אמנים וסדנאות שעסקו באמנות הפסיפס בא"' בתקופה הביזנטית (מאות 5-6 לפנה"ס). הצגת הדעות השונות במחקר לגבי מקורם של האמנים. הצגת רשימת אמנים.

תקציר העבודה:

אמנים וסדנאות באמנות הפסיפסים בא"י
בתקופה הביזנטית מאות 5-6 לפנה"ס

מבוא hd2735 -
נושא עבודה זו הוא אמנים וסדנאות באמנות הפסיפסים בא"י בתקופה הביזנטית, האם היו
אמנים א"י שעסקו במלאכת הפסיפסים ואם כן האם היתה זו אסכולה שמקורה בעזה או
רק סדנא שאמניה יצרו פסיפסים. ובחלק מהמקרים גם חתמו עליהם. מי היו אותם אמנים?
יהודים, נוצרים ומהיכן הם הושפעו.

אציג בעבודה זו את הדעות השונות במחקר לגבי אמני הפסיפס בתקופה הביזנטית ובעיקר
במאות ה6-5- לסה"נ, כמו כן אציג רשימה של אמנים שחתמו על פסיפסים בארץ וגם בחוצה
לה.

הקדמה
עוד בתחילת שנות ה30- של המאה הנוכחית מפרסם אבי יונה מטעם אגף העתיקות של
ממשלת המנדט הבריטית בQDAP- , מעין סיכום של הפסיפסים שנמצאו עד לתקופתו,
בסיכום זה הוא מזכיר שלושה מקומות בהם נמצאו פסיפסים ועליהם חתימת האמן שעשה
אותם. בתיר שנחפרה ב1910-, בית אלפא שנחפרה בשנים 1928/9 , ובית גוברין שנחפרה
ב.1921-
עוד מציג אבי יונה רצפות פסיפס אחרות מבלי חתימת אמנים. במשך השנים נתגלה בית
הכנסת במעון (נירים) ובו נמצאה עוד רצפת פסיפס, אבי יונה טען שפסיפס זה קרוב בסגנונו
לפסיפס הכנסיה בשלאל שנתגלתה ע"י חיילים אוסטרליים ב1917- ומתאורכת לשנים 2/561
לסה"נ. כאשר נתגלתה גם רצפת הפיספס על שפת הים ליד נמלה של עזה טען אבי יונה כי
פסיפסים אלו שלאל, מעון ועזה, נעשו ע"י אסכולה אחת שמקורה בעזה, וזמנה המאות 5-6
לסה"נ. במאמרו האסכולה של עושי הפסיפסים בעזה במאות ה-ה' וה-ו' מביא אבי יונה
טיעונים לחיזוק טענתו ועוד כמה רצפות פסיפס אשר אותם הוא כולל כחלק מעבודת
"אסכולת עזה", בטיעונים אלו נעסוק בהמשך בעבודה.
פרופ' עובדיה תלמידו של אבי יונה המנוח טוען לעומתו כי לא היתה קיימת אסכולה של
יוצרי פסיפסים אלא סדנא שהושפעה מהאסכולות הגדולות במזרח אנטיוכיה קונסטנטינופול
ועוד.
רחל חכלילי גם היא נדרשה לבעיה זו והיא טוענת שקיים שוני רב בין המוטיבים של רצפות
הפסיפסים-בעזה, במעון ושלאל, וכי לא ניתן להבחין באסכולות מיוחדות או בבעלי מלאכה
בהתבסס על הסגנון, או הקומפוזיציה של רצפות אלו כפי שטוען אבי יונה.
בהקדמה זו הצגתי את הויכוח בין החוקרים האם היתה אסכולה בעזה או לא?
בהמשך אביא דוגמאות של אמנים שחתמו על פסיפסים ואת נימוקי החוקרים בעד ונגד טענת
האסכולה.

מקורות:

אמנים וסדנאות באמנות הפסיפסים בא"י
*אמנים וסדנאות באמנות הפסיפסים בא"י
בתקופה הביזנטית מאות 5-6 לפנה"ס
מבוא
נושא עבודה זו הוא אמנים וסדנאות באמנות הפסיפסים בא"י בתקופה הביזנטית, האם היו אמנים א"י שעסקו במלאכת הפסיפסים ואם כן האם היתה זו אסכולה שמקורה בעזה או רק סדנא שאמניה יצרו פסיפסים. ובחלק מהמקרים גם חתמו עליהם. מי היו אותם אמנים?
