שמחת פורים בראי החסידות

תקציר העבודה:

מכל מועדי השמחה וחגי הששון שניתנו לישראל מצטיין במיוחד חג הפורים כחג של משתה ושמחה. גם בחיים שיש בהם חובת שמחה מדאורייתא הבינו חכמינו כי עכשיו, כשחרב בית המקדש ועברה כל שמחה אי אפשר להוציא את היהודי מחוץ לתחום העצבות אלא על ידי שמחה חומרית וגשמית ו"אין שמחה אלא ביין" .
אולם חג פורים לבש עוד מראשית יצירתו צורה של יום משתה במובן הרחב ביותר. המגילה שנקראת ביום ההוא פותחת במשתאות: "עשה משתה לכל שריו ועבדיו"... "וגם ושתי עשתה משתה נשים"... "ויבוא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה",... "ויבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר" "ועשה אותו יום משתה ושמחה" .
כל המאורעות שלזכרם חוגגים אנו את הפורים התרקמו והשתלשלו מתוך שמחה יצירה של משתה היין, ובשביל כך זכה החג היה להיות בכל הדורות ובכל הזמנים לחג המשתה של האומה העברית בכל ארצות פזוריה .
באותו יום הותרה הרצועה לשתות ולהשתכר וחז"ל חישבו את השכרות לעבירה הגוררת עבירה ורגילים היו להזהיר: "לא תרוי ולא תחטא" הם עצמם הורו כי "מחייב אדם לבסומי...". ומעניין הדבר כי למרות הפורענויות המרובות והגזירות הרעות שלא פסקו מהעם במשך כל שנות הגלות, לא איבד החג את צורתו העיקרית כיום של שמחה גשמית פשוטה, שמחה של משתה במידה מופרזת. הגמרא מספרת כי "רבה ורבי זירא עבדי סעודת פורים בהדדי, איבסום, קם רבה ושחטיה לר' זירא". אגדה זו, שתידון להלן בהרחבה, למרות כל הביאורים והדרשות, מוכיחה למדי כי השתיה לרגל השמחה בפורים פרצה את גדר ההרגל של העם העברי המצטיין בנזירותו מן היין, וכי גם אלה מטובי חכמי ישראל שהיו מצויינים בגבורה של תורה ולא בשתיה של יין, גם הם הרשו לעצמם לשתות בפורים יותר מכשיעור, כדי לקיים את דברי הפורים בתור ימי משתה ושמחה גשמית גמורה.
שמחת הפורים משתלבת עם החובה של כל יהודי, ובמיוחד חסיד, להיות שמח. השמחה היא מעיקרי עבודת ה', על פי תורת החסידות והרבי היה מדגיש זאת ללא הרף.
בעבודה הנוכחית אסקור את נושא החג והשמחה המחויבת בו ונראה מהם ההלכות והמנהגים המיוחדים שאומצו בישראל להגברת השמחה, וכיצד רואה משנת חב"ד את השמחה המיוחדת של אותו היום.

ראשי פרקים:
1. תקציר
2. מבוא
3. החסידות והשמחה
4. גדולתו של החג
4.1 מהו עניין פורים
4.2 חודש אדר כחודש טוב ליהודים
5. השמחה בפורים
5.1 חובת השמחה ומהותה
5.2 דרגת השמחה
5.3 השמחה כתנאי הכרחי לקיום עיקר החג
5.4 השוואה בין פורים לחנוכה
5.5 שמחת פורים מול שמחת יו"ט
5.6 מידת "לבסומי"
5.7 מכשולים בפורים
5.8 חובת הסעודה
5.9 שמחת החג בהכאת המן
5.10 שמחת החג והשבת
6. קם רבא ושחט לרבי זירא
6.1 באור הסיפור
6.2 באור בדרך הדרוש
6.3 הפסיקה להלכה
7. סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: העבודה נכתבה במסגרת מכללה דתית.

קטע מהעבודה:

מקורות:

"שיחת החג", רודרמן שניאור זלמן, עלון צעירי אגודת חב"ד.
אגרות קודש, הוצאת קרני הוד תורה.
הנהגת הבריאות, רבי משה בן-מימון, בעריכת ז. מונטנר, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"ז.
חג של משתה ושמחה, הרב י.ל.הכהן מימון, ספר החג והמועד
ילקוט מעם לועז, הרב יעקוב כולי.
ליקוטי הנהגות והליכות בחינוך, ירושלים: אור ודרך
ספר החסידות, רפאל יצחק, תל-אביב, תשט"ו
ספר התודעה, פרק עשירי, אדר, עמודים רל-רלא.
קונטרס בלילה ההוא, רא"א מנדלבוים, ירושלים, תשנ"ח
קונטרס הנסים והנפלאות במגילת אסתר, רמ"א פובידלו, ב"ב תשנ"ה.
של"ה, אמרי בינה, הוצאת לוין ירושלים, תשכ"ט.
שתיה ושכרות בהלכה, רא"ז איצקוביץ, כרך ג, מזכרת בתיה תשמ"ד
תשובות מהר"ם מרוטנבורג, מהדורת בלאך, ברלין תרנ"א.

תגים:

חסיד · חסידות · שמחה · הדר · משתה · מגילת · אסתר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שמחת פורים בראי החסידות", סמינריון אודות "שמחת פורים בראי החסידות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.