הפרעות אכילה הנובעות מהבדלי תרבות

תקציר העבודה:

התנהגות האדם ככלל, והתנהגויות אכילה בפרט, הינם תוצר של מרכיבים רבים. התנהגויות אכילה של בני אדם הן מורכבות, וחוקרים רבים מכל רחבי העולם עוסקים כיום במחקר בשטח זה, על היבטיו השונים.
אכילה הינה צורך ביולוגי מובהק, והיא משתייכת לערכים הבסיסיים של כל יצור חי המאפשרים את הישרדותו. כיום התנהגויות אכילה של בני האדם מכילות מרכיבים מותנים ובלתי מותנים. אחת התפיסות המקובלות בקרב החוקרים הינה כי היכולת של האדם לספק לעצמו מזון באופן אשר יענה על צרכיו הגופניים, מצריכה מנגנונים יעילים אשר יובילו להרמוניה בין האיתותים הגופניים הפנימיים (תחושות רעב ושובע) לבין המצב הנפשי והגירויים המוצגים על ידי הסביבה. חלק מהמרכיבים המשתתפים בתהליך האכילה וההזנה הינם מרכיבים גופניים- ביולוגיים, קרי תהליך חילוף החומרים במח, מנגנוני ויסות המשקל ,הרעב והשובע. עם זאת ישנם רבים הסובלים מהפרעות אכילה- אכילת יתר (ובעקבותיה השמנה לא מבוקרת) או הרעבה עצמית היכולה להוביל למוות. הסיבות להרזיה הן בעיקר חברתיות- רצון להיראות יפה ולשבור את מחסום הרעב. הסיבות לאכילה הינן בעיקר לצורך הרגעת תחושת הרעב הבלתי פוסקת.
לפי מחקרים שנערכו, ושיוצגו להלן, הפרעות אכילה נובעות גם מבעיות דחק נפשיות כגון חוסר הסתגלות סביבתית, אי מקובלות חברתית וכד'. ההנחה העומדת בבסיס עבודה זו היא כי העליה לישראל, שלא היתה קלה כלל ועיקר, הינה אחד הגורמים להפרעות אכילה אצל הנערות העולות. נציג בעבודה את המודלים של של ברי (Berry 1997) ושל אוברג (OBERG 1960) המציגים סגנונות התמודדות של העולים עם החברה החדשה וטוענים באופן כללי כי יש קשר בין הפרעות אכילה למידת ההסתגלות לחברה הקולטת, כמו גן הנכונות מצד החברה הנקלטת להתערות בחברה.

תוכן העניינים:
מבוא
הפרעות אכילה
הקשר בין שינויים פיסיולוגיים לשינויים פסיכולוגיים
בעיות הנובעות כתוצאה מהגירה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

Untitled
הפרעות אכילה הנובעים מהבדלי תרבות
תוכן העניינים
מבוא
הפרעות אכילה
הקשר בין שינויים פיסיולוגיים לשינויים פסיכולוגיים
בעיות הנובעות כתוצאה מהגירה
ביבליוגרפיה
מבוא
התנהגות האדם ככלל, והתנהגויות אכילה בפרט, הינם תוצר של מרכיבים רבים. התנהגויות אכילה של בני אדם הן מורכבות, וחוקרים רבים מכל רחבי העולם עוסקים כיום במחקר בשטח זה, על היבטיו השונים.