יהודים, נוצרים ומהיכן הם הושפעו.
אציג בעבודה זו את הדעות השונות במחקר לגבי אמני הפסיפס בתקופה הביזנטית ובעיקר במאות ה6-5- לסה"נ, כמו כן אציג רשימה של אמנים שחתמו על פסיפסים בארץ וגם בחוצה לה.
הקדמה
עוד בתחילת שנות ה30- של המאה הנוכחית מפרסם אבי יונה מטעם אגף העתיקות של ממשלת המנדט הבריטית בQDAP- , מעין סיכום של הפסיפסים שנמצאו עד לתקופתו, בסיכום זה הוא מזכיר שלושה מקומות בהם נמצאו פסיפסים ועליהם חתימת האמן שעשה אותם. בתיר שנחפרה ב1910-, בית אלפא שנחפרה בשנים 1928/9 , ובית גוברין שנחפרה
ב1921-.
עוד מציג אבי יונה רצפות פסיפס אחרות מבלי חתימת אמנים. במשך השנים נתגלה בית הכנסת במעון (נירים) ובו נמצאה עוד רצפת פסיפס, אבי יונה טען שפסיפס זה קרוב בסגנונו לפסיפס הכנסיה בשלאל שנתגלתה ע"י חיילים אוסטרליים ב1917- ומתאורכת לשנים 2/561 לסה"נ. כאשר נתגלתה גם רצפת הפיספס על שפת הים ליד נמלה של
עזה טען אבי יונה כי פסיפסים אלו שלאל, מעון ועזה, נעשו ע"י אסכולה אחת שמקורה בעזה, וזמנה המאות 5-6 לסה"נ. במאמרו האסכולה של עושי הפסיפסים בעזה במאות ה-ה' וה-ו' מביא אבי יונה טיעונים לחיזוק טענתו ועוד כמה רצפות פסיפס אשר אותם הוא כולל כחלק מעבודת "אסכולת עזה", בטיעונים אלו נעסוק בהמשך
בעבודה.
פרופ' עובדיה תלמידו של אבי יונה המנוח טוען לעומתו כי לא היתה קיימת אסכולה של יוצרי פסיפסים אלא סדנא שהושפעה מהאסכולות הגדולות במזרח אנטיוכיה קונסטנטינופול ועוד.
רחל חכלילי גם היא נדרשה לבעיה זו והיא טוענת שקיים שוני רב בין המוטיבים של רצפות הפסיפסים-בעזה, במעון ושלאל, וכי לא ניתן להבחין באסכולות מיוחדות או בבעלי מלאכה בהתבסס על הסגנון, או הקומפוזיציה של רצפות אלו כפי שטוען אבי יונה.
בהקדמה זו הצגתי את הויכוח בין החוקרים האם היתה אסכולה בעזה או לא?
בהמשך אביא דוגמאות של אמנים שחתמו על פסיפסים ואת נימוקי החוקרים בעד ונגד טענת האסכולה.
חלק I - האמנים
תופעת האמנים שחתמו על פסיפסים מוכרת לנו מאגן הים התיכון עוד מהמאה ה2- לפנה"ס אז היא היתה מוגבלת ליוון למשל דלוס.
ASKLEPIADCS - אסקליפידס מהמאה ה2- לפנה"ס , או HEPHAISTION - מפרגמון מאה 2 לפנה"ס. רוב השמות של אמנים שחתמו על פסיפסים ידועים לנו דווקא בתקופה יותר מאוחרת החל מהמאה ה1- לסה"נ ואילך.
בא"י לעומת זאת מס' הפסיפסים מהתקופה הביזנטית והרומית הוא אפסי יחסית לפסיפסים המתאורכים לתקופה הביזנטית ובמיוחד במאות 5-6 לסה"נ.
בתקופה זו (בעיקר מאה 6) יש לנו עדויות של שמות אמנים שחתמו על פסיפסים מכנסיות וגם בבתי כנסת.
