רכישת השכלה גבוהה באמצעות שלוחות אוניברסיטאות מחו"ל כתורם לאינטגרציה חברתית

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. חשיבות ההשכלה הגבוהה בישראל
3. ריבודיות חברתית
3.1 מצב כלכלי ותעסוקתי
3.2 השכלה
4. הרקע להקמת המכינות והקמת המכללות
4.1 המצב בישראל כיום
4.2 המכינות הקדם אקדמיות
4.3 סוגי המוסדות להזדמנות שניה
5. הלומדים, דרישות קבלה, ומיקומן של המכללות
5.1 אוכלוסיית היעד
5.2 נגישות ושכר הלימוד
6. אפקטיביות של מסלול הניעות האלטרנטיבי
6.1 התוצאות החברתיות
6.2 הערכת תארים מחו"ל במשרד החינוך לצורכי שכר
7. שיטת המחקר
7.1 מתודולוגיה
7.2 אוכלוסיית המחקר והמדגם
7.3 מגבלת המחקר
8. תוצאות
9. סיכום
10. רשימת המקורות
11. נספח- דוגמת השאלון


מבוא
בעולם המודרני הגורם העיקרי לקידום כלכלי ולניעות חברתית הוא גורם ההשכלה. ככל שאדם
יהיה משכיל יותר תתאפשר לו השגת משרות רמות, תמורה כלכלית גבוהה ויוקרה כלכלית,
וכתוצאה מכך גם מעמד חברתי מכובד.
ניתוחים רב משתניים מלמדים שהשכלה, בעיקר אקדמית, הייתה ונשארה הגורם המרכזי לפערי
השכר בין מזרחים ואשכנזים. בשנת 1995 אף גדלה חשיבותה של ההשכלה, והיא הייתה אחראית
ישירות על כשליש מהפער בממוצעי ההכנסות של שתי הקבוצות. להשכלה יש אקדמית יש גם
השפעות בלתי ישירות על השכר, בעיקר בכך שהיא מאפשרת תעסוקה במשלחי-יד ששכר גבוה
בצדן. לאשכנזים יש ייצוג גבוה במיוחד בקבוצת משלחי-היד האקדמיים והניהוליים, בהם חלה
העלייה התלולה ביתר בשכר הממוצע בשנים האחרונות. (ינון כהן, פערים סוציו-אקונומיים בין
מזרחים ואשכנזים, .( 1975-1995
רבים אינם יכולים לרכוש השכלה אקדמית: יכולת כלכלית, נקודת פתיחה נמוכה בתחום יכולת
הלמידה (ציונים נמוכים). אלו אינם רוכשים השכלה אקדמית וכך יכולת הניעות שלה נפגעת.
בעבר רכישת השכלה הייתה מתבצעת רק במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה -
האוניברסיטאות, היום ישנן אפשרויות רבות לרכישת השכלה באמצעות מכללות זרות רבות
שנפתחו בארץ. רוב רוכשי ההשכלה היו אשכנזים, שלהם הייתה מודעות לנושא וידעו כי זהו
המסלול הקובע את יכולת הקידום בחברה. כמו כן, אלו יכלו לרכוש השכלה מהבחינה הכלכלית
(אוריינטציה לימודית, בעלי אמצעים כלכליים, משפחות בעלי מס' ילדים קטן). המזרחיים אשר
רכשו השכלה היו מעטים מאד (.(Kenner-Cohen 1995,
כיום, ישנם אנשים רבים אשר פונים, לצורך רכישת השכלה, למכללות הזרות הרבות שנפתחו בארץ
"כפטריות לאחר הגשם". במכללות אלו הדרישות באופן כללי נמוכות, יחסית לאוניברסיטה:
מבחינת ההשקעה האישית, רמת הלימודים בדרך כלל אינה גבוהה, אין כל דרישות\תנאים
מקדימים לצורך הצטרפות למכללה אלא רק יכולת כלכלית לצורך תשלום שכר הלימוד.

שאלת המחקר היא, לאור התפתחות ענף המכללות הזרות בארץ, המהוות סוג של מסלול עוקף
השכלה, ברצוני לברר האם הלימודים במכללות זרות אלו מאפשרים מוביליות? (מוביליות הנה
העזרה שנותנת השכלה או הכשרה לאדם לצורך קידום חברתי או כלכלי. הכוונה בעבודה הנוכחית
היא בעיקר תעסוקתית שהרי זו משפיעה על המוביליות והחברתית &,. (ALMOND G.A
((VERBA, 1965
כלומר האם הלומדים רואים במוסד מסלול הכשרה אפקטיבי והאם הבוגרים הצליחו בפועל
להשתמש בידע שרכשו במכללה, או בתעודה שקיבלו ממנה על מנת להתקדם, תעסוקתית וחברתית.

