ייצור ויצירה בתרבותם החומרית של הפלשתים

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק ביצירתם החומרית של הפלשתים. התקופה בה מדובר מקיפה את המאות 13 עד תחילת המאה העשירית לפנה"ס. חפירות רבות שנערכו בארץ ישראל מתחילת המאה ה20- מעידות על השפעתם הדומיננטית של הפלשתים. דותן (תשכ"ז: 5) מציינת כי במאות ה11- וה12- לפנה"ס היו שבטי ישראל והפלשתים שני הכוחות העיקריים שהתחרו על השלטון המדיני ואף על דמותה הרוחנית והתרבותית של הארץ. מפת החפירות (שם: 28) מראה כי הפלשתים ישבו בכל אזורי הארץ, מהגליל התחתון [אזור עפולה] ועד תל אבו זוויד שמדרום לעזה.

הפלשתים הינם אחד מ"גויי הים" המופיעים באגן המזרחי של הים התיכון כגורם צבאי אשר יחד עם עמים נוספים מ"גויי הים" וכן שבטי ישראל שחדרו לאזור גרמו לשינויה של מפת ההתישבות הקדומה. (דותן, תשכ"ז: 5; מזר, 1996: 296)

על תרבותם החומרית של הפלשתים ניתן ללמוד ממקורות מצריים ספרותיים שנכתבו על פפירוס, (דותן, תשכ"ז: 5) מקורות מצריים אפיגרפיים, מקורות מקראיים (שם: 15; מזר, 1954: 113) ובעיקר מתבליטים שנמצאו על כלים וארונות קבורה שנחשפו בחפירות. (דותן, תשכ"ז: 6)

חפירות באזורי חוף שונים בארץ, כמו חוף כפר סמיר שבחיפה, אשדוד, אשקלון ואי האלמוגים הנמצא בשליטת מצרים גילו נמלים מפותחים ונמצאו מצבורים של כלי חרס פלישתיים וחפצים שונים מאבן, מתכת, שנהב, עצם, כלי טוויה ואריגה, חרפושיות ושבר אסטלה מצרית.
באותם אזורים נמצאו גם שרידי יישובים המתוארכים לסוף תקופת הברונזה ותחילתה של תקופת הברזל. באקרופוליס בתל-אשדוד נמצאו בנוסף לכלי החרס הפלישתיים הרגילים גם קבוצה שונה של כלי חרס, הן מבחינת הטקסטורה והן מבחינת העיטורים הדומים דמיון מפליא לכלי חרס מטיפוס מיקני 1 III C (ח"א, תשכ"ט: 12, 16-18) עובדה מעניינת שאתיחס אליה בטענתי. עוד אציין את הממצאים מתקופת הברונזה הקדומה א' שנמצאו במערת קברים בפלמחים. (שם: 15)

מזר (1996: 296-303) מציין את הנמל הפלישתי בתל-קסילה [המוכרת לנו כמוזיאון הארץ]. נמל זה שימש את הפלשתים תוך ניצול של הירקון, שכנראה היה קרוב באותם ימים לתל-קסילה יותר מאשר כיום, כמעגן מים שקט שבו יכלו הספינות לעגון ללא חשש מסערות הים. עוד מציין מזר (שם: 297) חפירות שבהן נמצאו כלי חרס ופיסלונים בעלי זיקה ליון המיקנית וכן הימצאותם של סימני כתב ספורים המעידים על כך שלפלשתים היה כתב משלהם, הדומה לכתב הליניארי שהיה מקובל ביון ובקפריסין בתקופת הברונזה.

מזר (1954: 113) קובע כי מוצאם של הפלשתים מהאי כרתים שבו היתה מפותחת במחצית הראשונה של האלף השניה לפנה"ס התרבות המינואית השלטת, אשר מאז המאה ה15- החלה מפנה מקומה לתרבות המיקנית. (333 :1993 ,(Knapp אמנם מזר (1954: 113) מציין כי אין הדבר מעיד בהכרח על כך שהפלשתים היו נציגיה של התרבות המינואית הגדולה, שכן זו כבר חרבה כשהפלישתים עלו על במת ההסטוריה. מזר (שם) גם טוען כי התנועה הכבירה של גויי הים מתחילת המאה ה12- לפנה"ס הביאה לחורבנה של התרבות המיקנית הפורחת.