פרופ' עובדיה בספר MOSAIC PAVEMENT IN ISRAEL בפרק על אמנים וסדנאות מרכז לנו רשימה של אמנים שחתמו על פסיפסים שידועה לנו כיום מא"י.
בית אלפא - שם נתגלה בית כנסת שמתאורך למאה ה6- לסה"נ ובו נמצאה רצפת פסיפס ועליה כתובת ביוונית - "יזכרו (לטוב) האמנים שביצעו את המלאכה הזאת מאריאנוס וחנינא בנו" מכאן אנו למדים שאת הפסיפס עשו אב ובנו.
בית שאן - שם נתגלה בית כנסת שמתאורך גם הוא למאה ה6- לסה"נ בו נמצא פסיפס עליו חתומים אותם שני אמנים אב ובנו אשר חתומים על פסיפס בית אלפא - "מעשי ידיהם של מאריאנוס וחנינא בנו".
שמות אלו לא מוכרים לנו ממקומות אחרים ואולי היו אלה שני אמנים יחודיים שהשתייכו לסדנא בבית שאן.
בתיר - שם נתגלה פסיפס ועליו כתובת ביוונית ובה מצויין שם האמן ANTONINS GALOGA -אנטוניוס גלוגה.
בית גוברין - כנסית אל מקרקש שמתוארכת למאה ה6- לסה"נ שם מופיעה כתובת ובה מוזכר תלמידו של OBODIANUS - אובודיאנוס, הכומר שיצר את הפסיפס. כאן לא מופיע השם במפורש אבל ברור לנו מוצאו האתני של אותו אמן - נוצרי.
מנזר ביר אל קוט - בחדר 4 במנזר מופיעה כתובת על פסיפס. הכתובת היא בת חמש שורות בגיאורגית ומזכירה את האמן שהניח את הפסיפס. שם האמן הוא כנראה יאשייה.
כיסופים - בכיסופים, שבצפון מזרח הנגב נתגלתה כנסיה ובה פסיפס, ובפסיפס מופיעה כתובת WORK OF ALEXANDER ומכאן אנו מסיקים כי האמן הוא אלכסנדר.
הדוגמא האחרונה היא המוזרה מכולם, בית הכנסת על שם קריוס לאונטיס בבית שאן שם בחדר התפילה נמצאו שתי כתובות הקדשה בארמית ושתים ביוונית. אחת משתי הכתובות הארמיות מזכירה את האומן שעשה את הפסיפס.
"יזכר לטוב האומן שעשה עבודה זאת" כאן לא מוזכר שם האומן. תופעה זו היא מוזרה ויחודית רק לבית שאן.
פרופ' עובדיה מנסה להסביר זאת ע"י כך שאולי אותו אומן לא רצה בפרסום ולכן לא הוטרד מעניין אי חתימת שמו על הפסיפס אולי היה אותו אומן צנוע ומתוך צניעות נמנע לחתום את שמו או שאולי פחד אותו אומן מעין הרע ולכן לא חתם את שמו והסתפק רק בתודה עקיפה.
עוד טוען פרופ' עובדיה שלפי השפה וצורת הכתובת ברור שהיה זה אומן יהודי.
מוצאם האתני הגזעי והדתי של אותם אמנים שחתמו על הפסיפסים לא תמיד ברור. פרופ' עובדיה טוען שבתקופה זו (מאה 6 לסה"נ) היתה עזה מרכז לייצור פסיפסים שהקליאנטים שלהם היו יהודיים ונוצרים מרכז זה יצר פסיפסים לכנסיות וגם לבתי כנסת, והאמנים היו יהודים ונוצרים אבל לא ידועים, יהודים ונוצרים עבדו זה
אצל זה.
באם נסתמך על דעתו זו של פרופ' עובדיה, אזי שאולי היה כך המצב בכל רחבי א"י באותה תקופה גם בסדנאות של בית שאן וירושלים.
בתחילת הפרק דיברנו על כך שהופעת החתימה על פסיפסים היא לא יחודית רק לא"י. ואכן יש לנו רשימה שרוכזה באיטלקית של יותר מ70- אמנים שחתמו על פסיפסים בכל רחבי אגן הים התיכון. ואמנה ממנה כמה דוגמאות.
