הקשר בין הרקע האתני למערכת הערכים

תקציר העבודה:

הקשר בין הרקע האתני-תרבותי והחברתי
של המתבגר למערכת ערכיו

ראשי פרקים: hy0219
1.הצגת הנושא
2.התנהגות אתנית
3.סקירת תיאוריות
א.אריקסון
ב.הלמידה החברתית
ג.ז'אן פיאז'ה
ד.פיטר בלום
ה.לורנס קוהלברג
ו.סילמן
ז.מסלובטי
4.סקירת מחקרים
5.מקרה פרטי- מדינת ישראל
6.סיכום
7.ביבליוגרפיה

הצגת הנושא
מטרת עבודה זו היא לבחון את הקשר שבין מוצא אתני ורקע תרבותי לבין ערכיו של
הילד המתבגר.
העבודה הינה עבודה תיאורתית ותתמקד בתיאוריות פסיכולוגיות, תיאוריות
אנתרופולוגיות ותיאוריות סוציולוגיות לגבי ערכי הילד והתפתחותו. לא אתמקד
דווקא בתיאוריות המסבירות התפתחות מוסרית אלא גם בתיאוריות אחרות מהן
ניתן להשליך על הנושא.
הערכים אותם אסקור יהיו שונים ובניהם: דת, מוסריות, התנהגות לזולת, שמירה
על החוק וכד', חברה ולאום, לימודים וכישורים והנאות. תכני הערכים ניתנים להצגה
במספר סוגי התנהגות שהעיקריים שבהם הן: עקרונות, פעילויות ודילמות. לא
אתייחס להגדרה הכוללנית של ערכים הכוללת, לפי גארט (1995) את האלמנטים
הבאים:
1.תפיסה יעילה יותר של מציאות וקשר נוח יותר איתה.
2.קבלה של האחרים והטבע
3.ספונטיות, פשטות וטבעיות
4.האיכות של ההתנתקות
5.אוטונומיה, אי תלות בתרבות ובסביבה.
6.רעננות והערכה מתמשכים.
7.רגש כלפי הקהילה
8.הבדלה בין טוב לרע
9.חוש הומור פילוסופי
10.יצירתיות
11.התנגדות להחדרת תרבות חדשה.
ועוד.
מקצת העבודה תסתמך גם על מחקרים שנערכו אודות הנושא בישראל ומחוצה לה.
נושא ההשלכה שיש לדת על ערכיו המוסריים של הנער יובא בקצרה.

מקורות:

הוא קובע כי אין ספק בכך שהמשבר החמור שהחל בערכיהם של נערי העולים הינו בעיקרון פרי גורמים אובייקטיבים, וניזון מן הרגרסיה החברתית והכלכלית, ולעיתים קרובות אף המוסרית, שבאה בעיקבות העליה לארץ- מי שנעקר ממקור גידולו ועדיין לא חזר והיכה שורשים אינו יכול לעשות פירות. המתבגר חש בעליל שלאב אבדה הדרך ואינו
יכול להדריכו, והרינו נוטה לזלזל בו ולפרוק את עולו.
מצד שני גדול יחסית כושר ההסתגלות של ילד, וכך יש והוא מחפש לו מורה דרך מקרב מוריו ומחנכיו בני הארץ. והמחנך מצידו- מטבע הדברים שהוא שואף להגביר את מידת השפעתו, ואחד האמצעים הבדוקים לכך הוא להגדיל את התלות שתלוי בו החניך. ככל שהילד תלוי יותר במחנכו, בסיפוק צרכיו החמרים והנפשיים, כן רבים יותר תחומי
המגע האינטנסיביים שבינהם וגדולים סיכוי ההכוונה. מובנת, איפוא, נטייתו של המחנך לספק את המזון, ולתפוס עד כמה שאפשר את מקומם של ההורים כסעד רוחני ותרבותי.
לידי הזדהות כה אינטנסיבית עם דמותו שלו. אין להתפלא על כך שרווחת הנטייה להסיק הזדהות זו ולהעצימה גם באמצעים שליליים, הווה אומר על ידי החלשה מכוונת של זיקת הנער למבוגרים, ופועל יוצא מכך הוא היחס להורים באותה חברה.
