הקשר שבין השפה באגדה לבין השפה בקולנוע

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': קולנוע וספרות
הקדמה
א. השפה הספרותית לעומת השפה הקולנועית
ב. ההקשרים בין תמליל לתמונה (מדיום התמונה)
ג. היבטים משותפים והבדלים
פרק ב': הסיפורים: "כיפה אדומה" ו"היפה והחיה"
א. רקע כללי - אגדה
ב. תקציר העלילה
ג. פרשנות פסיכולוגית
פרק ג': השוואה בין תמונה לסצנה
א. דמויות ועלילה - הקונפליקט הדרמטי
ב. האנשה
ג. עיבוד העלילה
ד. מידת האמינות למקור
ה. הזמן בעלילה
פרק ד' - שאלת מחקר
א. הצגת שאלת המחקר
ב. השפעה בסרט \ ספר
ג. מסקנות
סיכום והערכה
ביבליוגרפיה
נספחים

אנו חיים בעולם, שהתחולל בו בלבול גדול בגלל הסתערות התקשורת החזותית של הקולנוע והטלוויזיה. מבקרים ופילוסופים פיתחו מספר תיאוריות המנסות לתרץ את הבלבול הזה.
לדבריהם, החיים בחברה של ימינו הם "חיזיון" מתמשך ורחב ממדים, שאנו משתתפים בו כצרכני דימויים. הם טוענים, שאנו לכודים במערכת נטולת משמעות של משמעויות מדומות, המשודרות ונקלטות בתוך רשת התקשורת העצומה הזאת.
כאשר אנו מפעילים את מקלט הטלוויזיה ומשתמשים בשלט הרחוק שבידינו, אנו נוכחים בתערובת מביכה של בידור ומידע, המוגשים בכל צורה שאפשר להעלות על הדמיון. חדשות על מלחמה והרג, תצוגות אופנה, קולנוע קלסי, שידורי משחקים ותחרויות ספורט, קומדיות מטופשות מול תוכניות מדע ציניות. אגדות על גיבורים מספרי ילדים מוקרנות לצד האגדות של זמננו, הלוא הן אופרות הסבון על הלכלוכיות המודרניות ואחיותיה המרושעות.
אך זה לא הכל. אנו עומדים בפני גילום בו זמני של צורות מציאות שונות ורבות. בתכנית על אדם בעל-שם שאיננו עוד בחיים, המנוח מופיע על הבד בקטעי ארכיון וכאילו "משתתף" בדיון. מחזות תעודה "מספרים סיפורים" על אנשים מן המציאות. רומנים מלודרמטיים מטפלים בבעיה האמיתית של מחלת האיידס. תוכניות חדשות מנצלות את ערכם הדרמטי של אסונות ומציגות אישים פוליטיים ככוכבי קולנוע. עורכי-דין אמיתיים מופיעים בשחזורים של משפטים ממשיים, מול שחקנים המגלמים את דמויותיהם של הנאשמים.
מכאן, שערבוב הישן עם חדש, האמיתי עם הבדיוני, הוא תמצית מהותו של העידן הפוסט-מודרניסטי, שבו אנו חיים.
לדבריו של פרדריק ג'יימסון, אחד מחשובי הכותבים על הנושא, הביא הפוסט-מודרניזם לידי הרס הדרכים הטיפוסיות שבהן פירשנו לעצמנו את עולמנו. הפוסט-מודרניזם מתעקש לחקות את העבר, אך אין לו כל תחושה של פרספקטיבה היסטורית. יש נטייה לפרק את הישן והמוכר ועל-ידי סידור מחודש יוצרים שלמות חדשה. בציור משלבים חלקי תצלומים וקטעים ובכך מחקים סגנונות ריאליסטיים של האומנות הקלאסית לצורך קבלת קומפוזיציות מופשטות. הווידאו-קליפים מערבים אומנות ווידאו הצגות חיות וציורים מונפשים עם תמונות מסרטים קלאסיים. הקולנוע מצטט את עצמו בכך שהוא משבץ נקודות שיא וסגנונות שונים מעברו - בסיפורים מן ההווה.
תערובת זו, המוותרת על ההבחנה בין צורות וסגנונות מוכרים, היא צורת הביטוי של העידן הפוסט-מודרניסטי. המונח "סגנון" באמנות, שבעבר גילם את מושג הדבקות בסגנון אחד מסוים, שוב אין לו קיום. ההפך הוא הנכון, דווקא היעדרו של סגנון מסוים הוא זה שנעשה הסגנון של היום. ומרגע שבטל ערכו של הסגנון הטהור, הרי שכבר אין לנו אמות מידה.

