הקשר שבין שינויים מבניים וליברליזציה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
הקדמה
מצרים, רקע (שנים 1972-1987)
פירוק מוקדי הכוח הממסדיים ותלותה הגוברת של מצרים בקרן המטבע הבינלאומית משנת 1987
ואילך
ההסכם עם קרן המטבע הבינלאומית בשנת 1987 וכישלונו
לחץ קרן המטבע הבינלאומית וההתנגדות הממשלתית ינואר עד דצמבר 1988
ינואר עד דצמבר 1989: תביעות קרן המטבע והתנגדות מצרים
הסכמות ממשלה נוספות ותביעות קרן המטבע הבינלאומית, ינואר עד יוני 1990
לקראת הסכמה עם קרן המטבע הבינלאומית, יולי 1990 עד מאי 1991
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

עבודה זו תדון בקשר שבין שינויים מבניים וליברליזציה. מפאת קוצר היריעה בחרתי להשתמש בדוגמא מובהקת, המתארת את הקשר שבין השינויים הללו ותהליכי ליברליזציה כלכלית והיא חקר המקרה של מצרים.
ראשית, יש להבהיר ולתאר את מערכת היחסים שבין שינויים מבניים וליברליזציה כלכלית; השינויים המבניים נבעו מהתפתחות כלכלית בינלאומית, שהתרחשה באמצע שנות ה-70. מטבע הדברים, עבודה זו תתמקד בתפקיד קרן המטבע הבינלאומית (IMF), שלה היה ועדיין יש תפקיד חשוב בכלכלה העולמית בקידום שינויים מבניים. בין היתר מדובר בשינויים המשמעותיים ברמת המחירים הבינלאומית, שערי ריבית, שווקים פיננסיים ותנאי מסחר, שהתרחשו באותה העת. כלכלות שהושפעו לרעה מהשינויים הללו היו זקוקות לסיוע כדי להתאים לשינויים.
בתחילה, קרן המטבע הבינלאומית התמקדה בייצוב. בסוף שנות ה80 - לחצה לכיוון רפורמות קיצוניות ומשמעותיות יותר: רפורמות במגזר הציבורי, יצירת מסגרת ועידוד הסקטור הפרטי, יצירת תהליך של ליברליזציה במסחר ובבנקאות והשלטת אסטרטגיית ההפרטה. מאוחר יותר, העניין של קרן המטבע הבינלאומית התרחב לתחום הפוליטי: רפורמות חוקתיות, קיבולת בניה וממשל .1

הרעיון המרכזי, אליו חותרת עבודה זו, הוא להראות שפיתוח פנימי כגורם המרכזי ליצירת ליברליזציה כלכלית במדינות ערב, איננו מספיק וכי ליברליזציה כזו איננה שלמה כאשר היא מסתמכת על מרכיב זה לבדו והיא חלקית בלבד.
תהליכי הליברליזציה הכלכלית הוגבלו וצומצמו בשל התלות של מעמד הסוחרים הבורגנים במדינה.
העבודה מורכבת ממספר חלקים המסודרים באופן כרונולוגי על ציר הזמן ומתארים את ההתפתחות ואת התהליכים והשינויים אשר התחוללו במצרים וביחסיה עם הגורמים הבינלאומיים המרכזיים: קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.
המסקנה הכללית הנובעת מעבודה זו היא כי האופנה של תהליכי ליברליזציה אינטנסיביים בסוף שנות השמונים (80'), נבעה בעיקרה והתאפשרה בעיקרה בזכות גורמים בינלאומיים.

כפי שניתן יהיה לראות בהמשך העבודה, התוכניות לליברליזציה כלכלית במצרים בעיקר בין השנים 1987-1991, עוצבו בהשפעה גדולה מאוד של גורמים זרים ובראשם קרן המטבע הבינלאומית ואילו מצרים נראית כמי שאינה מתלהבת מכל התהליך וכמי שהתהליך נכפה עליה.
-----------------------------------------------------------------------------------
1. Cassen, R., Policy Reform and Conditionality. Development Research Insights, Spring, 1991, pp. 1-2

מקורות:

Cassen, R., Policy Reform and Conditionality. Development Research Insights, Spring, 1991
Richards, A. and Waterbury, J., A Political Economy of the Middle East: State, Class and Economic Development, Boulder, Colo: Westview, 1990
Niblock, T. "The State Of The Art In British Middle Eastern Studies" in "Middle Eastern Studies: International Perspectives On The State Of The Art". New York, 1989
El Naggar, s. "Adjustment Policies in the Arab Countries", Washington d.c.: international monetary fund. 1987.
Iliya Harik and Denis J. Sullivan, Privatization and Liberalization in the Middle East, Indiana University Press, 1992.
Pripstein Posusney Marsha, Labor and the State in Egypt, New-York, 1997.
Hopfinger Hans (ed.) Economic Liberalization and Privatization in Socialist Arab Countries, Justus Prethens Verlag Gotha, 1996.

תגים:

בינלאומיים · יחסים · ליברליזציה · מזרח · מצרים · תיכון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר שבין שינויים מבניים וליברליזציה", סמינריון אודות "הקשר שבין שינויים מבניים וליברליזציה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.