בעיית המים בישראל

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. המטרה
מקורות המים בישראל
א. רקע כללי וגיאולוגי
ב. מי תהום
ג. מעיינות ונחלים
מפעלי המים בישראל וניצולם עד סתיו 1998
א. אגן החוף
ב. אגן ירקון תנינים
ג. אגן הגליל המערבי
ד. אגן הכרמל
ה. אגן הכנרת
ו. אגן ההר המזרחי
ז. אגן הנגב והערבה
הרכב המים ואיכותם
א. מליחות
ב. זיהום מי שתיה
ג. איכות מיקרוביאלית של מי שתיה
ד. ניטור מי שתיה
ה. בדיקות במקור מי-שתיה
ו. עכירות מי-שתיה
ז. ריח במים
ח. מדדים לאיכות מי-שתיה
ט. שיטות לטיפול במי-שתיה
התפלה הווה ועתיד
א. רקע
ב. טכנולוגיות להתפלה
ג. התפלת מים מליחים
ד. התפלת מי-ים
ה. חלופות מועדפות להתפלת מי-מליחים ומי-ים
ו. עלות מים מותפלים
ז. סיכום הפרק
סיכום ודיון על מה נעשה ולא נעשה בנושא המים בישראל והצעות לפתרון
א. מה נעשה עד כה למען השימוש המקסימלי באוצרות המים
ב. מה ניתן לעשות ולא נעשה
ג. פתרונות
ביבליוגרפיה

מבוא

א. הצגת הבעיה
"אנחנו הולכים לקראת קטסטרופה"
זו הכרזתו של מי שהיה נציב המים, החיפאי פרופ. דן זסלבסקי מהטכניון, המודאג מהבצורת
ומחוסר התייחסות נכונה: "מה שעושים כיום זה כיבוי שריפות ולא פתרון מערכתי"; "במקום
לפנות לציבור שיתחיל לחסוך מים ויפסיק להשקות גינות, הם שואבים יותר מים": "יש לנצל את
מי הביוב בצורה מקסימלית" זסלבסקי, ד. (1999).
בהכרזה זו מתריע השבוע פרופ. דן זסלבסקי מהטכניון, מפני קטסטרופה לא רק במצב משק המים
אלא גם בדרך ניהול נציכות המים.
לפני מספר חודשים התריע זסלבסקי מפני העומד לפנינו, אך מאז המצב רק הורע ובמקומות שונים
ברחבי הארץ ירדו רק %5 מכמות הגשמים השנתית הממוצעת, למרות שאנו עומדים כבר באמצע
דצמבר .1999
לדעת זסלבסקי: "המצב חמור ומחמיר מיום ליום ולמרות כך נציב המים הנוכחי לא נוקט בשום
צעד לפתרון הבעיה.
לאחרונה קיבלה "מקורות" רשות להגדיל את כושר השאיבה מאקוויפר החוף וזה רק יעמיק את
הנזק, משום שהורדת פני המים תגביר את קצב העלאת המליחות במים שנשארו.
לדעתו: יש נזקים שונים שיכולים להיגרם ולכן כדי לפגוע פחות, שואבים מים מאקוויפר החוף אך
לדעתו זה כיבוי שריפות ולא פתרון מערכתי. זסלבסקי, ד. (1999).
יתר על כן, המאבק על המים במזרח התיכון בכלל, וישראל ושכנותיה בפרט על משאבי - המים
במזרח התיכון הפוחתים והולכים, ועובדה זו - יחד עם גורמים נוספים - יוצרת איום קשה של
מחסור במים על חלק ממדינות האיזור. משרד החינוך והתרבות. (1994).
ישראל זקוקה למצרים רציונלית ויציבה, ולכן יש לה אינטרס לסייע למובארכ ע"י ניסיון חקלאי
עשיר ומתוחכם - אם יאות לכך. זוהר, א., שוורץ, י. (1991), סופר, א.(,(1992
ישראל וירדן שואבות שתיהן מים מן הירדן, וכך גם סוריה - בעזרת מי הירמוך, על חשבון ישראל.
זוהר, א., שוורץ, י. (1991). סופר, א.(,(1992
בימים אלה עת פתיחת המשא ומתן לשלום עם הסורים, והסדרי הקבע עם הרשות הפלשתינית,
תהווה בעיית המים סלע מחלוקת עיקרי לקראת השלום ההולך ונרקם הן עם הפלשתינים והן עם
הסורים. זוהר, א., שוורץ, י. (1991), משרד החינוך והתרבות. (1994). גרוס, ד., סופר, א. ( 1996).
סופר, א.(1992).

ב. המטרה
1. מתן סקירה מקפת על:
מקורות המים בישראל הן מבחינה גיאולוגית, וכיצד הורחבו מקורות אלו ע"י הקמת מפעלי מים
שונים.

2. הצגת דוח עדכני על:
ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד סתיו 1998 ע"פ הנתונים המצויים במערכת המידע
הממוחשבת של השרות ההידרולוגי.