AM OR.1 - גליה מאה 2 לספירה מקום בשם LILLEBONE. אמן שחתם על פסיפס.
AN NIPONUS.2 - אמן רומי עבד בספרד (מרידה) מאות 4-5 לסה"נ.
FA STINUS.3 - רומי עבד באיטליה מאות 5-6 לסה"נ.
MA RTYRIOS.4 - רומי עבד ביוון במאות 5-6 לסה"נ.
KO SMAS.5 - יווני עבד ביוון בסקרפנטו מאה 5-6 לסה"נ.
MA CARIUS.6 - אמן רומי עבד בתוניס.
BENEIVATUS .7 - אומן שעבד במאה ה5- בצפון אפריקה ((SWIANA CELSINAS .8 - תקופה רומית אימפריאלית עבד בגרבה (מול תוניס).
SE LIUS.9 - עבד בתמגד (צפון אפריקה) מאה 4 לסה"נ.
AMI TAIOIV.10 - מאה 4 לסה"נ בעל בק בלבנון.
SAL AMAIVIOS.11 - ממידבא, עבד במידבא מאה 6, הפסיפס בכנסיות השליחים הקדושים.
מרשימה זו אנו למדים כי האמנים שחתמו על פסיפסים עשו זאת בכל רחבי האימפריה הרומית ואח"כ הביזנטית.
אנו יכולים לראות ולזהות מרכזי יצור פסיפסים שהיו פעילים במשך מאות בשנים - תוניס כ500- שנה, רומא כ600- שנה, יוון - כ 600 שנה.
פסיפסים אלו הופצו ויוצרו ע"י האסכולות הגדולות של יוצרי הפסיפסים שהיו באנטיוכיה, בקונסטנטינופול, ברומא, ואולי גם בתוניס.
א"י כפריפריה מושפעת מאסכולות אלו במאות ה5- וה6- לסה"נ.
חלק 2 - האם היתה אסכולה או לא?
בחלק זה נדון בשאלה האם היתה בעזה אסכולה של יוצרי פסיפסים כפי שטוען אבי יונה או רק סדנא ואולי כמה סדנאות.
הזכרנו קודם את העניין שאבי יונה המנוח היה זה שהעלה את עניין אסכולת הפיספסים במאמרו הנזכר לעיל. עוד לפני כן טען כי בין פסיפס מעון ופסיפס שלאל יש קשר הדוק (אם כי טען שפסיפס בית הכנסת במעון קדום לפסיפס הכנסיה בשלאל) במאמרו על אסכולת הפסיפסים קובע אבי יונה כי היתה בעזה אסכולה של יוצרי פסיפסים
והוא מסתמך על פסיפס בית הכנסת שנתגלה על חוף ימה של עזה, בנוסף לפסיפסי מעון וטלאל. (פסיפסי עזה מתוארך ל 9/508 לסה"נ).
אבי יונה מוסיף ומונה רשימה של עוד חמישה פסיפסים (בית שאן, הכנסיה הארמנית בירושלים, עין חניה, חורבת עסידה, בית גוברין) שגם אותם לטענתו עשתה אותה לאסכולה מעזה.
אבי יונה מונה כמה מאפיינים לאסכולה זו.
1. עיטור מעולם הצומח המוסווה כמסגרת גיאומטרית לחלוטין - גפן מסוגננת שאמנם משותפת למרבית האסכולות של עושי הפסיפסים במזרח אולם בעזה מופיעה בצורה מיוחדת.
2. מערך סימטרי נוקשה, כל רצפה היא קומפוזיציה כוללת.
3. הדמויות שבתוך המדליונים פונות זו לזו וכולן סימטריות ביחס לציר המרכזי של הפסיפס. כמו כן טוען אבי יונה כי בכל יצירות האסכולה מעזה מופיע סמל הציפור בכלוב.
מכאן מסקנתו כי במאות ה5- וה6- לסה"נ היתה בעזה אסכולה של יוצרי פסיפסים שעבדו בחלק הדרומי מערבי של א"י ואולי אף מחוצה לו. אסכולה זו הושפעה מהאמנות הביזנטית במזרח אבל פיתחה לעצמה כמה תכונות יחודיות.
