חיי הנישואין

תקציר העבודה:

השפעת חלוקת העבודה על
שביעות רצון מנישואים

ראשי פרקים hy0462 -
1.מבוא והצגת הנושא

2.חלוקת התפקידים המסורתית במשפחה

3.מחקר אמפירי
1.המטרה
2.השיטה
3.התוצאות

4.סיכום העבודה

5.ביבליוגרפיה


מבוא והצגת הנושא
מטרת עבודה זו הוא לבדוק, תיאורתית ואמפירית מה השפעת חלוקת העבודה
בבית על שביעות הרצון מהנישואין. האם יכול להיות מצב בו היחסים בין בני הזוג
תקינים כאשר הבעל אינו עובד במשך הבית ועוזר לאשתו וכן כאשר חלוקת
העבודה אינה שווה בעוד האשה עובדת.
השפעת החיים המודרניים על דפוס המשפחה הוא נושא שנוי במחלוקת בין
החוקרים במדעי החברה. יש הטוענים שהנישואין והמשפחה החלו להתפורר
בהשפעת התפתחויות רבות עוצמה כגון נטישת הדת, ניידות חברתית,
אינדבידואליזם,מתירנות ויציאת נשים לעבודה.
אחת התופעות שהחוקרים מדגישים במחקרם היא תופעת משפחות בעלות קריירה
כפולה, וזאת בשל הפוטנציאל הגדול בשינוי ,באופן יחסי בכח ובחלוקת תפקידים
במסגרת המשפחה. למשפחות בדפוס זה יש מחויבות הדדית לבית ולמשפחה אך
יחד עם זאת שני בני הזוג משקיעים רבות מבחינת זמן ואנרגיות בעבודתם וכל אחד
מהם מתמודד עם בעיות ואתגרים שלעיתים לא מסתיימים, אי לכך ישנם משברים
ובעיות זהות וחיכוכים עם צפיות החברה.
הציפיות הן שונות מאלו שבדור הקודם כאשר נשים נשואות שעבדו מחוץ לבית עשו
מאמץ לתפקד על פי הנורמות המקובלות; כיום מערכת הציפיות היא שונה אך בכל
זאת מהווה בעיה עבור האישה, המעבר מדימוי נשי מסורתי לזה של אשת קריירה
מביא בעיקבותיו לחצים נורמטיביים חדשים ודימוי חדש של האישה העליונה
(.(SUPER WOMEN
אך דימוי זה הוא בעיתי והוא מעמיד בפני הנשים סטנדרטים בלתי אפשריים
"המשמרת השניה" בבית הבאה בעיקבות "המשמרת הראשונה" בעבודה מוגדרת
כמעט תמיד (הן ע"י האישה והן ע"י הגבר) כתחום אחריותה של האישה.
הקונפליקט בין תפקיד כרעיה ואם לבין תפקיד כאשת מקצוע שם אותה במצב בו
כמעט אין לה אפשרות שלא להכשל,וכיון ששני התחומים חשובים לה מאוד כישלון
באחד מהם יתפס ככשלון אישי. יחד עם זאת רואים חוקרים אחרים רואים את
תפיסת השוויון בבית ואת השינוי בעתיד כבר ביצוע. "אני משוכנעת כי גברים כיום
מחפשים בבת זוג שותפה אמיתית. עשרות מחקרים מצביעים כי גברים מצהירים
ואכן בוחרים בנשים אשר שוות להם מבחינת הכישורים. התפישה כיום היא
שיויונית יותר מכפי שהיתה לפני עשרים או שלושים שנה,לפחות על פני השטח
הבעיות נוצרות אח"כ כשיש ילדים ומתעורר הקונפליקט של איזו קריירה עדיפה,
מי צריך לוותר, עד כמה, ועד איפה... אין ספק כי כתוצאה מכך חלים שינויים
בתפיסה ובמערכת היחסים עם בן הזוג וציפיותיו ממנו.גם המערכת המשפחתית
ממקמת את עצמה בהתאם לתפיסות ולנורמות החדשות.יש יותר ויותר פתרונות
פנימיים וחיצוניים. הפיתרון איננו אחיד אך הפתרון קיים".
