה בבתי הספר, עד כי לעתים הגבולות היטשטשו ומעורבות זו החלה הופכת להתערבות והתהליך החינוכי הפך מייגע ותובעני.
תמי גורדון הבינה, שעליה להשתמש באסטרטגיות שיווק כדי "למכור" את בית ספרה לתלמידים ולהורים.
עם כותרת פעילות "להצטיין פירושו להיות בן אדם", הבינה תמי כי נישת שוק זו תמלא את ציפיות לקוחותיה (הורים ותלמידים), לאמור: "מטרת בית הספר תהיה מוסד שתכליתו לחנך את התלמידים לערכים באותה מידה שהוא אמור ללמד אותם".
להגשמת מטרה זו, ההערכה הייתה שבית הספר חייב להיערך לשינויים סביבתיים וקהילתיים תוך שמירה על מהותו כמוסד מחנך.
כדי לבצע שינוי באופן מקצועי, הוחלט לשכור את שירותיה של חברת יועצים לניהול שאינה מתמחה רק בבית הספר, וזאת כדי שהשינוי ייבחן לא רק מהזווית של בית הספר אלא גם מזווית ארגונית רחבה יותר.
נקודת המוצא של גב' גורדון הייתה למעשה חיקוי לדוגמאות בולטות של בתי הספר הקהילתיים, שהחלו להתפתח במערכת החינוך בישראל לפני כעשרים שנים. בתי ספר קהילתיים פועלים כמערכות פתוחות, שנועד לחזק את הקשר בין בית הספר כארגון לבין קבוצות שונות בקהילה.
מעבר לתכנית הלימודים הפורמלית, פועלים בתי הספר הקהילתיים להגברת המודעות והמעורבות של הורים בחיי בית הספר ובקהילה.
הנחתה הייתה, כי בתי-ספר המשלבים בעבודתם חינוך קהילתי וגישת לימוד, הופכים בהכרח למוקדים שכונתיים ועוסקים בלימוד ובחינוך, ברכישת ידע ובמיומנות ותוך כדי כך ביצירתיות ובפיתוח פעילויות בעלות אופי של חינוך משלים. בית-ספר מרחיב את פעולתו מעבר-לתלמידים ולהורים ומגיע אל כל חלקי האוכלוסייה לגווניה השונים.

מטרת עבודה זו היא דיון תיאורטי ומעשי בהובלת השינויים בבית הספר "תיכון חדש" מבית ספר רגיל לבית הספר המשלב חינוך קהילתי באמצעות אימוץ גישת .T.Q.M

תוכן העניינים:
מבוא
בית הספר הקהילתי
היערכות ביה"ס תיכון חדש להמרה כבי"ס המשלב חינוך קהילתי
סיכום ודיון
ביבליוגרפיה

מקורות:

אופק, א. (1993). מאמר מערכת " T.Q.M- תרבות ניהול איכות בישראל", גיליון 3.
אלדר, נ. (1993). האם פילוסופיית T.Q.M מתאימה לבתי ספר? " T.Q.M - תרבות ניהול לאיכות בישראל", גיליון 3.
גאבור, א. (1992). האיש שחולל את מהפיכת האיכות. תל-אביב.
מנסברידג' ג. 1994. "שימוש בכוח - מאבק בכוח". זמנים. 50/51. 91-80, ירושלים, אוניברסיטה עברית.
סדן א. 1995. "העצמה ועבודה קהילתית". חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית, 159-143, ירושלים, משרד העבודה והרווחה.
סדן א. ופרי. 1990. תדריך להכרת אוכלוסייה מיוחדת. ירושלים. משרד העבודה והרווחה.
פרידמן, י., ענבר, ל. (1992). ניהול מתקדם בבית הספר יישום שיטת ה-T.Q.M. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פלד, מ. (1993). "תנועת האיכות הגיעה לבתי הספר, עקרונות T.Q.M ויישומם בחינוך". הד החינוך כרך ס"ז, גיליון 12-11.

תגים:

מינהל חינוכי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בית הספר תיכון חדש - מבית ספר רגיל לבית ספר המשלב חינוך קהילתי", סמינריון אודות "בית הספר תיכון חדש - מבית ספר רגיל לבית ספר המשלב חינוך קהילתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.