השתלבות של יהודים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה

תקציר העבודה:

רוב העולים שעלו לישראל מאתיופיה הגיעו עם מטען השכלתי דל וחלק לא מבוטל מהעולים הגיעו לארץ ללא השכלה כלל. בולט ההבדל בין נשים וגברים: כחמישית מהגברים ולמעלה ממחצית הנשים הגיעו ללא כל השכלה. מפאת מצב זה, נוצר סטריאוטיפ כלפי אותם עולים המתאר אותם כאנשים נחשלים, שהלימודים העל תיכוניים יהיו קשים להם (אם בכלל הם מסוגלים לכך) ועל כן יש לפעול קודם כל לשילובם המקצועי בחברה.
כיום יש מספר סטודנטים בני העדה האתיופית שהשתלבו במוסדות אקדמאיים בישראל. מספרם של אלה הוא קטן מאד אפילו ביחס למספר העולים עצמם, על אחת כמה וכמה ביחס לסטודנטים "צברים".
מוסדות החינוך האקדמאים אינם "ששים" לקבל סטודנטים אתיופיים לתוכם כמו שבתי ספר יסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. אותו סטריאוטיפ של נחשלות אינטלקטואלית מלווה את בני העדה לאורך כל הדרך. עם עלייתם נקטה במדיניות "מיוחדת" כלפי התלמידים בני העדה וקבעה דפוסי שילוב שלהם. רוב התלמידים שולבו בבתי ספר דתיים וביניהם פנימיות דתיות ובכך קבעו להם מאין תווית של תלמידים ברמה נמוכה של האחרים. מצב זה הביא אנשים רבים בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה וילידי הארץ לקבוע מעין סטיגמה לגבי תלמידים בני העדה האתיופית - תלמידים ללא הרגלי למידה מסודרים, נמוכים בכושר הלמידה שלהם וכאלה שחשוב להם הדת יותר מההשכלה הכללית. לכל זאת יש להוסיף את הקשיים הכלכליים ובכך נוצרה תדמית של התלמיד בן העדה האתיופית. תדמית זו מלווה אותו לכל אורך חייו וכאשר הוא רוצה להמשיך את לימודיו האקדמאיים הוא נתקל בקשיים שסטודנטים אחרים (צברים וותיקים בני עדות אחרות) נתקלים בהם. ישנם מספר לא קטן של סטודנטים המתקבלים למכינות קדם-אקדמיות אשר תנאי הקבלה אליהם פחות מחמירים מאשר הקבלה למוסדות החינוך עצמם. מעטים מצליחים להתגבר על הקשיים ולעבור מהמכינה אל המוסדות הן בגלל הקושי בלימודים בו הם נתקלים כתוצאה מההתייחסות אליהם בלימודים היסודיים והתיכוניים והן בגלל הסטריאוטיפ שדבק בהם ככאלה שאינם מסוגלים להתמודד עם לימודים אקדמאיים.

עבודה זו עוסקת בקשיים של סטודנטים בני העדה האתיופית להשתלב במוסדות להשכלה אקדמאית. המטען אותו הם "נושאים" על גבם מהווה מכשול למטרתם. העבודה סוקרת את מצבם של בני העדה בנושא השתלבותם (או לא) במוסדות חינוך שונים (יסודיים, חטיבות ביניים ותיכון) המהווים בסיס לאפשרות קבלה למוסדות להשכלה גבוהה. העבודה מנסה להתחקות על הקשיים והמכשולים בדרכם של סטודנטים בני העדה האתיופית להשתלב בלימודים אקדמאיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
שיטת המחקר הינה איכותית. השיטה כוללת עיון והתייחסות לתיאוריות קיימות ולנתונים המובאים ע"י מחקרים שונים שנעשו עד כה.