הפעלתן של בני הנעורים באמצעות המרדתם נגד סדרי החברה אינה נדירה בחברה המערבית. פירושה ניצול חינוכי של משבר ההתבגרות. אולם את משבר ההתבגרות הטיפוסי לא נמצא בבן המזרח: נעוריו קצרים עד למאוד והוא נכנס במהרה לעול המשפחה; אין הוא עומד בני קשיי הבחירה וההכרעה לפי שדרך חייו מותוית בעבורו מראש אין הוא סובל
מהלם הפגישה עם המציאות כמות שהיא, מפני שלא השתדלו מעולם להסתירו מפניו והתבגרותו מתרחשת בצורה הדרגתית.
אולם, לאחר ההתישבות בארץ עברו על בני עדות המזרח משבר חמור שכמה מסימניו דומים במידה רבה למשבר גיל ההתבגרות הפוקד את הילדים המערביים, ולמעשה גם על העולה הבוגר עובר הזעזוע שבפגישה עם "המציאות כמות שהיא" ושבהתפקחות מן האשליות, שהם מסימניו של משבר ההתבגרות. משנגוזו ברבות השנים המחשבות על ארץ זבת חלב
ודבש גברו הספקנות לגבי כל חזון ויעוד, והחשדנות לגבי כל הבטחה ותוכנית. גם העולה הבור הסובל מאי התמצאות במציאות, תוקפים אותו רגשות בושה, זרות ובדידות בדומה למתבגר. מצד אחד רצונותיו נוטים להיכמר על עצמו, ומצד שני הוא מטיח ביקורת והאשמות כלפי שליטי הארץ. פריקת עול הפגנתית ואף הרסנות לשמה, שניגוד
לציוויו של המבוגרים\קשישים, באות לשמש ביטוי לאוזלת היד. אין זה מקרה שלא נלווים אליהם דווקא אלה הגילוים השליליים האופיניים למשבר ההתבגרות.
בצידה של בחינה פסיכולוגית זו יש לבדוק גם את משמעותה המוסרית של ההתרחקות מן ההורה בעבורו של בן המזרח. כבוד אב ואם והנאמנות לדרך חייהם הינם כידוע, יסוד היסודות של תורת המוסר שלכאורה נתחנכו עליהם יהודי ארצות האיסלם. והיות ואין עולה כלל על דעתם שמשבר ביחסים שבין אבות לבנים הינו תופעה נורמלית ולגטימית
הרי שהפנייה נגד ההורים נתפסת בעינהם בהכרח כחטא- חטא ברור, ראשוני ומוחלט.
עבריינות נערים
אלמנט אחר בו ניתן לבדוק מערכת ערכים הוא דרך עבריינותם של הנערים.
על פי המחקרים המשטרתיים מאז קום המדינה היו יותר נערים עברינים מהשכבות החלשות, אולם נתונים אלו יכולים להיות מוטים היות ולשכבות העשירים (בני נוער) יש דרכים אלטרנטיביות להתמודד עם הבעיות: טיפולים פסיכיאטרים או מימון מעונות ופנימיות, וכן
בשל היותם בקבוצות סגורות יותר (דוגמת הקיבוץ). חברות אלו אינן מוסרות לרוב על עברינות תוך משפחתית היות והם מעונינים לחסוך לעצמם את הבושה מהחברה ומעדיפים "לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית". כמו כן, רוב העבירות של בני נוער הם עבירות שניתן לטפל בהם לא במסגרת מישטרתית היות והם מסווגות כעבירות יותר קלות לעומת
עבירות העלולות להיות עבירות קשות המצריכות הסגר או בידוד.
מוטיבים אלו אינם בנימצא אצל עבריני השכבות החלשות אשר נאלצים, מחוסר הברירה לפנות אל גורמים מישטרתיים,אשר אינם עולים כסף, ובמיקרים מסוימים אף משמשים גורם מרתיע מלחזור על פעילויות אלו.
הענין הציבורי בשכבות אלו ובעבריינותם התגבר בתחילת שנות החמישים עם גבור הפשיעה של הצוארון הלבן בארץ בכלל (ראה לעיל). במקומות שונם בארץ ובעולם החלו להתפרסם מאמרים על עברינות זו אשר אין לה הסברים מוכנים מראש (מדוע בן עשירים גונב וכוא).
