טקסי אירוסין ונישואין בסרטים העדתיים בישראל כטקס מעבר משלב הניכור הבין עדתי לקולקטיביזם לאומי.

תקציר העבודה:

שנות ה-70 הביאו לאקרני הקולנוע סרטים עדתיים רבים, שהתאפיינו בקונפליקטים בין העדות, כאשר כל קונפליקט הגיע לפיתרונו בטקס אירוסין או חתונה. לעתים היו אלה מלודרמות במקום הקומדיות העממיות, כאשר הסיום גם כן התבטא בטקס אירוסין או נישואין.

בעבודה זו אדון במשמעויות המיוחדות של טקסי האירוסין והנישואין, כשאלה מאפיינים את הדפוסים התרבותיים שהביאו איתם בני העדות השונות מארצות המוצא שלהם. דפוסים אלה באים לידי ביטוי בהתנהגויות השונות, במאכלים המיוחדים לכל עדה, בדרכי השמחה וסיגנון הטקס שניתן לראותם בקרב קבוצות אתניות שונות שמהן הגיעו המהגרים לישראל. הסרטים העדתיים מאופיינים בדרך כלל בקונפליקט בין עדתי, אשר בסופו של דבר מגיע לפיתרונו הטוב בחתונה המהווה את סיום הקונפליקט ויציאה לאחדות מחודשת.

בעבודתי ארצה לטעון כי סרטי העדות, המכונים סרטי "בורקס" או סרטי "גפילטע פיש" מהווים מעין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, כאשר מצד אחד הם מציגים לפני הצופים שסעים שהתקיימו ועדיין קיימים בחברה הישראלית בין מזרחים לאשכנזים ובין עדות מזרחיות שונות לבין עצמן, ומאידך את הפיתרון לאותם קונפליקטים, כשהפיתרון נובע בקבלת האחר ובמיזוג אותם גלויות תוך כיבוד הדדי של התרבויות השונות.

באמצעות הצגת הקונפליקטים באופן משעשע בקומדיות העממיות, או מזיל דמעות במלודרמות, יכולים הצופים להתוודע לבעיה הקיימת בתוך החברה הישראלית, אך בד בבד לראות גם את אפשרויות ההיחלצות מתוך אותה בעיתיות, כאשר לטענתי היעדר דעות קדומות בקרב בני הדור השני והנכונות שלהם להתחבר זה לזה באופן בלתי מותנה ונטול שיקולים חומריים, מוביל לאחדות לאומית ולגיבושו של הקולקטיביזם הלאומי. את גיבוש הקולקטיביזם הלאומי באופן שאינו מעדיף תרבות אחת על חשבון האחרת ניתן לראות בטקסי האירוסין והנישואין בסרטים אלה, כאשר הטקסים מביאים לפנינו את השונה בכל עדה ויחד עם זאת את יכולת השיתוף ביניהן.

טקסים אלה מאופיינים בדפוסי התנהגות והבעת רגשות המיוחדים לכל עדה, במאכלים המיוחדים לכל עדה ובקבלה ההדדית שבין העדות. בכך יוצרים אותם טקסים את התקווה לאחדות שבין הגורמים השונים בחברה הישראלית, כשכל גורם מביא עימו את מטענו התרבותי המתמזג במרחב רב תרבותי היוצר את מרקמה המגוון של האומה הישראלית. לטענתי טקסי האירוסין והנישואין הינם טקסי מעבר שבין הניכור הבין תרבותי לבין הקבלה הרב תרבותית.