ניגש לבדוק את טיעוניו של אבי יונה.
1. עיטור מעולם הצומח - (דגם הגפן המתפתלת היוצרת מדליונים)
דגם זה מופיע על הרבה רצפות פסיפס בא"י, בסוריה, וגם בעבר הירדן המזרחי (אל חמה, גרש, קבר חירם, זהרני) בניגוד לדעתו של אבי יונה לא ניתן לקבוע שהוא שונה מדגם הגפן המתפתלת של פסיפסי "אסכולת עזה".
האמפורה שמופיעה בפסיפסים אלו כאשר משני צידיה חיות היתה מוטיב חוזר ופופולרי בפסיפסים שונים במזרח, היא היתה החפץ המרכזי שבבסיס הקומפוזיציה ומתוכה צמחה הגפן שיצרה את המדליונים. יכול להיות שמוטיב זה הופיע בספר דגמים כלשהו כדגם עיקרי שממנו התחילו בביצוע הקומפוזיציה על הפסיפס.
2. המערך הסימטרי הנוקשה - לא היה יחודי "לאסכולה עזה" אלא היה נפוץ בפסיספים הביזנטיים במזרח. בפסיפסים רבים היו מדליונים שבתוכם תוארו חיות, אנשים וחפצים, כאשר הגפן צומחת בד"כ מתוך אמפורה או מתוך עלי אקנטוס (חצור-ביהודה, גרש) נוכל למצוא דמיון רב בין פסיפסים אלו לבין פסיפסי אסכולת עזה מה שמעיד
על כך שפסיפסי עזה לא היו מיוחדים בכך.
במדליונים מתוארים בעלי חיים ודמויות אדם, אך אלו אינם מיוחדים דווקא לפסיפסי "אסכולת עזה", שאותם מונה אבי יונה אלא מופיעים גם בפסיפסים אחרים, כאשר באותה תקופה (מאות 6-5 לסה"נ) נעשה שימוש נרחב במוטיבים כמו הציפור בכלוב, ציפור טרף וגם לפעמים בדגמים כמו הלביאה וגורה, הפיל והגירף (הפיל מופיע בפסיפס
מעון, הגירף מופיע בפסיפס עזה).
3. הדמויות שבתוך המדליונים פונות זו לזו וכולן סימטריות ביחס לציר המרכזי - כאן טוענת רחל חכלילי במאמרה כי קיימות כמה קומפוזיציות בסיסיות בפסיפסים הביזנטים באותה תקופה טור מרכזי שמשני צידיו ערוכים באופן סימטרי בעלי חיים עם מוקד מרכזי, מערך אופקי הערוך שורות שורות שבהן מסודרות חיות הפונות
זו אל זו או קשורות בניהם בסדנאות של צייד או בציר. מערך מרובע כאשר המוקד במדליון המרכזי.
בפסיפסי אסכולת עזה טוענת רחל חכלילי אין יחוד בהתייחס לשאר הפסיפסים הביזנטיים של אותה תקופה.
פרופ' אשר עובדיה טוען כי ניתן לראות התפתחות של דגם המדליונים בטור של שלושה (פסיפסי-עזה, חצור) לטור של חמישה (מעון-ושלאל) ואכן יש דמיון בין 4 רצפות הפסיפס הללו אולם אין זה מעיד על כך שהיתה בעזה אסכולה.
לבסוף, דגם הציפור בכלוב לא אופייני רק לפסיפסי "אסכולת עזה" וגם לא מופיע בכל יצירותיה של אותה אסכולה. דגם זה אינו מופיע למשל בפסיפס בית הכנסת בבית שאן וגם בכנסיה בבית גוברין (את שניהם מונה אבי יונה כפסיפסי אסכולת עזה). ומצד שני מופיע דגם זה בפסיפסים אחרים: בית הכנסת בנערן, בכנסיה בנהריה,
במידבא, וכן בצרבתא שבדרום אפריקה.