המאפיינים העיקריים של עברינות זו לא היו דומים למאפיני עבירות רגילות. בעבירות רגילות אנו מוצאים רצון לשיפור המעמד הכלכלי הנמוך ממנו סובל הנער ואילו בעבירות אלו נמצאו מספר סיבות שניתן לאפיינם בכמה צורות:
1.רצון להרשים גורמים מסוימים:בעיקר חברים או חברות.
2.רצון למימוש עצמי (היינו להראות כי אני מסוגל ליותר).
3.מרדנות בהורים, על מנת "לעשות דווקא".
4.מרדנות בחברה או במורים על מנת לשחרר רגשות תיסכול.
5.רצון לשפר את המעמד הכלכלי במדה וההורים לא תומכים.
6.רצון למצוא יתר עניין בחיים. לבני עשירים, לרוב, אין אתגרים רבים בחיים לאחר שכל מבוקשם מולא. אי לכך הם מנסים למצוא פורקן או אתגר בדברים הנחשבים כמסוכנים או מצריכים מחשבה מיוחדת. (שים לב כי שבדיה, אחת הארצות היותר עשירות בעולם,יש בה את אחוז פשיעת נוער בני נוער אחד הגבוהים ביותר בעולם).
נתונים לגבי השנים לפני קום המדינה כמעט ואינם קימים למעט נתונים גולמיים אשר אינם מראים לגבי המגמות. אי לכך, בלית ברירה השתמשתי בנתונים ובמאפיינים מחקר שנערך בישראל בשנים 1962-64 חקר את כלל אוכלוסיה עבריני בני נוער בארץ והתפרסם בשנת 1964. המחקר הקיף 1213 נערים ו137- נערות.
בני נוער הוגדרו כבנים להורים בעלי משלח יד מכובד על פי קריטריונים מקובלים, כאשר ההורים חיבים להיות בעלי השכלה תיכונית וגבוהה ואזור המגורים הוא איזור מגורים אשר אינו נחשב שכונת עוני או מעברה. הנער היה חייב להיות בעל השכלה מקובלת. נלקחה גם קבוצת השוואה לצורך בדיקה האם התוצאות אשר מצאנו אינן תוצאות
מוטות.
הממצאים התחלקו לשניים: מימצאים לגבי המשפחה ומימצאים לגבי העברין עצמו. יש לזכור כי בגילאים כאלו המישפחה הינה גורם דומיננטי בזהותו של העבריין ולכן שומה עלינו לבדוק גם את זהותה; ניתוח מדויק של זהות המישפחה יכול לתרום רבות בפיענוח המקרה ובעתיד גם לטיפול בעברין. המימצאים היו כדלקמן:
אשר למשפחה
1.אין קשר חזק כל כך בין המצב המישפחתי של ההורים ובין העברינות כמו שקיים אצל המישפחות האחרות.
2.רוב האימהות של בני הנוער הן אימהות העובדות
במיקצועות חופשיים או בפקידות. ממצא זה אינו יכול לשמש אינדיקטור היות והוא ניגזר מהמעמד של האב או מהמעמד הכללי של המשפחה.
3.בשכונות מגורים העברינות הינה יותר נמוכה מאשר במקומות מגורים הקרובים למקומות עבודה או מרכזים מסחריים.
אשר לעבריין עצמו: אין הבדלים ברמת המיקרה הבודד אולם אצל עבריני בני נוער יש יותר בעיות של הפרעת הסדר הציבורי וגרימת נזק. שני אלו הינם מאפינים של עבירות אשר לא נועדו לספק טובין כלכליים כלשהם לעבריין אלה לספק את דחפיו הריגעיים. לעבריין מקבוצות נחשלות אין עניין רב בשמירת הסדר הציבורי אולם אין לו גם
עניין בהפרעתו,יש לו תעסוקות אחרות. לעומתו לנער השמנת המחפש תעסוקה מוצא לעצמו מיקרים אשר לא בהכרח אנו מבינים אותם.
מאפיינים אלו היו קימים גם בשנים של קום המדינה וגם בקיבוצים.
אנו רואים, אם כן, כי המאפינים העיקריים הינם מאפינים של חוסר עניין בחיים הקיימים וכן ברצון לשנות סדרי חברה מסוימים. אין אנו מוצאים באותה מידה כמו כל האוכלוסיה את הרצון להטיב את התנאים הכלכליים (דבר הקיים אצל המבוגרים בעלי צוארון הלבן).
