משמעות הטקסט הטלוויזיוני - אחידות פרשנית או תלות במטען התרבותי

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
הגישה הפרשנית - הצפנה ופיענוח של הטקסט הטלוויזיוני
תיאוריות על הומור
ז'אנרים בהומור טלוויזיוני - הסיטקום הסאטירה
השסע והסכסוך - יחסי יהודים-ערבים
ייצוג דמות הערבי במדיה
ממצאים
ניתוח תוכן
כוונת המשורר - ראיון עם יוצר הטקסט
קבוצות מיקוד - השפעת המטען התרבותי על הפרשנות
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מבוא
הייצוג הטלוויזיוני של הפוליטיקה והתרבות מהווים גורם שהשפעתו ניכרת על צרכני התקשורת בעולם כולו. במדינת ישראל בולט המימד הרב-תרבותי במידה כה רבה עד כי הוא מהווה מקור לעימותים פנים-חברתיים רבים, ובשל כך עולה חשיבותו של ייצוג התרבות בטלוויזיה. זאת משום שהטלוויזיה היא המוסד התקשורתי המרכזי בחברה הישראלית, ולו רק משום שהיא 'חובקת' את האוכלוסיה כולה.1 יכולתה של הטלוויזיה לחבוק את מרביתה של האוכלוסיה נובעת מן השאיפה ליצור בתכנים הטלוויזיוניים הפופולריים פניה אל המכנה המשותף הרחב ביותר. צורת פניה זו מאפשרת מראית עין של יצירת לכידות תרבותית ויכולת גישור על פערים תרבותיים, אך אלה נמשכות רק לפרקי זמן קצרים ומתאפיינות במלאכותיות.
בעוד שבעבר המגמה המרכזית בחקר התקשורת סברה כי קיימת סכנה של ממש ביכולתה של הטלוויזיה, כמדיום מרכזי, להשפיע על נמעניה, כיום מתמקד המחקר בחקר קהלים ובקבוצות פרשנות. טרנספורמציה מחקרית זו מצביעה על כך שתהליך קבלת המסר הטלווזיוני אינו פאסיבי כפי שסברו בתחילת המחקר בתחום. הצפיה בטלוויזיה היא אקטיבית-חברתית, ותהליך מתן הפרשנות לטקסט כולל בתוכו גם שימוש שעושה הנמען במקורות התרבותיים העומדים לרשותו. כלומר, תהליך קריאת הטקסט הוא מסוג של משא ומתן המתנהל בין הטקסט לבין הנמען וידע העולם שהוא מביא עימו. אותו ידע עולם מורכב, בין היתר, ממטענים תרבותיים שלהם השפעה מרובה על אופן קבלת המסר הטלוויזיוני.

בעבודה זו בחרתי לבדוק את אופן קבלת מסר של טקסט טלוויזיוני, הפרק 'עוזר בית' מתוך הסדרה קרובים קרובים, מבית היוצר של הטלוויזיה החינוכית. טקסט זה הוא פרק מקומדיית מצבים, המכיל אלמנטים סאטיריים ומעניק במה לייצוג המיעוט הערבי במדיה בפן הומוריסטי.
שנת הפקתו ושידורו לראשונה של הפרק היא 1984, תקופת פוסט מלחמת לבנון, שהיתה לה השפעה מרובה, כפי שאראה בהמשך, על התוצרים התרבותיים בישראל. בנוסף, יחסי יהודים-ערבים בישראל בתקופה זו היו טעונים יתר על המידה ה'מקובלת'. הקונטקסט הריאליסטי כיום, עת קיום המחקר, מכיל מרכיבים רבים הזהים באופיים, על רקע האינתיפאדה המתחוללת בעוצמות שונות החל מאוקטובר .2000
שאלת המחקר:
השאלה הניצבת במרכז עבודה זו היא האם המטען התרבותי של הנמען בעל השפעה על אופן קבלת המסר הטלוויזיוני והמשמעות המוענקת לו, כמו גם מה מידת השפעתו של אותו מטען תרבותי ביצירת פערים בין קריאה אחת לרעותה. שאלת מחקר זו מבקשת למעשה לתקף את התיאוריה שהציג החוקר סטיוארט הול.2
השערת המחקר היא כי גישתו של סטיוארט הול תקבל משנה תוקף. מרבית הטקסט יקבל משמעות דומה על ידי כל קבוצות הפרשנות ואילו ההבדלים שיימצאו יהיו בעלי קשר לרקע התרבותי של קבוצות הפרשנות. כלומר, מטען תרבותי דומה יביא למתן משמעויות דומות.
ברמת המרחב התרבותי המשמעות שתינתן על ידי מרבית הנמענים היא זו שתקבע את משמעות הטקסט.
מתודולוגיה:
עבודה זו משלבת בתוכה שלושה סוגי מתודולוגיות איכותניות:
1. ניתוח תוכן - ניתוח תוכן לטקסט שנערך על ידי.
2. ראיון - עם מחבר התסריט של הטקסט, מר ב. מיכאל.
3. קבוצות מיקוד - מטרת פרק מתודולוגי זה לבחון את טווח הפרשנויות האפשרי לטקסט. זאת
אעשה על ידי הקרנת הטקסט לשלוש קבוצות פרשנות, בעלות מאפיינים תרבותיים שונים:
קבוצה של סטודנטים ערבים, קבוצה של ישראלים יוצאי עדות המזרח וקבוצה של ישראלים יוצאי מזרח אירופה. כל קבוצה מורכבת משישה חברים שצפו בטקסט ונשאלו שאלות לגבי תכניו. משתתפי הקבוצות משתייכים לאותה קבוצת גיל והשכלה3, אך שונים במטעניהם האתניים-תרבותיים. טווח הפרשנויות שינתן על ידי הקבוצות ייבדק אל מול הקשר עם מאפייני הקבוצה. (הממצאים הגולמיים של סעיף זה אינם כלולים בעבודה)