פרופ' עובדיה טוען (בע"פ) כי לא ניתן לדבר על אסכולה של יוצרי פסיפסים בעזה. אסכולה היא מרכז אמנותי יוצר תוסס ומשפיע על מה שמסביבו מרכז גדול שקיים זמן ארוך, כמו למשל המרכז באנטיוכיה שם יש יצירה של פסיפסים במשך 500 שנה, או המרכז באיסטנבול (קונסטנטינופול) שם יש יצירה במשך 400 שנה. או רומא
או אלכסנדריה. כל אחד ממקומות אלו היה מרכז והתקיים מאות בשנים.
סדנא לעומת זאת משפיעה על אזור פריפריאלי, אם נקח את עזה היא משפיעה על אזור הדרום (מעון שלאל, חצור-יהודה), בסדנא יש יותר העתקת דגמים והשפעה מספרי דגמים מובילים. סדנא מושפעת מאסכולה, זוהי אי יצירה חדשנית ומקורית כאשר מידי פעם יש עיוות או שינוי מוטיבים שלא לפי הנורמות המקובלות באסכולת לעומת
זאת יש יותר יצירה חדשנית ומקורית ולא העתקה.
אם ניקח את "פסיפסי אסכולת עזה" כפי שאבי יונה מכנה אותה נוכל לראות למשל כי המערך הסימטרי הנוקשה והתאמת הדמויות למערך גיאומטרי כולל משותף לפסיפסים ביזנטיים רבים באותה תקופה, אולם פה ושם נעשו שינויים לכאן או לכאן בפסיפסים מסוימים שאולי נוצרו בעזה (שלאל, מעון, חצור) העיקרון נשמר ונעשו שינוי מוטיבים
קלים כמו הכנסת מנורה, שינוי מערך הגפן המתפתלת וכולי. וזהו בדיוק אפיונה של סדנא מול אסכולה העתקת דגם ידוע ולפעמים הכנסת שינויים קלים.
פרופ' עובדיה במאמרו על הסדנא בעזה מסביר מדוע היתה עזה לסדנא. בסוף המאה ה5- ובתחילת המאה ה6- לסה"נ היתה תקופה של רווחה כלכלית באימפריה הביזנטית ועזה כעיר חוץ פרחה והפכה למרכז כלכלי בדרום א"י.
אנו למדים מסיפורי צליינים נוצרים כי באותה תקופה היתה עזה עיר חשובה בעולם הנוצרי, הרבה קדושים נוצריים היו בה והיא הפכה למרכז עליה לרגל. הצליינים מתארים את הפסיפסים הרבים שבכנסיותיה שכנראה נעשו ע"י אמנים שגרו בה.
גם במפת מידבא שמתאורכת למאה ה6- לסה"נ ניתן לראות את גודלה של העיר עזה.
באם נתייחס גם לעדויות הארכיאולוגיות ניתן לראות קשר בין ארבעה פסיפסים שכולם מתוארכים למאה ה6- לסה"נ. כנסיית מרטימה בעזה, כנסיית חצור (ביהודה), בית הכנסת במעון והכנסיה בשטלאל. פרופ' עובדיה טוען כי למרות השוני במוטיבים בין ארבעת פסיפסים אלו, יש הרבה דמיון בניהם, מה שמעיד כנראה על כך שיוצרו
בסדנא בעזה.
לסיכום, עזה היתה בתקופה זו מרכז ליצור פסיפסים (סדנא ולא אסכולה) שהקליינטים שלהם היו יהודים ונוצרים. המרכז בעזה יצר פסיפסים לכנסיות ולבתי כנסת אבל האומן או האומנים נשארו לא ידועים. לכן סביר להניח שהיו פסיפסים שהושפעו זה מזה-חצור (יהודה) מעון, שלאל, עזה.
בתקופה זו יש חילופי ידע, עצם היותם של אמני פסיפס יהודים ונוצרים לא השפיעה על היצירה האמנותית ועל העשיה, יהודים ונוצרים עבדו כאן וכאן וזה אצל זה.
בהתייחס לממצא הארכיאולוגי מחלק פרופ' עובדיה את א"י לסדנאות יצור פסיפסים בתקופה הביזנטית מאות 7-4 .
