עמדותיהן של מורות\אמהות באשר לחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה

תקציר העבודה:

א. הצגת הנושא
במסגרת הקורס מרחב העבודה של נשים בית-ותעסוקה בחרתי להתמקד במגבלות והאילוצים המרחביים של האישה בתקופה הראשונית לאחר הלידה.
תחום הילודה, משלב בחובו התפתחות אישית של אישה עובדת עם הצורך בהגשמה עצמית ובמקביל בניית תא משפחתי מסוג Nuclear Family, הכולל את זוג ההורים וילדיהם.
The Role Play - הקשיים והדילמות שבתפקיד הכפול של האישה בבית ומחוצה לו בא לידי ביטוי לראשונה כבר בשבועות הראשונים שלאחר לידת הילד הראשון. בשבועות אלו האישה צריכה להוכיח את הכישורים האימהיים כשעליה להתמסר לתפקיד זה כליל, גם אם זה עומד בסתירה מול כל שאר התחומים בהם עסקה קודם לכן.
בתקופה זו האישה מוגבלת פיזית, מרחבית ורוחנית. מוטלת על האישה האחריות הכמעט בלעדית לטפל ברך הנולד בתריסר השבועות שלאחר הלידה.
ההגבלה הנה מעוגנת בחוקי המדינה וכמעט שאין כל אופציה אחרת, של חזרה לעבודה לפני תום תקופה זו.
(חוק עבודת נשים, תשי"ד 1954)
הטיפול בילד משמעו צמידות כמעט מוחלטת במשך כל שעות היממה לילוד. האכלות בקצב של כל 3 שעות, החתלות, מקלחות, טיפולים רפואיים (טיפת-חלב, חיסונים), תשומת לב מרבית הכוללת שעשוע, טיולים בחוץ וכו'.
במקביל, בתקופה זו האישה עדיין דואבת מטראומת הלידה, מהכאבים הפיזיים, מעייפות כרונית ובכלל
תקופת החלמה זו בלשון המעטה קשה.
זהו מצב פרדוקסלי שבו מצד אחד היא אמורה לטפל בעצמה ובמכאוביה, ע"מ שתהיה כשרה לאמהות ארוכת הטווח, ומנגד מצפים ממנה כי תטפל בתינוקה טיפול מאסיבי ללא הפסקה תוך ויתור על שגרת העבודה לה הורגלה לפני הלידה.
נקודת זמן זו של האישה הנה מבחן המציאות הראשון שלה כאם, כעובדת, כרעיה וכאזרחית במדינה סוציאלית מערבית כמו שלנו.

ב. מטרת העבודה
1. ברקע תיאורטי יורחבו הנושאים הבאים:
-ההגבלות המרחביות ומצבה של האם לאחר הלידה בכלל זה: ההגבלות הפיזיות; הגבלות הנפשיות; הגבלות חברתיות.
-חשיבות התקשרות בין האם לילד לאחר
בין הורים לילדים, ההשפעה של ההתקשרות על התפתחותו הקוגניטיבית של הילד
-הגבר הישראלי וחופשת הלידה
-החקיקה והלך הרוח בישראל לגבי חופשת הלידה.
-מעמד האישה היולדת - בעולם.
אולם תחילה אסב את הדיון בגורמים הסביבתיים והדינמיים המשפיעים על שוק העבודה לנשים בישראל.
כגורמים סביבתיים: סוציאליזציה (חברות) בחברה הישראלית; מוביליזציה (גיוס) לכוח העבודה; מבנה החיים היום-יומי.
כגורמים דינמיים: תהליך של חזרה למסורת, פרוכיאליזציה; הבדלי הרקע התרבותי וההשקפות בקרב הנשים בארץ והצורך לגשר עליהם; מיליטריזציה הדרגתית של החברה הישראלית.

2. מחקר שדה
לבחון באמצעות מחקר אמפירי את ההשפעות של גורמים אישיותיים (גיל, השכלה, תפקיד בבית הספר, רמת השכר, מספר הילדים ולאום (יהודיה ערביה), את עמדותיה ודעתה של המורה\אם באשר לחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה.

תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. מטרת העבודה
רקע תיאורטי
א. נשים בשוק העבודה בישראל
ב. הגורמים להיעדר ייצוג הולם לנשים בשוק העבודה
ובעמדות הכרעה בחברה הישראלית
1. גורמים סביבתיים
2. גורמים דינמיים
ג. ההגבלות המרחביות ומצבה של האם לאחר הלידה
1. ההגבלות הפיזיות
2. ההגבלות הנפשיות
3. ההגבלות המרחביות לאחר הלידה
ד. חשיבות התקשרות בין האם לילד לאחר הלידה
ה. גישות ודפוסי ההתקשרות בין הורים לילדים
1. הגישה הביולוגית
2. הגישה ההתנהגותית
3. הגישה הבין-אישית
4. ההשפעה על התפתחותו הקוגניטיבית של הילד
ו. חופשת לידה גברית
1. ייסורי מצפון לאימא
2. הילדה צורחת "אבא"
3. ומה מעדיף התינוק?
4. חוק חשוב אך בעייתי
ז. החקיקה והלך הרוח בישראל לגבי חופשת הלידה
1. החקיקה
2. המגמות, הלך הרוח והמחקר בישראל
3. המגמה הממסדית
ח. מעמד האישה היולדת בעולם
ט. שאלת המחקר
י. השערות המחקר
השיטה
א. אוכלוסיית המחקר
ב. כלי המחקר
ג. משתני המחקר הגדרתם ודרכי בדיקתם
ד. הליכים