על מנת לתמוך בטענתי אתייחס בפרק הראשון לסרטים העדתיים, תוך שימת דגש על כמה מהם, כמדגם מייצג שבו אדון בעיקר. בפרק השני אציג רקע תיאורטי הנוגע למכלול הנושאים בעבודתי, ובכלל זאת הסרטים העדתיים, טקסי מעבר, רב תרבותיות, כשכאן אחלק את הפרק בין ניכור תרבותי היוצר את הבעיה לבין הקבלה ההדדית המהווה את הפיתרון. בהמשך אעסוק בקולקטיביזם לאומי ובגורמים לכך ולסיום הפרק אדון בנושא הטקסט הפופולרי ובמה הוא מתאפיין בסרטים בכלל ובסרטים אתניים בפרט. הפרק השלישי ידון לגופו של עניין בטקסי האירוסין והנישואין הקיימים בכל הסרטים העדתיים, כטקסי מעבר, שבהם שלבים לימינאליים שונים, כשכל שלב לימינאלי כולל בתוכו עוד טקס מעבר או מספר טקסים, המהווים את המסלול שאמורה החברה הישראלית לעבור משלב הניכור לשלב האיחוד וזאת תוך מתן תקווה לסיום אופטימי. את מסקנותי אביא בסיכום שיענה על טענות המבוא.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: סרטי עדות - אירוסין ונישואין כמאפיינים עדתיים
פרק ב: רקע תיאורטי
2.1. סרטי עדות
2.2. טקסי מעבר
2.3. רב תרבותיות
2.4. קולקטיביות לאומית
2.4.1. הבעיה העדתית בישראל
2.4.2. קולקטיביזם לאומי בישראל
2.5. הטקסט הפופולרי
פרק ג: מרב תרבותיות עדתית לקולקטיביות לאומית - האירוסין והנישואין כטקס
מעבר
מסקנות וסיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביב, א., (1990), החברה הישראלית - חברה בתהליכי גיבוש, אוניברסיטה משודרת, תל אביב.
אביב, א., (1993), החברה הישראלית - מתחים ומאבקים, אוניברסיטה משודרת, תל אביב.
אנדרסון, ב., (1999), , קהיליות מדומיינות, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
אוקנסקי, י., "נמאס לי לעשות סרטים למבקרים/ראיון עם בועז דווידזון", קולנוע 75, עמ' 54-57.
בורשטיין, י., (1998), קולנוע: פענוח, פרשנות, פיתוי, אמנות לעם, תל אביב.
בילו, י., "ממילה למילה: ניתוח פסיכו-תרבותי של הבנות זהות גבריות בטקסי ילדות בחברה החרדית", אלפיים 11, 2000, עמ' 16-46.
בן רפאל, א., "עדתיות תאוריה ומיתוס", מגמות כט(2), 1985, עמ' 190-204.
גרוס, נ. וגרוס י., (1991), הסרט העברי, הוצאת המחברים, ירושלים.
ורספל, ר., "פוריות וקהילה: טקס הסרט הלבן והסרט הירוק במושב של יוצאי מרוקו", בתוך: עצמון, י., (עורכת), (2000), אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים, עמ' 259-271.
חזן, ח., (1992), השיח האנתרופולוגי, אוניברסיטה משודרת, תל אביב.
מילוא, ד., (1981), קולט ועולם בתקשורת הקולנועית, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך למדעי הרוח", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
סבר, ר., (1997), "כאילו שהכל בסדר" - גישור בין-תרבותי בבתי ספר למה צריך אותו ואיך עושים את זה?, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, (פירסום 149), האוניברסיטה העברית, ירושלים.
פרצ'ק, ר., "המזרח בקולנוע הישראלי", דימוי 10, 1989, עמ' 52-54.
צמרת, צ., (1993), ימי כור ההיתוך, המרכז למורשת בן גוריון, באר שבע.
צמרת, צ., "תפיסת 'המדינה המחנכת' של בן גוריון וחבריו", בתוך: עלי גשר צר - החינוך בישראל בשנות המדינה הראשונות, (1997), משרד החינוך, ירושלים, עמ' 75-108.
קונדה, ג., (2000), מהנדסים תרבות: שליטה ומסירות בחברת היי-טק, חרגול, תל אביב.
רובינשטיין, א., (1997), מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל אביב.
שוב, י., "בורקס מצרי", סרטים 4, 1989, עמ' 61.
שניצר, מ., (1994), הקולנוע הישראלי, כנרת, תל אביב.
Bodi, M., (1995), Models of Multicultural Education - The Dynamics of Pluralistic Integration and Social Accommodation, Paper Presented at the International Workshop on Cultural Pluralism in Societies of Immigration, Jerusalm, 20-23 March, 1995.
Burgoyne, R., "Ethnic Nationalism and Globalization", Rethinking History 4(2), 2000, pp. 157-164.
Gomery, D., "The Popularity of Filmgoing in The US, 1930-50", in: MacCabe, C., (ed.), (1986), High Theory / Low Culture, Manchester Universiry Press, Manchester, pp. 71-79.
Hawkins, J., "Sleaze Mania, Euro-Trash, and High Art: The Place of European Art Films in American Low Culture", Film Quarterly 53(2), 1999/2000, pp. 14-29.
Jackson, K., "O Brother, Where art thou?", Sight and Sound 10(10), 2000, pp. 38-39, 54.
Jackson, K.M., "Playing it Again and Again: Casablanca's Impact on American Mass Media and Popular Culture", Journal of Popular Film and Television 27(4), 2000, pp. 33-41.
Jacobson, Y. Luzzatto, D., "Youth Culture Language: Body Adornment Communication in Contemporary Israeli Society", Journal of Youth and Adolescence, 1999, pp. 33-42.
Pilling, J., "Everything Flows: Art and Animation", Art and Design 12, 1997, pp. 14-21.
Schwarzwald, J. Amir, Y., "Interethnic Relation and Education: An Israeli Perspective", in: Groups in Contact - The Psychology of Desegregation, (1984), Academic Press, New York, pp. 53-76.
Shusterman, R., "Moving Truth: Affect and Authenticity in Country Musicals", The Journal of Aesthetics and Art Criticism 57(2), 1999, pp. 221-233.
Skinner, A., "Introduction", in: Smith, A., (1986), The Wealth of Nations, Penguin Books, London, pp. 11-97.
Smolitz, J.J., "The Three Types of Multiculturalism", in: Garner, M., (ed.), Community Languages - Their Role in Education, (1981), River Seine Publications, Melbourne Sydney, pp. 1-12.
Turner, V., (1967), The Forest of Symbols, Cornell University Press, Ithaca.
Van Gennep, A., (1997), The Rites of Passage, Routledge Kegan Paul, London.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "טקסי אירוסין ונישואין בסרטים העדתיים בישראל כטקס מעבר משלב הניכור הבין עדתי לקולקטיביזם לאומי.", סמינריון אודות "טקסי אירוסין ונישואין בסרטים העדתיים בישראל כטקס מעבר משלב הניכור הבין עדתי לקולקטיביזם לאומי." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.