בפתחה של עבודה זו יוצג רקע תיאורטי, שתכלול סקירה של הגישה הפרשנית, לפי גישתו של סטיוארט הול, תציג תיאוריות שונות על ההומור ותפקידיו החברתיים ותסקור את מהותם של הז'אנרים השונים בהומור הרלוונטיים לנושא עבודה זו, והם הסיטקום והסאטירה. לאחר מכן ידונו שתי סוגיות משמעותיות לעניין הטקסט הנחקר: יחסי יהודים-ערבים בישראל ושאלת ייצוג דמות הערבי במדיה הישראלית. בהמשך יוצגו ממצאי המחקר, החל מניתוח תוכן של
הטקסט 'עוזר בית' - קרובים קרובים, דרך ראיון עם יוצרו של הטקסט, מר ב. מיכאל, בו אנסה להביא כלשונה את כוונת המשורר, וכלה בהצגת ממצאי הצגת הפרק בפני קבוצות מיקוד המורכבות, כאמור, מקטגוריות חברתיות-תרבותיות שונות.
---------------------------------------------------------------------------------
1. אליהוא כ"ץ ואח', תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית 1970-1990, (תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תש"ס), ע' 3
2. סטיוארט הול, "הצפנה ופיענוח", בתוך: תמר ליבס ואח' (עורכת), תקשורת כתרבות, (תל-אביב: האוניברסיטה
הפתוחה), 2003
3. טווח גילאים של 22-26, סטודנטים לתואר ראשון.

מקורות:

אלכסנדר, דוד, ליצן החצר והשליט: סאטירה פוליטית בישראל, (תל-אביב: ספריית פועלים, 1985)
אלמוג, עוז, הצבר: דיוקן, (תל-אביב; עם עובד, 1997)
ברגסון, הנרי, הצחוק, תרגום: ד"ר יעקב לוי, (ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ה)
ליבס, תמר, תקשורת כתרבות, (תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003)
זיו, אבנר, פסיכולוגיה של ההומור, (תל-אביב: הוצאת יחדיו, 1981)
כ"ץ, אליהוא, תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית 1970-1990, (תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תש"ס)
ליבס, תמר, ייבוא של תרבות: קריאות של תכניוות טלוויזיה אמריקניות בהקשרים חברתיים שונים, (ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1985)
Griffin, Dustin, Satire: A Critical Reintroduction, (The University Press of Kentucky; 1994)
Hamamoto, Darrell Y., Nervous Laughter - TV Sitcom comedy Liberal Democratic Ideology, (Praeger Pub., 1989)
Davis, C., Ethnic Humor Around The World, (Indianapolis: Indiana University Press, 1985)
Griffin, Dustin, Satire: A Critical Reintroduction, (The University Press of Kentucky; 1994)
Hamamoto, Darrell Y., Nervous Laughter - TV Sitcom comedy Liberal Democratic Ideology, (Praeger Pub., 1989)
Davis, C., Ethnic Humor Around The World, (Indianapolis: Indiana University Press, 1985)
Liebes Tamar Katz, Elihu, The export of meaning : cross-cultural readings of Dallas, (New York : Oxford University Press, 1990)
גורן, עמוס, "ילדים חורגים וילדים מפונקים בתקשורת הישראלית", האומה, מס' 130, (חורף 1997-1998), עמ' 160-171

תגים:

דמות הערבי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "משמעות הטקסט הטלוויזיוני - אחידות פרשנית או תלות במטען התרבותי", סמינריון אודות "משמעות הטקסט הטלוויזיוני - אחידות פרשנית או תלות במטען התרבותי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.