בעיית הזהות של עולים מברית-המועצות לשעבר במעבר מתרבות לתרבות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. מטרת הסמינריון
חלק א' סקירת ספרות
פרק א'-תולדות היחסים הבין-עדתיים בישראל
א. סקירה היסטורית
פרק ב' סטריאוטיפים
א. כללי
ב. דימוי סטריאוטיפי
ג. הגדרת סטריאוטיפ
ד. האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים
ה. הסכנה שבסטריאוטיפים
ו. סטריאוטיפים אתנוצנטריות וגזענות
ז. "איום סימבולי" ו"גזענות סימבולית"
פרק ג' עמדות
א. מהן עמדות?
ב. מרכיבי העמדות
ג. קריטריונים להבחנת עמדות
ד. היווצרות עמדות חברתיות
ה. היווצרות עמדות שליליות - מודלים תיאורטיים
פרק ד' רב-תרבותית בחברה הישראלית
פרק ה' תיאוריית הזהות
חלק ב' סקירת מחקר זהותם של עולי חבר המדינות
א. רקע אמפירי
ב. מטרת המחקר
ג. שאלות המחקר
ד. שיטת המחקר מדגם וכלי המחקר
ה. ממצאים
ו. דיון
מקורות


מבוא
מאז התחדשה העלייה לארץ ישראל, ברבע האחרון של הי"ט, התפתחה בארץ (כמו בארצות הגירה אחרות), מה שניתן לכנות תרבות פולקלוריסטית של דימויים וסטריאוטיפים של עולים בעיני ותיקים ושל ותיקים בעיני עולים. איכותם החיובית או השלילית של הסטריאוטיפים הייתה פרי מידת הקרבה או הזרות בין הקולטים והנקלטים וכן של המתחים והחיכוכים שהתפתחו ביניהם על רקע תרבותי-אידיאולוגי, פוליטי או כלכלי. מטבעות-לשון כגון 'בועזים', 'יחפנים', 'ספקולנטים', 'פרנקים', 'יקים', באו לייצג, כביכול, מכלול תכונות של קבוצות חברתיות מסוימות בעיני זולתן. ברבות השנים הפכו דימויים אלה חלק ממערכת התקשורת בין הקבוצות השונות, שבמרבית המקרים לא ראו בכינויים אלה פסול עקרוני, למרות אופיים העוקצני והקנטרני. קליטת העולים ממשיכה להוות אתגר מרכזי לחברה בישראל. עם המשך העלייה מברית-המועצות לשעבר, וההאצה בעלייה מאתיופיה, סוגיות בהשתלבותם של קבוצות אלה בחברה הישראלית ממשיכות לעלות על סדר היום הציבורי. כמו-כן יש דאגה לגבי היבטים שונים של הקליטה ארוכת הטווח של העולים. יתר על כן, המעבר מתרבות לתרבות, כפי שקורה בהגירה, מתעצם המתח בין הזהויות הקיימות שהביא המהגר מארץ המוצא, ולעיתים גם מתוספות אליהן זהויות חדשות. אצל העולים מחבר המדינות, בעיית הזהות היא מורכבת במיוחד, אפילו בהשוואה למהגרים אחרים.
אצל העולים מחבר המדינות, תחושת הזהות הייתה צריכה לקלוט ולבטא מצב מורכב במיוחד, אפילו בהשוואה למהגרים אחרים. כבר בארץ המוצא היה מדובר בזהות דו-ערכית: רוסי-יהודי1. המרכיב הרוסי קירב לסביבה וסיפק סטטוס גבוה יותר.2
למרכיב היהודי היה תפקוד דו-משמעי: מצד אחד הוא חשף את נושאו לאנטישמיות3, ומצד שני הוא סימל השתייכות למיעוט נבחר, בעל הישגים מקצועיים ואינטלקטואליים בולטים, הקשור לקהילות יהודיות אמידות מעבר לים.4
העלייה לישראל שינתה את היחס בין שתי הזהויות הקודמות; דווקא הזהות היהודית קירבה לסביבה וסיפקה סטטוס גבוה יותר, ואילו הזהות הרוסית הפכה מנכס לנטל .5
בו-בזמן הופיעה במרחב החיים של העולה מחבר המדינות זהות שלישית - הישראלית.

