ייסוד בית עליון בישראל

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
1. מבוא - מהו בית עליון?
ניתוח נורמטיבי
2. מהן ההצדקות הנורמטיביות להקמת בית עליון?
2.1 ההצדקות הנורמטיביות להפרדת רשויות
2.2 כלל הכרעת הרוב והביקורות עליו
2.3. הצורך בביקורת על החקיקה בישראל מעבר לביקורת השיפוטית המוגבלת
2.4. אמצעים להקטנת ההוצאות החיצוניות: רוב מיוחד ודרישת קוורום
2.5. מתי מוצדקת הקמת בית עליון כאמצעי להגנת מיעוטים
3. ההרכב, שיטת הבחירה והיקף הסמכויות הראויים
ניתוח פוזיטיבי
4. מדוע לא קיים בית עליון בישראל והאם קיימת אפשרות סבירה לייסודו
4.1 מודל קבוצות האינטרסים
4.2. מודל הסטת האחריות
ביבליוגרפיה


בחלק גדול מהדמוקרטיות בעולם הגוף המחוקק מחולק לשני בתים, המכונים בית עליון ובית
תחתון. בישראל קיים רק גוף אחד, הכנסת, ולא קיים בית עליון לצידו.

באופן כללי, הבית העליון שותף להליך החקיקה, אבל הסמכויות שלו משתנות ממדינה למדינה.
עיקר תפקידו של בית עליון בביקורת על חקיקת הבית התחתון, ובמשטרים מסויימים הבית
העליון רשאי גם ליזום חקיקה. במדינות רבות סמכויותיו של הבית העליון מצומצמות משל
הבית התחתון.1 הסמכויות של הבית העליון יכולות לנוע מסמכות מצומצמת של עיכוב הכניסה
לתוקף של חוקים שעברו בבית התחתון, כמו בית הלורדים באנגליה, ועד לזכות וטו על חקיקה
שעברה בבית התחתון, לצד זכות ליזום חקיקה חדשה, כמו סמכות הסנאט בארה"ב. 2

גם ההרכב של הבית העליון יכול להשתנות ממדינה למדינה ושיטת הבחירה שלו לא בהכרח
זהה לשיטת הבחירה של הבית התחתון. ניתן להרכיב את הבית העליון באופן כזה שיתן ייצוג
בלתי פרופורציונלי לקבוצות מיעוט, לדוגמה, למדינות קטנות במבנה פדראלי יכול להיות אותו
מספר נציגים כמו למדינות גדולות.3

הדיון שלהלן יתמקד בייסוד בית עליון בעל תפקיד של ביקורת בלבד. בית עליון בעל סמכויות
רחבות יותר יכול לעורר בעיה בשל המבנה הפרלמנטרי של השלטון בישראל. זאת מן הטעם
שייסוד בית עליון בעל הרכב שונה משל הבית התחתון ובעל סמכויות נרחבות כשל הבית
התחתון אינו מתיישב עם שיטת שלטון פרלמנטרי שבה הרשות המבצעת תלויה ברשות
המחוקקת.4 זאת מאחר והרשות המבצעת תאלץ לפעול להשגת אמונם של שני בתי מחוקקים
העשויים להחזיק בעמדות שונות, בשל הרכבם השונה.5 הפתרון לבעיה טמון בהענקת סמכויות
מצומצמות יותר לאחד הבתים, או לחילופין6 בייסוד שני בתים בעלי הרכב דומה.7 כפי שיוסבר
להלן, ייסוד בית עליון בעל הרכב דומה להרכב הכנסת לא ישרת את המטרות אותן נועד ייסודו
להשיג (הגנת מיעוטים מפני עריצות הרוב), ועל כן הפתרון הוא בהענקת סמכויות מצומצמות
יותר לבית העליון, קרי סמכויות ביקורת ללא סמכות ליזום חקיקה.8
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. A. Lijphart Democracies: Patterns of Majoritarian and Consensus Government in Twenty-One
Countries (New Haven, 1984), 96
2. Carmichael and A Baker, Second Chambers - A Comparative Perspective in P. Carmichael and B
.Dickson (eds.), The House of Lords: Its Parliamentary and Political Roles (Oxford, 1999), 67, 84
זכות הסנאט ליזום חקיקה חדשה מוגבלת לחקיקה שלא בענייני תקציב.
3. A. Lijphart Democracies: Patterns of Majoritarian and Consensus Government in Twenty-One
Countries (New Haven, 1984), 98
4. בישראל הממשלה זקוקה לאמון הכנסת להפנות להוראות חוק.
5. A. Lijphart Democracies: Patterns of Majoritarian and Consensus Government in Twenty-One
Countries (New Haven, 1984), 101-103
לדעת Lijphart יש לסייג את האמור בהתחשב בעובדה שבשלטון המאופיין ביצירת קואליציות, ה"איום" באי-אמון
חריף פחות מאשר במשטרים נוסח ווסטמינסטר, שם זוכה מפלגה אחת ברוב גדול על פני יריבתה. אולם הניסיון
הישראלי מלמד כי דווקא בשלטון הישראלי המאופיין ביצירת קואליציות מעמדה של הממשלה פגיע יותר מאשר היה
אילו היתה אחת משתי המפלגות הגדולות זוכה ברוב גדול, בשל הצורך לפעול באופן בלתי פוסק להבטחת יציבות
הקואליציה.
6. מדובר בחלופות, משום שאם יתקיימו שני התנאים יחדיו, כלומר, שני בתים בעלי הרכב דומה וסמכויות זהות, הרי
שדי בקיומו של בית אחד.
7. A. Lijphart Democracies: Patterns of Majoritarian and Consensus Government in Twenty-One
Countries (New Haven, 1984), 102
8. ניתן לשאול מדוע לא יוענקו סמכויות מצומצמות יותר דווקא לכנסת. הנחת המוצא היא שהבחירות היחסיות
לכנסת משרתות את המטרה של מתן ייצוג הולם לקבוצות השונות באוכלוסייה, אולם הבעיה טמונה בהכרעת הרוב
הפשוט, כפי שיוסבר להלן. על כן, אין צורך בצמצום סמכויות הכנסת, אך יש צורך בביקורת על פעילותה.

