השונות הרעיונית והאידיאולוגית בתגובת היישוב בארץ ישראל

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
שיטת המחקר
שונות רעיונית וזהות חברתית
היישוב בשנות ה- 30 : גווניה של הציונות
העיתונים בתקופת הישוב-ביטוי של שונות רעיונית
עליית הנאצים לשלטון - רקע היסטורי
אירועי נובמבר 1938 בגרמניה ואוסטריה - תליל הבדולח'
ניתוח הכיסוי העיתונאי של אירועי עליית הנאצים בשנת 1933
ניתוח הכיסוי העיתונאי - 'ליל הבדולח', נוב' 1938
סיכום ומסקנות

תקציר:
תחום חקר הסכסוכים, ניהולם ויישובם, מתמקד לא אחת בהיבטים השונים של קונפליקטים וסכסוכים לאחר שקיבלו ביטוי פומבי (סמוי או גלוי). תיאוריות שונות טוענות טענות אמפיריות אודות ניהול סכסוך, שליטה בו, מניעת אלימות והתמודדות עמה ועד ליישוב הסכסוך בדרכים לא אלימות.
אחד התחומים המרתקים בחקר סכסוכים נוגע למקורות הקונפליקט, היינו, לאותם גורמים חיצוניים ופנימיים, אידיאולוגיים, פוליטיים ותרבותיים המביאים שתי קבוצות חברתיות (או יותר), לפתח מציאות קונפליקטואלית ביניהן. מבין מקורות שונים לקונפליקט, בחרתי להתמקד באחד המהותיים שבהם: השונות הרעיונית והאידיאולוגית של זרמים חברתיים כבסיס לקונפליקט עתידי ביניהם (רדום או פעיל).
שונות רעיונית או דיפרנציאציה אידיאולוגית יכולה להופיע במספר לא מועט של ביטויים סוציולוגים, תקשורתיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים, חלקם סמויים ומתבטאים בתהליכי סטריוטיפיזציה, חלקם גלויים ומתבטאים באפליה, אלימות וכד'. בעבודה זו, אציג את מאמרי המערכת וגילויי הדעת שהתפרסמו בעיתונות העברית היומית בארץ ישראל כריאקציה לאירועים היסטוריים משמעותיים שהתרחשו באירופה בשנות השלושים של המאה העשרים (עליית הנאצים לשלטון ואירועי ליל הבדולח).
הבחירה אינה מקרית. שונות רעיונית ואידיאולוגית רבה היתה קיימת בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל, לא רק משום היחס לאירועים שארעו בגרמניה ובאוסטריה טרום מלה"ע השנייה, אלא גם משום גיבוש הזהות המשותפת של "המדינה שבדרך" והמאבק בין הזרמים השונים להכרה ולפופולריות מירבים בקרב הציבור היהודי שחי בארץ ישראל. בהיותם של העיתונים הכלי העיקרי להעברת האינפורמציה, התנקזו הדווחים על האירועים והפרשנות שלהם אליהם, ודרכם הגיעו לאוכלוסיות היעד שבחרו לקרוא אותם.
בסקירת הביבליוגרפיה שביצעתי, לא מצאתי מקורות בהם היה חיבור בין הרקע ההיסטורי של שתי התקופות לבין ניתוח מאמרי מערכת עיתונאיים.
זליגמן (1989) מתאר במאמרו "תגובת היישוב בארץ ישראל, כפי שהשתקפה בעיתונות העברית", את הקשר בין פרעות נובמבר 1938 לבין העיתונות העברית בא"י, אולם התייחסותו נוגעת לידיעות החדשותיות בלבד. כמו כן אינו מתייחס זליגמן לעיתונות יומית בהכרח, אלא למגוון של עיתונים וכתבי שהוצאו בא"י באותה התקופה.

שאלת המחקר אותה הצבתי הנה:
כיצד משתקפים ההבדלים הרעיוניים בין הזרמים הרעיוניים ביישוב בא"י, בהתייחסות העיתונאית היומית לאירועי עליית הנאצים ו'ליל הבדולח'?

העבודה כוללת שני חלקים עיקריים:
החלק ההיסטורי:
- סקירה היסטורית על התפתחותה של הציונות ושילובה בחיי היישוב היהודי בא"י .
- סקירת תפקידה של העיתונות העברית בא"י ובתוכה העיתונים שנבדקו לצורך מחקר זה, שהם "הארץ", "דאר היום", "דבר" ו"הצופה".
- תיאור האירועים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב- 1933.
- תיאור פרעות נובמבר 1938 שהתרחשו בגרמניה ואוסטריה וכונו בשם 'ליל הבדולח'.

החלק האנליטי:
- ניתוח מאמרי המערכת וגילויי הדעת שהתפרסמו בעיתונים - "הארץ", "דבר" ו"דאר היום" - המתייחסים לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב- 1933.
- ניתוח מאמרי המערכת וגילויי הדעת שהתפרסמו בעיתונים - "הארץ", "דבר" ו"הצופה" - המתייחסים לאירועי נובמבר 1938 בגרמניה ובאוסטריה המכונים 'ליל הבדולח'.
- סיכום והצגת מסקנות.