השתלבותה הגוברת של האישה בשוק העבודה וכל הכרוך בכך,השנוי בתפיסה
העצמית בעיקבות הפמיניזם וההתעוררות שהתנועה עוררה השפיעו על התיפקוד
המסורתי של המשפחה.
גברים רבים מבצעים כיום משימות ביתיות שבעבר לא היה עולה על דעתם לבצע
פשוט מפני שהמציאות השתנתה ולא בהכרח כי הדבר משקף את או תואם מציאות
עולמם. כורח המציאות הוא שמעצב את המודל של הגבר "החדש" שמשתתף קצת
יותר בתפקידים שבעבר נחשבו "נשיים".השאלה היא עד כמה מתלוות לכך תפיסות
אידיאולוגיות לגבי שיוויון בין המינים וראית היחידה המשפחתית כשותפות
במלוא מובן המילה. 1990)GUNTER & GUNTER) טוענים כי גברים עוזרים
בעבודות הבית כיום כדי לעזור ולא על מנת לקבל הוכרה. מכל מקום ככל שיש
לאישה פחות זמן היא דורשת יותר מבעלה כך הוא יעשה יותר, וכאשר היא תהיה
יותר פנויה הוא ידרוש ממנה לעשות יותר.

מקורות:

אחת התיאוריות הנגזרות מתוך "תיאורית החליפין" היא תיאורית המשאבים, תיאוריה זו מנסה להראות את יחסי הכוחות במשפחה.
ההגדרה הקלאסית לגבי תיאוריה זו לקוחה ממאמרם של בלוד ווולף (1960).
משאב- "כל דבר ששותף אחד מספק לשני ועוזר לו למלא את צרכיו או להשיג את מטרותיו". השותף בעל הכח הרב ביותר הוא זה שהביא משאבים רבים יותר.
התיאוריה טוענת כי המשאבים היחסיים של בעל ואישה הם הגורם העיקרי הקובע את מאזן הכוחות בינהם. ככל שיגדל הפער בין הערכת האישה את משאבי הבעל לבין הערכת הבעל את המשאבים של האישה כך יגדל כוחם של הבעל או אישה.
החוקרים טוענים כי כיום אין קביעה מראש לגבי זה אשר יחזיק בכח כאשר היו משפחות פטריאכליות. כיום אם עומדים לרשות האשה משאבים יש לה הכח בקביעות המשפחתיות, כלומר זוגות המודרניים קרובים יותר לשיוויון בקבלת החלטות במשפחה וניתן לקרא למערכת כזו יותר שיוויונית.
לתיאוריה זו ישנה בקורת הטוענת כי השליטה במשאבים איננה נגרמת באקראי אלא נקבעת באופן מיבני לטובת הגבר. לאישה יש נחיתות מסוימת בנקודות שונות של מרכיב הכח כמו סוציאליזציה, מצב חוקי, מקורות כלכליים, השכלה, גזע ומחזור החיים.
אשר לגזע טוען (1988)BROMAN L. CLIFFORD כי יש הוכחה שתועלת העבודה בין נשים וגברים משתנה בגלל הגזע. המחקר מציע כי חלוקה סטריאוטיפית של תפקידי המשפחה לסטריאוטיפ של תפקידי הזכר מול תפקידי הנקבה שכיחים יותר במשפחות הלבנות מאשר בשחורות. נשים שחרות עוסקות פחות מהלבנות בביצוע בלעדי של עבודות הבית. למעשה
מספר סטודנטים שלמדו על משפחות שחורות מדווחים שכך היה במשך תקופה ארוכה.
מכיוון שמעמד האישה העובדת משפיע על חלוקתה של העבודה, העובדה ההיסטורית שנשים שחורות היו שותפות יותר במאגר כח העבודה מהלבנות קרוב לוודאי שמשחק תפקיד חשוב.
ניתן לראות את השפעת המין על מכלול התנסויות חברתיות ומיניות בתפישה שונה אצל שני המינים. ישנם הבדלים בתכונות בין גבר לאישה בין אם השפעה חיצונית חברתית או נתונים שנמצאים באדם.
