ניתוח השוואתי של דפוסי פעולתן של "שלום עכשיו" ו"גוש אמונים"

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
מסגרת תאורטית
פעילות במערכת הפוליטית
תקשורת ודעת קהל
פעילות ישירה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה


מבוא
אחד המרכיבים המרכזיים במכלול ההשפעות על עיצוב הפוליטיקה ומדיניות הציבור בדמוקרטיות המערביות בנות זמננו הינו, ללא ספק, פעולתן הגוברת של קבוצות חוץ פרלמנטריות. לכן, הבנה ממשית לגבי האופן בו נושאים עולים לסדר היום הציבורי, האופן בו נקבעות המדיניות, תוכנן האקטואלי, וישומן- אינה יכולה להיות מושגת ללא התייחסות למערכת הקבוצות, וזאת לצד גורמים נוספים.1 במערכת הקבוצות החוץ פרלמנטריות בעלות ההשפעה על התהליך הפוליטי ניתן לזהות סוגים רבים של קבוצות, והחשובים שבהם: תנועות מחאה, קבוצות אינטרס פרטי וקבוצות אינטרס ציבורי. המשותף לכל הקבוצות והתנועות הללו הוא מידה מסוימת של אוטונומיה המבדילה אותן מן הממשל,וחתירתן להשפיע על מדיניות הציבור בדרכים שונות.
לאחרונה, תנועות המחאה ותנועות חוץ פרלמנטריות שונות הפכו לתופעה בולטת אף בזירה הפוליטית הישראלית. חשיבותן של התנועות הללו החלה לגדול לאחר מלחמת ששת הימים, ואת עיקר כוחן הן צברו במיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים. תקופה זו, מסיבות שונות, הביאה לכלל הבשלתן של שתי הקבוצות החוץ-פרלמנטריות הגדולות, אשר לעוצמתן נודעה השפעה מרובה על הפוליטיקה הישראלית :"גוש אמונים" ו"שלום עכשיו".2
המדובר הוא בשתי קבוצות המתמקדות בסכסוך הישראלי-ערבי,אם כי מתוך מסגרות התייחסות שונות, והשואפות להוביל את מדיניות הציבור הישראלית לשני כיוונים מנוגדים. באופן זה, בעוד תנועת "גוש אמונים" דוגלת במצווה הדתית-לאומית לשמירה על ארץ ישראל בשלמותה בריבונות ישראלית וכן לישובה, תנועת "שלום עכשיו" מבליטה את חשיבותו של השלום כאינטרס ישראלי, אשר למענו יש להיות נכונים לויתורים טריטוריאליים. כפועל יוצא של תפיסות אלה,הסיווג המתאים ביותר ל"שלום עכשיו" ול"גוש אמונים" גם יחד הוא כקבוצות אינטרס ציבורי, וזאת
למרות שבמשך אי אילו תקופות הן תיפקדו כקבוצות מחאה או כקבוצות אינטרס פרטי. שכן, פעולותיהן הודרכו בעיקר על ידי ההנחה כי אימוץ רעיונותיהן ישפר את מצבה של מדינת ישראל והציבור הישראלי ככלל, וכי הדבר ניתן לביצוע במסגרת המערכת הפוליטית הקיימת.3
חתירתן של שתי תנועות אלה להשפיע על התהליך הפוליטי בישראל ותפוקותיו, הובילה להתגבשותם של דפוסי פעולה מגוונים, אשר בחלקם חופפים בקרב שתי הקבוצות, וחלקם יחודיים לקבוצה מסוימת. מחקר זה, מתוך ההכרה בחשיבותן של הקבוצות החוץ-פרלמנטריות בדמוקרטיות המערביות (לרבות בישראל), ובשל העניין האישי הרב באמצעיהן ובשיטותיהן של "גוש אמונים" ו"שלום עכשיו",יתמקד בבחינה השוואתית של דפוסי הפעולה של שתי התנועות,דפוסים המשמשים בידיהן מזה שנים ככלי למימוש מטרותיהן הפוליטיות.
--------------------------------------------------------------------------------
1. ראה:
J.J.Richardson and A.G.Jordan, Governing Under Pressure: The Policy Process in a Post
.Parliamentary Democracy (Oxford: Martin Roberton1979,), p.3-5

יחד עם זאת,ישנם חוקרים הטוענים כי תשומת לב רבה מדי ניתנה בסיפרות לתפקידן של קבוצות האינטרס
בניתוח תהליכי מדיניות. עיין במיוחד ב:
M.J.Smith, Pressure, Power and Policy: State Autonomy and Policy Networks in Britain and the
.United States (London: Harvester Wheatsheaf, 1993), p.1

2. ראה:
ש.נ.אייזנשטדט, החברה הישראלית בתמורותיה (ירושלים: מגנס1989,), ע' .493

3. בסיווגן של שתי התנועות הנדונות כקבוצות אינטרס ציבורי,נעזרתי במיוחד בפרק העוסק בקבוצות שלום
ומלחמה מתוך החיבור:
י.ישי, קבוצות אינטרס בישראל: מבחנה של דמוקרטיה (תל אביב: עם עובד, 1986).

מקורות:

G.Wooton, Interest Groups (New Jersey: Prentice Hall,1970),.
J.P.Heinz, The Hollow Core: Private Interests in National Policy Making (Cambridge: Harvard University Press,1993), .
G.Wolfsfeld, "Collective Political Action and Media Strategy: The Case of Yamit", Journal of Conflict Resolution,Vol.28,No.3, September 1984, p. 364
R.H.Turner, "Determinants of Social Movement Strategies",in T. Shibutani ,(ed.) Human Nature and Collective Behavior (New Jersey: Prentice Hall,1970), .
ג.שפט, גוש אמונים: הסיפור מאחורי הקלעים (בית אל:ספריית בית אל, 1995),
מ.פלג, להפיץ את זעם האל: מגוש אמונים עד כיכר רבין (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד,1997)
D.J.Schnall, Radical Dissent in Contemporary Israeli Politics: Cracks in the Wall (New York: Praeger, 1979), .
I.S.Lustick, For the Land and the Lord: Jewish Fundamentalism in Israel (New York: Council of Foreign Relations,1988),
D.Newman and T.Hermann, "A Comparative Study of Gush Emunim and Peace now", in Middle Eastern Studies, Vol.28,No.3, July 1992, .
E.M.Rogers and J.W.dearing, "Agenda Setting Research: Where Has it Been, Where is it Going ?", in D.A.Graber (ed.), Media Power in Politics ,(Washington,D.C.: Congressional Quarterly,1994), p.91.
א. שפרינצק, בין מחאה חוץ פרלמנטרית לטרור: אלימות פוליטית בישראל (ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל,1995)
Wolfsfeld, "Collective Political Action and Media Strategy", .
Newman and Hermann, "A Comparative Study of Gush Emunim and Peace.now"

תגים:

אמונים · גוש · השוואה · חוץ · ישראל · מנהל · שלום · עכשיו · פוליטיקה · פרלמנטריות · תנועות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח השוואתי של דפוסי פעולתן של "שלום עכשיו" ו"גוש אמונים"", סמינריון אודות "ניתוח השוואתי של דפוסי פעולתן של "שלום עכשיו" ו"גוש אמונים"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.