תוכן העניינים:
מבוא
סקירת ספרות
אתניות וקבוצות ריבודיות
יחסי עדות בישראל
הפליה
עולי אתיופיה
מתבגרים אתיופיים
השכלה וחינוך
דרישות הקבלה לתלמידים עולי אתיופיה במוסדות השונים
הבעיות של התלמידים יוצאי אתיופיה
סטיגמת ה"חלשים"
החלק המחקרי
רציונאל
שאלת המחקר
השערת המחקר
שיטת המחקר
ניתוח והתייחסות
סיכום והמלצות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבינור, א., ברקון, א. (ינואר, 1997) "קשיים אקדמאיים וחסך אורייני בקרב עולים מאתיופיה הלומדים במכינה קדם אקדמית", בתוך: אשל, מ. (עורכת) אוריינות הלכה למעשה, מס' 4. מכללת גורדון לחינוך. משרד החינוך התרבות והספורט, מרכז חינוך מחוזי. חיפה.
אייזנשטאדט, ש.נ. (1984) "הערות לבעיה העדתית בישראל", מגמות, כ"ח 2, עמ' 159-168.
איציקוביץ, ר ובאך, ר. (1991). "מודלים המנחים את חינוכם של ילדי העולים בישראל", עיונים בחינוך, 55/56. תשנ"א.
בהט, ש. ומישור, מ. (1995) מילון ההווה. ספריית מעריב.
בית אצין, מרכז מידע בנושאי המשפחה - ירושלים, (1990). סוגיות בנושאי המשפחה של יהודי אתיופיה, מנהגים ותרבות פרסום מס' 2, פרסום מס' 4.
בניטה, א. (נובמבר, 1997) עולי אתיופיה בוגרי מוסדות עליית הנוער: מעקב אחר הבוגרים שלא השתלבו ב"מסגרות המשך". המחקר נערך ביוזמת המשרד לקליטת העלייה וג'וינט ישראל ומומן בסיועם. ירושלים.
בן עזר, ג. (1993). כמו אור בכד עלייתם וקליטתם של יהודי אתיופיה, ירושלים, הוצאת ראובן גס.
גולן-קוק, פ., סבג, ק. (1992) קליטת בני עולים מאתיופיה בכפרי נוער של עליית הנוער. מכון לחקר הטיפוח בחינוך. האוניברסיטה העברית, ירושלים.
וולדמן, מ. (1985). יהודי אתיופיה עדת "ביתא ישראל", ירושלים, הוצאת הג'וינט.
וייל, ש. (אוקטובר, 1997) יוצאי אתיופיה בוגרי מערכת החינוך בישראל, תשמ"ז-תשמ"ט: עבר, הווה ועתיד. המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, בית ספר לחינוך. ירושלים.
וינוגרד, אלכסנדר (1979) "התפתחויות בעדתיות הישראלית" בתוך: שלמה דשן ומשה שוקד (עורכים) (1983) יהודי המזרח, עיונים אנתרופולוגיים על העבר והווה. שוקן.
יוגב, א. (2000) "הגישה הלא-מונוליטית להשכלה הגבוהה בישראל". סוציולוגיה ישראלית.
ירון, א (1985). "משבר הזהות והדימוי העצמי אצל נוער יוצא אתיופיה", עלים לענייני החינוך בעליית הנוער (סתיו). עמ' 9-19.
ליפשיץ, ר., נועם, ג. (יולי, 1996) השתלבות עולי אתיופיה באוניברסיטאות ובמכללות: דוח 1 - סטודנטים עולים בשנת הלימודים תשנ"ד. מחקר שבוצע ביוזמת המשרד לקליטת העלייה וג'וינט ישראל ומומן בסיועם. ירושלים.
א. ליפשיץ, ח. (דצמבר, 1994) "השתלבות בתעסוקה ובהכשרה מקצועית של עולים צעירים: ממצאי סקר על עולי מבצע משה", בתוך: נועם. ג (עורכת) הישגים ואתגרים בקליטת עולי אתיופיה, תרומת המידע והמחקר להערכת תהליך הקליטה. ג'וינט-מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה בשיתוף עם המשרד לקליטת העלייה, הסוכנות היהודית לא"י, ג'וינט ישראל, הארגון האמריקאי למען יהודי אתיופיה. ירושלים.
ב. ליפשיץ, ח (1994) "עולים במוסדות להשכלה גבוהה: נתונים לקראת ביצוע מחקר מעקב", בתוך: נועם. ג (עורכת) הישגים ואתגרים בקליטת עולי אתיופיה, תרומת המידע והמחקר להערכת תהליך הקליטה. ג'וינט-מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה בשיתוף עם המשרד לקליטת העלייה, הסוכנות היהודית לא"י ג'וינט ישראל, הארגון האמריקאי למען יהודי אתיופיה. ירושלים.
