פטנטים על גנים

תקציר העבודה:

העולם כולו הוא כפר גלובלי אחד גדול, ומכאן שחידוש מדעי אחד יתפשט במוקדם או במאוחר בכל מדינות העולם. לפיכך, יתכן ואין טעם באיסורים ובהגבלות מקומיים, שכן סביר להניח שעצירת הפיתוח במדינה אחת, לא תמנע את הפיתוח במדינה אחרת. המרכיב עליו שורות אלה מדברות זכה לכינוי "גלובליזציה". אכן, לצד היתרונות הרבים הגלומים בתהליך זה ובגורמים המניעים אותו, ניתן לעמוד גם על מספר מגרעות וכשלים. בעבודתי זו, אבקש לבחון כיצד מתמודד העולם המודרני עם הגלובליזציה בדיני הפטנטים. בתוך נושא רחב וסבוך זה, אתמקד בתחום הפטנטים בגנים. סוגית רישום הפטנטים על גנים והשלכותיה מבחינת החוק, האתיקה והדת הינה סוגיה שנויה במחלוקת ומרתקת במיוחד, המצויה בעיצומו של ויכוח עולמי נרחב. סוגיה זו גוררת השלכות מיידיות על כל תחומי החיים, החל בשיטות ריפוי ומחקר גנטיות, שאלות קנייניות בדבר הבעלות על גנים, וכלה בשאלות העוסקות בהשלכות מוסריות-אתיות, דתיות וסביבתיות לרישום פטנטים על גנים. בארץ ובעולם התפתח דיון טכנולוגי ומשפטי בדרכי פעולה אפשריות לפתרון השאלות השונות. כך בין היתר, תוקנו אמנות בינלאומיות, פסקי דין בעולם עסקו בסוגיה ובהיבטים השונים הקשורים בה, וכן חוקקו חוקים רבים במדינות שונות אשר מנסים להתמודד עם התפתחות הביו-טכנולוגיה והשלכותיה על דיני הפטנטים. על אף הדיון העולמי הרחב הקיים בתחום, דומה שהנושא פסח על בית המחוקקים הישראלי. מטרתה של עבודה זו ,אפוא, היא לפתח את הדיון האקדמי בסוגיה זו. השאלה המרכזית שעבודה זו מבקשת לענות עליה היא: מה ההסדר החקיקתי הראוי, אותו יש להנהיג בישראל, לטיפול בסוגית רישום פטנטים על גנים? לשם מענה לשאלה זו, המאמר מטפל במספר שאלות מקדמיות והן: האם גן יכול להיות בבעלות פרטית של אחר או לחילופין האם גנים עומדים בדרישות החוק, הישראלי ובמשפט המשווה, לכשירות לפטנט? האם על המחוקק הישראלי להתחשב בשיקולים דתיים ומוסריים בבואו לעגן חקיקה בנושא? המאמר בוחן את דיני הפטנטים בארץ ובעולם, כיצד התפתחות הגלובליזציה בתחום המשפט משפיעה על דיני הפטנטים בכלל ועל סוגית רישום הפטנטים בגנים בפרט. כמו כן, נבחנים היבטים דתיים, מהיהדות, מהמשפט העברי וכן מהנצרות, באותו הקשר. כתוספת לסקירה המשפטית, יתווסף גם הסבר בסיסי לגבי תחומים שונים בביוטכנולוגיה (בעיקר, הנדסה גנטית), אם כי באופן כללי בלבד כאשר עיקר הדגש הוא כמובן על הפן המשפטי. לבסוף, המאמר מתיימר להציע את המודל החקיקתי הראוי לישראל לצורך יישום פתרון כולל בתחום. המסקנה אליה אגיע בסיום הנה שפטנטים על גנים הינם אפשריים מבחינה משפטית, מוסרית ודתית ואין לשלול אותם. עם זאת, הדין הישראלי הקיים אינו מאפשר הכרה בפטנטים אלה ומכאן שאינו עומד בסטדנרט הבינלאומי. בניסוח ההסדר החקיקתי הראוי יש להתחשב בשיקולים דתיים ומוסריים הרלבנטיים לנראטיב הישראלי. המלצתי היא שהחקיקה החדשה צריכה לאמץ סעיפים הדירקטיבה האירופית בדבר פטנטים תוך שינויים ומספר סייגים הנובעים מן הצורך להתחשב בנראטיביים היהודים ובשינויי הטכנולוגיה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: על תורת דיני הפטנטים
(א) גישות תיאורטיות לדיני הפטנטים
(ב) מבחנים לכשירות פטנט- עקרונות מסורתיים מהחקיקה הישראלית
(ג) פטנטים וגלובליזציה
פרק ב: התייחסות מרחיבה להיבטים מרכזיים במחקר
1. ענף הביוטכנולוגיה
(א) רקע
(ב) פרוייקט הגנום האנושי (Human Genom Project-HGP)
(ג) ה- DNA (DeoxyriboNucelic Acid) והגנום
(ד) התפתחות הביוטכנולוגיה המודרנית
2. הגישות השונות לפטנטים בגנים - סקירת מצב במשפט המשווה
(א) במצב בארה"ב
(ב) המצב באירופה
(ג) המצב בקנדה
3. הדת
(א) רקע
(ב) היהדות והמשפט העברי
4. על מוסר ואתיקה
פרק ג: מן הכלל אל הפרט
1. הדין המצוי בישראל
2. הדין הראוי- דיון, מסקנות והמלצות
פרק ד: סיכום

קטע מהעבודה:

תגים:

קניין רוחני · פטנטים · גלובליזציה · ביוטכנלוגיה · גנים · משפט השוואתי · רפואה ומשפט · אתיקה · גנטיקה · המצאות · ממציאים · חופש העיסוק · משפט משווה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פטנטים על גנים", סמינריון אודות "פטנטים על גנים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.