בחברה היום קיימות תפיסות שונות המתייחסות להון האנושי של נשים וגברים בחברה. תפיסות אלו מעוגנות בגישות התיאורטיות השונות לחלוקת תפקידים בין המינים.
1. גישות המדגישות את הדטרמיניזם בחלוקת העבודה בין גברים ונשים בחברה-אלו מצדדות בחלוקת תפקידים המאפשרת הקצאה אופטימלית של האנשים לתפקידים השונים. הדטרמיניזם יכול להיות ביולוגי, פסיכולוגי וסוציולוגי.
2. ישנן גישות המדגישות את הדיכוי החברתי של הנשים ורואות במעמדם השונה של גברים ונשים בחברה תוצאה של יחסי כוחות בלתי מאוזנים, מתוך הנחה כי הגברים הם המין השליט ובתור שכאלה הם מונעים בצורות שונות את כניסת הנשים לתפקידים הקובעים יותר והגבוהים יותר בהיררכיה הריבודית.
א. דטרמיניזם פסיכולוגי ביולוגי-הבדל הורמונלי בין גברים לנשים שונה בין הגבר לאישה וההורמונים של מין הספציפי שולטים גם על ההתנהגות המינית וגם על ההתנהגות החברתית.
הגישה הפסיכואנליטית- מדגישה את הגורם הפסיכולוגי כאשר הדגש הוא על אברי המין והרביה. על פי פרויד (1927) האישה היא חסרת אברי מין ולכן היא בעלת רגשי נחיתות ותכונות של רגשנות מורך לב ופסיביות.
אריקסון (1964) אומר כי "האנטומיה היא הגורל" אישיות האדם ותפקידו קשורים עם מאפיינים פיזיים, פיזיולוגיה של הזכר והנקבה. INER SPACE החלל הנשי במרכז ההגשמה העצמית של האישה ומכאן תכונותיה בעלות אוריינטציה בין אישית, חיים חברתיים ורגשות, ובאמצעותם תמצא את הגבר למימוש מטרתה הביולוגית. ואילו הגבר מאופין
בפעולות כלפי חוץ ומפתח תכונות בעלות אוריינטציה אינסטרומנטלית כמו שליטה ובקרה עצמית ואינדיבידואליזם ומכאן המאפיינים הפיזיולוגיים השונים בגבר ואישה והתפקידים השונים הנגזרים מכך מפתחים בהם תכונות שונות ומסגלים אותם לתפקידים חברתיים שונים.
הגישה הביואבולוציונית-דטרמיניזם סוציולוגי
ההבדל בין המינים נוצר בתהליך הסוציאליזציה ועולה כי בכל החברות אשר נחקרו יש דיפרנציאציה בשיחבור הילדים על בסיס שיוכם המיני. חינוך הבנים שם דגש על ביטחון עצמי, שימוש בכח והשגיות, וחינוך הבנות שם דגש על ציות ותפקידי טיפול והזנה. מסקנה-שהמוסדות החברתיים תרבותיים תורמים למיסודם וחידודם של ההבדלים בין
המינים.
הממצאים האנתרופולוגים תומכים בגישה הרואה את התפקידים החברתיים של הגבר והאישה כמותנים במסגרת התרבותית, ותכונותיהם כפועל יוצא של ציפיות התפקיד החברתי, היות והיחיד מפתח בתהליך הסוציאליזציה תכונות התואמות את המצופה ממנו בהתאם לתפקידו החברתי.
פרסונס טוען כי השינוי של התפקידים במשפחה המודרנית מתארגנים סביב לצירים האינסטרומנטליים והאקספרסיביים. לגבר מיחסים את התפקידים האינסטרומנטליים ולאישה את האקספרסיביים. הדבר נובע מתהליכים ביולוגיים אותם עוברת האישה (הריון לידה וטיפול בצאצאים). השוני הוא פונקציונאלי לתפקיד המשפחה בחברה המודרנית ותורם
להתפתחות הילדים ולחיברותם.
לדעת הפונקציונאליסטיים נשים נוטות לבחור בתפקידים אנלוגיים לתפקיד האישה בתוך המשפחה. בחברה המודרנית חל מיסוד של החלוקה המסורתית.
