המסחר בתבואה וייצור הלחם במצרים בימי הביניים

תקציר העבודה:

רוב שטחה של מצרים הוא מדבריות. בתוך כך, חצי האי סיני, המדבר הערבי במזרח ומדבר לוב במערב. זו הסיבה שמרבית האוכלוסייה המצרית, מאז ומתמיד, הייתה מרוכזת לאורך עמק הנילוס הפורה. הרודוטוס, ההיסטוריון היווני מן המאה החמישית לפנה"ס, שכונה ע"י קיקרו "אבי ההיסטוריה", קבע את המימרה "מצרים היא מתנת היאור" ("Egypt is the Gift of the River"). הטין והבוץ שהנילוס השקיע על גדותיו כונו "האדמה הטובה" (AL-ARD AL-TAYYIBA). האיכר המצרי, הפלאח, חויב לווסת את מי הנהר ולהשתמש בהם לתועלתו על מנת שיוכל להפיק את פרנסתו ולהשיג מידה כלשהי של בטחון (היום, משהוקם הסכר הגבוהה באסואן, נעלמו הטין והבוץ ואינם).

המחקר אודות כלכלת מצרים בימי הביניים, מהפטמים ועד התקופה הממלוכית (1517-1250), מספק לנו סיבות טובות להאמין כי המבנה הבסיסי של כלכלת התבואה היה דומה, הן בתקופות קדומות והן בתקופות שאחרי. בשתי התקופות המרכזיות שנחקרות בעבודה זו, הפטמית והממלוכית, נתמקד באספקה לקהיר מפני שהפצת התבואה באזורים הכפריים, ומאזורי הייצור ליישובים הקטנים, לא ברורות במידה הנדרשת. רוב המידע הקיים מתייחס למשלוחי החיטה, השעורה והשעועית לקהיר. אמנם, האספקה לקהיר יכולה להיות במובנים מסוימים כבלתי - טיפוסית, אך היא חיונית כדי להבין את תהליך הפצת התבואה במונחים של כלכלה פוליטית. כמו גם, להבנת המודלים של התשתית הכלכלית באופן רחב ולא ביחס למסלול המעשי של המאורעות - בזמן או במקום ספציפי.

בעבודה זו ננסה לעמוד על המאפיינים והמרכיבים השונים של מערכת המסחר בתבואה וייצור הלחם במצרים של ימי הביניים. בתוך כך נתמקד בתקופה הפטמית ובתקופה הממלוכית, ובפרוט רב יותר במערכות המחסר שסביב העיר קהיר, בתקופות השונות. ננסה לנתח את המודוס אופרנדי של ייצור הלחם, תוך תשומת לב לגורמים השונים המעורבים בייצור הלחם, בהפצתו לשווקים, כמו גם למעורבות הממסדית, הן במערכת המסחר והן בדאגה לאספקת מזון, לאנשים הפשוטים, ובדגש על העניים והחלשים שבחברה.

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. הנילוס
3. החיטה
4. הלחם
5. המפקח על השווקים
6. המכניזם של המסחר בחיטה וייצור הלחם
7. מעורבות המשטר הפטמי בכלכלת התבואה
א. מהומות בפוסטאט אחרי הכיבוש הפטמי
ב. המשבר של שנת 1007 ופעולותיו של אל-חכים
ג. המשבר של שנת 1023 ופעולותיו של יעקב אבן דוואס
ד. הורדת מחירים ופעולות העריף
8. מעורבות המשטר הממלוכי בכלכלת התבואה
א. העברת התבואה מהפרובינציות לקהיר
ב. היבטי המוסר בכלכלה הממלוכית
ג. השפעת תגובת ההמונים על המסחר
9. מסקנות
10. ביבליוגרפיה

מקורות:

בן-פורת, גבי, "החיטה - שאנו אוכלים, מנין?", העלון למורי הביולוגיה (ירושלים, המרכז להוראת מדעים, 1991), חוברת א'.
וטיקיוטיס, פ. ג'., תולדותיה של מצרים ממוחמד עלי עד סאדאת (ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשמ"ג).
יוסף - יואל, ריבלין (תרגם מערבית), אלקראן (ירושלים: דביר).
שור, אלכסנדר (תירגם מיוונית), כתבי הרודוטוס (ירושלים: ראובן מס, תרצ"ה).
שראל ברוך (עורך), אנציקלופדיה כרטא (ירושלים: כרטא, 2004).
Frantz - Murphy, Gladys, "A New Interpretation of the Economic History of Medieval Egypt: The Role of the Textile Industry", Journal of the Economic and Social History of the Orient, Vol. xxiv, part 3, pp. 274-297.
Lapidus, Ira M., "The Grain Economy of Mamluk Egypt", Journal of the Economic and Social History of the Orient, pp. 1-15.
Lev, Yaacov, State and Society in the Fatimid Egypt (Leiden: Brill, 1991).
Shoshan, Boaz, Popular Culture in Medieval Cairo (Cambridge: 1993).
Vatikiotis, P.J., The Modern History of Egypt (London: 1969).
Waines, David, "Cereals, Bread and Society", Journal of the Economic and Social History of the Orient, Vol. xxx, pp. 255-285.

תגים:

נילוס · מזון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המסחר בתבואה וייצור הלחם במצרים בימי הביניים", סמינריון אודות "המסחר בתבואה וייצור הלחם במצרים בימי הביניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.