השפעת לקות למידה על יכולת הבנת הנקרא בערבית בכיתות היסוד ודרכי טיפול

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. שאלת המחקר
ג. מטרת המחקר
רקע תיאורטי
א. הגדרות
ב. הבנת הנקרא
ג. "לימוד הקריאה" לעומת "קריאה לשם לימוד"
ד. המודל להבנת הנקרא של הארי וסמית
ה. כוונות הקריאה
ו. רמה א' - הבנה מילולית של המסר
ז. רמה ב' - פירוש המסר במונחים עצמיים
ח. רמה ג' - יישום
ט. שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל
י. הבנת הנקרא וליקויי למידה
יא. שאלת המחקר
יב. השערות המחקר
השיטה
א. נבדקים
ב. כלים
ג. הליכים
תוצאות
א. ריכוז ציונים ליחידת לימוד קלה - הסיפור הראשון
ב. ריכוז ציונים ליחידת לימוד בינונית - הסיפור השני
ג. ריכוז ציונים ליחידת לימוד קשה - הסיפור השלישי
דיון
בדיקת התוצאות ביחס להשערות המחקר
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

על נושא אחד אין ויכוח ואין עליו עוררין בעולם ובארץ - ביה"ס צריך ללמד לקרוא ולכתוב. חובה זו
מקבלת משנה תוקף כאשר צריך לקיימה במגזר הערבי ובכיתה משולבת (ילדים חריגים עם ילדים
רגילים).
ממצאים שהצביעו על נתונים מדאיגים לגבי מצב הקריאה של תלמידי המערכת בשלבים הראשונים
בעת הרכישה עצמה וגם בקרב גילאים מתקדמים יותר, אשר פורסמו ע"י ארגון ההורים הארצי
ומכון "שילובים" (מובא ע"י שפירא ואחרים, 2001), העמיקו את הויכוח הציבורי והעצימו אותו.
אליהם נתווספו נתונים שפורסמו ע"י המדענית הראשית של משרד החינוך, פרופ' זמירה מברך
(מובא ע"י שפירא, ואחרים, 2001), מהם עולה כי יש פערים גדולים בהישגי הקריאה ובהבנת הנקרא
בין תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות שונות, וכן פערים גדולים בין המגזר היהודי והערבי, וכי
פערים אלה מעמיקים במהלך שנות החינוך של התלמידים (המשוב הארצי למערכת החינוך, שפת
אם עברית וערבית כתה ד' וח', יוני 1996; (מובא ע"י שפירא ואחרים, 2001) נתונים אלו מורים,
למשל, כי בקרב כיתות ד', %48.5%-25 (בהתאמה לעשירוני הטיפוח), נכשלים בהבנת טקסט ברמה
הגלובלית. כלומר רבע מילדי העשירון העליון וכמעט מחצית מילדי העשירון התחתון נכשלים
בהבנת טקסט. (שפירא ואחרים, (2001
לדעת פישביין (1996), ילדים ערבים נכשלים בלימוד הקריאה. היא מתייחסת לתופעת הכישלון
בהבנת הנקרא של תלמידים במגזר הערבי העולה על היקף התופעה במגזר היהודי.
אחת מאבני הבוחן של מערכת החינוך בישראל היא יכולתה ונכונותה לתת מענה חינוכי-לימודי
הולם לצרכים המיוחדים של תלמידים חריגים המתקשים להסתגל מבחינה לימודית או חברתית
לנורמות המקובלות במסגרות החינוך הרגיל ולהימנע ככל האפשר מהפנייתם למסגרות החינוך
המיוחד.
חקיקת חוק חינוך מיוחד 1988, שבמסגרתו נכללים ההיבטים השונים של הבעיה החברתית הנדונה,
מצביעה, לפחות לכאורה, על הכוונה להשתמש בכלי זה כמכשיר עיקרי לביצוע מדיניות.
בעקבות המשוב על הפעלת תכנית ה"שילוב" בשנת הלימודים התשנ"ז נערכו שינויים ותיקונים
בתכנית המובאים בחוזר מנכ"ל ( 1999).