פרסונס עומד על החשיבות המשנית של התפקיד התעסוקתי של הנשים הנשואות העובדות מחוץ לבית ומצין שגם בחברה המודרנית הגבר ממשיך להיות המפרנס העיקרי ומעניק סטטוס למשפחה.
(1966)M ACCOBY דיווחה כי בנים ובנות מקבלים תגובות מנוגדות על אותם דפוסי התנהגות. מכאן תכונות טיפוסיות למין הן תוצר משותף של הגורמים הביולוגיים עם הדרישות החברתיות.
גישות המדגישות את הדיכוי החברתי
גישות אלו רואות בנשים קבוצה חברתית מנוצלת ומדוכאת.
גישה מרכסיסיטית-רואה בנשים מעמד מדוכא ומכאן תיפקודה החברתי של האישה בחברה פרט להבדל ביולוגי היא תוצאה של דיכוי חברתי. הטענה שדיכוי האישה קשור להתפתחות הרכוש הפרטי, מעבר מהמטריארכלי לפטריארכלי . הגבר שעבד את האישה והפך אותה למכשיר ביולוגי לרכוש הגבר והיא נחותה מהגבר בתכונותיה ומעמדה האזרחי נחות.
לדעת החוקרים שחרור האישה יתאפשר על ידי יציאתה לעבודה יצרנית מחוץ לביתה. לשם כך יש לשחררה מעול הבית ולהעביר את תפקידי עקרת הבית לחברה .דבר זה יביא לשינוי במעמדה החברתי.
(1927)ADLER אומרת כי הנשים הן קבוצה מדוכאת שעבוד וקיפוח חברתי גורמים להתפתחות תכונות של הכנעה, פאסיביות ורגישות יתר. תכונות אלו יחלפו עם שינוי המצב החברתי. (DEVAULT MARJORIE L. )1990 טוענת כי נשים פחות נוטות מגברים ליזום התנהגות של קונפליקט, או ש"התעלמות" מקונפליקט מאפיינת נשים- למרות שהעדות היא
די מעורבת, ומחקרים לא מצאו שום הבדלים בין-מיניים משמעותיים. היא טוענת כי ניתוחים המגדירים התנהגות של מאבק כ"תכונה" התלויה במין הולכים לפי הגישה כי המין נולד כדבר חסר משמעות, בנפרד מכל קשר חברתי.
הגישה הפמניסטית-מציגה את חלוקת התפקידים החברתית והתרכזותן של הנשים בתפקידים סטריאוטיפיים כנובעת מעליונות הגברים ומניסיונם של הגברים לשמר עליונותם- "החברה מבקשת לצקת כל אישה לתוך מיטת סדום של תכונות אופי ותפקידים קבועים מראש" (שלף 1982).
האידיאולוגיה הפמיניסטית רואה במסגרת הנישואים שריד פטריארכלי המטפח דומיננטיות גברית וכובל את כישורי האישה. האידיאולוגיה הפטריארכלית הנציחה את חלוקת התפקידים על פי מין בהתייחסה אליה כאל הסדר טבעי כתוצאה מהבדלים ביולוגיים בין המינים ועל הבדלים אלו הולבשו הבדלים במישורים אחרים: כוחני, מוסרי ושיכלי.
לדעת הפמניסטיות הגברים משתמשים באידיאולוגיות שונות על מנת לרתק את הנשים בתפקידים משניים על מנת לשמר את עליונותם.
גישת הפוליטיקה המינית- מבוססת על תיאור הקונפליקט ועל כך שההבדלים הבין מיניים הם תוצאה של מאבק כוחות בין הגברים לנשים והגברים הם המנצחים ובאמצעות כך הם צוברים כח פוליטי נוסף.
הגברים לקחו על עצמם את החלק החשוב בכח ובשליטה והותירו את הנשים בעמדת נחיתות במודע.
חוקרים מציינים כי הדבר קרה עקב אינטרס אישי כאשר החזק מכתיב את רצונו של החלש ובעבר הגבר היה חזק יותר. האינטרס של הגברים היה לקחת תכונות מועדפות ולכן יצרו חוקים ונורמות כאלו אשר איפשרו להם להגיע למצב של עליונות. חברתית הקושי הוא להתמודד כנגד המצב עקב הפנמה של הערכים הנ"ל.
