העיתונות - האם היא מעצבת או משקפת דעת קהל?

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
הצגת הבעיה המחקרית
השערת המחקר
שש גישות לעיתונות
חופש הביטוי, עיתונות חופשית ותפקידה הציבורי
האיום על חופש הביטוי
האומנם חובת הציבור לדעת?
הגישות השונות להשפעת אמצעי התקשורת על דעת הקהל
סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית

תקציר:
בעבודה זו נבחן את השאלה האם העיתונות משקפת או מעצבת דעת קהל?
לשאלה זו חשיבות רבה, שכן במידה והעיתונות אינה רק משקפת דעת קהל אלא מעצבת דעת קהל, הרי שכוחה הוא רב ביותר, משום שהיא למעשה יכולה להחליט מה האנשים יחשבו ודעת הקהל משפיעה על נציגי השלטון שאמורים להיות קשובים לבוחרים (כך לפחות היינו רוצים שיהיה), על כן ניתן לטעון, למעשה, כי בכוחה של התקשורת להשפיע על סדר היום הציבורי ולמעשה "להכתיב" לשלטון איך לשלוט.
נקודה נוספת למחשבה היא שהעיתונות היום היא בעיקר מביעה דעות, משום שהאנשים היום מתעדכנים בידיעות חדשותיות באמצעות אמצעי תקשורת אחרים (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט) והעיתונות לא משמשת כל-כך כבימה פופולרית לקריאת חדשות אלא להבעת דעות. בעבר, העיתונות הייתה כלי להעברת חדשות, היום העיתונות משמשת יותר ככלי להעברת דעות ומאמרים ופחות חדשות ועל כן, השאלה אם העיתונות משקפת או מעצבת דעת קהל מקבלת משנה תוקף.

בבואנו לבחון האם העיתונות משקפת או מעצבת דעת קהל, עלינו לשאול את עצמנו מה זה דעת קהל וכן איך אנו יכולים למדוד את השפעת התקשורת, כלומר, כיצד אנו יכולים לבדוק האם העיתונות מעצבת או משקפת דעת קהל?
אם כן, עבודתנו תעסוק בשדה התיאורטי-אקדמי ולא בחקר מקרה, כלומר לא נדגים על סמך אירוע תקשורתי מסוים, כיצד העיתונות רק שיקפה את דעת הקהל או גם עיצבה את דעת הקהל ביחס לאותו האירוע , אלא נתמקד בתיאוריות האקדמיות השונות לגבי השפעת התקשורת על עיצוב דעת הקהל, כאשר במרכז עבודתנו ניצבות להן שתי גישות אקדמיות מרכזיות :
1. גישת המראה
2. הגישה המעצבת (גישת העיתונות החדשה)

השערת המחקר מניחה כי העיתונות מעצבת דעת קהל.
יתרה מכך, נטען כי לא ניתן רק לשקף דעת קהל מבלי לעצב את דעת הקהל.

מתודולוגיה:
ראשית, נבחן את הגישות השונות כלפי העיתונות, לאחר מכן נרחיב את הדיבור על חופש הביטוי בכלל ועל חופש העיתונות בפרט וכנגזרת של חופש הביטוי ונבחן את תפקידה הציבורי של העיתונות ונראה כי ללא חופש עיתונות אין האזרח יכול להגשים את השאיפה להיות אדון לגורלו וכי מדינה שאין בה חופש עיתונות איננה מדינה חופשית.
לאחר מכן, נדון באיומים על חופש הביטוי ונתמקד ב-3 איומים מרכזיים: זכות הגישה לעיתונות, שהרי ללא אפשרות של גישה אל אמצעי התקשורת עלולה הגשמתו של חופש הביטוי להיות חלקית בלבד; היעדר פיקוח על תכנים פרסומיים - ועל ידי כך כל עיתון יכול לקדם דעות מסוימות בייחוד בתקופת בחירות ע"י פרסום מודעות תעמולה של צד אחד מהמפה הפוליטית; חובת הגינות - על העיתונות הפרטית אין חובת הגינות, על כן היא לא מחויבת בפרסום תיקוני טעויות או לקיחת תגובות וכו'.
לאחר מכן, נבדוק האם בכלל חובת הציבור לדעת? שכן לא כל העיתונאים מקבלים את הנחת היסוד של העיתונות המערבית, שלציבור יש זכות לדעת. יש הגורסים כי הציבור אינו רוצה לדעת. אם נקבל את העיקרון שציבור במדינה דמוקרטית חייב לדעת, הרי על העיתונות לספק לו את כל המידע החשוב והרלוונטי - בין אם הוא מעוניין במידע זה ובין אם לאו. לפי תפיסה זו, תבגוד העיתונות בייעודה, אם תספק לקוראים רק את חומר הקריאה שבו הם מעוניינים.
לאחר מכן, ננסה לענות על שאלת המחקר, על ידי בחינת הגישות השונות להשפעת אמצעי התקשורת על דעת הקהל: גישת המראה, הגישה המעצבת, הגישה הטכנולוגית, הגישה הביקורתית והגישה התרבותית.

מקורות:

גורן, דינה, תקשורת ומציאות - מושגי יסוד בתקשורת המונים (ירושלים, כתר הוצאה לאור, 1993).
נגבי, משה, חופש העיתונות בישראל - ערכים בראי המשפט (ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995).
סגל, זאב, חופש העיתונות בין מיתוס למציאות (ת"א, פפירוס, 1996).
רונן, משה, אתיקה עיתונאית, כרך א', כרך ב' (ת"א, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 1998).
רובינשטיין, אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (ירושלים ות"א, הוצאת שוקן, מהדורה חמישית, 1996), כרך ב'.
ברק, דפנה, "חופש הגישה לאמצעי התקשורת - איזון אינטרסים בתחומי הזכות לחופש ביטוי", בתוך עיוני משפט כרך יב', חוברת מס' 1, התשמ"ז - 1987.
גוטהלף, יהודה, "ייעודה של העיתונות ומקומו של העיתונאי בחברה", בתוך ספר השנה של העורכים והעיתונאים בכתבי עת בישראל (תשמ"ט).
הרצברג, עדה, (עיבוד מספרם של שרם ופורטר), "איך התקשורת מצליחה להשפיע: שבעה מודלים של השפעה תקשורתית", בתוך פתו"ח: כתב עת בנושאי פוליטיקה, תקשורת וחברה, 1 (1992).
יורמן, פנחס, "האם העיתונות באמת מעצבת את דעת הקהל?" בתוך אותות 60 (1984).
לימור, יחיאל, "טעם הקהל וטעם העורך", בתוך ספר השנה של העיתונאים (1981).
מרידור, דן, "עיתונות חופשית ותפקידה הציבורי", בתוך קשר 12 (הוצאת המכון לחקר העיתונות היהודית, אוניברסיטת ת"א, נובמבר 1992).

תגים:

עיתון · עיתונאות · כתבים · פובליציסטיקה · חופש · הביטוי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העיתונות - האם היא מעצבת או משקפת דעת קהל?", סמינריון אודות "העיתונות - האם היא מעצבת או משקפת דעת קהל?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.