הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת

תקציר העבודה:

עבודה זו עסקה בזכות לפרטיות אדם, במיוחד איש ציבור, מול זכות הציבור לא לדעת.
הפרטיות בישראל לא הוגדרה בחוק שנים רבות ורק בתחילת שנות השמונים המחוקק מצא לנכון, בעיקבות ועדה שקמה לנושא צנעת הפרט, לחוקק חוק בנושא הפרטיות.
החברה אליה אנו שואפים היא זו שיש ברגישות לפרטיות ורצון שלא לפגוע באחר שלא לצורך, יחד עם מחויבות לחופש מידע ולזכות הציבור לדעת מידע שיש בו עניין ציבורי ולגטימי. לעיתים אין שתי המטרות הללו מתנגשות: אין כל טעם טוב ומשיקולים של פרטיות למנוע פרסום עינינים כלליים, הנוגעים להשקפות, התפתחויות מדעיות או הגותיות עמדות רצויות וכדומה. לעיתים שתי המטרות מתנגשות חזיתית כאשר אין לפרסום טעם או משמעות בלי זיהוי הפרט בו מדובר ואז אין מנוס מנקיטת עמדה.
ביסוד החוק עומדת ההנחה כי מהבחינה המוסרית אי אפשר לקבוע שזכות הציבור לדעת תגבור תמיד. לעיתים יצדק הענין הציבורי הלגטימי חדירה חמורה מאוד לפרטיות: יש לציבור עניין לגטימי בכך שהעומדים בראשו ומחליטים החלטות מכריעות לגביו יהיו בכושר תפקודי מלא.
מבין פסקי הדין שנסקרו בעבודה זו פסקי הדין שדנים בפרטיות מספרם מועט ביותר היות ומספר פסקי הדין שנדונו בבתי המשפט קטן הוא. הציבור לא מרבה להשתמש בחוק זה, למרות שבעיתונות ניתן למצוא פעמים רבות סיפורים על אנשים ואישים היכולים לראות את עצמם נפגעים מפרסום פרט זה או אחר. הסיבה היא כי המחוקק השאיר פתח גדול ביותר לנושאים כמו: זכות הציבור לדעת, העניין ציבורי אשר לתוך הגדרתם יכולים להכנס מרבית הכתבות. כמו כן לא הוכנס לתוך החוק עניין של הערכות כך שלעיתים קרובות ניתן להעריך דברים בעיתונות ודבר זה לא נחשב לפגיעה בפרטיות.
ההכרה כי החשש מפני העונש שבדיעבד מהווה פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות, ועל כן אין מקום לחוקים המאפשרים ענישה כזאת, היא העומדת מאחורי הניסוח המצוי בתיקון הראשון של החוקה האמריקאית הקובעת כי הקונגרס בתוקף התיקון, מנוע קטגורית מלחוקק ולאשר אי פעם חוקים שיגבילו את חופש העיתונות או שיאפשרו להטיל עונשים בדיעבד על הפרסום. כלומר הפחד הוא גורם מרתיע מלפרסם.
בישראל לא קיימת חוקה המגינה על חופש הביטוי וקובעת את מגבלותיו. לפיכך יש להקפיד על כללי משחק נאותים, קרי ציות לגורמים חברתיים, שיבטיחו חופש ביטוי וימעיטו את נזקיו: ראשית יש להקפיד על כך שיתקיים איזון בדיווח על אירועים ומחלוקות. פירושו של האיזון הוא שאמורים לוודא כי ינתן ביטוי לצדדים השנויים במחלוקת כדי שצרכני התקשורת יוכלו ללמוד על היבטיה השונים טרם יגבשו את עמדותיהם.

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 מהי תקשורת
1.3 חשיבות התקשורת בחברה
1.4 השפעות התקשורת
1.5 מטרות התקשורת
2. חופש הביטוי
2.1 מהות החופש
2.2 המונח "זכות הציבור לדעת"
2.3 חופש הביטוי במדינה דמוקרטית
3. הגדרת פרטיות
3.1 הוראות המשפט העיברי
3.2 גישות רעיוניות
3.3 מטרתו של החוק
3.4 השיקולים בעד ונגד הגנה על הפרטיות
3.5 הערכת הפגיעה
4. זכות לפרטיות מול זכות הציבור לביטוי
4.1 חופש הביטוי כ"אמת" מול פרטיות כ"שקר"
4.2 חופש הביטוי כזכות הציבור לדעת
4.3 התקשורת והזכות לפרטיות
4.4 פרטיותם של אנשי ציבור
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספח- הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת בשיטות משפט אחרות

קטע מהעבודה:

תגים:

חוק · פרטיות · התערבות · התקשורת · חופש · ביטוי · ועיתונאות · פרסום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת", סמינריון אודות "הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.