הגברים תופסים את כל עמדות המפתח ולכן הנשים הן הנשלטות עפ"י גישה זו תהליך הסוציאליזציה הוא שיוצר את ההבדל וזהו תהליך שמעוצב ומוכתב עפ"י האידיאולוגיה הפטריאכלית ושני המינים מפנימים אידיאולוגיה זו.
חוקרים טוענים שאת הבנים מעודדים מתחילת חייהם לאגרסיביות ואת הבנות מעודדים לפאסיביות ותלותיות. הגברים בעקבות זאת הם בעמדת כח ושום קבוצת כח לא מוותרת על יתרון יחסי ללא מאבק.
(1987)ROSS CATHERINE טוענת כי מספר מחקרים מצאו שזוגות שיש להן גישות יותר מסורתיות ביחס לתפקידי המינים עשויים להיות בעלי חלוקת תפקידים מסורתית יותר בבית. כן נמצא כי גישתם של בעלים לא קשורה באופן משמעתי לחלוקת העבודה בבית ושעקרות הבית עם פחות ערכים מסורתיים עושות יותר עבודות בית. מכל מקום התוצאות
לא תמיד עקביות.
ישנן גישות הטוענות לקיום תכונות שונות לכל אחד משני המינים בין אם ההסבר הוא ביולוגי או סוציולוגי, היות וחלוקת התפקידים מיצגת כהקצאה אופטימאלית של משאבים ומילוי התפקידים השונים בחברה והקריטריון לכך הוא קיום תכונות המאפשרות את מילוין על הצד הטוב.
הגישה הריבודית-מדגישה שלמילוי תפקידים גבוהים מרכזיים נדרשו תכונות וכישורים גבוהים. הסטריאוטיפיים המיניים עושים את האישה לבלתי מתאימה למלא תפקידים מרכזיים לעומת הגברים. גישה זו מבליטה את היתרון היחסי לגברים בתחרות על תפקידים מרכזיים.
הגישה הכוחנית יוצאת מהנחה שהגברים הם המין השליט ומכאן מונעים מהנשים בצורות שונות את כניסתן לתפקידים מרכזיים ומתגמלים.
גישה זו מציגה את אי השיוויון החברתי כנובע מהתחרות של שני המינים ומצדדת במעבר לחלוקה שיויונית יותר של תפקידים, בעוד הגישות המניחות קיום תכונות שונות מהוות הצדקה עיקרית לחלוקת תפקידים מסורתית.
בחברה כיום קיימות תפיסות שונות המתייחסות להשקעותיהם של גברים ונשים בחברה. החברה נמצאת בשלב מעבר לדפוס חלוקה שיוויוני הגורס קיום תכונות וכישורים שווים.
התפיסה השיוויונית רואה את שני המינים כבעלי יכולות ומשאבים העומדים לרשותם והם יכולים להתחרות על אותם מקומות עבודה ועל אותן משרות בנוסף להתחרות על אותם תפקידים פנים משפחתיים.
המין לא מהווה כאן קריטריון לחלוקה חברתית. כל גבר ואישה יבחרו בתפקידים הנראים להם ויפעלו בשוק הפתוח ויתוגמלו בהתאם להשקעותיהם עפ"י נורמות הצדק החברתי.
כיום שלטת האידיאולוגיה המדגישה חינוך שיוויוני, הזדמנויות שוות והשגיות אך עם זאת משדרת החברה ציפיות ברורות לתפקידי מין: מדינת ישראל מקיימת שיוויון חברתי ומדיני לכל אזרחיה בלא הבדל דת מין וגזע... שוויון זכויות וחובות בחיי המדינה והחברה והמשך בכל מערכת חוקים.
החוקים יצרו עיוות בכך שנחקקו כביכול להגן על האישה אך למעשה תומכים בראיה פטרנליסטית על מקומה של האישה בחברה. המערכת הערכית הכללית מדגישה חינוך שיוויוני והזדמנויות שוות כאשר היוקרה החברתית העיקרית נובעת מהצלחה במילוי התפקידים התעסוקתיים.
המערכת הערכית המשנית מתייחסת לנשים ומבליטה תכונות אמוציונאליות אקספרסיביות והתחשבות בזולת. מיעוט קטן מבין הנשים בוחר במערכת הערכית הדומיננטית הגברית על ידי השתלבות בתעסוקה הישגית.