אכילה הינה צורך ביולוגי מובהק, והיא משתייכת לערכים הבסיסיים של כל יצור חי המאפשרים את הישרדותו. כיום התנהגויות אכילה של בני האדם מכילות מרכיבים מותנים ובלתי מותנים. אחת התפיסות המקובלות בקרב החוקרים הינה כי היכולת של האדם לספק לעצמו מזון באופן אשר יענה על צרכיו הגופניים, מצריכה מנגנונים יעילים אשר
יובילו להרמוניה בין האיתותים הגופניים הפנימיים (תחושות רעב ושובע) לבין המצב הנפשי והגירויים המוצגים על ידי הסביבה. חלק מהמרכיבים המשתתפים בתהליך האכילה וההזנה הינם מרכיבים גופניים- ביולוגיים, קרי תהליך חילוף החומרים במח, מנגנוני ויסות המשקל ,הרעב והשובע. עם זאת ישנם רבים הסובלים מהפרעות אכילה-
אכילת יתר (ובעקבותיה השמנה לא מבוקרת) או הרעבה עצמית היכולה להוביל למוות. הסיבות להרזיה הן בעיקר חברתיות- רצון להיראות יפה ולשבור את מחסום הרעב. הסיבות לאכילה הינן בעיקר לצורך הרגעת תחושת הרעב הבלתי פוסקת.
לפי מחקרים שנערכו, ושיוצגו להלן, הפרעות אכילה נובעות גם מבעיות דחק נפשיות כגון חוסר הסתגלות סביבתית, אי מקובלות חברתית וכד'. ההנחה העומדת בבסיס עבודה זו היא כי העליה לישראל, שלא היתה קלה כלל ועיקר, הינה אחד הגורמים להפרעות אכילה אצל הנערות העולות. נציג בעבודה את המודלים של של ברי (Berry 1997) ושל
אוברג (OBERG 1960) המציגים סגנונות התמודדות של העולים עם החברה החדשה וטוענים באופן כללי כי יש קשר בין הפרעות אכילה למידת ההסתגלות לחברה הקולטת, כמו גן הנכונות מצד החברה הנקלטת להתערות בחברה.
הפרעות אכילה
על פי "האגודה הישראלית לטיפול בהפרעות אכילה" ("אביב"), בסיכון גבוה מצויים:
נשים
נערות מתבגרות
פרטים העוסקים במקצועות המדגישים הופעה חיצונית
פרטים המגלים עיסוק יתר בדיאטות ובהם בעלי רגישות לגבי מזון, משקל גוף, הופעה חיצונית או מי שגדל במשפחות בעלות נטייה להשמנה.
בעלי עודף משקל ניכר
פרטים החווים מצבי משבר בחייהם
עבר של הפרעות אכילה במשפחה
הסובלים מקשיים נפשיים אחרים
בעלי נטיה להתמכרות.
הפרעות אכילה הינם מצבים בעלי היבטים נפשיים, משפחתיים, חברתיים ותרבותיים, המאפיינים בעיסוק של הפרט בגופו, מבנה ומידותיו של הגוף. נקיטת התנהגויות אכילה ודרכים לקויות ונוקשות המזיקות לבריאות לצורך וויסות משקלו. כל ההתנהגויות האלו מהוות עבור הפרט אמצעי לפתרון או הסוואת בעיות הסתגלות נפשיות וחברתיות.
כלומר האכילה- פעולה בסיסית עבור כל יצור חי, הנדרשת לקיומו הפיזי, מהווה אמצי התמודדות לקוי, לשרות צרכים נפשיים (שוורצמן, (1988.
אנורקסיה נרבוזה, או בקיצור אנורקסיה היא תופעה חדשה יחסית החל משנות השיבעים בתודעה העממית. המחלה כישות קלינית ההסטוריה של האנורקסיה התחילה ככל הנראה עוד לפני שלוש מאות שנה (ריצרד, 1698). אנורקסיה הוזכרה לעיתים נדירות בלבד בדוחות רפואיים במהלך שתי המאות הבאות אם כי היו מספר נערות שצמו לאורך התקופה.
הצום, יש לציין הינו אחד המוטיבים המרכזיים בדתות העיקריות. היהדות רואה בצום עינוי והזדככות הנפש וכך גם האסלאם. הבודהיזם, לעומתו, רואה בצום התקרבות לאלוהים (ICHIRO 1961).
הקשר בין שינויים פיסיולוגיים לשינויים פסיכולוגיים
אין אפשרות לאגור במוח חומרי אנרגיה ומזון. מכאן שתפקוד האדם תלוי בחומרי המזון שהוא מקבל מהדם באופן רגעי, דבר המשתנה בעקבות סוג המזון שאנו אוכלים וכמותו.