שאלת המחקר
האם קיימים הבדלים ביכולת הבנת הנקרא בערבית בין ילדים רגילים לבין ילדים חריגים (ליקויי
למידה) המשולבים באותה כיתה רגילה מהמגזר הערבי?

השיטה
1. נבדקים
* קבוצה א' 20 תלמידים רגילים מכיתה ג' (כיתה בה אני מלמדת) מבית ספר השייך למיגזר
הערבי.
* קבוצה ב' 10 תלמידים חריגים המשולבים באותה כיתה במסגרת חוק חינוך מיוחד וחוזר
מנכ"ל בדבר שילוב ילדים חריגים בכיתה רגילה.
2. כלים
מבחן הבנת הנקרא בערבית, המחולק לשלושה חלקים הכוללים שלוש יחידות לימוד, אחד קלה,
השניה בינונית והשלישית קשה מספר הלימוד בערבית "אראד". ספר זה הוא ספר לימוד חובה
שאושר ע"י משרד החינוך ומיועד לתלמידי לכיתה ג'.

מקורות:

אבישר, ג. (1999). מנהל בית הספר כסוכן שינוי בתהליך שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך, החוג לחינוך.
אהרוני, א. (1997). הערכת הישגים חלופית בהבנת הנקרא לתלמידים לקויי למידה בכיתות ב'. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך.
אונגר, ל. (1995), "הוראת קריאה לילדים עם תסמונת דאון. עבודת מ.א. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, בית-הספר לחינוך.
בירנבוים, ס. ושר, ד. (1993). קריאה פונולוגית-לא-לקסיקאלית בשפה העברית. חלקת לשון: כתב-עת למחקים בבלשנות השימושית, בטיפוח החינוך הלשוני ובאוריינות 12-11. 60-42.
ברנדה, ס. (1997). "אפיוני מיומנויות הקריאה בקרב דיסלקטים בוגרים בהשוואה לדיסלקטים צעירים". עבודת גמר לתואר מוסמך - החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
גילור, א. (1996). שימוש בתבניות פענוח מילים בקרב לקויי קריאה. במסגרת חובות לצורך קבלת תואר מוסמך. אוניברסיטת חיפה.
דרעין, ע. (1986). דיסלקציה התפתחותית ופסיכולינגוויסטיקה. חינוך מיוחד ושיקום 1(1). 43-35.
וייסלר, כ. (1992). הרקע הקוגניטיבי והמוטיציוני לקשיים בלימוד הקריאה. עבודת מ.א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה.
ישראל, צ. (1996). "בין הקורא לבין הטקסט: התהליך והדגמתו בטקסט המקראי", ספר הדסה קנטור-אסופת מחקרים בלשון, אוניברסיטת בר אילן, חן הפקות.
לויאן, ז. (1996). עבודת תיזה: לקויי למידה בכיתה המשלבת והתנהגותם החברתית בפעילות גופנית, שתופית ותחרותית. אוניברסיטת חיפה.
לחמן, ד. (1990), הערכת התוכנית "יש לי סוד - אני קורא": להקנית ראשית הקריאה לחינוך המיוחד. עבודת מ. א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-ספר לחינוך.
לייזר, י. (1993). מודלים לשילוב ילדים לקויי למידה במערכת הרגילה, הד החינוך, סז' (10), עמ' 12-13.
לייטנר, א. סלע, מ. (1995), השפעת הלמידה בכיתה מקדמת פתוחה על הבנת הנקרא ועל שביעות-הרצון. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, השרות הפסיכולוגי- בתוך: ארהרד, ר.: היועץ החינוכי והערכה מחקרית.
מיכאל, ע. (1990). היערכות המערכת הרגילה לשילוב הילד החריג בעקבות חוק החינוך המיוחד, דפים (13), עמ' 52-53 .
ניר, ר. (1996). "תהליך הקריאה כתקשורת דו כיוונית בין הקורא לטקסט" בתוך: לם צ. (עורך): עיצוב ושיקום אסופת מאמרים לזכרם של פרופ' עקיבא ארנסט סימון ופרופ' קרל פרנקנשטיין. ירושלים: מאגנס. 1996, 227-237