אשר לשביעות הרצון מהחלוקה טוענות (1988)BENIN AND HOLLAND, כי תפקיד ההשתתפות במשימות נשיות מסורתיות, בשביעות רצון מהויכוח סביב חלוקת העבודה שונה ממחקר למחקר. באופן כללי נשים מרוצות יותר אם מטלות אלו משותפות, ואם הן מתווכחות יותר. עם זאת זה אינו כה חסר היגיון כפי שזה נראה מלכתחילה. נשים רוצות חלוקת
עבודה שבה הן מתחלקות במשימות נשיות טיפוסיות כמו בישול, קניות, כביסה וכו'. עם זאת המחקר הראה כי למרות שהזמן שמבוזבז במשימות אלה לעיתים מתחלק עם הבעל, האחריות למשימות אלה נשארת אצל האישה. אי לכך היא עשויה להזכיר לבעל שיש כביסה לכבס, או שזהו תורו להדיח כלים. היא יכולה לתפוס שכאלה דיונים הם וויכוחים
מכיוון שלהזכיר לבעלה לעשות את מטלותיו לא נעים לה, ועם זאת היא עשויה להביע עצמה בצורה שהבעל לא רואה בה כחירחור ריב. לכן רק היא מבחינה שמתעורר ויכוח.
ההבדלים בין משוואות שביעות הרצון לפי דעתם מתאימות ביותר לנשים וגברים מצביעים על כמה תחומים בעייתיים בזוגות ששניהם עובדים. שני בני הזוג מרוצים ביותר מחלוקת העבודה כשהיא מתקרבת לשיוויון. עם זאת בעלים רוצים שיוויון ומספר שעות קטן לבזבוז בעבודות הבית. נשים בניגוד אליהם רוצות שיווין והתחלקות המטלות
הנשיות המסורתיות. הבדל זה יכול לגרום לבעיות, אפילו כשהזוג מסכים לחלוקה של 50%-50%. הבעל יכול לרצות סטנדרטיים נמוכים יותר של אחזקת הבית מאשר אישתו כך שבסה"כ מספר השעות יהיה קטן. לאישה יכולים להיות סטנדרטיים גבוהים יותר והיא יכולה להיות מרוצה רק אם יגיעו לחלוקה שתכלול התחלקות במטלות נשיות מסורתיות.
בעיות תקשורת נחשפות ע"י ההבדלים במשוואות מתאימות ביותר לשכיחות בויכוחים. בעלים מודעים לשכיחות הויכוחים רק אם הם לא מרוצים מחלוקת העבודה. נשים הרבה יותר רגישות לשכיחות הויכוחים ולויכוחים שנגרמים מחוסר שביעות הרצון של בעליהם, כמו לשלהן עצמן. ההבדל יכול בהחלט להצביע על כך שנשים צריכות להיות יותר
ישירות בעימות עם בעליהן כשהם שואפות לשינויים בחלוקת העבודה. זה יכול גם להצביע על כך שאחרים צריכים להיות יותר קשובים לאי שביעות הרצון של נשותיהם.
מחקר אמפירי
המטרה
המטרה היא לבדוק כיצד חלוקת תפקידים במשפחה משפיעה על שביעות רצון מנישואים במשפחה. האם חלוקת תפקידים שונה יכולה להשפיע בצורה חיובית, שלילית, או שלא תשפיע בכלל.
השיטה
הבדיקה היא באמצעות תשאול אנונימי. הועברו שאלונים ל239- נשואות בגילאי 18-35 כאשר נעשה ניסיון למצוא פיזור הומוגני באוכלוסיה בצורה הטובה ביותר.
כל נבדקת קיבלה ציון לסקלה של שאלות, כאשר הציונים נעו בין 10 ל50-. הבדיקה היתה בשיטת הריבועים הפחותים (רגרסיה רבת משתנים)- שיטה זו מודדת קשר סיבתי בין משתנים רבים מסבירים למשתנה אחד מוסבר- באיזו מידה משפיעים המשתנים המסבירים על המוסבר.
