הקשר שבין הפער העדתי והריבוד החברתי

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
הקדמה
גישות שונות לתופעת הפער העדתי
מקורות הפער העדתי
מערכת החינוך כגורם משפיע בנושא הפער העדתי
מדיניות הטיפוח וכישלונותיה
הרפורמה בחינוך ויעדיה
סיכום
ביבליוגרפיה

הקדמה
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות... תהא מושתתת על יסודות
החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. תקיים שיווין זכויות חברתי ומדיני גמור
לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין: תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך, ותרבות..."

בחרתי לפתוח את עבודתי, בנושא "הקשר שבין הפער העדתי והריבוד החברתי", בציטוט
ממגילת העצמאות. כידוע, השאיפה לשוויון היוותה אידיאל בתקופות שונות ובמקומות שונים. כמו
כן, השאיפה ליצירת חברה שתהיה מבוססת על יסודות השוויון והצדק החברתי היתה לאחד מערכי
היסוד של מדינת ישראל מאז הקמתה ובאה לידי ביטוי כאמור, כבר במגילת העצמאות.
החברה הישראלית מאופיינת בגיוון רב הנוגע מהיותה מורכבת ממספר רב של קבוצות הנבדלות
זו בזו בארץ מוצאם, ביחסם למסורת, במנהגים, בפולקלור ובתרבות שהושפעו מארץ מוצאם. ניתן
לחלק את הקבוצה לשתי קטגוריות מרכזיות: אשכנזים - יוצאי אירופה ואמריקה וספרדים - יוצאי
אסיה ואפריקה.
אפשר לראות את התפתחות היחסים בין העדות בישראל מחד, כתהליך של מיזוג הדרגתי הנובע
ממדיניות מכוונת שמאחוריה קונצנזוס לאומי, ומאידך, מנקודת ראות ביקורתית, ניתן לומר כי
היחסים בין העדות רחוקים מאוד משוויון ומיזוג. המצדדים בגישה זו יצביעו על הפער החברתי
הקבוע הקיים בין העדות, פער הבא לידי ביטוי בתחומים השונים: החינוך, הכלכלה, העיסוק
המקצועי ועוד. יש שיחמירו ויטענו כי קיים כאן מעגל קסמים בו לחזקים קל יותר לזכות בתגמולים
ואילו התקדמות החלשים נבלמת ולכן הפער שריר וקיים (י. פרס, 1983).

תהליך הסוציאליזציה המתרחש בחברה ובמוסדותיה השונים ובעיקר במערכת החינוך נתפס
כגורם מכריע בנושא המוביליות החברתית ושינוי הסטטוס. הצלחת תהליך זה מותנית בהישגי
ההשכלה כבר מהשלבים המוקדמים ביותר.
על פי הנאמר עולה השאלה האם מדיניות החינוך במדינת ישראל תורמת להגברת המוביליות
החברתית או שמא משמרת את הפער העדתי?
מבנה מערכת החינוך בארץ מתנה את המעבר משלב לשלב בתהליך של סלקציה כאשר נקודת
המפנה המשמעותית ביותר היא שלב המעבר מחטיבת ביניים לבית-ספר התיכון. התעודה אותה
קיבל התלמיד בסיום בית-הספר התיכון תקבע, אם יוכל להמשיך לחינוך גבוה, או שאז תסתיים גם
השכלתו הפורמלית המהווה היום מפתח לניעות חברתית.

בהמשך העבודה אנסה לבחון את הקשר בין הפער העדתי למדיניות החינוך ואת הגורמים
הקובעים את מסלול הלימודים העל יסודי כמפתח לניעות חברתית.
בעבודתי אסקור שלוש גישות המנסות להסביר את תופעת הפער העדתי. ייבחנו מקורות הפער,
ותוצג הגישה האלטרנטיבית המדגישה את חשיבות מדיניות החינוך בהקשר של צמצום או שימור
פערים. כמו כן, תסקר מדיניות החינוך לאורך שנות קיום המדינה, ולבסוף, תוצג הרפורמה בחינוך
בשנות השמונים תוך בחינה של השאלה המרכזית: האם מדיניות החינוך תורמת לצמצום הפערים
העדתיים בישראל או שמא משמרת אותם.

מקורות:

יוגב א' וכפיר ד', "גורמים הקובעים את מסלול הלימודים העל-יסודי: הקבצה ותהליכי ניעות מטעם במערכת החינוך" בתוך "עדה, לאום ומעמד בחברה הישראלית" ליקט מ' ליסק, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1989.
סמוחה סמי, "שלוש גישות בסוציולוגיה של עדות בישראל", מתוך "מגמות" כרך כ"ח, בהוצאת מכון הנרייטה סאלד 1984.
פלד א', "אידיאולוגיה ועוצמה פוליטית 1940-1980", מתוך "מגמות" כרך כ"ח, הוצאת מכון הנרייטה סאלד 1984.
פרס י', "יחסי עדות בישראל", הוצאת ספריית הפועלים 1983.
קליינברג א', "אינטגרציה חברתית כיעד וכצידוק של מדיניות החינוך בישראל", מתוך מנהל החינוך מס' 5, 1973 .
שטייניץ רות, "מדיניות חינוכית ופער בין עדתי", מתוך "מגמות" כרך כ"ח, הוצאת מכון הנרייטה סאלד 1984.
שפירא י', בן אליעזר א', "ריבוד חברתי וניעות" בתוך "יסודות הסוציולוגיה" 1986.

תגים:

החינוך · הטיפוח · חינוך · מדיניות · מפצה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר שבין הפער העדתי והריבוד החברתי", סמינריון אודות "הקשר שבין הפער העדתי והריבוד החברתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.