עבודה מס' 066577
מחיר: 302.95 ₪ הוסף לסל
תאור העבודה: בחינת השינוי שחל בבית הכנסת לאחר חורבן בית המקדש.
7,590 מילים ,53 מקורות ,2003
בתקופת הבית השני, מבנה בית-הכנסת היווה מקום כינוס לקהילה לצרכיה השונים. ההתכנסויות היו לרוב למטרות חברתיות-קהילתיות ואפילו פוליטיות, ואף קריאת התורה נערכה בו מפעם לפעם במועדים מיוחדים. ככל הידוע, תפילה לא נערכה במבנה.
אודות שימושים אלו ניתן לראות למכביר בברית החדשה, בה מתוארים ישו ותלמידיו, המנסים ללמד את בשורתו בבתי-הכנסת. רק לאחר חורבן בית-המקדש החל בית-הכנסת לקבל אופי אחר. אומנם עדיין נהגו בו כינוסים קהילתיים (לסעודות מצווה, אבלות וכיו"ב), אבל אופי המבנה המרכזי נקבע כמקום תפילה מקודש.
כיצד קורה שינוי זה? האם השינוי נובע מהצורך למצוא למתפללים מקום תפילה מיוחד, אשר יחליף את המקדש שחרב? או שמא יש כאן התפתחות ארכיטקטונית גרידא של בית הקהילה, אשר מקבל נפח, הוד והדר שלא היו לו קודם, כיוון שזה נוהג שקיים גם בעממי הסביבה? האם השינוי הוא בהוראת חכמים, או שמא זהו מעשה שנולד ברבדים העממיים יותר? האם ייעוד המבנה (שבמקורו נועד לכינוסי הקהילה), לתפילה בלבד הוא דבר ייחודי או שמא זה מודל שקיים כבר בסביבה? מדוע הופך בית-הכנסת למקודש? האם זה כיוון שהשכינה שורה בו ומאפשרת למתפללים ליצור קשר ישיר עם האל אליו מתפללים? או שמא העובדה שבמקום מתכנסת עדת מתפללים היא המקדשת את המבנה באמצעות תפילתם? באופן כללי השאלה הגדולה היא - האם היקבעות התפילה מביאה לשינוי הארכיטקטוני של מבנה בית-הכנסת, או שמא יש כאן התפתחות סביבתית אסתטית? - על השאלות לעיל ואחרות אנסה להשיב במהלך עבודה זו.
מבחינה מתודית, החלטתי שיש לפצל את הנושא לשלושה חלקים :
בחלק הראשון - אדון בהתפתחות הארכיטקטונית של מבנה בית-הכנסת והאלמנטים שנוספו לו עם הזמן.
בחלק השני - אדון בהתפתחות התפילה מראשיתה ועד לקבלתה בסיס קבוע למדי, התווספות הפיוט, הקריאה בתורה והדרשה כחלק מטקסיות התפילה.
בחלק השלישי - אנסה לבדוק את התקדשות בית-הכנסת כמקום המיועד לתפילה של האדם אל בוראו, שמשום כך הופכו למקום קדוש המעיד על אופיו, ועל כן מכונה "מקדש מעט".
באופן ברור, מסגרת הזמן הנדונה היא מחורבן הבית עד למאה השישית לספירה לערך, וזאת כיוון שהחומרים הספרותיים בני הזמן, בהם אני משתמשת (תוספתא, משנה, תלמודים וכיו"ב), הם מהמאות הראשונה עד הרביעית, ואילו אלו הארכיאולוגיים הם מהמאות הרביעית לספירה עד השביעית. מדי פעם אשתמש גם במדרשים שונים, למרות שחלקם מאוחרים מעט לתקופה, אך עדיין יש בנאמר בהם לשפוך אור על הנעשה בתקופות קדומות, בעיקר בכל הנוגע למבנה בית-הכנסת.
יש לשים לב לבעייתיות המסוימת שבשילוב הכרונולוגי שבין מקורות אלו, זאת בשל התקופות השונות שכל מקור מייצג. יחד עם זאת, נראה לי שבשל התיאור הסכמתי ממילא של מהלך העניינים, בעייתיות זו לא תבוא כל-כך לידי ביטוי במהלך העבודה. מה גם שבכוונתי לעמוד על ההבדלים בין שני סוגי המקורות, במקומות בהם זה יידרש.
תוכן העניינים:
מבוא
1) ההתפתחות הארכיטקטונית של מבנה בית-הכנסת בתקופות השונות :
מבוא
מבנה בית-הכנסת לפני חורבן הבית
מבנה בית-הכנסת אחרי חורבן הבית
סיכום
2) התפילה כתחליף לעבודת המקדש :
מבוא
התפתחות התפילה
תפילות הקבע
הפיוט
קריאת התורה, הדרשות והתרגום
לשון התפילה
חשיבותה של התפילה
סיכום
3) קדושת בית-הכנסת :
מבוא
חשיבות התפילה בבית-הכנסת - יחיד וציבור
נוכחות האל בבית-הכנסת
ייחודיות וקדושת המקום הקבוע לתפילת הציבור
ההתנהגות בבית-הכנסת וכלפיו
סיכום
אחרית דבר
ביבליוגרפיה
בית כנסת · בית שני · משנה · תלמוד · תפילה · חורבן בית שני
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בית הכנסת: ממרכז קהילתי למקום תפילה מקודש", סמינריון אודות "בית הכנסת: ממרכז קהילתי למקום תפילה מקודש" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.