עם זאת, ארצה לטעון כי הסימנים לקיומה של תרבות מינואית ומיקנית בארץ, הקשר לתקופת הברונזה שהיתה מפותחת פה, תיכנון הנמלים ומקומות הישוב וכמו כן המסחר המפותח שהיה מקובל אצל הפלשתים, מעידים אם לא במישרין אזי בעקיפין, על השפעותיה של התרבות המינואית ודפוסי החיים של תושביה על הפלשתים שישבו באגן המזרחי של הים התיכון.

לשם כך אסתייע בכלים שהתגלו בחפירות, בתבליטים השונים ובעיקר בנתונים שניתן ללמוד מהם על כישוריהם הטכניים והיצירתיים של הפלשתים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: דפוסי שלטון ומינהל אצל הפלשתים
פרק ב: התרבות החומרית על פי ממצאים שנתגלו החפירות
פרק ג: השפעות העולם האיגאי על הפלשתים ותרבותם החומרית
סיכום
רשימת לוחות, צילומים ורישומים
(הלוחות, הצילומים והרישומים אינם מצויים בעבודה)
ביבליוגרפיה

מקורות:

אדלשטיין, ג., "פך-חרס פלשתי מתל עיטון", קדמוניות ב[3](7), תשכ"ט, ע"מ 100-101.
אדלשטיין, ג. וגלס, י., "ייחודה של הקירמיקה הפלשתית לאור בדיקות פטרוגרפיות", בתוך: אהרוני, י., (עורך), (1973), חפירות ומחקרים, [מוגש לפרופסור שמואל יבין], הוצ' המכון לארכיאולוגיה, תל-אביב, ע"מ 125-131.
דותן, ט., (תשכ"ז), הפלשתים ותרבותם החומרית, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים.
דותן, ט., "יתד-האופן של מרכבה פלשתית מתל מקנה", ארץ ישראל כד, תשנ"ד, ע"מ 62-67.
"מחקר ארכיאולוגי תת-ימי, חדשות ארכיאולוגיות (=ח"א) כח-כט, תשכ"ט, ע"מ 12-13.
"תל-מגדים - 1968", חדשות ארכיאולוגיות (=ח"א) כח-כט, תשכ"ט, ע"מ 13-14.
"מערת קברים בפלמחים", חדשות ארכיאולוגיות (=ח"א) כח-כט, תשכ"ט, ע"מ 15.
"אשדוד - 1968", חדשות ארכיאולוגיות (=ח"א) כח-כט, תשכ"ט, ע"מ 16-18.
"אשדוד - 1969", חדשות ארכיאולוגיות (=ח"א) לא-לב, תש"ל, ע"מ 22-25.
מזר, "הפלשתים ותרבותם",הרצאה שנתן פרופ' מזר ב13- לספטמבר 1954, בכינוס העשירי לידיעת הארץ שנערך באשקלון. בתוך: ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה יט [א-ב], תשט"ו, ע"מ 113-117.
מזר, ע., "פלשתים על גדות הירקון", בתוך: זהרוני, ע., (עורכת), (1996), דרך ארץ - אבן, חרס ואדם, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, ע"מ 296-303.
Branigan, K., Minoan Foreign Realation in Transition Aegaeum. Vol. 3. 1989. pp. 66-8
Doumas, C. G. Thera and the Aegean in the Late Bronze Age. Thera. London. 1983. pp. 126-7
"Importent Contacts - The 'Versailles Effect'", Aegaeum, 1975, Vol. 2. pp. 53-60.
Knapp, A. Bernard. "Thalassocracies in Bronze Age Eastern Mediterranean Trade". Making and Braking a Myth. World Archeology Vol. 24. 1993. p. 333.
Marinatos, M., "Thera, Key to the Riddle of Minos", Geography 141 [5], 1972.

תגים:

מיקנית · מינואית · חפירות · פלישתים · הים · גויי · ארכיאולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ייצור ויצירה בתרבותם החומרית של הפלשתים", סמינריון אודות "ייצור ויצירה בתרבותם החומרית של הפלשתים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.