יש להם כבוד יתר למדינה וכלפי ההנהגה בארץ. ערכי המוסר שלהם, גם אם אינם ערכים דתיים הרי הם כובלים אותם אל נורמות מסוימות והם אינם רוצים להתכחש אל אותם נורמות.
העבריינות בימנו
עבריינות בני הנוער בעשורים האחרונים מאופיינת ע"י עליה בפעילות סך הכל ועליה בפעילות בסוגים שונים של עבריינות (ראה להלן).
השוואת הטיפוס החדש של עבריינות נוער עם עבריינות נוער מן המעמד הגבוה מגלה יותר קווי דימיון מאשר ההשוואה עם הטיפוסים האחרים. שניהם מסוגלים לתכנן ולבצע את הפשעים האכזריים ביותר ללא מעורבות אישית, זאת למרות שהן מתנגדים לכל ניסיון מצד סביבתם הבוגרת, כולל הוריהם לרסנם ולהגבילם. בני הנוער הללו מופרדים
מהוריהם כל כך שאין הם מרגישים כל צורך למחות או להלחם נגדם כמבוגרים.
נערים בני נוער אלו הם טיפוסים המנצלים את העבריינות על מנת למלא את החלל הריק שנוצר בעולמם, שבתוכו גדלו, בעיקר בגלל היעדר אחדות בין ההורים. הם אינם סובלים ממתחים פנימיים והן נהנים ממה שההווה יכול להציע להם, ובזה הם דומים במידת מה לפסיכופטיים.
ברוב המחקרים מתואר רקע משפחתי טוב אצל העבריין. ידוע כי במצבים שבהם קימת תלות נפשית, הוא מבצע כל פעולה, גם אם בעבר הייתה מעיקה עליו מבחינה ערכית. לפעולות אלו יש היזון חוזר על פעולותיו: ברגע שהעבריין מוצא לעצמו לנכון לבצע פעולות מסוימות (אשר למעשה הוא חייב לבצע אותן) והוא מתדרדר מבחינה ערכית.
מניסיונם של חוקרים, ראה כי יש לראות את אישיותו של העבריין בן הנוער במסגרת "הפרעת אישיות אדיקטיבית", הפרעת אישיות הנמצאת בין האישיות הכפיתית והפרברטית. מדובר בהפרעת אישיות בהן קיים צורך כרוני וחוזר לחזק ולמלא צרכים נפשיים.
אשר לעבירות רכוש. נערים בני נוער בגיל מוקדם יותר עוברים עבירות רכוש לא בשל חוסר אלא בשל הסיפוק. בגיל מתקדם העבירות נעשות לשם השגת כספים ומימון שההורים אינם מספקים להם.
אשר לעבירות מין: מעמד סוציו-כלכלי והתענינות מקצועית, ביחד עם רקע משפחתי, הם תכונות חשובות כטרום תנאים לעבירות אלו. כמו כן האישיות האינדיבידואלית. סיכסוכים בתוך המשפחה גם משחקים תפקיד - משפחות עם יותר הבדלי דעות, עם קשרים יותר מרוחקים לילדים,ועם משברים בין אישיים של הורה וילד ללא פיתרון - מובילים
לעבירות מיניות.
הסיבות לשנויים
את הסיבות לתמורות שחלו בעברינות נוער, מאז קום המדינה, ניתן לסווג תחת כמה קטגוריות:
1.הנוער כיום יותר ריקני בשל חוסר אידיאולוגיות. הדבר אמור במויחד אצל בני נוער אשר אין להם תוכן בחיהם לאחר שהכל כבר הוגש להם על מגש של כסף, לעומת העברינים האחרים הגונבים עבור כסף חיוני.
2.החברה נעשתה יותר קפיטיליסטית; אדם מוערך יותר לפי אמצעיו הכלכלים ולא לפי התנהגותו ורוחניותו. ערכי החברה השתנו ואין יותר אידיאלים להגשמה עצמית כללית. (דבר זה אינו פרטי למדינת ישראל אלא לכל העולם כולו).
4.רמת החיים הכלכלית עלתה וכיום אין נער שאינו יכול להקנות לעצמו השכלה כללית, לפחות עד לתיכון, ללא ידיעת מחסור כלשהו ולכן אין בפניו אתגרים.