האוכל שאנו אוכלים מתפרק במערכת העיכול לחומרי מזון, אחרי המזון מגיעים עם זרם הדם למוח שם הם הופכים לחמרים כימיים האחראים על פעילות המח ותפקודו התקין. הביטוי לפעילותו התקינה של המוח הוא ביכולת התפקוד, החשיבה, השיפוט וההתנהגות של האדם. חומרי המזון (ובעיקר הגלוקוז, ויטמין B12, ויטמין C ותיאמין) הם
הבסיס לבניית הנוירו-טרנסמיטוריים במוח. אלו הם החומרים הכימיים העוברים במוח ואחראים לפעילותו (igersky 1977)
להפרעות האכילה יש היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים והיבטים תרבותיים. זו מחלה הנגרמת ממכלול גורמים רבים, ולא ניתן לדעת במדויק כיצד ומדוע היא נגרמת.
התחלתה האופיינית של ההפרעה היא בדיאטה אשר בתחילתה אי אפשר למעשה להבדילה ממאמצים דומים של אין ספור בני נוער לרזות. אולם לאור הפגיעות ההתפתחותית המיוחדת של האנורקסיה, דיאטה מתחילה ללבוש צורה של תחושת שליטה עזה ביותר שסיבותיה פנימיות וחיצוניות גם יחד. סיבות פנימיות משום שהן מקנות תחושה של שליטה
ואופוריה לאדם אשר קודם לכן הרגיש חלש. האנורקסיה מפיקה גם סיפוק משני מיכולת התמרון שהסימפטומים שלה מעניקים לה במסגרת המשפחה. במצב בו היא עשויה לחוש שממעיטים בערכה מעורר הסירוב לאכול תגובה רבת עוצמה של אחרים, הוכחה לנוכחותה. נוסף לחיזוקים חברתיים ופסיכולוגיים אלה עשויים בהחלט להיות גורמים פיזיולוגיים
המנציחים את האנורקסיה במצב של תת תזונה (פינוס, 1991).
ב- 1869 תומס מורטון, רופא אנגלי דתי דיווח במאמר על שני מחקרים של מחלת "כיליון" על רקע עצמי, שיש לראות בה את התיאור הרפואי הברור הראשון של האנורקסיה. הסימפטום העיקרי שמורטון תיאר היה "היעדר תיאבון" אובדן משקל, שהיו מלווים בסימפטומים אחרים של שחפת כגון חום ושיעול שהוסיפו ככל הנראה לדאגות וחרדות.
המטופלת הראשונה היתה נערה אינטיליגנטית שנפטרה מרזון ומחולשה (פינוס, 1991).
בתחילת המאה הנוכחית התמקדו בלעדית בגורמים מיניים נוסף לגישה פרשנית ויחסית פסיבית לפסיכותרפיה שהביאו בסופו של דבר תועלת למטופלות אלה. היה צורך במסגרת כוללת יותר, שתיקח בחשבון את הצרכים המסוימים והמוזרויות ההתפתחותיות של מטופלות אנורקסיות. נקודת המפנה היתה הופעת עבודתה של ברוך (1973 בתוך מוניץ
1993), שהופיעה במקביל להתרחבות התופעה של הפרעות אכילה בתקופה הנוכחית, דבר המוכיח כי עיסוק בתופעה חברתית מסוימת גורם רק לליבויה.
פרסום הספר של ברוך אודות הפרעות אכילה ב-1973 היה סימן לפריצת דרך גדולה בתיאוריה אודות המחלה. הוא התמקד על שתי נקודות (שוורצמן, (1988:
דימוי גוף מעוות
חוסר יכולת לשלוט באכילה
פרסומו תאם תחילתה של עליה חדה בשכיחות של אנורקסיה נרבוזה ובולימיה. ברוך, שהוכשרה להיות פסיכואנליטית עבדה במשך שלושים שנה עם מטופלות אנורקסיות לפני פרסום ספרה, ותרמה גם מספר תרומות חשובות למחקר על השמנה אצל ילדים ובני נוער. היא טוענת כי הפרעות אכילה אלו כרוכים בדימוי גוף בנוסף לנקודות אופייניות
מסוימות בהתפתחות הפסיכולוגית.