במוקד עבודה זו שני חלקים:
1. סקירת ספרות
* בה אדון ב"תאוריות הזהות" בעיקר במעבר מתרבות לתרבות (למשל, בגלל הגירה), בה מתעצם המתח בין הזהויות.
* נבחן את החברה הישראלית כקולטת עליה ו"תרומתה" להעצמתו של מתח זה, על ידי: יצירת "סטריאוטיפים" כלפי העולים; בנקיטת "עמדות" ו"דעות קדומות" וחששם מה"איום המוכלל".
* בהקשר זה נדון אף בשאלה: האם החברה הישראלית כקולטת עליה נחשבת כחברה רב-תרבותית?

2. סקירת מחקר
בחלק השני אסקור את מחקרה של סבינה ליסיצה בנושא: "יהודים? רוסים? או ישראלים? זהותם של עולי חבר המדינות". מטרת מחקר זה היא לתאר את זהותם של העולים השייכים לגל החי בארץ כ-10 שנים ויותר. השאלות העיקריות שבהן יעסוק המחקר:
· כיצד העולים מגדירים את זהותם?
· מהי המשמעות העומדת מאחרי המושגים: 'רוסי', 'יהודי', 'ישראלי' בעיני עולים?
· באיזו מידה חלה טרנספורמציה בזהותם של העולים?
--------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. Farago, U.( 1978-1979). Changes in the ethnic identity of Russian immigrant students in Israel (1973- .1975). Jewish Journal of Sociology, 21, (1), pp. 37-51
2. רוטנברג , ו' (2000). הזהות העצמית של היהודים מברית המועצות לשעבר בישראל. יהודי ברית המועצות במעבר, ,(19) 4 עמ' .220-213
3. גיטלמן, צ' (1994). זהות יהודית-סובייטית בתקופת מעבר. יהודי ברית-המועצות במעבר, 16) 1), עמ' .148-154
4. Ritterband, P1997).). Jewish identity among Russian immigrants in the US. In N. Lewin-Epstein, Y.Roi and Ritterband P. (eds.), Russian Jews on Three Continents. London: Frank Cass. pp. 325-343
5. נודלמן, ר' (1997). בחיפוש אחר עצמנו. יהודי ברית-המועצות במעבר, 18)3), עמ' .19-40

מקורות:

יפה, א. (2000). "תוצאותיה של מדיניות הפלורליזם במדינת ישראל: השפעת הגיל והרקע האתני על סטראוטיפים אתניים". בתוך, מרים ברלב (עורכת). חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית סוגיות בהשתלמות מורים. קובץ ט'. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים / בית - הספר לחינוך.
כהן, א. (1990). סיפור הנפש. חלק ב'. הוצאת אח. ק. ביאליק. עמ' 546-549.
כץ. (1989). סטראוטיפים ודעות קדומות, סקירה חודשית, 8).
לוי, א. וחן, מ. (תשל"ו). צמצום פער או הצטברות גרעון בהישגים לימודיים בבית הספר היסודי. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 4, עמ' 49-7.
ליסיצה, סבינה, פרס, יוחנן, בן-רפאל, אליעזר, (2002), עמדות ותיקים כלפי עולי חבר המדינות: פרספקטיבה רב-תרבותית. יהודי ברית-המועצות במעבר,.204-187 ,21-20
ליסיצה, סבינה, פרס, יוחנן (2000), עולי חבר-העמים בישראל - גיבוש זהות ותהליכי אינטגרציה. סוציולוגיה ישראלית, ג' 1 , 2000, 30-7.
לשם א. (1993). האוכלוסייה הישראלית ויחסה לעולי שנות ה90-. בטחון סוציאלי, 40. 73-54.
מחאמיד. (1983 ). "אוטו סטריאוטיפים והטרוסטריאוטיפים של יהודים וערבים" (חוות דעת 16, עמ' 90.
מירסקי, יוליה, (2001), כבר לא שם ועדיין לא כאן: תהליכי הזדהות עם ישראל בקרב סטודנטים עולים מברית-המועצות לשעבר. בתוך: ליסק, מ.; לשם, א. עורכים : מרוסיה לישראל; זהות ותרבות במעבר. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 2001, 194-175.
