השפעת הבנת הנקרא בטקסטים מדעיים על התפיסה הקוגנטיבית

תקציר העבודה:

נושא המחקר "השפעת הבנת הנקרא בטקסטים מדעיים על התפיסה הקוגנטיבית", טומן בחובו
הבהרת המושגים: הבנת הנקרא; היבטים קוגניטיביים בתהליך הקריאה והבנת הנקרא; הבנת
הנקרא בטקסטים מדעיים - (מתמטיקה כדוגמה), להלן תקציר המושגים שיורחבו בסקירת
הספרות:

1. הבנת הנקרא
הבנת הנקרא היא תנאי ללמידה, ז"א אם אני לא מבין את מה שאני קורא אני לא יכול ליישם
למידה. חלק גדול מהחומר בביה"ס מבוסס על הבנת החומר שהילדים קוראים, לכן צריך לעסוק
בהבנה בכל מקצוע וכל הזמן. כדי שתושג הבנה על הקורא להיות פעיל.

2. היבטים קוגניטיביים בתהליך הקריאה והבנת הנקרא
תהליך הקריאה הנו תהליך של עיבוד מידע. תהליך זה מורכב משלבים רבים ויש להתייחס אליו
מנקודות מבט שונות על פי התפתחות יכולת הקריאה של הקורא. בשלבי הרכישה מושם דגש על
תהליכי פענוח, גם כאן לעיתים הם נידונים מנקודת מבט תבניתית-קריאת מלה שלמה או מנקודת
מבט סדרתית פענוח אותיות עד קבלת המלה. התהליך המתרחש אצל קורא מיומן אשר ביסס את
קריאתו, הפענוח שלו כבר אוטומאטי, בתהליכים שונים. ראוי להבהיר בקצרה מהי
"מטהקוגניציה"?

3. הבנת הנקרא בטקסטים מדעיים - (מתמטיקה(
עובדה ידועה היא קשייהם של תלמידים במתימטיקה בכלל ובהבנת הנקרא בטקסט מדעי
המתימטיקה בפרט. חוסר הסימפתיה שתלמידים רוכשים למקצוע המתימטיקה, בטענה שהיא
"מקצוע יבש", שאינו קשור לשום תחום אחר ובוודאי לא לעולם שבו אנו חיים, גם היא עובדה
ידועה (Hodgson, 1995; Kleiman, 1991) ונובעת, כנראה בין היתר, משיטת לימוד
המתימטיקה בביה"ס, שהיא מופשטת מדי, מוגשת בטקסטים מורכבים ומסובכים, אינה מקושרת
למקצועות הלימוד האחרים וחסרה בדוגמאות ושימושים מחיי היומיום (בר, 1978; פול, ;1987
;(Anderson, Reder & Simon, 1996
המפגש בין הבנת הנקרא לבין המתמטיקה. רישומיו הם תוצאה של חיפוש מענה לדרכי הוראה
תואמות את יכולת הקליטה וההבנה של תלמידים.

מטרת המחקר המוצע היא לבחון את תהליך הבנת הנקרא בכלל והשפעתו בטקסטים מדעיים
(מתימטיקה) על התפיסה הקוגנטיבית" בפרט, אצל תלמידים כיתה ג' בבית ספר ערבי.

מקורות:

בר, ו. (1978). "כיצד להתגבר על הקשיים בהוראת המדע בבית-הספר היסודי". החינוך, נ' (יוני). עמ' 309-307.
גוטרמן, א. (1987). טיפוח היכולת ללמוד מתוך טקסט על ידי מטאקוגניציות מוחצנות באמצעות "מחולל קריאה-למידה במחשב". עבודת מ"א אוניברסיטת תל-אביב.
הורביץ, מ. (1993). "הצורה והתוכן: האמצעי והמטרה בהבנת הנקרא". חלקת לשון, 9, תשנ"ג. 22-39.
הרמתי, ש. (1993). "מבנה הטקסט כגורם בהבנת הנקרא". הד החינוך, ס"ז (10) 1993, 20-21.
הרשקוביץ ר. (1991). אספקטים קוגניטיביים בהוראה ובלמידה של גיאומטריה, חלק א'. על"ה, 28-34,9.
הרשקוביץ ר. (1992). אספקטים קוגניטיביים בהוראה ובלמידה של גיאומטריה, חלק ב'. על"ה, 20-27, 10.
וילנסקי, צ. ופרסקי, נ. (1986). בסוס הקריאה והבנת הנקרא, משחקי קריאה גזירה והדבקה טפוח ההבנה ופתוח החשיבה, תל-אביב, ספר לכל.
טולצ'ינסקי, ל. (תש"ם). רכישת הלשון הכתובה כתהליך קוגניטיבי (תדפיס), אושיות, למחנכים בגיל הרך, משרד החינוך ירושלים.
מליץ, ע. (1991). מטקוגניציה והבנת הנקרא, באר-שבע, הר שגיא.
משרד החינוך והתרבות. (1989). יסודות ההבנה וההבעה, ירושלים, המינהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים.
משרד החינוך והתרבות. (1990). כל קורא קול קורא; לקרוא, להגיב, להבין. ירושלים.
נוריס מ. וסאנדרס, א. (1996). "כיצד לשאול שאלות בכיתה" (ספר-עזר למורה), "גומא", ספרי מדע ומחקר, בצלאל צ'ריקובר - מוציא לאור בע''מ.
ניר, ר. (1996). "תהליך הקריאה כתקשורת דו כיוונית בין הקורא לטקסט" בתוך: לם צ. (עורך): עיצוב ושיקום אסופת מאמרים לזכרם של פרופ' עקיבא ארנסט סימון ופרופ' קרל פרנקנשטיין. ירושלים: מאגנס, 227-237.
נשר, פ. (1985). תהליכים קוגניטיביים הקשורים בפתרון בעיות מילוליות באריתמטיקה, צ'ריקובר.
סקמפ, ר. (1991). הבנה רציונלית והבנה אינסטרומנטלית, חלק א'. על"ה, 24-27, 9.
עמנואל, י. (1993). מודל אינטראקטיבי של הבנה ומטא הבנה: הטקסט השירי כמקרה. חיפה: אוניברסיטת חיפה, החוג לפסיכולוגיה. 1993, ע' 47.
פול, ר. (1987). "חשיבה דיאלוגית: חשיבה בקורתית מהותית לרכישת ידיעה ותשוקות רציונליות". חינוך החשיבה אסופת מאמרים בחשיבה, עלון מס' 4, ירושלים. עמ' 13-3.
פייגנבאום ש. (1993) "יישומי עקרונות ההבנה וההבעה בהוראת מתמטיקה", מתוך איגרת למידה ל"ז למורי לשון ולמורים להבנה ולהבעה.
פלד, ל. וברהולץ, ח. (1995). איך לקרוא מאמר מדעי, קריאה משמעותית של מאמרים מדעיים, ירושלים, המרכז להוראת המדעים, אוניברסיטה העברית.
פלד-אלחנן, נ. (1998). "טיבה של ההתפתחות האוריינית בבית הספר: בדיקת טקסטים דבוריים וכתובים שמייצרים ילדים בכיתות ג-ט". במכללה, 8, תשנ"ז, 114-175.
פרוסט, ר. (1997). עקרונות לימוד הקריאה בשפה העברית: ניתוח השיטה הפסיכובלשנית להוראת הקריאה. מתוך מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל. עורך שימרון י., עמ' 290-307, מאגנס.
קוסטה, א.ל. וגרמסטון, ר.ג. (2000). אימון קוגניטיבי, אבן יהודה, הוצאת רכס.
קורן, ד. (1994). איך להציג שאלות במתמטיקה? הד החינוך יולי-אוגוסט 1994.
קניאל, ש. וארזי, ש. (1996) "מרכיבי הקשב - בררה, ריכוז ומאמץ: מודל אינטגרטיבי ויישומי". מגמות, ל"ח, (1). 11/92.
קרינסקי, א. (1990). "הבנת הנקרא - תלמידים". עלון למורה לספרות, 11, תש"ן 1990, 77-83.
רגב, ז. ואוסטרובסקי, ר. (1992). יסודות ההבנה וההבעה, ירושלים, משרד החינוך והתרבות.
רוזנפלד, ר. (1993). הבנת הנקרא-פתוח מיומנויות זהוי וגלוי רעיון באמצעות תכנים שונים, הוצאת אחוה.
רזאל, ק. (1996). משוב ארצי להישגים בהבנת הנקרא ובחשבון - הניסיון של שנות השמונים. דו"ח מחקר מס' 254, פרסום מס' 721. ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
רפפורט, ש. וסוסלר, ר. (1995). בונים קריאה, בניית כלים לקריאה יעילה ועצמאית, אבן יהודה, הוצאת רכס.
שטיינברג, ר. (1989). התפתחות דרכי חשיבה מתמטית של ילדים בגילאי 5-8. החינוך וסביבו - שנתון סמינר הקיבוצים, יא, 78-91.
שימרון, י. (1984). הפסיכולוגיה של הקריאה והבנת הטקסט, משרד הביטחון בחסות אונ' ת"א.
שימרון, י. (עורך). (1997). מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל: רכישת לשון, קריאה וכתיבה, ירושלים: מאגנס ומכון סאלד, 184-202.
Anderson, J.R., Reder, L. Simon, H.A. (1996). "Situated Learning and Education". Educational Researcher. Vol. 25, No. 4 (May). pp. 5-11.
Hodgson, T.R. (1995). "Connections as Problem-Solving Tools". In: House, P. (ed.). "National Council of Teachers of Mathematics". Yearbook 1995, Connecting Mathematics across the Curriculum. pp. 13-21.
Kleiman, G.M. (1991). "Mathematics across the Curriculum". Educational Leadership, 49 (October). pp. 48-51.

תגים:

הבנת · הנקרא · טקסט · כתוב · מטהקוגניציה · מתמטיקה · זיכרון · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת הבנת הנקרא בטקסטים מדעיים על התפיסה הקוגנטיבית", סמינריון אודות "השפעת הבנת הנקרא בטקסטים מדעיים על התפיסה הקוגנטיבית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.