על מנת שנוכל לומר בוודאות כי אחד מהם משפיע על השני הרי ההשפעה חייבת להיות מובהקת. אחת השיטות היא מבחן F סטטיסטי הבודק את המובהקות לפי דרגות החופש (מדד הנגזר ממספר התצפיות פחות מספר המשתנים המסבירים). אנו נבדוק לרמת מובהקות של 95% (המקובלת במחקרים מסוג זה) ואז צריך להיות כי SIGNIF F 0.05 (בדרך כלל
כאשר F גדול מ4- המשוואה מובהקת)
מבחן F הוא לגבי כלל המשוואה ואילו לגבי כל משתנה ומשתנה אנו בודקים מבחן T.
השאלון כלל שאלות על:
הגיל
מספר שנות ההשכלה
האם היא לומדת
מידת האורתודוכסיות
מצב משפחתי
מספר שנות נישואין
ילדים
התעסקות
מספר שעות עבודה
עיסוק הבעל ומספר שעות עבודתו
האם הבעל לומד.
לאחר מכן הופיעו מספר שאלות על חלוקת העבודה בבית. על שאלות אלו יכלה להשיב לפי דרוג.
צורת בדיקה אחרת היא R בריבוע- מדד הנמצא בין 1 ל- 1- ומראה באיזו מידה מסבירים המשתנים המסבירים את המשתנה המוסבר כאשר 1 או 1- מראים התאמה מלאה חיובית או שלילית לפי העניין ו0- מראה על חוסר התאמה.
השאלון שהועבר הורכב מארבעה שאלונים אחרים שרמת המהימנות שלהם נבדקה קודם לכן והיא כדלקמן:
רמת המהימנות
השאלון על
0.60
חלוקת עבודה
0.87
תפיסת ההוגנות
0.82
מחלוקת
0.70
שביעות רצון מנישואין
צוות
המשתנים המסבירים שנלקחו ברגרסיה רבת המשתנים היו: השכלת האישה, שביעות הרצון מחלוקת העבודה, גבריות (משתנה דמי), ילדי מתחת לגיל 5, נשיות (משתנה דמי), חלוקת עבודה בין גבר לאישה, מחלוקת על חלוקת העבודה, אנדרוגניות (משתנה דמי) ומספר הילדים הכללי.
התוצאות
התוצאות נותחו בתוכנת SPSS ולהלן תוצאותיהם:
השכיח
המשתנה
26
גיל
12
השכלה
59.8%
לומדת
0
שעות הלימוד
51.9%
חילונית
98.7%
נשואה
2
זמן נישואין
1
מספר ילדים
2
מספר ילדים מתחת לגיל 5
40
מס' שעות עבודה שבועיות
12
השכלה הבעל
45
שעות עבודה של הבעל
בבדיקת רגרסיה נמצא כי R בריבוע היה 28% כלומר כל המשתנים הללו מסבירים שביעות רצון מנישואים ברמה של 28%. כלל המשוואה היתה מובהקת היות וF- היה קטן מ- 0.05.
אשר לכל משתנה הרי נמצא כי שביעות רצון מחלוקה בעבודה ומשתנה האנדרוגניות היו מובהקים כלומר איש שהיא אדרוגנית מרוצה ביותר מנישואין וכן מרוצה מהנישואים אישה ששביעת רצון מחלוקת העבודה. כל שאר המשתנים אינם מובהקים ולכן לא נוכל להסיק מהם מסקנות.
להלן התוצאות שהתקבלו במדגם על נתונים פרטיים שלי:
בבדיקת רגרסיה נמצא כי R בריבוע היה 22% כלומר כל המשתנים הללו מסבירים שביעות רצון מנישואים ב- 28%. כלל המשוואה היתה מובהקת היות וF- היה קטן מ- 0.05.
המשתנים המובהקים היו, כמו קודם חלוקת העבודה נשיות ואדרוגניות.
סיכום העבודה
עבודה זו סקרה את נושא שביעות הרצון מנישואים כפונקציה של חלוקת המטלות בעבודות משק הבית.
סקירת הספרות והמחקרים הראתה כי במהלך השנים נתפסת העבודה כמקור למימוש והגשמה עצמית. על רקע זה עלתה התנועה הפמיניסטית שהוציאה את הנשים לעבודה מחוץ למשק הבית. מכאן החלו השאלות והויכוחים מי יוותר ועד כמה.