5.יותר ויותר מוארכת תקופת ההתבגרות של הנער.אם בתקופת הצבר לאחר בית הספר היסודי רוב הילדים הלכו לעבוד הרי כיום יש את חוק לימודי החובה גם לאחר בית הספר היסודי וניתן לדחות את הגיוס לצבא מסיבות שונות.
6.קימת מגמה ברורה לאורך כל השנים של העדפת התא החיצוני, קרייריסטי על התא המשפחתי. החלשת ההזדהות עם האב-ועם דמות הגבר בכלל-גורמת קושי בעיצוב אני עליון או חוש מוסרי ברור. ההורים כיום-דווקא במעמדות כלכליות גבוהות- לא מתפנים לבניהם, ויותר מבשל היותם חסרי זמן, הדבר נובע מאי מוכנותם להתמודד עם אתגר
החינוך, המחייב אותם עצמם להיות אמונים על אותם ערכים.
הגורמים שעליהם הצביעו בעבר, למן הגורמים התורשתיים ועד לגורמים לחיפוש סטטוס או חוסר סוציאליזציה שוב אינם משפיעים בעברינות הנוער הנדונה. קיימת ומתרבה עברינות שלא מדעת העושים ושלא מדעת הציבור: מעשים כמו גניבת מבחני בגרות בבתי הספר העל יסודיים שוב אינם נתפסים כמעשי גניבה אלא כדברים שיש להתפאר בהם.
ניתן לגלות בעברינות בני הנוער חלק ממרד הצעירים הגדול של שנות השישים בעולם כולו (ארה"ב, צרפת ואנגליה). הצעירים של ימנו חיים לפי הפתגם "העולם שייך לצעירים". אנו מוצאים כיום יותר תופעות ונטיות שהן אופיניות להתבגרות הנוער בעשרות השנים האחרונות.
לסיום ניתן להזכיר את המתירנות אשר פשתה בחברה הישראלית כמו בכל העולם כולו. כיום אין כמעט עיר בארץ אשר אין בה בית קולנוע פורנוגרפי וניתן להשיג קלטות וידאו במקומות רבים. העיתונים לא מהססים להציג פורנו רך וגם אמצעי התיקשורת האחרים לא טומנים ידם בצלחת. אי לכך, בני הנוער, שזו תקופת ההתבגרות שלהם, לא
מהססים ולעיתים עוברים עבירות מין.
סיכום
השפעת התרבות והחברה על מערכת ערכיו של היחיד קשה ביותר לבדיקה מבחינה אמפירית היות ומספר המשתנים המעצבים את מדיניותו של הילד המתבגר הינם רבים וקשים להפרדה.
העבודה, לכן, ניסתה לסקור באופן תיאורטי את השפעת החברה והתפתחות הנער על מערכת ערכיו המוסריים.
פיאזה גורס כי התפתחות המוסרית מתוארת ב2- שלבים עיקריים: הריאליזם המוסרי והאוטונומיה המוסרית. בסיסה של התאוריה הוא בגישה הקוגנטיבית התפתחותית. לפי גישה זו ניתן לתאר את ההתפתחות המוסרית בצורה סכימטית, בשלבים המוגדרים ע"י רעיון מרכזי שמתבטא בעיקביות בהתנהגויות השונות. ההבדלים בשלבים הם איכותיים- כל
שלב מכיל את קודמו ומחליפו, ומהווה סינטזה של הישן עם החדש. סדר השלבים נשמר אצל כל הילדים אולם השוני בינהם בא לידי ביטוי רק בקצב ההתפתחות.
סילמן מתאר את תהליך האינדיבידואליזציה של ההתנגדות העוזר לבסס זהות אישית, חברתית ומינית. הוא דורש התרחקות מההורים מחד גיסא והתקרבות זמנית אל קבוצת השווים מאידך גיסא.
על פי תאוריה זו הרי האדם מסווג לפי רמתו האינטלקטואלית שהינה אחידה לטווח ארוך. למרות זאת אנו רואים כי רמתו המוסרית משתנה לעיתים?!
אריקסון, ומחזק אותו מרסיה, טוענים כי המבתגרים מתחליקם ל4- סוגים, וחלקם וודאי הינם פוטנציאל לקליטת ערכים מהחברה והתרבות הסובבת אותם.
