הבדלים בשמירת המרחק האישי בגן הילדים בין בנים ובנות

תקציר העבודה:

הבדלים בשמירת המרחק האישי בגן
הילדים בין בנים ובנות


ראשי פרקים HY0979 -

1.מבוא

2.רכישת תפקידי מין בתהליך הסוציאליזציה

3.סקירה תיאורטית

4.מחקר אמפירי
א.מטרת המחקר
ב.שיטת המחקר
ג.תצפית וממצאים

5.דיון ומסקנות

6.סיכום העבודה

7.ביבליוגרפיה

מבוא
העבודה עוסקת בהבדלים בשמירת המרחב האישי הטריטוריאלי בין בנים ובנות.
לא בכדי אנו משתמשים כאן במינוח הצבאי 'טריטוריה'. רצועת הביטחון הפרטית
שלנו, שבלעדיה אנו נחוש מאוימים וחשופים, היא רצועת ביטחון המגנה עלינו
מבחינה נפשית. מבלי משים אנו מגינים יום יום ושעה שעה על השטח שלנו מפני
פלישה. רק כאשר אנו נמצאים בהמון מתבטל המרחב האישי שלנו. יש אנשים
שמצב זה מאיים עליהם עד כדי כך שהם נמנעים מלהשתתף באירועים המוניים,
שהצפיפות בהם רבה, מפני שהדבר מביא אותם לידי מועקה ולחץ נפשי.

מטרת העבודה היא לבדוק מהם המאפיינים של שמירת מרחק אצל ילדים בגיל הגן
(תת חובה). האם שמירת המרחק שונה בין המינים בסיטואציות שונות כמו:
משחק בחצר המשחקים, משחקי ריכוז וכיו"ב; האם שמירת המרחק תלויה
במאפיינים אחרים שאינם מוסברים.
שיטת הבדיקה תהיה על פי תצפיות בגן ילדים אחד, על 20 ילדים, תוך הנחה כי הם
מדגם מייצג.

מקורות:

20
10
0
1
X
2
X
3
X
4
X
5
X
6
X
7
X
8
X
9
X
10
X
30% מהבנים שמרו על מרחק של 40 ס"מ; 20% על מרחק של 20, 30% על 10 ס"מ ואחד לא שמר מרחק כלל.
50% מהבנות שמרו על מרחק של 40 ס"מ; 20% על מרחק של 20, 20% על 10 ס"מ ו10%- לא שמרו מרחק כלל.
המסקנה מכאן הפוכה: בנות נטו יותר לשמור על מרחק.
תצפית מספר 20: (18.9)
תיאור התצפית: הילדים הכינו כרטיסי ברכה לסוכות. ישבתי במרכזם.
התוצאות (בס"מ)
בנים
40
20
10
0
1
X
2
X
3
X
4
X
5
X
6
X
7
X
8
X
9
X
10
X
בנות
40
20
10
0
1
X
2
X
3
X
4
X
5
X
6
X
7
X
8
X
9
X
10
X
40% מהבנים שמרו על מרחק של 40 ס"מ; 20% על מרחק של 20, 30% על 10 ס"מ ו10%- לא שמרו מרחק כלל.
20% מהבנות שמרו על מרחק של 40 ס"מ; 20% על מרחק של 20, 40% על 10 ס"מ ו20%- לא שמרו מרחק כלל.
מסקנה: בנים נוטים יותר לשמור על מרחק.
סיכום התצפיות
להלן סיכום התצפיות:
1. בנים נוטים יותר לתפוס מרחב אישי.
2. בנים נוטים יותר לשמור מרחק.
3. בנים נטו יותר להתרחק מאלו שלפניהם.
4. תצפית שלא ניתן להסיק ממנה.
5. הבנים גילו יותר סימנים לשמירה על מרחב.
6. הבנים שמרו על יותר מרחב אישי.
7. הבנים מראים באופן מובהק יותר סימנים של מרחב אישי.
8. הבנים שומרים יותר על מרחק מהבנות.
9. הבנים נטו פחות לשמור מרחק ממני.
10. הבנות נטו יותר לשמור על מרחב אישי.
11. קשה להסיק מסקנה.
12. בנים נוטים יותר לשמור על מרחב.
13+14. בנות נוטות יותר להתקרב גופנית לבנות.
15. בנים נטו יותר לשמור על מרחק פיזי.
16. בנים נטו יותר להתרחק.
17. בנים נוטים יותר לשמור על מרחב.
18. לא ניתן להסיק.
19. בנות נטו יותר לשמור על מרחק.
20. בנים נוטים יותר לשמור על מרחק.
3 תצפיות לא העידו על מגמה.
14 תצפיות אימתו את ההשערה.
3 תצפיות היו כנגד ההשערה.
דיון ומסקנות
במסגרת עבודה זו רציתי לבדוק את דפוסי ההתנהגות המרחבית בקרב בנים ובנות בגיל הגן.
ההתנהגות המרחבית מושפעת מנורמות החברתיות והאינדיבידואליות שבהן התפתחה.
בספרות מצביעים על מספר משתנים בעלי השפעה על המרחב האישי. אחד מהם הוא המשנה במישור של המין. מחקרים הוכיחו כי ההתנהגות המרחבית בקרב נשים וגברים הינה במידה רבה פונקציה של מין. הדבר נובע מנורמות המין המועברות תוך כדי תהליך הסוציאליזציה לשם למידה ורכישה (אלרון, תשמ"ט).
מצופה מהגבר הטיפוסי להיות חזק, עצמאי ואגרסיבי. גם הילד והמתבגר מקבלים הרבה חיזוקים בכיוון תכונות אלו. לעומת זאת מצופה מהאישה הטיפוסית לפתח תכונות של תלותיות, אמוציונליות, ופתיחות. אי לכך מקובל כי נשים מבטאות אהבה וחיבוקים במפגשים עם אותו המין. כתוצאה מכן שומרים הגברים על מרחב אישי גדול יותר עם בני
מינם והמין השני, והנשים זקוקות למרחב אישי יותר קטן מאשר גברים.
ממצאים אלה מאוששים את ההשערה ה1- לפיה בנים זקוקים למרחב אישי יותר גדול מאשר בנות: תצפיות, 16,17,20, 15,14, 13,12, 8,7,6, 5,3,2,1, מאמתות את ההשערה.
על פי פאסט (1972) איננו יודעים מהו המרחב האישי הדרוש לכל יחיד, אולם בעזרת לשון הגוף בתקשורת הלא מילולית ניתן לראות מה קורה לכל פרט ופרט שעה שעל שטח המרחב שלו מרחפת סכנה.
במצב של מתח וחרדה, התנדנדות, טלטול רגל, טפיחת רגל ברצפה הם סימנים המעידים על מתח ואי נוחות. במצב של פלישה למרחב, שפת הגוף מראה עצימת עניים, הרכנת הסנטר וכפיפת הכתפיים. ממצאים אלו מאוששים את השערה 2, הטוענת שבנים שומרים יותר על מרחב אישי מבנות, ואף יגיבו בתוקפנות לכניסת גורם זר לתחומם.
תצפיות 12,6,7,5,1 מאמתות את ההשערה.
תצפית מספר -9 התגלו ממצאים הפוכים לאלו ששיערתי.
תצפית משתתפת- שיערתי שבנים ישמרו יותר מרחק ממני ומכיוון שאני זרה להם, אולם בפועל בנים נטו פחות לשמור מרחק. הסיבה יכולה להיות כי אני מהוה פחות איום על הטריטוריה שלהם מאשר ילדי הגן הנמצים באותו סטטוס חברתי.
טווח המרחק של הילדים ברוב התצפיות נע בין המרחק האינטימי והאישי (לפי ההגדרות של הול (1966), למרות שעל פי הסקירה התיאורטית היה צריך להיות בינהם מרחק אישי של 45-120 ס"מ. סיבה אפשרית לכך היא שמדובר בילדים הנוטים להתקרב יותר אחד לשני מאשר מבוגרים. המחקרים הראו שככל שמתבגרים כך שומרים יותר על המרחק האישי