נודלמן, ר' (1997). בחיפוש אחר עצמנו. יהודי ברית-המועצות במעבר, 3(18), עמ' 19-40.
סבירסקי, ש. לא נחשלים אלא מנוחשלים. (1981). חיפה, מחברות למחקר ולביקורת.
סילברמן-קלר, ד. (2000). "חינוך בחברה מרובת-תרבויות: המקרה של החינוך הממלכתי-דתי". בתוך, מרים ברלב (עורכת). חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית סוגיות בהשתלמות מורים. קובץ ט'. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים / בית - הספר לחינוך.
סימון, א. (1957). "על הישגיהם הלימודיים של ילדי עולים" מגמות, ח'. עמ' 268-244.
סלומון, נ. (2000). "רשומון זה לא רק סרט. בתרך: פנים, 15, עמ' 46 - 40.
סמוחה, ס. ופרס, י. (1974). "פער עדתי בישראל", מגמות, כ', 22-5.
ספורטה-ערד, נ. (1993). "שינוי עמדות בעקבות מפגשים בין דתיים לחילוניים", עבודת מ.א. א. בר אילן.
פרס, י. (1968). זהות עדתית ויחסים בין-עדתיים. (חיבור לקבלת תואר דוקטור). ירושלים, האוניברסיטה העברית.
פרס, י. (1976). יחסי עדות בישראל. תל-אביב: ספריית הפועלים ואוניברסיטת תל-אביב.
צ'לנוב, מיכאל, (2002), מאפייני זהויותיהם האתנית והדתית של היהודים הרוסים. יהודי ברית-המועצות במעבר,.273-254 ,2002 ,21-20
צמח, מ' וויזל ר' (1996). הסתגלות עולי חבר העמים (1990-1995) בישראל: מחקר מעקב מס' 5. תל אביב: מכון דחף.
קרייטלר, ה. ושלומית (1987). שינוי התנהגות - כיצד. המפעל. ירושלים.
רוטנברג , ו' (2000). הזהות העצמית של היהודים מברית המועצות לשעבר בישראל. יהודי ברית המועצות במעבר, 4 (19), עמ' 220-213.
רוטנברג, מ. (2000). "החינוך לרב-פרשנויות כרב-תרבותיות", בתוך, מרים ברלב (עורכת). חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית סוגיות בהשתלמות מורים. קובץ ט'. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים / בית - הספר לחינוך.
רים, י. (תשכ"ט). סטריאוטיפים לאומיים אצל ילדים. מגמות, ט"ז, עמ' 50-45.
רפאל, א', אולשטיין, ע' וגייסט, ע' (1994). היבטים של זהות ושפה בקליטת עולי חבר המדינות העצמאיות. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון לחקר הטיפוח בחינוך.
רפל, ד. (2000). "חינוך לתרבות בחברה רב-תרבותית". בתוך, מרים ברלב (עורכת). חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית סוגיות בהשתלמות מורים. קובץ ט'. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים / בית - הספר לחינוך.
שגיא, אבי, (2003), מחויבות ערכית וזהות בקיום רב-תרבותי, בתוך: נחתומי, א. עורך : רב-תרבותיות במבחן הישראליות. ירושלים: מאגנס, 2003, 79-63.
שוורצולד, י. וינון, י. (1978). סימטריה ואסימטריה בתפיסה בן עדתית. מגמות, כד, 54-52.
שוורצולד, י. ואמיר, י. (1984). יחסי בין עדתיים באספקלריית הזמן. מגמות, כ"ח, 230-207.
שורצולד, י. וינון, י. (תשל"ח). סימטרייה ואסימטרייה בתפיסה בינעדתית בישראל. מגמות, כ"ד(1), עמ' 52-45.
שורצולד, י. (1980). הדימוי הסטריאוטיפי של הישראלי בעיני תלמידי חטיבות הביניים, מגמות, כה, 322-340.
שוורצולד, י. טור-כספא, מ. (1997). "הקשרו של האיום המוכלל לדעות קדומות של עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה". מגמות, לח(4), 527-504.