מסלובטי חקרה 12 תכנים ומצאה כי הם התקבצו באופן עקבי לארבעה תחומי תוכן: בין אדם לחברו, חברה ולאום, לימודים וכישורים והנאות. נמצא גם סדר מארגן בין נושאי הערכים בתחומי התוכן השונים כאשר ההוכחה משמעות הרצף של תחומי התוכן בסדר של 4 הערכים.
אחד הגורמים שלא הובאו ע"י אף אחד מהחוקרים הוא מערכת הספרות לנוער, המשפיעה ,לדעתי, יותר מכל דבר אחר. אביא להלן מקרה פרטי אחד הוא תיאורי המין לילדים.
במאה ה18- ובראשית המאה הנוכחית היה עניין המין בבחינת טאבו בספרות הילדים ובספרי בני הנוער. ספרות בנושאים אלו, אף למבוגרים, היתה מעטה והיתה יותר בעלת אופי רפואי. התייחסות לנושא היתה כעין דבר שהשתיקה יפה לו, במיוחד כלפי ילדים אשר רמתם המוסרית היתה עלולה להפגע כתוצאה מכך. היו סיפורים שכונו "סיפורי
מטפחת" וכד' אולם ספרות ישירה על מין לא היו.
כנושאים רבים נעדר גם נושא המיניות של האדם מספרות הילדים של שנות הארבעים והחמישים- קרי בזמן קום מדינה. אין ולו ספר אחד המיוחד לילדים העוסק בנושא של הבדלי המיניות בגבר והאישה או בנושא ההולדה. דומה כי גם אם העזו ילדים לשאול את הוריהם כיצד באים תינוקות לעולם? או "כיצד נולדתי", היתה התשובה מתחמקת, נבוכה
או מלווה בכעס על עצם השאלה. בספרות ילדים של שנות הארבעים עדיין קיבל הילד מידע בנושא באמצעות הספרות העממית ובה נולדו גיבורי היצירות בכח המלל.
"עליית" הפסיכולוגיה בשנות השבעים הביאה גם בנושא זה שינויים מרחיקי לכת. הידע הסגור הפך לידע פתוח. לא עוד סודות אלא פתיחות, שנבעה בעיקר מאמצעי המדיה (טלויזיה). הפסיכולוגים עודדו את המבוגרים לדבר עם הילדים על כל נושא אפשרי, ובעיקבות התיאוריות הפסיכולוגיות החלה להיכתב ספרות ילדים המסבירה את הדברים
בעיצוב אומנותי ומעודן כדי שהילד ישמע את הדברים באופן פתוח וגלוי. ראוי לציין כי מרבית היצירות לא נכתבו כספרות יפה אלא כספרות שעיקרה הקניית מידע. הספרות יועדה לילדים עצמם וכאמצעי עזר להורים הנבוכים.
ספר ראשון שראה אור בעברית בנושא חינוך מיני לילדים הוא הספר "תינוק בא לעולם" בתרגומה של מרים ילין שטקליס (הוצאת מסדה). בכך הוא הקדים בכעשר שנים את ההתמודדות עם הנושא בישראל. הספר פתח בפניה לקוראים הצעירים וסיפר את סיפורה האישי של מרים ילן-שטקליס. לאחריו הוצאו ספרים רבים בנושא שחלקם כותבים בדיוק את
האקט המיני ואת הדברים הנלווים אליו.
לכן, לדעתי, אין פלא כי הילדים ממשיכים דרך זו בהתדרדרות מוסרית (ראה: רגב, מנחם (1985), בדרכי הספרות לילדים, תל-אביב, הקיבוץ המאוחד, ספריית הפועלים; רגב, מנחם (תשנ"ב),ספרות הילדים- השתקפויות, תל-אביב, אופיר.
ביבליוגרפיה
1.ארגמן רבקה (עורכת), (1983), עימות בין ערכים, משרד החינוך, ירושלים.
2.אדוני חווה, (1979) תגובות ילדים לצפיה בטלויזיה, ירושלים.
3.אדר ל', (1976), יסודות פסיכולוגים של החינוך לערכים, עם עובד, תל-אביב.
4.בלום אורי, "מי צריך חינוך לערכים", הד הגן, ה', תשל"ג.