(אלרון, תשמ"ט).
ממצאים: 3 תצפיות לא העידו כלל על מגמה כלשהי. 3 תצפיות לא אימתו את ההשערה (9,10,19); 14 תצפיות אימתו את ההשערה.
המסקנה: בנים זקוקים למרחב אישי יותר גדול.
כמו כן בנים נוטים יותר מאשר בנות לשמור על מרחב אישי ואף להגיב בתוקפנות לכניסת גורם זר.
סיכום העבודה
עבודה זו עסקה בשמירת מרחב אישי וביטויו אצל ילדים בגילאי 4 בגן בחברת בני גילם, תוך ניסיון למצוא שוני בין בנים לבנות וסיבותיו.
הסקירה אודות התפתחות הסוציאליזציה של הילד הראתה כי במצבים חברתיים רבים אין הילד ממהר להגיב, אלא ממתין לתגובתו של מבוגר או מישהו מבין קבוצתו החברתית ואח"כ מחקה את התנהגותו. תיאוריה זו גיבשה חוקים לפיהם ניתן ליצור התניה ובהתאם לכך ניתן לתאר את ההתפתחות כתהליך המתחיל בהתנהגות לא חברתית הנענשת מיד. כאן
מדובר במשהו פנימי- בצורך גופני של האדם להתרחק מזה שלידו.
איננו יודעים מהו המרחב האישי הדרוש לכל יחיד אולם בעזרת לשון הגוף והתקשורת הלא מילולית ניתן לראות מה קורה לכל פרט ופרט שעה שעל שטח המרחב שלו מרחפת סכנה. אדם החודר למרחב האישי של זולתו יוצר אי נוחות, הוא מעורר כעס ורוגז ובאמצעות שפת הגוף אנו מבטאים תחושות אלו.
מרחב זה משתנה ממין למין ומיחיד ליחיד. חדירה למרחב האישי גורמת להפרת הגבולות העצמיים של האדם. מרחב המחיה של האדם משתנה ממקום למקום ונתון רבות לאופיו של האדם, למינו, ולמאפיינים אחרים.
ישנה חוקיות במרחב האישי ששומר האדם מזולתו. גודלו של המרחק נקבע על פי סוג המגע, יחס הקירבה בן האדם לזולתו ומינו של האדם. מחקרים הוכיחו שההתנהגות המרחבית בקרב נשים וגברים הינה במידה רבה פונקציה של מין: גברים שומרים על מרחב גדול יותר מזולתם באופן משמעותי מאשר נשים. הדבר נובע מנורמות מין המועברות תוך
כדי תהליך הסוציאליזציה לשם למידה ורכישה.
אולם העיקרון של המרחב אישי השייך לכל פרט ומגן עליו מפי פלישה הוא עיקרון אוניברסלי.
נערכה בדיקה סטטיסטית בגן ילדים בגילאי 4 שנים. הבדיקה כללה 20 תצפיות, מהן אחת משתתפת, אשר ניסתה לבדוק את שמירת המרחב בקרב הילדים (מחצית הילדים בגן הן בנים ומחציתם בנות). ההשערה היתה כי בנות נוטות פחות לשמור על מרחב אישי, מעצם טבעם ואילו בנים נוטים יותר. התצפיות שנערכו בגן בחודש ספטמבר שנה זו, אוששו
השערות אלו (הערה: רצוי לבדוק בבדיקה סטטיטסית לפחות 30 תצפיות. כאן, בשל מגבלות טכניות מכיל הגן רק 20 ילדים). רק 20% מהתצפיות הראו הפוך, כאשר 65% מהתצפיות הראו כי בנים נוטים יותר לשמור על מרחב אישי.
ביבליוגרפיה
1. אלרון מלכה, דפוסי התנהגות המרחבית בתרבויות שונות של החברה הישראלית, רמת גן, תשמ"ט.
2. בנצור נ., עניין של תדמית, תל-אביב: זמורה ביתן, תשמ"ז.
3. גישן א., מרחב אישי וגילוי עצמי, רמת גן, תש"ן.
6. הישרקו ז., השפעת קשר עין על הקשר בין המרחב האישי אקטיבי- פאסיבי ובין גודל מרחב אישי חזותי ואחורי, רמת גן, תשנ"ד.
7. מוס ר., (1988) תיאוריות על גיל ההתבגרות, תל-אביב, ספרית הפועלים.
8. מעון מלכה, הסוציאליזציה למילוי תפקידי מין בבית הספר הממלכתי בישראל, ירושלים, תשל"ה.
9. מרים ר., הילד ואתה, תל-אביב, ספריית הפועלים, 1959.
10. פאסט י., לשון הגוף, תל-אביב, הוצאת רשפים, 1972.
11. רעם גבריאל, "טריטוריה ומרחב אישי", משאבי אנוש, יולי, 1991.
12. שוורצוולד י., לא לבדו, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1978.
1. PELIPE, N.J. AND SOMMER R., "INVASIONS OF PERSONAL SPACE", SOCIAL PROBLEMS, 1966, 14, PP.206-214.
2. FISCHER J.D., ANDBYRH D., "TOO CLOSE FOR COMFORT SEX DIFFERENCES IN RESPONSE TO INVASION OF PERSONAL SPACE", JOURNAL OF PERSONALITY SND SOCIAL PSYCHOLOGY, 1975, 32, PP.15-21.
3. SOMMER ROBERT, "PERSONAL SPACE", IN ENGLEWOOD CLIFFS PRENTICE HALL, C., 1969, P.177.
1

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבדלים בשמירת המרחק האישי בגן הילדים בין בנים ובנות", סמינריון אודות "הבדלים בשמירת המרחק האישי בגן הילדים בין בנים ובנות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.