גוש אמונים

תקציר העבודה:

גוש אמונים, כקבוצה פורמלית, התקיימה בציבוריות הישראלית זמן קצר בלבד - ממחצית שנות השבעים ועד לקראת סוף שנות השבעים. תופעת "גוש אמונים" היא סימפטום לבעייתיות של החיים במדינת ישראל. זוהי תופעה שהיא תוצאה של בעיות עקרוניות כגון יחסי דת-מדינה, דת-לאום, דת-דת, שאלת הזהות הישראלית, לגיטימציה, שלטון חוק, זכויות, גבולות טריטוריאליים ועוד. כל אלה היו והנן בעיות מרכזיות במדינת ישראל ומסכנות את שלמותה של החברה הישראלית.
הסדר החברתי במדינת ישראל משרת מהקמתה את אלה הנמצאים במרכז הקונסנזוס יותר מאשר קבוצות אחרות. הציונים החילוניים היו והנם הרוב המכריע בחברה הישראלית וכל קבוצות המיעוט נאלצו להכיר בכך ולוותר על חלק משאיפותיהם וציפיותיהם ממדינת ישראל.
השאלה הנשאלת היא כיצד יכול הסדר החברתי לעמוד על כנו, כאשר בבסיסו הוא בנוי מריבוי רצונות סותרים.
התפיסה הקונסוציאלית תטען כי קיימים מנגנונים המאפשרים את ויסות הקונפליקטים ואת שחרור הלחצים במידה כזו שהחברה תוכל לתפקד באורח תקין. הדינמיקה של השוק החברתי מאפשרת מספיק איזונים בין הקבוצות השונות, ומספיק אפשרות פוטנציאלית לקבוצות אחרות לזכות בנתכי העוצמה.
התפיסה הקונפליקטואלית תטען כי העוצמה תמיד תתנקז למקום מסוים יותר מאשר למקום אחר, ולמקום זה תהיה אפשרות לשלוט בסדר החברתי באופן שישמר את העוצמה בצורה הטובה ביותר. בתקופות שונות ניתן לאבחן כי קבוצות שונות אשר מגיעות לתודעת קיפוח יקראו תגר על הסדר החברתי הקיים. זה יהיה ניסיון לערער על הסדר החברתי הקיים ועל סדרי העדיפויות שהוא מציג, ניסיון הטומן בחובו אפשרות של שינוי חברתי.
העיסוק בנושא גוש אמונים הוא עיסוק טעון ולכל אחד המעורה במתרחש בחברה הישראלית, כולל כותב עבודה זו, יש עמדה התומכת או מתנגדת לאידיאולוגיה ולשיטות הפעולה של תנועה זו. יש שיראו בה תנועה רעיונית המהווה המשך רוחני של הציונות הדתית ויש אחרים שיראו בה תנועת מחאה חוץ פרלמנטרית ואנטי דמוקרטית.
שאלת המחקר בה אעסוק בעבודה זו היא: מה היה, ואולי עדיין יש, בקבוצה קטנה זו שנתן לה כוח להשפיע באופן משמעותי ורב יותר מקבוצות אחרות על סדר היום הציבורי והפוליטי במדינת ישראל? האם מדובר בקבוצת צעירים חדורי אמונה דתית עמוקה וטהורה, שלמים עם עצמם ואמונתם שלפיה הועידה להם ההשגחה לקרב את הגאולה מבלי שרוב העם היהודי, החילוני, יחזור לפני כן בתשובה? או שמא זו קבוצה של תכסיסנים פוליטיים המשתמשים באמונתם ובאמונת אחרים כדי להשיג לגיטימציה, הצדקה ויראת כבוד למטרה שהיא זרה לאמות המידה המוסריות המקובלות הן ביהדות המסורתית והן בחברה המודרנית?
נקודת המוצא שלי היא ש"גוש אמונים" היה מאז הקמתו הפורמאלית, באביב 1974, תנועה פוליטית חוץ פרלמנטרית, תנועה שלא הייתה מוכנה להגביל את עצמה במסגרת החוק והכללים של המשחק הפוליטי המקובל בפוליטיקה הישראלית. היא סיגלה לעצמה סגנון פעולה פוליטי קיצוני, הכולל בין היתר הפגנות, מחאות, התנחלויות לא חוקיות שכללו מפגשים אלימים עם נציגי החוק וכיוצא בזה.