בהפרעות אכילה היא טוענת כי יש להבין אנורקסיה במושגים של התפתחותה של האישיות הכללית בהקשר המשפחתי ולא במובנה הצר של התפתחות פסיכו- סקסואלית. בהסתמכה על דעות של מחברים קודמים היא טוענת כי באנורקסיה יש תמיד שלוש תכונות מבדילות מרכזיות:
דימוי גוף מעוות, המבוסס על תפיסה מוטעית כאילו הגוף שמן מידי.
חוסר יכולת לזהות רגשות פנימיים ומצבי צורך, בעיקר רעב.
הרגשה כי הפעולות של הפרט,
המאפיינים האחרונים חשובים ביותר, אם כי לא קל לניסוח, זהו מעין מגן בתווך של האני תחושה של להיות "כלום" של חוסר שליטה פעילה בגורל ותחושת חסך, אשר לטענתה של ברוך מעוגנת בחוויות הילדות, מסבירה מדוע התפתחותה של האנורקסיה אופיינית כל כך לתקופת ההתבגרות, תקופה בה התפתחות של תחושת אוטונומיה, שליטה ועיוות
חיובית לצורך הגעה לבגרות וניתוק מההורים (פינוס, 1991).
מאידך, הצורה הבלתי טיפוסית\המשנית של אנורקסיה היתה לדעתה של ברוך אחידה יותר. מאפיינה העיקרי היה אובדן משקל חמור עקב גורמים פסיכוגנטיים, אך המרדף בה אחר רזון וחסר פתולוגי באנטומיה לא היו מרכזיים. קונפליקטים פסיכולוגיים שיכלו לנבוע מבעיות אישיות וגרמו ל:
סירוב לשמור על משקל גוף מעל למינימום המותר לגיל ולגובה
פחד עצום מפני עליה במשקל או השמנה
דימוי גוף מעוות
אל-ווסת
אין ברשימה זו התייחסות לטענותיה של ברוך לגבי תחושת חסך של האני וחוסר היכולת לשנות מצבים פנימיים, אולם אלה ככל הנראה מעורפלים מידי.
בעיות הנובעות כתוצאה מהגירה
בעיות כלליות
ההגירה לתרבות בלתי מוכרת עלולה להותיר צלקות בלב המהגר, במיוחד אם הוא נער\ה.
מודל האינטרקציה מהגר-חברה קולטת של GOLDLUST RICHMOND (1974 בתוך לרר 1994) קובע כי הדרך היחידה לחקור את תהליך ההגירה היא שיטת המחקר הרב משתנית. שיטה כזו מכירה במורכבות תהליך ההגירה, במגוון הגורמים הרחב שמשפיעים על התהליך ובאינטרקציות בינהן. למערכת המשתנים התלויים להם הם קוראים "הסתגלות" ונכללים בה
גם תחומים השייכים לשינוי תרבותי.
לדעת סיקרון (1987) יש חשיבות למדיניות קליטת ההגירה. הקליטה אינה מתרחשת בחלל ריק, אלא בתוך מבנה חברתי מסוים המעמיד בפני המהגרים ציפיות ודרישות. הדימוי שיש למהגרים ולהגירה בחברה הקולטת והעמדות לגביהם מבליטים את חשיבות האינטרקציה הנוצרת בין ציפיות המהגרים לציפיות החברה.
לפי גישת "כור ההיתוך", קיימים שלושה מדדים לקליטה גרועה של מהגרים העלולים להוביל לסטיה חברתית (לרר 1994):
שינוי תרבותי: מצפים מהמהגר לרכוש מערכת חדשה של דפוסי התנהגות ולהפנימה. כלומר שינוי מלא (במונחינו- היטמעות) ולא חיצוני (כגון בהתנהגות בלבלד).