3. נרחיב בהרכב המים ואיכותם מבחינת:
מליחות, זיהום וזיהום נגיפי של מי-שתיה, חומרים מסרטנים ואיכות מיקרו-ביאלית של מי-שתיה,
ניטור מי-שתיה, עכירות ומדדים לאיכות מי שתיה ושיטות לטיפול במי שתיה.

4. התפלת מים
נסקור בקצרה שיטות ועלויות של התפלת מי-ים ומים מליחים כפתרון למחסור במים.

5 סיכום, דיון והצעות:
סיכום כל העבודה תוך הצגת הדברים שנעשו ולא נעשו בנושא המים בישראל והצעות לפתרון
אקטואליות.

מקורות:

אטלס כרטא. המלחמה על המים, (1980) , בתוך אטלס כרטא, כרך 6,, שער שני, משרד הבטחון,
בן-צבי, נ., מילגרום, י. (1986), כימיה בחברה מודרנית, מים, פרקים טיהור מים, התפלת מים, מל"מ, ירושלים.
גבירצמן, ח. (1994), אקולוגיה וסביבה, 1-2, פרק השלכות הסכמי השלום על אספקת המים על תושבי מרכז הארץ, החברה להגנת הטבע, ,
גל, י. אורטנברג, צ. גופן, מ. (1991). הכינרת על רקע משבר המים בישראל תפעול הכינרת לקראת שנות ה - 2000 . מינהלת הכינרת, צמח הוצאת ספרים אריאל, ירושלים 1991.
גליקשטרן, פ. (1992). בתוך: מדינת ישראל (1999). משרד תתשתיות הלאומית - נציבות המים השרות ההידרולוגי התפתחות ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד סתיו 1998 ירושלים מאי 1999
גרוס, ד., סופר, א. (1996), מאגרי מי-תהום בינלאומ"ם במזרח התיכון, מצאי והשלכות פוליטיות, פרקים בדיקת הסכם השלום הישראלי פלשתינאי בנושא המים והסביבה ברצועת עזה, בדיקת חוזה השלום הישראלי-ירדני בנושא מי-תהום באיזור הערבה, אונ' חיפה.
האוניברסיטה הפתוחה. (1986), פרקים בגיאוגרפיה: ארץ 'שראל והמזרח התיכון, יחידה 7, שיעור שני, פרק שני ושלישי: מי.תהום, מעיינות.
האוניברסיטה הפתוחה, (1978), אדם וסביבתו, יחידה 1, הסביבה, יחידה 2, משאבי-מים, יחידה 3, זיהום מים וטיהורם.
זסלבסקי, ד. (1999). ראיון עם פרופ' זסלבסקי, ידיעות חיפה גליון יום ו' 10.12.99.
זוהר, א., שוורץ, י. (1991), בע'ית המים במסגרת הסדרים בין ישראל לערב, תה"ל, מהנדסים יועצים כע"מ. '
מדינת ישראל (1999). משרד תתשתיות הלאומית - נציבות המים השרות ההידרולוגי התפתחות ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד סתיו 1998 ירושלים מאי 1999
מזור, ע. (1980). גיאולוגיה בפטיש ישראלי, הפרק מעטפת המים, אוקיינוסים, קרחונים, אגמים, נהרות ומי-תהום, האוניברסיטה הפתוחה.
מזור, ע.(1996), מי-התהום והאדם, אוניברסיטה משודרת, משרד הבטחון.
משרד החינוך והתרבות. (1994). לקט מאמרים: מים בעידן של שלום. פרקים: מקורות ומחזור המים. מים במבט הידרולוגי. איכות המים. משק המים. פתרונות טכנולוגיים.
מכללת סמינר הקיבוצים האגף להכשרה והשתלמות עובדי הוראה.
סופר, א.(1992), נהרות של אש, פרקים פתרונות לא שגרתיים לבעיית המחסור במים במזרח התיכון, עם עובד.
עמירן, ד.(1994), גשמים ומדיניות המים בישראל: סדרות של שנים שחונות ושל שנים גשומות והשלכתן על מדיניות המים (נושאים, מים ממוחזרים, שימוש חסכוני במים, צמצום המים לחקלאות, מים מותפלים, הגברת מטר, התפלת מי-ים, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, מס"55 .
פלכסר, ע. (1969) גיאולוגיה יסודות ותהליכים, הפרק הזהב הלבן והזהב השחור, אקדמון, ירושלים.
קליין, צ., בן-צבי, א.(1985) , אטלס ישראל, נושא מי-תהום, אגף המדידות, ירושלים.
קלצ'קו, ש., מדאורי, ג,, ברק, י.(1993), אקולוגיה ואיכות סביבה, נושאים, אמצעים להגדלת פוטנציאל המים של ישראל, טיהור מי-שפכים, הוצאת נבו, ירושלים.
שטנר, י.(1976). גיאומורפולוגיה, הפרק המים, הוצ' קרית ספר.

 
 

תגים:

אגן · אגנים · איכות · בדיקות · במקור · גיאולוגיה · ונחלים · זיהום · מיקרוביאלית · מליחות · מעיינות · מפעלי · ניטור · עכירות · שתיה · תהום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בעיית המים בישראל", סמינריון אודות "בעיית המים בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.