החלוקה היא כדלקמן:
בצפון - בית שאן סדנא מרכזית משם יצאו פסיפסי בית שאן העיר, הפסיפס בבית אלפא, חמת טבריה ועוד.
בדרום - שני מקומות ירושלים - שממנה יצאו פסיפסי העיר עצמה - כנסיית הקבר, הפסיפס הארמני, כנסיית גוריגאס הקדוש, פסיפס אורפיאוס ועוד ואולי גם חלק מהפסיספים שנתגלו באזור יריחו ומתוארכים לתקופה הבזינטית (הפסיפס בבית הכנסת ביריחו, תל אל חסן ועוד).
עזה - עוד סדנא דרומית היתה כמובן הסדנא בעזה שעליה הרחבנו את הדיבור בעבודה זו.
לסיכום - הצגתי בעבודה זו את נושא האמנים וסדנאות הפסיפסים בא"י בתקופה הביזנטית ובעיקר במאות 6-5 לסה"נ בתוך נושא זה הצגתי רשימה של אמנים שחתמו על פסיפסים מכל רחבי הים התיכון ורשימה ספציפית לא"י שם אנו נתקלים בתופעה רק במאות 6-5 לסה"נ.
לאחר מכן התמקדתי בסדנא אחת והצגתי את בעיית "האסכולה של יוצרי הפסיפסים בעזה" לאורך תולדות המחקר מאז טענת אבי יונה המנוח על כך שהיתה קיימת אסכולה של יוצרי פסיפסים בעזה.
בעזרת פרופ' עובדיה שחקר את פסיפסי סדנת עזה מבחינה היסטורית וארכיאולוגית הוכחנו כי לא היתה בעזה אסכולת יוצרי פסיפסים אלא סדנא.
נעזרתי גם במחקרה של רות חכלילי שמאמרה מחזק את דעתו של פרופ' עובדיה וחוזר על הרעיון כי לא היתה קיימת אסכולת יוצרי פסיפסים בעזה. לבסוף ניסיתי ליצור חלוקה גג" של סדנאות יצור לפסיפסים בא"י בתקופה הביזנטית, סדנאות שהושפעו מהאסכולות הגדולות במזרח.
ביבליוגרפיה
1. אבי יונה, "האסכולה של עושי פסיפסים בעזה במאות הה' - והו' לסה"נ ארץ ישראל י"ב (ספר גליק) ירושליים תשל"ה עמ' 191 193-.
2. מ. אבי יונה,"רצפת הפסיפס של בית הכנסת במעון (נירים) ארץ ישראל ו' (ספר נרקיס) ירושליים תש"ך עמ' 86-93.
3. לאה רוט גרסון, "הכתובות היווניות מבתי כנסת בא"י , ירושליים תשמ"ז.
4. רחל חכלילי , לבעיית האסכולה של עושי הפסיפסים בעזה, ארץ ישראל, יט, ירושלים, תשמ"ו עמ' 45-58.
5. R. and A ovadih, Mosaic pavements in isreal, Rome. 1987. pp 179-182.
6. A ovadih, "The mosaic workshop of Gaza in christian antiquity in D. urman and p.v.m flesher (eds) the ancient synagogues, Historical analysis and archacological discovery volume Two Brill 1995, pp 367-372.
7. M. Avi yona "mosaic pavements in palestine"' qdap II, III, IV 1993-1935.
8. Mosaico mosaiciti nell antichita. estatto dalla enciclopedia dell'arte antica, classica orientale (ed. R. Bianchi Bandinelli and G. Becatti) Rome 1967, 3-34, 49-61.

תגים:

אמנות · אדריכלות · ארכיטקטורה · ארכיאולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אמנים וסדנאות שעסקו באמנות הפסיפס בא"' בתקופה הביזנטית (מאות 5-6 לפנה"ס). הצגת הדעות השונות במחקר לגבי מקורם של האמנים. הצגת רשימת אמנים.", סמינריון אודות "אמנים וסדנאות שעסקו באמנות הפסיפס בא"' בתקופה הביזנטית (מאות 5-6 לפנה"ס). הצגת הדעות השונות במחקר לגבי מקורם של האמנים. הצגת רשימת אמנים." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.