הסתגלות אישית: היעדר אינדיקטורים שליליים לאי הסתגלות אישית כגון: דיכאון, סטיה חברתית והתאבדויות (הסתגלות סובייקטיבית ואובייקטיבית).
פיזור מוסדי: מימד זה מבוסס על ההנחה שקליטה מלאה מחייבת ביטול ההפרדה של קבוצת המהגרים משאר החברה. זה נמדד לפי המידה שבה המהגרים מפוזרים ולוקחים חלק בכל התחומים והפעילויות של החברה הקולטת. או לחילופין, מרוכז ולוקחים חלק במספר תחומים ופעילויות מועט. הפיזור המוסדי הוא, למעשה, הקריטריון החשוב, והוא מסכם
את שני המדדים שלעיל.
משתמע, אם כן, שקיומן של קבוצות אתניות נפרדות בחברה הוא מדד לכשלון תהליך הקליטה.
איזנשטדט מתנגד לגישת כור ההיתוך, ולו רק משום שקיומם של שלושת המדדים נדיר מאוד. במציאות, מתפתח תמיד סוג מסוים של חברה פלורליסטית. זוהי חברה שבה מהגרים אינם נדרשים למלא את שלושת הקריטריונים, ואין רואים בקיומה של קהילה אתנית נפרדת מדד לאי הסתגלות.
מה גורם להרגשת דחק
כאמור לעיל הרגשת דחק גורמת לסטיה חברתית. אי לכך הרגשת דחק אצל המהגרים עלולה לפעול לרעתם. סיקרון (1987) טוען כי הדחק במהלך ההגירה נוצר מהצורך לפעול בתוך שדה חברתי חדש ובלתי מוכר, ומהצטמצמות החיים החברתיים של המהגר ומעורבותו בהם.
לעומת זאת (1984)GRINBERG טוען שתהליך ההגירה מביא למגוון של חרדות המייצרות דחק כגון: הקונפליקט של הרצון להידמות לאנשי החברה החדשה לבין הרצון לשמור על זהות המוצא.
זהרנה (ZAHARNA, 1989) טוען כי עצם הסטטוס "מהגר" גורם חשיפה לסוגים שונים של גורמי דחק ובהם:
עמדות חברתיות כלפי המהגרים- המהגרים מרוכזים לעיתים בקוצבות ובאיזורים גיאגרפיים מוגדרים. ריכוזי המהגרים עלוים להביא לשנאת זרים. לעומת זאת עמדות חברתיות חיוביות כלפי מהגרים עשויות להקטין את הדחק.
כח חברתי: בשלבים הראשונים שלאחר ההגירה נוטים המהגרים להיות חסרי כח והשפעה בחברה הקולטת. אשר למהגרים שהיו בעלי כח חברתי לפני ההגירה, חוסר הכל החברתי עלול להוות עבורם גורם דחק, אשר יכול למצוא את פתרונו באמצעות חברות בארגון פוליטי.
חוסר שינוי: מהגרים מוכנים לקשיים בתקופה הראשונה לאחר הגירתם, מתוך צפיה ותקווה שהמצב ישתפר, אם נתפס השיפור כאיטי מידי, חוסר השינוי יהווה גורם דחק.
הבדלים נורמטיביים: המפגש או העימות, עם מערכות ערכים ונורמות שונות יכול להיתפס כגורם דחק. הוא מציין את הציפיות כמשתנה המתווך של תגובת המהגר לנורמות וערכים חדשים. ציפיות וידע על החברה החדשה נוטים למתן את הדחק הכרוך במפגש עם הנורמות והערכים החדשים.