כל התופעות שמנינו בעבודה זו יוצרות מעגל סגור. מצד אחד מדברים תיאורטית על שיוויון ונטיה לראות במשפחות בעלות קריירה כפולה כדבר מובן מאליו, אך תמונת המציאות שונה, על אף היות הגבר מעונין בשינוי המצב הקיים בעוד האישה מנהלת קריירה, הרי עבודות משק הבית נוטות לעיתים להיות מבוצעות בשיטות המסורתיות. במצב זה
נראה כי האישה נוטלת בעיקר עומס הנובע ממצב כפול סטנדרטיים זה.
קימת זיקה בין חוסר יציבות של הנישואין המודרניים לבין איכותם הגבוהה יחסית, להיות נשואים איננו עוד מחויב המציאות לכל האנשים. סגנונות חיים אלטרנטיביים החלו להופיע וצעירים רבים מעורבים בהם לפחות באופן זמני. להיות נשוי הוא רצוני- אנשים בוחרים להיות נשואים. אלו המתגברים על האתגרים יש להם סיכוי גבוה יותר
לשמור על הנישואין.
בחלק האמפירי נמצא כי חלוקת עבודה שיוונית בבית אכן עוזרת רבות לחיי הנישואין ורוב הנשים ציינו כי עובדת עזרתו של הבעל, בצורה הנראית לה כמספיקה תורמת לחיי הנישואין מבחינתה. ממצאים אמפיריים אלו מחזקים את השערות המחקר כי כיום החברה יותר שיוונית ואם האישה יוצאת לעבוד היא דורשת מהבעל כי יעזור לה.
לדעתי, על מנת לצור שינוי בחלוקת התפקידים במשפחה בחברה ובשוק העבודה ולהביאם לבסיס שיוויוני כלכלי וכוחני יש לשנות סטריאוטיפים הקיימים לגבי שני המינים, כאשר שינוי סטריאוטיפים מתבטא בחנוך מגיל צעיר.
ביבליוגרפיה
1. אלקלאי יסמין, שיתוף ואמפתיה בין בני הזוג כגורמי הצלחה בנישואים, בר אילן, רמת גן, 1980.
2. הולט א., "חיים ששווים פחות", עם עובד, תל-אביב, 1990.
3. ליבנד רות, "תפיסת מתבגרים את מחירי המעבר לחלוקת תפקידים שיויונית", אוניברסיטת ת"א, 1989.
4. שלף רינה, "אישה נשים ונשיות", (קובץ תרגומים), תל-אביב, 1975.
1. BENIN MARY AND HOLLAND AGOSTINELLI JOAN (1988), "HUSBENDS AND WIFES SATISFACTION WITH THE DIVISION OF LABOR", JOURNAL OF MARRIDGE AND THE FAMILY, 50, PP.349-361.
2. BROMAN L. CLIFFORD (1988), "HOUSHOLD WORK AND FAMILY LIFE SATISFACTION OF BLACKS", JOURNAL OF MARRIAGE AND FAMILY, 3, PP. 743-748.
3. DEVAULT MARJORIE L. (1990), "CONFLICT OVER HOUSEWORK-A PROBLEM THAT STILL HAS NO NAME", RESEARCH IN SOCIAL MOVMENTS, CONFLICT AND CHANGES, 12,PP.203-243.
4. GUNTER N., GUNTER B.G. (1990), DOMESTIC DIVISION OF LABOR AMONG WORKING COUPLES, UNIVERSITY OF SOUTH FLORIDA.
5. ROSS CATHERINE E., "THE DIVISION OF LABOR AT HOME", SOCIAL FORCES, 1987, 3, PP.816-833.
שריפט ר., "נישואין-אופציה או מילכוד", בתוך שריפט ר., יזרעאלי ד., (עורכות), נשים במילכוד, הקיבוץ המאוחד, 1982.
16

תגים:

בעל · משפחתי · חיי · אישה · האשה · חתונה · משפחה · מעמד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חיי הנישואין", סמינריון אודות "חיי הנישואין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.