שומסקי, דימיטרי, (2001), אתניות ואזרחות בתפיסת הישראלים הרוסים. תיאוריה וביקורת, .40-17 ,2001 ,19
שושני, י. (2000). על אמת ופלורליזם בחינוך, בתוך, מרים ברלב (עורכת). חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית סוגיות בהשתלמות מורים. קובץ ט'. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים / בית - הספר לחינוך. עמ' 31-40.
שטאל, א. מתחים בינעדתיים בעם ישראל, תל אביב, עם עובד. 1979.
שמירר (עורכים). רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית. ספר הזיכרון לאריאל רוזן- צבי. תל אביב, רמות, אוניברסיטת תל אביב. עמ' 79-92.
שקולניקוב, ש. (2000). כיצד אפשרי חינוך לפלורליזם תוך חילוקי דעות אמיתיים? בתוך,
תדמור, י. (2001). "חינוך לגישה רב-תרבותית", תדפיס הרצאה שניתנה ביום 23.5.01 במסגרת ימי עיון, שהתקיימו במכללת הגליל, בנושא: "החברה הישראלית לאן
תמיר, י. (1995). שני מושגים של רב-תרבותיות, בתוך: מנחם מאוטנר, אבי שגיא ורונן בן
Al-Haj, M. Leshem, E. (2000). Immigrants from the former Soviet Union in Israel: Ten years later. University of Haifa.
Bash, L., Glick-Schiller N. Blanc-Szanton C. (1994). Nations Unbound: Transnational Projects, Post-colonial Predicaments, and Deterritorialized Nation-States. Langhorne, PA: Gordon and Breach.
Calhoun, C. (1994). Social Theory and the Politics of Identity. Cambridge, MA: Blackwell.
Farago, U.( 1978-1979). Changes in the ethnic identity of Russian immigrant students in Israel (1973-1975). Jewish Journal of Sociology, 21, (1), pp. 37-51.
Kozulin A., Venger A. (1994). Attitudes, expectations of change in new immigrants from the former USSR. The International Conference on Immigration, Language Acquisition and Patterns of Social Integration. Jerusalem.
Ritterband, P.(1997). Jewish identity among Russian immigrants in the US. In N. Lewin-Epstein, Y.Roi and Ritterband P. (eds.), Russian Jews on Three Continents. London: Frank Cass. pp. 325-343.
Stryker, S. Burke, P.J. (2000). The past, present, and future of identity theory. Social Psychology Quarterly, 63 (4) ,pp. 284-297.
Tajfel, H. (1982). Social Identity and Intergroup Relations. Cambridge, UK: Cambridge University Press.
Banks, J.A. (1993). Multicultural education: Development, dimensions and challenges. In: Phi Delta Kappan. Vol. 75 (1). Pp. 22-28.
Wax, M.L. (1971). "Comparative research an anthropological outline", In: anthropological Perspectives on Education, edited by M. Wax, S. Diamond and F. Gearing, N.Y. Basic Books.
Stonequist, E.V. (1977). The Marginal Man a Study in Personality and Cultural Conflict, N.Y. Russel Russel.
Festinger, L.A. (1957). A theory of cognitive dissonance, Stanford, Stanford University Press.
Ogbu, J.U. (1976). Minority Education and Caste, The American System in Gross Cultural Perspective, Berkly University press.
Lewis, A. (1981). "Minority in Sharonia, Israel and Stockton California a comparative analysis", Anthropological and Education quatery, Vol. XII No. 1, Spring.
Tajfel. (1978). "Intergroup behaviour: Group Perspectives" in "Introducing Social Psychology", Pengwin, Hormondsworth
Camjpbell. (1967). "Stereotypes and the perception" of group differences American Psychologist, 1967, 22, 817-829.
Gearing, F. (1979). Toward Cultural Theory of Education and Schooling, N.Y. Mouton Publishers.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בעיית הזהות של עולים מברית-המועצות לשעבר במעבר מתרבות לתרבות", סמינריון אודות "בעיית הזהות של עולים מברית-המועצות לשעבר במעבר מתרבות לתרבות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.