השאלות שאנסה לטפל בהן במהלך עבודה זו הן:
מה הרקע להופעתו של "גוש אמונים" ומה האידיאולוגיה שלו?
מה המטרות והיעדים שהציב ה"גוש" לעצמו?
מדוע הצליח "גוש אמונים" להשיג דרגה גבוהה של אפקטיביות פוליטית?

השערת המחקר שלי היא ש"גוש אמונים" עצמו הוא גוף קיצוני אבל הצלחתו טמונה בתמיכה שהוא קיבל ממגזרים רבים באוכלוסייה. מגזרים אלה, אף שלא הזדהו עם שיטות הפעולה של ה"גוש", הזדהו עם מטרותיו ולכן נתנו לו תמיכה כלכלית ופוליטית, ומה שחשוב לא פחות - תחושה שפעולותיו לגיטימיות.
אנסה לאושש את השערת המחקר בעזרת מאמרים, ספרים ועבודות שנכתבו בנושא וגם בעזרת ראיונות שנערכו עם אנשי "גוש אמונים" על ידי חוקרים שונים.

תוכן העניינים:
מבוא
רקע היסטורי
הבסיס האידיאולוגי להקמת ה"גוש"
גוש אמונים בעני עצמו
גוש אמונים בעני אחרים
סכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביטל מוסקוביץ, "ניתוח דורי של תופעת גוש אמונים", אוניברסיטת ת"א החוג למדע המדינה, 1992.
אודיי ג'אנט, "גוש אמונים - שורשים ודו משמעויות", בתפוצות הגולה , י"ח (79-80), ע' 95-103, תשל"ז.
אריאן אשר, פוליטיקה ומשטר בישראל, ת"א, זמורה ביתן, 1990.
גולדשטיין יוסי, בין ציון לציונות, ת"א, האוניברסיטה הפתוחה, 1979.
הראבן שולמית, "דגם סוציולוגי מול מציאות", בתפוצות הגולה, 79-80, תשל"ז, ע' 131-148.
ויץ יחיעם, "הפורשים קמים על יוצריהם", מגוון, חוברת 49, 1980, ע' 24-27.
ישי יעל, קבוצות אינטרס בישראל, ת"א, עם עובד, 1986.
מגד אהרון, "התופעה: גוש אמונים", דבר, 12.12.1980, ע' 13.
פייגה מיכאל, "גוש אמונים אל מול אפשרות של פינוי שטחים. אסטרטגיה של בינוי תרחיש טראומטי", מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, 37, 1993, 99-134.
קימרלינג ברוך, "דת, לאומיות ודמוקרטיה בישראל", זמנים: רבעון להיסטוריה, 50-51, ע' 116-131, 1994.
רוטנשטרייך נתן, "אמונה דתית ותפיסה פוליטית", בתפוצות הגולה, (79/80), תשל"ז .
רענן צבי, גוש אמונים, ת"א, ספריית הפועלים, 1980.
שלמון יוסף, דת וציונות, ירושלים, הספרייה הציונית, 1990.
שפט גרשון, גוש אמונים - הסיפור מאחורי הקלעים, בית אל, הוצאת ספריית בית אל, 1995.
שפירא יונתן, עילית ללא ממשיכים, ת"א, ספריית הפועלים, 1986.
שפרינצק אהוד, "גוש אמונים - מודל הקרחון של הקיצוניות הפוליטית", מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, 17, אביב תשמ"א, ע"ע 22-49.

תגים:

ימין · התנחלויות · התנחלות · אידיאולוגיה · אמונים · בישראל · גוש · ואזרחות · זהות · פוליטיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גוש אמונים", סמינריון אודות "גוש אמונים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.