5.בלום אורי, (תשל"ד) "לבעית החינוך לערכים בימנו",שבילי החינוך, עמודים 83-90.
6.גארט גיימס, (1995) הקניית ערכים,הוצאת אח, חיפה.
7.גרין ורדה, (1988) הקשר בין מאפיינים של עבריינות נוער לבין ההמשך בפעילות העבריינית, אוניברסיטת ת"א.
8.וינשטיין יהושוע (תשל"ח), "פילוסופיה לילדים-אמצעי הגיוני לחינוך לערכים בחברה המשתנית", עיונים בחינוך.
8.זיו אבנר, "השפעת תפיסת המודלים על שיפוט מוסרי ועמידה בפיתוי של ילדים", מגמות, כ"א, חוברת 4.
9.חסין יעל, (1983) עברינות נוער בישראל 1984-1977,דפוסים ומגמות, אוניברסיטת ירושלים, המכון לקרימינולוגיה.
10.לוי יוסף, (תשל"ט) הישגים לימודיים הערכה ומדידה, כרך ראשון עמ' 7-24.
11.לוי ש., (1975) מוסריות אצל ילדים מחוננים ורגילים משכבות סוציו-כלכליות שונות, אוניברסיטת בר-אילן.
12.מוס ר., (1988) תיאוריות על גיל ההתבגרות, תל-אביב, ספרית הפועלים.
13.מיכאלוביץ רינה (תשכ"ט), "החינוך לערכים בגיל הרך", בחינוך היסודי, חוברת 1.
14.מסלובטי נ.,דור-שב ז. (1989), "הקשר בין שמירת המסורת הדתית לבין התחומים השונים במבנה הערכים של מתבגרים הלומדים בעיר גדולה בישראל", בשדה חמד, עמודים 90-95.
15.מסלובטי נ., (1991) הקשר בין האווירה הלימודית בשיעורי תנ"ך והיסטוריה ובין תחומי תוכן ורמות חשיבה של ערכים באוכלוסיית מתבגרים, עיונים בחינוך, עמודים 55-59.
16.ניב יעקב, "חינוך אידאלי בגיל הרך", הד הגן, תשל"ד, חוברת ב'.
17.סימון אוריאל (1957), "בעיות אבות ובנים אצל ילדי עולים מארצות האיסלם", מגמות, ינואר.
18.פרנקשטיין ש., (תשל"ט) נוער בשולי החברה, תל-אביב, דביר.
19.שהם אפרת, (1988) "עברינות אלימה בקרב קטינים לאחר מלחמת יום הכיפורים", עברינות וסטיה חברתית,(ט"ז).
20.שלהבת י., (1971) הגורמים לעברינות נוער בישראל, הוצאת התנועה הקיבוצית, (מכון לבון).
1.BENDEK, T.,(1959), "PARENTHOOD AS A DEVOLOOPMENT PHASE, A CONTRIBUTION TO LIBIDO THERORY",JURNAL OF THE AMERICAN PSYCHOHAALYSIC ASSOCIATION, 7, PP.389-400.
6.GALLES, R,.J,(1979)FAMILY VIOLENCE, BASIC TRAINING FOR VIOLENCE, LONDON: SAGE PUBLUCATION.
7.ELMER, E., (1968) CHILDREN IN JEOPARDY. PITTSBURG: UNIVERSITY OF PITTSBURG.
15.HUNDERT G.D,(1989) "JEWISH CHILDREN AND CHILDHOOD IN EARLYMODERN EAST CENTRAL EUROPE", IN D. KRAEMER (ED.), THE JEWISH FAMILY, N.Y.
3.MUSSEN,P.H. (1970), CHILD DEVELOPMENT AND PERSONALITY, NEW YORK.
4.MASLOVATY,N. AND DOR-SHAV Z. (1990), "GENDER AND STRUCTURE AND SALIENCE OF VALUES: AN EXAMPLE FROM ISRAELI YOUTH", דקסROLES, VOL 22.
5.MASLOVATY, N.,DOR-SHAV, Z. (1993),"STRUCTURE AND SALIENCE OF ISRAELI ADOLESCENT VALUES WHITHIN THE TEXT AND CONTEXT OF JUDAISM", JOURNAL OF PSYCHOLOGY AND JUDAISM, VOL 17.