מקורות:

"אקדמאים סוג ב'? (ראיון מיוחד עם פרופ' נחמיה לב-ציון, יו"ר הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה)", האקדמאי: בטאון הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח, נובמבר 1998, 6-7.
אביקסיס ג.,(1979), עבודת מעקב על פרויקט ההזדמנות השניה, ירושלים, משרד החינוך, המחלקה לטיפוח, 1979.
איילון חנה, רונה שביט ורנה שפירא (1982), מקומן החברתי חינוכי של מסגרות חלופיות לרכישת תעודת בגרות, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך, היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילה.
איילון חנה (1992), "הזדמנות שניה למי?- בתי ספר תיכוניים האקסטרניים בישראל", התפשטות ההשכלה בישראל, יוגב, א. תל-אביב.
איילון, ח. (1984) "שאיפות מוביליות בשכבות נמוכות סטטוס", תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 1984. 226 ע'.
בן אשר ס.,(1987), שימוש בסגנון תצורת זהות לחקר התפתחות האישיות והישגים הלימודים במכינה קדם אקדמיית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
הרשקוביץ ש. (2000) "הבטים חברתיים של ההשכלה הגבוהה", בתוך גורי-רוזנבליט ש., נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון, מכון ון ליר ירושלים.
דיין, א. (1998) "אקדמאים סוג ב': המכללות האזוריות מנציחות את הפערים במערכת החינוך", הד החינוך, ע"ב [5], 1998, 6-9.
וולנסקי, ע. (1996) "פתיחת שערים - דמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה" בתוך: ברנדס, ע. [עורך]: קפיצה השלישית: שינויים ורפורמות במערכת החינוך בשנות התשעים. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1996, 70-82.
זורמן רחל ועזרא רגב (תשנ"ה), האוריטנציה הלימודית וההישגים הלימודיים של תלמידי המכינות הקדם-אקדמיות, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
יולס, ש. (1993) השפעתם של רכישת תואר אקדמאי ראשון במהלך הקריירה ותמיכת הארגון בלימודים על ניעות הפנים אירגונית של הפרט, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג ללימודי עבודה, 1993. 111 ע'.
כהן י., (1995), "פערים סוציואקונומיים בין מזרחיים ואשכנזים" (1995-1975), דוח מחקר מספר 80, תל-אביב: מכון גולדה מאיר, עמודים 115-134.
כהן י., (2000), "בחירת תלמידים להשכלה הגבוהה- אפיון המערכת הישראלית", בתוך גורי-רוזנבליט שרה (עורכת) נגישות להשכלה הגבוהה, ירושלים: הוצאת מכון ון ליר.
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מגמות והתפתחויות, דוח סטטיסטי 1997, המועצה להשכלה גבוהה, הועדה לתכנון ותקצוב.
סבירסקי ש., (1996), עיירות הפיתוח- לקראת מחר שונה, הוצאת יתד.
סבירסקי ש, וברנשטיין ד., (1980), "מי עבד עבור מי ותמורת מה- הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית", מחברות למחקר ולביקורת, 4.
סנגי' פ, (1993), העידן הלומד, תל-אביב: מטר.
ענבר ד., סבר ר., (1986), הזדמנות שניה ובתי ספר אקסטרניים, האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לחינוך, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, 1986.
קדוש, פ. ומנחם, ג. (2000) "תמורות מבניות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשנות התשעים: יחסי-גומלין בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי", סוציולוגיה ישראלית, 2 (2): 499-522, 2000.
קליין, ז. ואשל, י. (עורכים) 1979. "מסקנות סמינר בין-מקצועי ובין-אוניברסיטאי". אינטגרציה וקידום מטרות החינוך בישראל.
רחמן דליה,(1993) המכינות הקדם אקדמיות- מטרות, מאפיינים ומבנה ארגוני, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
שפירא ר., שילד ושביט ר.(1988), לפני ההתחלה...סקר בוגרי מכינות קדם אקדמיות בישראל, דפוסי השכלה, קריירה, עמדות, הישגים ובעיות, אוניברסיטת תל-אביב: המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר.
שרן ב., שחר (1990), ארגון ועבודת צוות במוסדות החינוך, י-ם, 1990.
"A Proposed Design Of Two-Year College Adapted To Israel's Educational And Manpower Needs" Pittsburg, Ks.: Pittsburg State University, 1976. 624 P.
Almond G.A.,& Verba S., The Civic Culture Revisited, Boston: Little Brown, 1965.
"Michlalot Ezoritot - Regional Colleges In Israel: Challenges, Promises And Prospectsof An
Ben David J. (1986) "Universities- Dilemmas Of Growth, Diversification And Administration" Studies In Higher Education 11: Pp. 105-130.
Bourdieu P. & Passeron J.C., (1977) Reproduction In Education, Society And Culture, London" Sage.
Clark B.R. (1993) "The Problem Of Complexity In Modern Higher Education" In S Rothblatt& Wittrock B (Eds) The Europeans And American Universities Since 1800" Cambridge University Press Pp.23-279
Kenner-Cohen T (1995), "A Meta Analysis Of The Predictive Validity Of The Selection Process To Universities In Israel" Report No 202 Jerusalem: National Institute For Tasting And Evaluation.

תגים:

השכלה · אקדמית · משלח · הכנסה · תעסוקה · מכללות · זרות · מכינות · תואר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "רכישת השכלה גבוהה באמצעות שלוחות אוניברסיטאות מחו"ל כתורם לאינטגרציה חברתית", סמינריון אודות "רכישת השכלה גבוהה באמצעות שלוחות אוניברסיטאות מחו"ל כתורם לאינטגרציה חברתית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.