מקורות:

Carmichael and A Baker, "Second Chambers - A Comparative Perspective" in P. Carmichael and B Dickson (eds.), The House of Lords: Its Parliamentary and Political Roles (Oxford, 1999), 67
A. Lijphart Democracies: Patterns of Majoritarian and Consensus Government in Twenty-One Countries (New Haven, 1984)
A. Lijphart "Democracies: Forms, Performance and Constitutional Engineering" (1994) 25(1) European Journal of Political Research 1
H. D?ring "Institutions and Policies: Why We Need Cross-National Analysis" in H. D?ring (ed.) Parliaments and Majority Rule in Western Europe (Frankfurt, 1995), 27, 30
J. M. Buchanan and G. Tullock The Calculus of Consent: Logical Foundations of Constitutional Democracy (Michigan, 1962)
M. Laver Invitation to Politics (1982), 151
D.C. Mueller, Public Choice II (Cambridge, 1989), 53
J. Jaconelli "Majority Rule and Special Majority" (1989) Public Law 587, 591-592
S. Levmore "Bicameralism: When Are Two Decisions Better Than One?" (1992) 12(2) International Review of Law and Economics 145,
W.M. Landes and R.A. Posner "The Independent Judiciary in an Interest-Group Perspective" (1975) 18 JL Econ 875,
I. Erlich and R.A. Posner "An Economic Analysis of Legal Rulemaking" (1974) 3 J Legal Stud 257, 267ff
W.M. Crain and R.D. Tollison "Constitutional Change in an Interest-Group Perspective" 8 J Legal Stud (1979) 165, 168, 171
Salzberger, Eli M. "A Positive Analysis of the Doctrine of Separation of Powers, or: Why Do We have an Independent Judiciary?" International Review of Law and Economics 13:349-379 (1993), at 359
J. Bentham Political Tactics (M. James, C. Blamires and C. Pease-watkin, eds.) (Oxford, 1999), 25
א. גרוס, "החוקה הישראלית: כלי לצדק חלוקתי או כלי נגדי?" אצל מ. מאוטנר (עורך) צדק חלוקתי בישראל (תשס"א, הוצאת רמות), עמ' 79.
ע. זלצברגר, "דוקטרינת הפרדת הרשויות ותפקיד היועץ המשפטי לממשלה" פלילים ה2 (תשנ"ז), 149

תגים:

בחירה · בחירות · בית · האחריות · האינטרסים · הסטת · חוקה · מודל · מחוקקים · נורמטיבי · ניתוח · סמכות · עליון · פוזיטיבי · קבוצות · שיטת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ייסוד בית עליון בישראל", סמינריון אודות "ייסוד בית עליון בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.