סנפיר, מ. (2000). "גן הילדים האורייני- השתמעויות מחקר השפה הכתובה למעשה החינוכי", הד הגן דצמבר 2000.
ספקטור, נ. (1988). "דיסלקציה": אבחון וטיפול מוקדם. הורים וילדים 9. 16.
עזר, חנה (1992). "היבטים חברתיים-תרבותיים של האוריינות", מחשבות כתובות, מס'2 , עמ' 14-9, הוצאת מל"ל, בית ברל.
עזר, ח. ומור, נ. (1996). "פיתוח התנהגויות אורייניות וחשיבה אוריינית בסביבת למידה מתווכת מחשב", חלקת לשון, גיליון מס' 22 , מכללת לוינסקי לחינוך, תל אביב, עמ' 84-64.
פוגלמן, י. (1993), דלקת אוזן תיכונה עם תפליט בילדות והקשר להישגים לשוניים ולימודיים בגיל מאוחר יותר, הרפואה, כרך 124 (מאי 1993) חוב' ט, עמ' 572-570.
פישביין, י. (1996). ילדים ערבים נכשלים בלימוד הקריאה. הד החינוך, 12-13. עמודים 11-12.
פלד-אלחנן, נ. (1998). "טיבה של ההתפתחות האוריינית בבית הספר: בדיקת טקסטים דבוריים וכתובים שמייצרים ילדים בכיתות ג-ט". במכללה, 8, תשנ"ז, 114-175.
פלטי, נ. (1993). לימוד הברות בעזרת מחשב בעל יכולת דיבור כגורם מתווך בתהליך הקריאה אצל ילדים לקויי למידה. עבודת מ.א. ירושלים: האוניברסיטה העברית, בית-הספר לחינוך.
פסח, י. (2002). "מונחון למושגים הקשורים ברכישת קריאה וכתיבה". מ.ט.ח. המרכז לטכנולוגיה חינוכית. אתר: http://www.cet.ac.il/netlib/
פרוסט, ר. (1997). עקרונות לימוד הקריאה בשפה העברית: ניתוח השיטה הפסיכו בלשנית להוראת הקריאה. מתוך מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל. עורך שימרון י., עמ' 290-307, מאגנס.
פרמן, ש. (1994). ליקוי שמיעה ממושך הפיך - כיצד הוא משפיע על תפקודם של ילדים? המכללה האקדמית אחווה, מעוף ומעשה חוברת 9.
קרינסקי, אביבה. (1990). "הבנת הנקרא - תלמידים". עלון למורה לספרות, 11, תש"ן 1990, 77-83
רונן, ח. (1988). נורמליזציה ואידיאל - שילוב המוגבל בחברה. הד החינוך, ס"ג(ד).
רונן, ח. (1997). הכללתם של ילדים חריגים בחינוך הרגיל, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 12(2), עמ' 21-30.
רייטר, ש. (1989). שילוב ילדים חריגים בבתי ספר רגילים - אתגר לשנות ה-90, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, גליון מס' 6, עמ' 25-38.
רייטר, ש. (1997). חבר חריג במערכות הרווחה, הבריאות והחינוך, חיפה: אחוה, גסטליט.
שימרון, י. (עורך). (1997). מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל: רכישת לשון, קריאה וכתיבה, ירושלים: מאגנס ומכון סאלד, 184-202.
שכטמן, צ. (1987). חנוך לערכים דמוקרטיים בביה"ס. ירושלים. מ. החנוך והתרבות.
שכטמן, צ. (1991). שינוי עמדות של מורים בחינוך הרגיל כלפי שילוב החריג במסגרות רגילות - ממצאים אמפיריים ותכנית התערבות, דפים, #13, עמ' 59-54.
שפירא, ר. ואחרים (2001). דו"ח הוועדה להוראת הקריאה הוגש לשרת החינוך וליו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ירושלים.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת לקות למידה על יכולת הבנת הנקרא בערבית בכיתות היסוד ודרכי טיפול", סמינריון אודות "השפעת לקות למידה על יכולת הבנת הנקרא בערבית בכיתות היסוד ודרכי טיפול" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.