ון-קו (WEN KOU 1976 בתוך לרר 1994) מציג ארבע גישות המתארות את הקשר בין ההגירה לבין מצבו הנפשי של המהגר ואשר מנסות להסביר מה בהליך ההגירה רוגם לדחק. ארבע התאוריות מניחות שתהליך המעבר לחברה החדשה הוא תהליך המלווה בדחק, אולם כל תיאוריה מבחינה בגורמי דחק אחרים כדלקמן:
בידוד חברתי- לפי גישה זו, בהגירה אין רק ניתוק פיזי מהמולדת, אלא גם הינתקות ממערכת של תפקידים חברתיים ורשתות חברתיות. המהגר נאלץ לנתק קשרים אישיים וחברתיים ולהצטרף לרשתות חברתיות קטנות. תהליך זו גורם למהגרים לחוש ניכור, בידוד, דה-סוציאליזציה והערכה עצמית נמוכה. לפי התאוריה יצירת מגע ותקשורת עם החברה
הוא שגורם לדחק אצל המהגר.
הלם התרבות: לפי התאוריה, הדחק הנגרם למהגר נובע מהמפגש עם התרבות החדשה. המפגש עם עצבנות, פחדים וחרדות. זהו מצב של אי מכוונות שמלווה בחשש כבד.
מתח השגת המטרות: לכל מהגר שאיפות שהוא מבקש לממש באמצעות ההגירה. קיים פער בין השאיפות לבין ההשגים בפועל, אשר יוצר את הדחק. מהגרים שמציבים לעצמם מטרות גבוהות יסבלו ממתח רב יותר בניסיונם להשיג את המטרות.
קונפליקט ערכי: לפי תאוריה זו, המהגרים מאמצים ערכים של התרבות חדשה. נוצר קונפליקט בין הערכים הישנים, שערכן פוחת לבין ערכים חדשים מתחרים. כתוצאה מהקונפליקט נוצר דחק המתלווה לתהליך ההיטמעות. לפי תאוריה זו, ככל שההיטמעות רבה יותר כך גובר הדחק.
לפי BERRY (1997) כאשר אנשים באים במגע עם בני תרבות אחרת, חלים בהם שינויים, שינוים אל מכונים "אקולטורציה". אקולטורציה היא מכלול השינויים החלים באדם או קבצה בעקבות המגע עם בןם תרבות אחרת. אקולטוריה עשויה להיות תוצאה של מגע ישיר בין בני תרבויות שנות, אך היא עשויה לבוא בעקיפין עקב שינויים אקולוגיים או
דמוגרפיים שהוחדרו בידי בני תרבות אחרת.
אוברג (OBERG 1960) טען כי ניתן לחלק את תהליך ההסתגלות לאבעה שלבים:
שלב ירח הדבש בו מתלהבים מכל דבר.
תחושת אכזבה המלווה בירידה חגה בשביעות הרצון תוך פיתוח עוינות כלפי התרבות החדשה ומתגברת תחושת האחווה כלפי זרים אחרים.
לאחר פרק זמן נוסף כאשר לומדים את שפת המקום ומשתפרת היכולת לפעול ביעילות במקום החדש מתחיל שלב של התאוששות ותחושת שביעות הרצון חוזרת.
שלב ההסתגלות מתבטא בשביעות רצון יציבה ללא שינויים חדים.
BERRY (1997) אינו מחלק את השלבים על פני ציר הזמן אלא על פי רצונו של המהגר ורצונם של הקולטים להתערות האחד בשני, כפי שהוזכר לעיל על תאוריית המגע:
האם רוצים לשמור על תרבות המקור
לא
כן
אסימילציה
אינטגרציה
כן
האם רוצים בוא במגע עם בני התרבות האחרת
מרגינילזציה
ספרציה
לא
לפי GOLDLUST RICHMOND ההסתגלות היא תוצר של אינטרקציה בין מאפייני המהגר לבין מאפייני הסביבה הקולטת. אוכלוסית המהגרים, כמו גם החברה הקולטת, נתפסות לאוכלוסיות הטרוגניות העוברות שינויים כתוצאה מתהליך ההגירה. במודל קיימות שתי מערכות של משתנים בלתי תלויים: מאפיינים של המהגר ומאפיינים של החברה הקולטת.
התנהגות המהגר מושפעת משתי מערכות אלה גם יחד (לרר, 1994) .