במחקר זה אטען כי שייכותו של העיתון לזרם רעיוני מסוים מכתיבה את אופי ודרך התייחסותו לאירועים. עיתון "הארץ" הציג גישה פלורליסטית, ליברלית המשלבת רב גוניות רעיונית ומתירה חופש רב יחסית לשלושת העיתונים, בפירוש וניתוח האירועים. עיתון "דבר", ייצג את הזרם החלוצי-סוציאליסטי, והציג גישה מעמדית, לעיתים פרולטרית, המתייחסת לבעיית היהודים כחלק משונות מעמדית, ולא בהכרח גזעית. עיתון "דאר היום" ייצג את הזרם הרביזיוניסטי והציג גישה ציונית-מדינית בדגש על נחיצותו של אקטיביזם ביישוב. עיתון "הצופה" ייצג את הזרם הציוני-דתי, והציג גישה דתית, פסימית המשלבת שיבה ל'ארץ האבות' תוך ביקורת נוקבת כלפי היישוב.

שיטת המחקר
לאחר שנסקרה ספרות בנושא נחלקו שני המאורעות לפי פרקי זמן :
1. עליית הנאצים לשלטון בגרמניה - נסרקה התקופה שבין 1.1.1933 ועד ל - 31.3.1933 (בסה"כ שלושה חודשים). העיתונים היומיים שנסקרו הם :"הארץ", "דבר" ו"דאר היום".
2. ארועי נובמבר 1938 ("ליל הבדולח") - נסרק כל חודש נובמבר 1938. העיתונים היומיים שנסרקו הם: "הארץ", "דבר" ו"הצופה".
העיתונים שנבחרו הנם עיתונים הכתובים בעברית, אשר ראו אור בישראל בתפוצה יומית. קריטריון התפוצה היומית נבחר על מנת לספק חומר עיתונאי רב, ולאפשר השוואה ובדיקה בתוך התקופה הנחקרת. העיתונים משקפים זרמים רעיוניים/אידיאולוגיים (חלקם פוליטיים) שונים, עליהם אפרט בהמשך.

מקורות:

אחד העם, "אמת מארץ ישראל", כל כתבי אחד העם, (תל-אביב/ירושלים, הוצאת דביר והוצאה עברית, תשכ"ה).
ברמן,א. ברגר,מ. וגוטמן,ד. "החלוקה ל"אנחנו" ו"הם" כסטרוקטורה חברתית אוניברסלית" בתוך: ש. אוסטרוף (עורכת), דיאלוג ומנהיגות על קווי השבר של החברה הישראלית, הג'וינט ו"בסוד-שיח", 1999.
האנציקלופדיה העברית , כרכים 28, 6, (ירושלים/תל-אביב, החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ו).
האנציקלופדיה של השואה, בעריכת י. גוטמן, כרך 4, (תל-אביב, יד ושם, ספריית פועלים, 1990).
יאנג,פ. מלחמת העולם 1939-1945, (תל-אביב, משרד הביטחון, 1975).
כספי,ד. תקשורת המונים, כרך א', (תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1993).
פישר,א,ל. דברי ימי אירופה, כרך ששי, (תל-אביב, מוסד ביאליק, ע"י מסדה, תש"ג).
זליגמן, ח. "תגובת היישוב בארץ ישראל, כפי שהשתקפה בעיתונות העברית", מבפנים, כרך נ"א, (התנועה הקיבוצית המאוחדת, 1989).
שטנגל, א. מלחמת העולם השניה - מלחמת השמדה, (תל-אביב, ביתן, 1985).
בן-אליעזר, י. "50 שנות תקשורת בישראל", יובל לישראל יומן לאומי, בעריכת חיים יבין, (ירושלים: קבוצת זמיר בר-לב, 1998).
מייס (אוצר) ווסרמן, ה. ליל הבדולח 9-10 בנובמבר 1938, (ירושלים, יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, המוזיאון, 1988).
יחיל, נ. השואה - גורל יהודי אירופה 1932-1945, כרך א', (ירושלים/תל-אביב, הוצאת שוקן ויד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, 1987).
נאור וד. גלעדי, ארץ ישראל במאה העשרים, (תל-אביב, משרד הביטחון, 1990).
Angress, W. "The German Jews 1933-1939", in Marrus, M. (ed.), The Nazi Holocaust, vol. 2, (London, Westport, Mackler, 1989).
Dawidowicz, L. "The Jews in Hitler's Mental World", The War Against the Jews 1933-1945, (London, Seth Press, Collier MacMillan Publishers, 1986).
Gelber, Y. "The Reaction of the Zionist Movement and the Yishuv to the Nazi's Rise to Power", Yad Vashem Studies, ed. Aharon Weiss, vol. XVIII, (Jerusalem, Yad Vashem, The Holocaust Martyies' and Heroes' Remeberance Authority, 1987).
Shapira, A. "Did the Zionist Leadership Foresee the Holocaust?", in. Marrus, M. (ed.), The Nazi Holocaust, vol. 8, (London, Westport, Mackler, 1989).
Stephan W. Stephan C. "Intergroup Relations", Westview Press, New Mwxico State University, 1996.

תגים:

הבדולח · ליל · נאציזם · עברית · עיתונות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השונות הרעיונית והאידיאולוגית בתגובת היישוב בארץ ישראל", סמינריון אודות "השונות הרעיונית והאידיאולוגית בתגובת היישוב בארץ ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.