בעיית הזהות של הדרוזים במדינת ישראל

תקציר העבודה:

כיום, הדרוזים חיים בתוך החברה הישראלית, אך לא ברורה מידת השתלבותם או מידת רצונם להשתלב. שאלות רבות מתעוררות בהקשר זה- האם הדרוזים צריכים לעשות מאמצים גדולים יותר כדי להדמות ליהודים, או שעליהם לתבוע מהחברה הישראלית ללכת לקראתם בשינוי סמליה הלאומיים, כגון הדגל הישראלי וההמנון הלאומי, שאין להם כלל קשר למורשת הדרוזית? שאלה נוספת שעומדת היא בדבר יחסם של הדרוזים בישראל לאחיהם שבסוריה ובלבנון, וכן השאלה כיצד ליישב התנגשות אינטרסים הקיימת בין מדינת ישראל ובין הדרוזים החיים הן בישראל והן במדינות מזרח התיכון האחרות. מלחמת לבנון בשנת 1982 מדגימה דילמה זו: הדרוזים הישראלים עשו ככל יכולתם לשכנע את ממשלת ישראל כי הסיוע שהיא מגישה לפלאנגות הנוצריות המסוכסכות עם הדרוזים הינה טעות חמורה. פעילות זו בנושא הלבנוני תרמה במידה רבה להתפתחות מנהיגות דרוזית מקרב הדור הצעיר, אם כי הצלחתם למעשה הייתה מוגבלת. אולם, אם הייתה הנוכחות הישראלית בלבנון נמשכת זמן רב יותר, היו ניגודי האינטרסים מחריפים (פרס, 1977).
השתלבות הדרוזים במדינה מעלה גם את שאלת היחסים עם המיעוטים האחרים בישראל.
הדרוזים בישראל מעדיפים להתחמק מן השאלה האם הם ערבים או לאו, בעוד שבסוריה הם טוענים לזהות ערבית. המצב הפוליטי בישראל מסבך את שאלת הזהות הדרוזית במידה רבה מאד. יש לזכור כי הדרוזים דוברים ערבית, שומרים על מנהגים רבים המשותפים להם ולערבים, וגרים במקרים רבים בכפרים אשר מאוכלסים ערבים נוצרים ומוסלמים. כמו כן, הייתה תכנית הלימודים הדרוזית עד כה זהה כמעט לזו הנהוגה בבתי הספר הערביים- דבר
שחיזק את הרכיב הערבי של הזהות הדרוזית. למעשה, הדרוזים הינם עדה דתית אתנית מיוחדת במסגרת ההקשר הרחב של המיעוט הערבי בישראל (בן דור, 1995).
שאלות רבות מתעוררות גם לגבי הדרוזים תושבי רמת הגולן. הם היו תמיד משוכנעים כי במוקדם או במאוחר יוחזר הגולן לסוריה, ולכן נראו בעיניהם הקשרים עם סוריה וזהותם הסורית חשובים יותר מכל חלופה ישראלית. עתה, כשנושא הגולן שוב עולה על הפרק ומנהיגי ישראל מדברים בגלוי על החזרתו לסוריה (כולל הכפרים הדרוזים כבר בשלב הראשון של הנסיגה), גברו בכפרים הדרוזים הקולות האנטי-ישראלים והפרו-סוריים על פני קולות המחנה הפרו-ישראלי המצומצם. מצב זה יוצר מתיחות רבה בין המנהיגות הדרוזית בגולן ובין מדינת ישראל. יש הפותרים את הדילמה הזו על-ידי הטלת האשם על ממשלת ישראל, שלא השכילה להשכין יחסים נאותים עם המנהיגות המקומית, וגם מפני שלא השכילה לגבש החלטה ברורה לגבי עתידו של הגולן במשך שנים רבות.
בניגוד לאלו המעלים האשמות, אני אנסה בעבודת סיכום זו לגעת במס' היבטים של סוגיית הזהות הדרוזית ותוך כדי כך אנסה לספק תשובות לחלק מן השאלות שהעלתי בפרק המבוא.
בעבודה זו אני אשתמש ברבים מן המאמרים שקראתי ובסוף כל פסקה או פרק אני אציין את המאמר ממנו לקחתי את הפרטים.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. רקע על העדה הדרוזית
3. מבוא היסטורי
3.1 ייסוד הדת
3.2 שלטון האמירים הדרוזים
3.3 המאבק בין הדרוזים למרונים
3.4 מלחמת העולם הראשונה