תוצאות

דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

גרסטלר, ח. (1989). "על נשים ועבודה" מבט למקומות עבודה.
דויסטובסקי, ד. איילון. ד"ר שפרן, א. דורסט. (1988). "בריאות האישה". מעמד האישה 20: 58-1.
הירשברג-פרז, מ. (1984). מיקוד שליטה, יחסי אישה-בעל ויחסי אם-בת כמנבאים דיכאון אחרי לידה, רמת גן.
הנדל, ח. (1982). "סביבת הגידול והתפתחות הקוגנטיבית של תינוקות בני שנה". הפקולטה למדעי החברה. החוג לפסיכולוגיה. אוניברסיטת חיפה.
הרצוג, ח. (1994). נשים ריאליות: נשים בפוליטיקה המקומית בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל.
זכריה, ד. (1994). "סטריאוטיפים מיניים כמחסום בפני נשים בדרך לצמרת הניהול" "הד המח"ר", מרס, עמ' 15.
חזן, נ. (1992). "נשים במוקדי השפעה והכרעה", זכויות האדם והאזרח בישראל (עורכים: ט. בן גל ואח'), האגודה לזכויות האדם והאזרח בישראל, עמ' 151.
יזרעאלי, ד. (1994). "נשים בניהול: התפתחויות ועדכון מצב", נעמ"ת, אפריל-מאי, עמ' 40.
כצנלסון, ע. (1995). "לא רוצים אנדרוגנוס", נעמ"ת, יוני-יולי, עמ' 32.
יזרעאלי, ד. (1995). "הקלות הבלתי נסבלת של תפיסת החינוך כפתרון לבעיית מעמד האישה". בתוך: מקראה לעובדי משרד החינוך, מצא מין את שוויונו. משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 7-11.
יזרעאלי, ד. (1997). "משפחה ועבודה בחברה הישראלית: תרבות, מדיניות ונשים במשפחות שבהן שני מפרנסים בישראל", בתוך: ולר, ר', כהן, ר', (עורכות), משפחה ודעת: מבט עכשווי על המשפחה. משרד החינוך והתרבות.
טפר, מ. ושרלין, ש. (1986). "אמהות מאוחרת בישראל - מאפיינים והשלכות", מגמות, כ"ט (4): עמ' 458-465.
כהן-ורדי, ע. (1994). "אמהות - זה לא אינסטינקט". הורים וילדים 73: 22-20.
כץ, ר. (1988). "מתח והעשרה בתפקיד האם העובדת בישראל", מגמות, ל"א (1): עמ' 35-52.
כץ, ר. ופרס, י. (1991). "המשפחה בישראל: שינוי והמשכיות". בתוך: משפחות בישראל. בעריכת לאה שמגר הנדל. אקדמון. ירושלים
לוינגר, ס. וקליין, פ. (1993). התנהגות הוראתית מתווכת של הורים לילדים בגיל הרך.
ליבליך, ע. (1986). "מעברים ומשברים של אמצע החיים אצל נשות קריירה מצליחות", מגמות, כ"ט (3): 256-267.
לידלוף, ג'ין [1975] 1997. עקרון הרצף: לגדל ילדים מאושרים. מאנגלית: אורית כהנא (תל-אביב: אלטרנטיבות).
מאסן, פ.ה., קונזר, ג'.ג'. וקאגאן, ג'. (1994). התפתחות הילד ואישיותו, הוצאת לדורי, 1994.
מזור-חדד, מ. (1994). הקשר בין סגנונות Attachment לבין דפוסי משפחה, 1994.
מרכז לדמוגרפיה. (1985). "נטייה גוברת לא להביא ילדים לעולם בארה"ב, באירופה ובקרב האוכלוסיה היהודית בישראל. עבודה ורווחה וביטוח לאומי ל"ז. 281, 285.
נאור, ד. (1995). "עובדות יותר ומשתכרות פחות", נעמ"ת, יוני-יולי, עמ' 6.
נרדי, ר. (1988). "קריירה ומשפחה - חוויות משלימות", ניהול, בטאון המנהלים בישראל. בהוצאת המרכז הישראלי לניהול בשיתוף התאחדות התעשיינים בישראל, (63): 13-17.
נרדי, ר. (1991). אישה בזכות עצמה: על נשים אסרטיביות, קשת הוצאה לאור.
סבירסקי, ב. (2001). נשים בשוק העבודה של מדינת הרווחה בישראל, יצא לאור ע"י מרכז אדוה.
פוקס, א', הרץ-לזרוביץ, ר', "להיות מנהלת בבית ספר בישראל: נשים כותבות את חייהן", מגמות, ל"ז(3): 292-313, 1996.
פורסט, א. (1992). "המצב הבריאותי לאחר הלידה", עדכון ברפואת המשפחה 3, 23-22.
פזי, א. ואחרים. (1995). "גורמים בנכונותן של נשים להגדיל את טווח הנסיעה לעבודה", מגמות, ל"ז (1-2): 51-75.
פינחסי, א. (1988). "אבא בחופשת-לידה", נעמ"ת, דצמבר 88, 20-21.
פלדמן, ש. (1995). "נשים בעולם העבודה". בתוך: מקראה לעובדי הוראה, מצא מין את שוויונו, משרד החינוך, התרבות והספורט הממונה על שוויון בין המינים, עמ' 213-218.