יש בכוחם של כלי התקשורת לאלץ אותנו לצאת מעצמנו כדי לחזות בדרך החשיבה והראייה של איש אחד ולהתפעל ממנה. בחינוך לצפייה אנו צריכים לפתח את ההכרה בחוויית איכות. רק על ידי חיזוק התודעה החזותית הנבונה נוכל לעזור לצופה למצוא את דרכו במגוון ובבלבול של סביבתו החזותית .1
בעבודתי זו בחרתי בשתי מעשיות מוכרות: "כיפה אדומה" ו"היפה והחיה", ובאמצעותן ניסיתי להוכיח את הקשר שבין הטקסט בספר והשימוש בשפה ובסמליה לבין הסיפור המילולי בסרט, וכן בדקתי את מידת השפעתו והיחס שבין אגדה מסופרת לבין הסרט.
לשם כך התייחסתי עסקתי בהיבטים השונים המשותפים לקולנוע ולספרות ולהבדלים שביניהם.
-------------------------------------------------------------------------------
1. קלר ה. לדעת לצפות

מקורות:

ארן דוד, (תרגום) מתוך כתב עת חותם שפורסם ב- 18.02.77 "היה היה..." על ספרו של פרופ' אירינג פטשר שפורסם בשנת 1972 בשם " מי העיר בנשיקה את שושנת החוחים? ספר סיבוך אגדות".
בטלהיים ברונו, תרגום של שלייפן נורית. קסמן של האגדות ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד, הוצאת רשפים, 1980.
בלוסטון ג'ורג', עולם בדים "מרומן לסרט - שתי דרכי-הראיה", עמ' 266 - 273.
ישראל יעל "היפה והחיה - סרטם של גארי טראוסדייל וקירק וייז" מתוך "על המשמר" מיום ה- 18.6.1992 , עמ' 16.
ברק אביב, (תרגום מצרפתית) אגדות פרו: סיפורי אמא אווזה , 1991, הוצאת שוקן, ירושלים.
כהן, איילה. ספרות ילדים ונוער, עיון ומחקר - "תמונת המציאות בעין המצלמה" מפגשים בין לשון הקולנוע ללשון השיר בשיריה של נורית זרחי"
משיח סלינה - ספרות ילדים ונוער "המעשיה העממית בעבוד דרמטי לטלוויזיה: על טכנולוגית "האין" ועל טכנולוגית ה"יש", כרך
משיח סלינה - ספרות ילדים ונוער "כיפה אדומה או זאבה ? דימוי לשוני ומציאות",
משיח סלינה , על ילדים ונוער , "המעשייה עממית בעבוד דרמטי לטלוויזיה - על טכנולוגית היש ועל טכנולוגית האין"
נאמן יהודה (ג'אד) "שאלת הלשון והקולנוע הישראלי" מתוך כתב העת זמנים : רבעון להיסטוריה 40-39: עמ' 125-139, 1991.
סארטר, ז', פ. הספרות מה היא? הדר, ת"א, 1979, ע' 50.
סיפורי מסך הנחייה לצפייה מודרכת בסרטי קולנוע, ת"ל, תשנ"ה, עמ' 43
עומרד-מרסיק רויטל, "היה היה, בארץ רחוקה" מתוך להיות משפחה נובמבר, 1998 . עמ' 61-58.
פרדקין נירה "כיפה אדומה ביער התרגומים"
קלר ה. לדעת לצפות "עיון בתכנים ובדרכי הבעה בקולנוע ובטלביזיה". משרד החינוך, התרבות והספורט, המנהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים. ירושלים. תשנ"ה. עמ' 68-61.
רייטלר הנס ושולמית, פסיכולוגיה של האומנויות, ספרית הפועלים, ת"א, 1984, עמ' 225.
רייזמן דייויד, המלה המדוברת, המלה הכתובה ותמונת הקולנוע" חלק שביעי, עמ' 347 - 354.
שביט זוהר., "מושג הילדות ומעשיות לילדים - מקרה מבחן: "כיפה אדומה".
שינר עודד "היפה והחיה - : בחירת אומנים אמריקאים צעירים" (פריס) מתוך ארבע על חמש - מדריך לאומנות מס' 70 עמ' 47.

תגים:

אגדה · אדומה · כיפה · מעשייה · קולנוע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר שבין השפה באגדה לבין השפה בקולנוע", סמינריון אודות "הקשר שבין השפה באגדה לבין השפה בקולנוע" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.