בעיות של הפרעות אכילה
החוקר המוכר ביותר בנושא, שבחן את הפרעת האכילה כתוצאה של פערים בין תרבותיים הוא ברי ) BERRY1977, 1987, 1975). לדבריו כאשר אנשים באים במגע עם בני תרבות אחרים חלים בהם שינויים. שינויים אלו מכונים "אקולאטורציה". אקולטורציה היא מכלל השינויים החלים באדם או בקבוצה בעבות המגע ם בן תרבות אחרים.
אקולטורציה עוייה להיות תוצאה של מגע ישיר בין בני תרבויות שונות, אך היא עשוייה גם לבוא בדיים, עקב שינויים אקולוגיים או דוגאפיים שהוחדו בידי תרבות זרה. שני המימדים המשפיעים ביותר הם המידה שבה המגע הוא מרצון והמידה שבה הוא ממושך.
merry pumariega (2001) מצאו כי רמת ההסבר של שינוי תרבות כמשתנה מסביר הפרעות אכילה היא גבוהה מאוד, אולם הן שונות בין קבוצת אתניות שונות ובתקופות זמן שונות. אחד ממשתני המחקר שנמצאו מובהקים הוא כיצד נתפסת הופעה החיצונית (אסתטיות) בתרבות החדשה.
גם TAMJD FURNHAM (2001) טוענים כי להבדלי תרבות יש קשר להפרעות אכילה. לדבריהם, תרבות מערבים והאידילאים שלה בהיקלטם אצל אנשים שאינם מערבים, לאור העובדה שהם גרים בתוך המערביים יכולה להתבטא בהפרעות אכילה. הם מצאו כי דווקא בנות הדור השני סובלות מבולימיה. הפרעות אלו נוצרות גם מהעובדה שהתרבות הקולטת
מבחינה בין בני הדור הראשון לדור השני ובכך יוצרת סגרגרציה בינהם.
בקרב החוקרים יש כיום הסכמה כי בראש ובראשונה יש להבין אנורקסיה כהפרעה התפתחותית של גיל ההתבגרות. היא נובעת מחוסר יכולת להתמודד עם הדרישות ההתפתחותיות של פרק זמן זה, ובעיקר הצורך לפתח זהות אישית מוגדרת וברורה ותחושה של יכולת אישית. אנורקסיות גדלות בדרך כלל במשפחות בהם הדגש על הישגיות והופעה חיצונית
רב מן הרגיל. תחת מעטה של התנהגות טובה תחושותיהן האופייניות הן חולשה, רגשי נחיתות ומחויבות לחיות על פי מה שלדעתן הן דרישות חסרות רחמים לשלמות (גורדון 1991). עם זאת המשפחה תמיד מתנגדת למחלה, מסיבות מובנות- כאשר בן משפחה מתחלה, כולם נחלצים לעזרתו.
גורדון (1991) טען כי: "העליה הניכרת בשיעור ההערכות של אנורקסיה בעשורים האחרונים היא בעיקר תופעה של חברות מערביות מתועשות. בעיקר משנות השישים של המאה הנוכחית המציגה התקרבות בחברות אלו אידיאליזציה של חזון ושימת דגש בשליטה במשקל. בנוסף, בתקופה האחרונה של ההסטוריה חלו בחברות אלו תמורות משמעותיות
בתפקידן החברתי של נשים ושינויים פסיכולוגיים בזהותן. אנורקסיה מבטאת באופן תסמיני את התסכולים שיצרו תמורות אלו בעיצוב הזהות הנשית. למרות שאין הסכמה בנושא זה, למעשה זהו נושא מאוד שנוי במחלוקת ונראה כי יש בסיס רחב לטענה כי אנורקסיה מהווה תופעה של החברה המערבית. ואכן, מעט מאוד מקרים אנו מוצאים בחברות
אחרות. לדוגמא בחברה ההודית, שם המזון אינו מצוי בשפע, דווקא דמות נשית עגלגלה הינה דמות יפה, היות והיא מסמלת את היכולת לרכוש מזון".