ליפשיץ, ח., נועם, ג., חביב, ג'. (1998) קליטתם של בני הנוער יוצאי אתיופיה: מבט רב-ממדי. המחקר בוצע בשיתוף משרד החינוך והתרבות, המשרד לקליטת העלייה וג'וינט ישראל ומומן בסיועם. ירושלים.
מיכאל, סמי (1984), "מבוא: שותפים או בבונים?", בתוך: סמי מיכאל (עורך) אלה שבטי ישראל, שנים עשר שיחות על השאלה העדתית.
"נקלטים או נפלטים" - דו"ח בנושא השתלבות בני נוער יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. (1998) אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה.
סבירסקי, ש. סבירסקי, ב. (אוגוסט, 1997) "השכלה גבוהה בישראל", בתוך: מדע על שוויון, גיליון מס' 8. מכון אדווה.
סמוחה, סמי (1984) "ביקורת גרסה ממסדית עדכנית של הגישה התרבותית בסוציולוגיה של יחסי עדות בישראל" בתוך: מגמות כ"ט, מס' 1, עמ' 73-91.
פוירשטיין, ר., הופמן,מ., קראסילובסקי, י., טננבאום, א. (1975). "הטיפול הקבוצתי מבט מטווח רחב, יסודות (טו), עמ' 14-26.
שבתאי, מ. (1996). "כור ההיתוך פועל מבחוץ", הדינמיקה של ההזדהות עם התרבות האתיופית, מבט בסוף השירות הצבאי. חברה ורווחה, טז(2), עמ' 199-216.
Cohen, J.C. (1981). Friendship and the Peer Group in Adolescence. In: J. Adelson (Ed) Handbook of Adolescence Psychology. New York Wiley.
Derfner, L. (2000) "Ethiopian High-Achievers are Israel's Next Role Models", in: Jewish Bulletin News - Internet. http://www.jewishsf.com/bk010330/iyupethiopia.shtml
Dotan, I. (1983). Jewish Children from Ethiopia in Israel, some Observations on their Adaptation patterns, Israel Social Science Researches, pp. 97-103
Dreeben, R. Gamoran, A. (1986) "Race, Instruction and Learning", in: American Sociological Review, 51. Pp. 660-670.
Eisenstadt, S. N.(1955). The Absorption of Immigrants, Glancoe, Illinois: Free Press.Hout, M. (1986) "Opportunity and the Minority Middle Class: A Comparison of Blacks in the United State and Catholics in Northern Ireland", in: American Sociological Review, 51. Pp. 23-214.
McGodrick, M.C.(1982) Ethnicity and Family Therapy, an Overview in: M. McGodrick J.K. Pearce J. Giordano (Eds) The Cuilford Press, pp. 3-30, New York - London.
Morningstar, J. (Feb. 1995, Sunday) "Tragedy in the Making", in: The Jerusalem Post.
Ogbu, J.U. (1983) "Minority Statuse and Schooling in Plural Societies", in: Comparative Education Review, 27. Pp. 168-190.
Rosen, C. Kaplan, S. (1994) "Ethiopian Jews in Israel", in: American Jewish Year Book - Internet. www.circus.org/Old%20NACOEJ%20Site/ethiopial.htm
Shavit, Y. (1990) ""Segregation, Tracking and the Educational Attainment of Minorities: Arabs and Oriental Jews in Israel", in: American Sociological Review, 55(1). Pp: 26-11.
"The Present Situation of Ethiopian Jews in Israel", The Israeli Association for Ethiopian Jews (IAEJ) (2001) - Jewish Virtual Library - Internet. www.us-israel.org/jsource/Judaism/ejdesc.html

תגים:

אפליה · שוויון · עולים · עליה · עלייה · עדתיות · עדות · חינוך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השתלבות של יהודים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה", סמינריון אודות "השתלבות של יהודים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.