הקשר בין קליטת השפה לקליטת מהגרים בשוק התעסוקה

תקציר העבודה:

קליטת יהודי בריה"מ היא הקליטה הגדולה ביותר בתולדות המדינה לאחר העלייה החמישית. עליה זו מאופיינת ע"י שני גלי עלייה גדולים ביותר, בשנות השבעים ובשנות התשעים. בשנת 1990 מסתמנת פריצת דרך בעליה, שלא הייתה כמותה מאז קום המדינה. מגוון העזרה הוא רחב מאוד אולם למרות זאת לא כל העולים מרוצים בארץ מבחינות שונות. חלקם לא מרוצים מצורת הקליטה וחלקם לא מרוצים מהמשך הטיפול בהם או מהצלחתם בקליטה ובהתערות הפנימית ומקליטתם המקצועית והתעסוקתית.
העלייה לישראל שונה במהותה מההגירה במובנה המקובל בשל הממד הרעיוני רגשי הקשור בה. דבר זה משפיע על ציפיות העולה לשייכות ולקשר מחד, ועל מחויבות החברה הקולטת לסייע לתהליכים אלה מאידך (רוזנבאום, 1991). לאחר שלבי הקליטה העולים ניסו למצוא עבודה בישראל, אולם לא תמיד הצליחו בכך. אחוז האבטלה בקרבם היה, ועדיין נשאר, גבוה משל הותיקים.
לקליטת העולים בשוק התעסוקה חשיבות ניכרת לכלכלת המדינה. מאז קום המדינה העולים מלאו תפקיד חשוב בכמה וכמה תחומים של הצמיחה הכלכלית. ראשית, הם מילאו תפקיד חשוב בשיקום החקלאות ובהרחבתה כאשר פעילות זו כוללת עבודות תשתית שונות. שנית, בערך באותו זמן השתלבו רבים מן העולים בעבודות הבניין שהיו אז בקנה מידה ניכר ביותר. עבודות אלו היו אמורות לספק דיור לאוכלוסייה הותיקה ולעליה החדשה. כמו כן לספק את המבנים הרבים הדרושים למפעלים החדשים, למשרדי הממשלה ולשירותי הציבור המתרחבים. קיים היה בארץ ציבור מאורגן ומבוסס של פועלי בנין אשר ביצעו בעיקר את העבודה המקצועית והניהולית והעולים החדשים נכנסו לדרגים נמוכים של פועלים בלתי מקצועיים ורובם הועסקו על בסיס זמני (קלפהולץ 1995).
שלישית, העולים מלאו תפקיד חשוב ביותר בתהליך התיעוש -בעיקר במחצית השניה של שנות השמונים. חלקם היה רב במיוחד בענפים עתירי עבודה וביניהם ענפי הטכסטיל והמזון. צמיחתם של ענפים אלו לוותה בחלוקת עבודה פנימית. כתוצאה מן הגידול המהיר צמחה שיכבה של מנהלים ושל יזמים בתוך מנגנון המדינה. נוצרה גם שכבה רחבה של תעשיינים ושל בנקאים ושל יזמים אחרים אשר נהנו ממשאבים שהוקצו ע"י המדינה לידיים פרטיות ושכבה גדולה עוד יותר של בעלי מקצוע: מהנדסים, טכנאים ועובדים מקצועיים למיניהם.
שלושת השכבות הללו (מנהלים, תעשיינים ויזמים, מהנדסים ועובדים מקצועיים) אוישו בעיקר ע"י האוכלוסייה הותיקה ובמקצת ע"י עולים מאירופה אשר היו להם כישורים וקשרים מתאימים. השכבה המשלימה של הפועלים המקצועיים והבלתי מקצועיים אוישה בעיקר ע"י העלייה המזרחית. במקביל התפתחה מערכת נרחבת שכללה רווחה חברתית אשר תפקידה היה לעזור בשילוב העלייה החדשה בחברה המתגבשת ולספק את הכלים הבסיסיים הדרושים לשם כך, ולהקהות את קשיי המעבר והאבטלה. שירותים חברתיים אלו אוישו אף הם בעיקר ע"י האוכלוסייה הותיקה, הפעם בעיקר ע"י נשים אשכנזיות שיתרונן היה בידיעת השפה. כתוצאה מתהליכים אלו, כאמור, נוצרו פערים ניכרים בין המעמד התעסוקתי וההכנסה של העולים לבין אלו של הותיקים.

אחת ההנחות המועלות בעיתונות וע"י פובלציסטים למיניהם היא שאחוז האבטלה והשכר הנמוך יחסית נובעים מחוסר הידיעה של השפה המקומית. העולים שהגיעו לישראל מרוסיה היו חסרי ניסיון בשוק המקומי, שפתם העברית הייתה דלה ומנהגי המקום זרים להם, ולכן טבעי הוא כי שכרם יהיה נמוך יותר מאחרים.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את המחקרים הקיימים בנושא לגבי הקשר בין קליטת שפה וקליטה תעסוקתית, כאשר שאלות המחקר הן:
1. האם יש קשר בין הנכונות להעסיק עובד ובין שליטתו בשפה העברית
2. האם יש קשר בין שכרו של העובד ובין שליטתו בשפה העברית.

היות והעבודה אינה אמפירית, המחקר יערך ע"י סקירת מחקרים בנושא, וליקוט ראיות מספרות אקדמית.
בפרק הראשון יסקרו בעיות התעסוקה של העולים.
בפרק שני נסקור מחקרים שנערכו בעולם לגבי שתי שאלות הסמינר.
בפרק השלישי נבחן את השפעת קליטת השפה על הקליטה.

ראשי פרקים
1 הקדמה
2 מצבם התעסוקתי של העולים בישראל
3 הקשר בין שפה להצלחה בקליטה תעסוקתית
4 השפעת קליטת השפה בישראל על הקליטה התעסוקתית
5 סיכום.
6 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין קליטת השפה לקליטת מהגרים בשוק התעסוקה", סמינריון אודות "הקשר בין קליטת השפה לקליטת מהגרים בשוק התעסוקה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.