חקלאי ובארי (1998) טוענים כי רובם הגדול של החולים באנורקסיה הן נשים, אם כי ההפרעה מופיעה בגברים בשיעור של 5 עד 10 אחוזים לערך ממספר המקרים המאובחנים. אנורקסיה הינה בעיקר הפרעה של גיל ההתבגרות ושיא התפתחותה הוא בגיל 14 עד 18 . יחד עם זאת ישנם מקרים המופיעים לראשונה בשלב מאוחר יותר, במשך שנות ה- 20
אולי אפילו ה- 30. דיווחים אחרים מרמזים על כך כי ההפרעה מופיעה בתכיפות רבה יותר בקרב צעירים יותר לפני גיל התבגרות. התפתחויות כאלה עשויות בהחלט להיות תוצאה של גורמים כמו עיסוק הולך ורב בדיאטות ובמשקל בקרב קבוצות גיל שונות, אך הן עשויות גם להיות תוצר של מודעות רבה יותר להפרעה.
מצאו שלושה גורמים להפרעות אכילה: פרטניים, משפחתיים וחברתיים תרבותיים. הגורמים החברתיים תרבותיים הם הבוז לשומן בתרבות המערב, לעומת תרבות המזרח. כלומר נערה המעוניינת להיות מקובלת חברתית חייבת להיות רזה.
ביבליוגרפיה
גורדון ר., (1991), אנורקסיה ובולימיה, חיפה: הוצאת אח.
חקלאי ש., בארי א. (1998), "אנורקסיה נרבוזה- תיסמונת קשורת תרבות?". הרפואה, 135, ג-ד' עמודים 120-132.
לרר ז' (1984), הפסיכולוגיה של ההגירה,ירושלים
מוניץ ח., (עורך)(1993) , פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל-אביב: פפירוס- בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב, מהדורה שמינית.
סיקרון מ., (1987) העליה לישראל, ירושלים
פינוס א., (1991) "אנורקסיה נרבוזה בגיל ההתבגרות", תפנית, חוברת 1, עמודים 1-3.
שוורצמן א., (1988), הקשר בין תחושה של כישלון לימוד והתפרצות של אנורקסיה נרבוזה בגיל ההתבגרות, אוניברסיטת תל-אביב: המחלקה לפסיכולוגיה.
Berry J W (1990) "immigrwatiion, acculturation and adaptation" applied psychology: an international review 46, pp. 5-34
Holland A., (1988), "Anorexia Nervoza- Evidence For Genetic Basis", Journal Of Psychsomatic Research, 32, Pp.561-572.
Ichiro H., (1961)" Buddhas In Japan", History Of Religions, 7.
Grinberg L, "A Psychoanalystic Study Of Migration: Its Normal And Pathological Aspects", Journal Of The American Psychoanalystic Association, 32: Pp.13-38.
Merry N Miller Pumariega J Andres (2001) "Culture And Eating Disorders:An Historical And Cross-Culltural Review" Psychiatry 64(2) Pp 93-105
Oberg K (1960) "Cultural Shock: Adjustment To Cukturak Enviroment" Practical Anthropology 7 Pp.177-182
Tamjid M Furnham A (2001) "A Cross Cultural Study Of Parental Conflict And Ating Disorders In A Non Clinical Sample" The International Journal Of Social Psychiatry" 47 Pp.24-35
Zaharna R.S., "Self Shock: The Double- Binding Challenge Of Identity", International Journal Of Intercultural Relations, 13, Pp.501-525.
Udry J.R., Billy, Morris N.M, Groff T.R., Ray M.H., (1985), "Serum Androgenic Hormons Motivate Behavior In Boys", Fertility And Sterility, 43, 1, Pp.90-94.
לרר זאב, פסיכולוגיה של הגירה, עמוד 122.
1

תגים:

הפרעות · אכילה · סוציולוגיה · תרבות · אנורקסיה · אתיופיה · דיאטה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפרעות אכילה הנובעות מהבדלי תרבות", סמינריון אודות "הפרעות אכילה הנובעות מהבדלי תרבות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.