פסטה-שוברט, ע. (1999). נשים עובדות, נשים לומדות: ההבחנה בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית בראי הספרות המחקרית. מעוף ומעשה מכללת אחווה.
פרידמן, א. (1990). "נשים בדרך לצמרת הניהול - האמנם?!", מנהלים, נובמבר, עמ' 16.
רב-הון, א. (1995). "הוא מוכשר היא נחמדה", נעמ"ת, יוני-יולי, עמ' 30.
רדאי, פ. (1992). "התפתחות השוויון בין המינים במשפט ודרכים לקידומו", זכויות האדם והאזרח בישראל (עורכים: ט. בן גל ואח') (האגודה לזכויות האזרח בישראל) כרך ג' 90.
רדאי, פ. (1992). "שוויון האישה בחיי הכלכלה והעבודה",זכויות האדם והאזרח בישראל (עורכים: ט. בן גל ואח'), האגודה לזכויות האזרח בישראל, כרך ג' 108.
רדאי, פ. ואחרות. (1995) מעמד האישה בחברה ובמשפט, תל-אביב: הוצאת שוקן.
רובין, נ. ואחרים. (1994). "השמן והרזה: טקסי הגדרה אישיים של שינוי זהות אצל שמנים שרזו לאחר ניתוח לקיצור הקיבה", מגמות, ל"ו (1): 5-19.
רוזן, א. (1994). "העדפה או אפלייה", מנהלים, מרס, עמ' 53.
רוזנבלום, א. (2001). המדריך השלם לזכויות המשפחה בישראל. הוצאת כתר.
שטייר, ח. (1995). "דפוסי הכניסה לנישואין ולהורות של נשים צעירות בישראל", מגמות, ל"ו (4): 388-405.
Bowlby, J. (1969). Attachment and Loss (London: Hogarth Press).
Dimigen, G. and Moonpark, E. (1994). "Cross-Cultural Comparison of the Social Support System after Childirth". 352-345. Journal of Comparative-Family-Studies. Yonsei University. Seoul, Korea.
Greenstein, T. (1989). "Human Capital, Marital and Birth Timing, and the postnatol Labor force participation of Married Women". 359-381. Journal of Family Issues. No. 3, September. University of Texas. U.S.A.
Hutchison, E.D. (1992). "Child Welfare as a Woman's Issue". 67-77. Journal Families in Society. Virginia Commonwealth University. Virginia.
Kaplan, E. and Granrose, C.S. (1993). "Factors Influencing Women's Decision to Leave an Organization Following Childberth". 45-53. Empliyce Responsibilities and Rights Journal. Temple University. New Jersey.
Makhlouf-Obermeyer, C. (1993). "Culture, Maternal Health Care, and Women's Status: A Comparison of Morocco and Tunisia". 354-365. Studies in Family planning. Boston.
Ross, C.E. and Mirowsky, J. (1988). "Child Care and Emotional Adjustment to Wives' Employment". 127-138. Journal of Healty and Social Behavior. New York.
Schely-Newman, E. (1995). "Sweeter than Honey: Discourse of Reproduction Among North-African Israeli Women". 175-188. Text and Performance Quarterly. University of Jerusalem. Israel.
Tu, P. (1991). "Birth Spacing Patterns and Correlates in Shaanxi, China". 255-263. Studies in Family. Planning Peking University. Beiging.
Vinorskis, M.A. (1993). "Historical Perspectives on Parental investment and Childbearing". 329-336. Human Nature Journal. University of Michigan, Ann Arbor.
Vogel. Lise. (1990). Debating Difference: Feminism. Pregnaly, and the Workplace. 9-28. Feminist Studies. U.S.A.

תגים:

אישה עובדת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדותיהן של מורות\אמהות באשר לחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה", סמינריון אודות "עמדותיהן של מורות\אמהות באשר לחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.