3.5 המרד הדרוזי
3.6 מלחמת העולם השניה
3.7 יחסי דרוזים-יהודים לאורך השנים
4. ההכרה הישראלית בדרוזים כעדה
5. בעיית הזהות של העדה הדרוזית במדינת ישראל
5.1 בעיית ההגדרה העצמית של הדרוזים
5.2 למי הנאמנות הדרוזית
6. הקונפליקט ברמת הגולן
6.1 מעורבות סורית בקונפליקט
6.2 השלכות ההתערבות הסורית
7. עמדת הדרוזית בסוגיית רמת הגולן
8. דברי סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אופנהיימר, י. (1979, דצמבר). "הדרוזים בישראל כערבים וכלא ערבים". מחברות למחקר ולבקורת מס' 3, חיפה, עמ' 41-58.
אושפיז, ע. (1995, אוגוסט, 25). "לפחד יש כתובות סותרות. הארץ, ע' ב2.
אלגזי,י. (1998, מאי, 22)."הכחשת הגירוש בגולן". הארץ, ע' ג3.
אלשייך, ס. (1978). הזהות הדרוזית. אוניברסיטת תל-אביב: בית הספר לחינוך. ע' 15-9.
בן דור,ג. (1995). "העדה הדרוזית בישראל בשלהי שנות ה-90". המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ע' 32.
בן דור, ג. (1996). "העדה הדרוזית בישראל לקראת המאה ה-21". ירושלים: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ע' 101.
גלילי,ל. (2000, בפברואר, 18). "סוריה חוזרת אלינו". הארץ, ע' ג1.
זבידה, א. (1988). הדרוזים ברמת הגולן: קונפליקט של אי הבנה, 1978-1982. מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה: מכון שילוח. ע' 37-1.
זהר,ג. (1994, מאי, 1). "דרוזים אוהדי ישראל בגולן, החוששים מהסכם עם סוריה, קנו מגרשים בגליל". הארץ, ע' ב2.
"עוול חדש בגולן" (2000, מאי, 29). הארץ, ע', ב1.
פלאח, סלמאן. (1974). "ארגון הדרוזים העדתי". תולדות הדרוזים בישראל. ירושלים: משרד ראש הממשלה, לשכת יועץ לענייני ערבים ודרוזים. פרק ג', ע' 73-54.
פרס,י. (1977). יחסי עדות בישראל. ספריית פועלים:תל-אביב. ע' 66-71.
פלאח, ס. (1984). "התיישבות הדרוזים בארץ-ישראל". הדרוזים בישראל. חיפה: אוניברסיטת חיפה, המרכז היהודי-ערבי, המדור לחקר הדרוזים, ע' 69 [עיונים בחקר המזרח התיכון, 6].
שבח, א., פאיז, ע. ו- וולף,י. (1981, מרץ). "טיפוח המורשה הדרוזית באמצעות בית-הספר; חקר ערכים והגדרת מטרות". מגמות, כ"ו (3), ע' 306-292.
שטנדל, א. (1992). ערביי ישראל: בין פטיש לסדן. אקדמון: ירושלים. ע' 136-118.
שרון, ג. (2000, ינואר, 17). "דרוזים פר-סוריים". הארץ, ע' א2.
שרון, ג. (2000, ינואר, 17). "רוצים להישאר ישראלים, אבל פוחדים לדבר על זה". הארץ, ע' ב1.
Ben-Dor, G. (1995). The status and problems of the Israeli druze minority in the mid - 1990s. Jerusalem center for public affairs.
Oppenheimer, J. (1985). "The druze in Israel as arabs and non arabs: Manipulation of categories of identity in a non civil state". Studies in israeli ethnicity. (Ed). Weingrod, a. Beb-Gurion University of the Negev.

תגים:

ערבים · ישראל · אתני · ערביי · מיעוט · סוריה · עדה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בעיית הזהות של הדרוזים במדינת ישראל", סמינריון אודות "בעיית הזהות של הדרוזים במדינת ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.