14.GERORGE DEVEREUX, (1908) BASIC PROBLEMLS OF ETHNOPSYCHIATRY, LONDON.
פרק זה מבוסס על ספרו של:
DEVEREUX GERORGE,BASIC PROBLEMLS OF ETHNOPSYCHIATRY.
אריקסון א., ילדות וחברה, פרקים א', ו-ב'.
מוס ר., תאוריות על גיל ההתבגרות,עמוד 89.
שם, עמוד 74.
אדר ל', (1976), יסודות פסיכולוגים של החינוך לערכים, עמודים 22-55.
מוס ר., תאוריות של גיל ההתבגרות, עמוד 90.
מוס רולף, תיאוריות על גיל ההתבגרות, עמוד 105.
שם, עמוד 211.
שם, עמוד 249.
אלוני שמואל, המשמעת והעונש בחינוך החדש, ת"א, 1968.
MASLOVATY NAVA (1993),SELECTAD AREAS OF THE VALUES STRUCTURE OF ADOLESCENTS", PP.523-550.
MASLOVATY NAVA AND ZECHARIA DOR-SHAV (1990), "GENDER AND STRUCTURE AND SALIENCE OF VALUES: AN EXAMPLE FROM ISRAELI YOUTH", PP- 261-280.
מסלובטי נ.,דור-שב ז. (1989), "הקשר בין שמירת המסורת הדתית לבין התחומים השונים במבנה הערכים של מתבגרים הלומדים בעיר גדולה בישראל", עמודים 93-95.
מסלובטי נאווה, "הקשר בין האווירה הלימודית בשיעורי תנ"ך והיסטוריה ובין תחומי תוכן ורמות חשיבה של ערכים באוכלוסיית מתבגרים, עמוד 54.
וינשטיין יהושוע,(תשל"ח) פילוסופיה לילדים-אמצעי הגיוני לחינוך לערכים בחברה המשתנית, עמוד 41.
בלום אורי (תשל"ד), "מי צריך חינוך לערכים", עמודים 351-2.
בלום אורי (תשל"ד), לבעית החינוך לערכים בימנו, עמוד 83.
לוי ש. (1975), מוסריות אצל ילדים מחוננים ורגילים משכבות סוציוכלכליות שונות.
מיכאלוביץ רינה (תשכ"ט), "החינוך לערכים בגיל הרך", עמוד 176.
ניב יעקב (תשל"ד), "חינוך אידאי בגיל הרך",עמוד 159-60.
זיו אבנר (תשמ"ה), "השפעת תפיסת המודלים על שיפוט מוסרי ועמידה בפיתוי של ילדים", עמודים 478-80.
אדוני חווה, תגובות ילדים לצפיה בטלויזיה, עמוד 45.
החינוך המוסרי, עמוד 28.
שם, עמוד 44.
שם, עמוד 44.
סימון אוריאל, "בעיות אבות ובנים אצל ילדי עולים מארצות האיסלם", עמוד 465.
G.D. HUNDERT, "JEWISH CHILDREN AND CHILDHOOD IN EARLY MODERN EAST CENTRAL EUROPE", P. 18.
שלהבת י., הגורמים לעברינות נוער בישראל, עמוד 18-19.
ארגוב מרדכי וגידעון פישמן הפשע בישראל-נטיות הפשע בישראל בשנים 1951-1976 עמודים 393-4.
ארגוב מרדכי וגידעון פישמן, הפשע בישראל, עא 398-9.
חסין יעל, עברינות נוער בישראל 1984-1977, עא 4-10.
שלהבת י., הגורמים לעברינות נוער בישראל, ע' 81.
שם, עמודים 84-86.
פרנקשטיין ש., נוער בשולי החברה, עמוד 199.
דברי כנס המועצה למניעת עברינות הנער וטיפול בעבריין, עמוד 152.
אפרת שהם, עברינות אלימה בקרב קטינים לאחר מלחמת יום הכיפורים, עמוד 34.
30

תגים:

התבגרות · אישיות · תרבות · נער · מוסר · סילמן · ערכים · ילדים · אופי · מסלובטי · עדה · קוהלברג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין הרקע האתני למערכת הערכים", סמינריון אודות "הקשר בין הרקע האתני למערכת הערכים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.