ז'אן אוגוסט דומיניק אנגרה- סגנון ויצירתו

תקציר העבודה:

ז'אן אוגוסט דומיניק אנגרה - סגנון יצירתו

הערת מערכת: לא כל התמונות נמצאות בקובץ העבודה.

תוכן עניינים
מבוא
פרק א': מאפיינים קלאסיים ביצירתו של אנגרה
פרק ב': מאפיינים לא קלאסיים ביצירתו של אנגרה
פרק ג': האם אנגרה היה קלאסי - פרשנות ומחקר
סיכום
רשימת תמונות
ביבליוגרפיה


מבוא

ז'אן אוגוסט דומיניק אנגרה (Ingres) גדל על פי מסורת האמנות הקלאסית, בהיותו
בן תשע יצר רישום ראשון על פי פסל קלאסי עתיק ובהיותו בן שבע-עשרה הגיע לפריז
לאחר שלמד באקדמיה של טולוז. בטולוז למד בעיקר אצל ז'וזף רוקו, צייר ניאו-
קלאסי, ובפריז למד אצל דוד. לימודים אלה, שנמשכו עד גיל עשרים וארבע לערך,
יצרו באנגרה את הבסיס הקלאסי. למרות זאת, בהיותו ברומא, נחשף האמן גם
לסגנון אוריינטלי ולמרות שראה באמנות הקלאסית אמנות אולטימטיבית וטען כי כל
אלטרנטיבה מיועדת לעצלנים1 נאלץ לשנות מהצהרותיו ולחרוג מסגנון זה.

ההשפעה הראשונה על אנגרה הייתה ממורו, הצייר הצרפתי ז'אק לואי דוד. הצייר
דוד למד בסדנה הקלאסיציסטית של ויין. ראשית פעילותו של דוד התאפיינה בסגנון
הרוקוקו, שעל כך אף זכה ב1774- בפרס רומא כשצייר את "אנטיוכוס חולה אהבה
לסטרטוניקי". תמונה זו התאפיינה בסגנון התיאטרלי של אמנות הרוקוקו, אך משם
נסע דוד לרומא, הושפע ממשנתו של וינלקמן לגבי האמנות הקלאסית ואף יצא חוצץ
נגד האמנות הצרפתית, שבאותה עת הציגה נושאים קלאסיים בצורה ארוטית. דוד
היה מהפכן אנטי מלוכני, עסק גם בפוליטיקה וקידם את זכויות האמנים. למרות
תפיסתו המהפכנית, סגנון תמונותיו נותר קלאסי עד זקנתו. למרות האמור לא ניתן
לשפוט את דויד בקריטריונים אסתטיים של הנאו- קלאסיקה כיוון שחלק גדול
מיצירותיו מאופיינות בסיגנון הרומנטי שבו ראה דויד באותם ימים אלמנטים
מהפכניים2. אנגרה למד אצלו משנת 1797 ועד 1806, לאחר שמלגה אשר היה אמור
לקבל לצורך נסיעה לאיטליה ב1801- התעכבה בחמש שנים. השפעתו של דוד עליו
הייתה רבה. השפעה זו ניכרת ברבות מתמונותיו המוקדמות של אנגרה, כאשר ניתן
אף להבחין בקווים בארוקיים המתבטאים בחריגה מהקו הקלאסי המאוזן והשליו
ויוצרים חיתוכים אלכסוניים.3

כפי שנראה בעבודה, חוקרי ופרשני אמנות רואים באנגרה
אמביוולנטיות מסויימת ביחסו לקלאסיקה: מצד אחד קיימות בו נטיות קלאסיות
ומאידך, הוא אינו קלאסי. הגישה המקובלת היא שלאנגרה סגנון משלו, המשלב
סגנונות שונים4. כיוון שכך, נראה הצורך הראשוני לבדוק את מאפייני יצירתו לאורך
השנים.

כמקרי מבחן אבחר חמש יצירות מיצירתו: "נפוליאון בונפרטה קונסול
ראשון" (1804); "יופיטר ותטיס" (1811); "אודליסק והעבד" (1839); "פורטרט של
מאדאם מואטסייה" (1856) ; "בית המרחץ הטורקי" (1863). את הציורים אבחן על
פי ארבעה מאפיינים מרכזיים שהעמיד וולפלין5. מאפיינים אלה יהיו: הקו, החתום
והפתוח, הריבויות והאחדות וכן בהירות מוחלטת ובהירות יחסית.

בפרק הראשון אבחן את המאפיינים הקלאסיים ביצירתו של אנגרה. כאמור
מאפיינים אלה ייבחנו על פי הפרמטרים של וולפלין. על פי אותם פרמטרים אבחן
בפרק השני מאפיינים לא קלאסיים ביצירתו של אנגרה. בפרק השלישי אתייחס
לשאלה האם ניתן להתייחס לאנגרה כאמן בעל סגנון קלאסי. דבר זה ייבחן הן על פי
בדיקת מאפייני יצירתו הקלאסיים והלא קלאסיים בשני הפרקים הראשונים והן על
פי פרשנויות ומחקרים. את מסקנותי אביא בסיכום.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. "אנגרה", "מקורות למבוא לאמנות מודרנית", חלק א' בעריכת דר. ז. עמישי-מייזלש, האוניברסיטה
העברית, ירושלים, תשמ"ה, עמ' .395-396
.2. D. Johnson, Jacques-Louis David, Princeton University Press, New-Jersey, 1993, pp. 3-5
3. R. Rosenblum, "Ingres's Portraits and Their Muses", in: G. Tinterow and P. Conisbee, Portraits By
.Ingres, The Metropolitan Museum of Art, New-York, 1999 J.A.D. Ingres, pp. 57-58
.4. R.H. Wilenski, French Painting, Dover Publishers, New York, 1973. pp. 182-183
5. ה. וולפלין, האמנות הקלאסית, פרסומי הר הצופים, ירושלים, תשמ"ב, עמ' .147-170

מקורות:

אריכא, א., (עורך), אנגרה: חמישים ושלושה רישומים מן החי, (קטלוג), מוזיאון ישראל, ירושלים, 1981.
אנגרה, ז.א.ד., "אנגרה", מקורות למבוא לאמנות המודרנית חלק א', בעריכת דר. ז. עמישי-מייזלש, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשמ"ה, עמ' 383-394.
ברש, מ., מחשבת האמנות בדורות האחרונים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1977.
ואזארי, ג'., חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר, מוסד ביאליק, ירושלים, 1985.
וולפלין, ה., האמנות הקלאסית, פרסומי הר הצופים, ירושלים, תשמ"ב.
יכטהימר, ב.מ., ציור ורישום, אחיאסף, תל-אביב, 1988.
עמישי-מייזלש, ז., (עורכת), מקורות למבוא לאמנות מודרנית, חלק א', האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשמ"ה, עמ' 61-68.
קנדינסקי, ו., על הרוחני באמנות בייחוד בציור, מוסד ביאליק, ירושלים, 1984.
Brion, M., Art of the Romantic Era, Thames Hudson, London, 1966, p. 140.
Johnson, D., Jacques-Louis David, Princeton University Press, New-Jersey, 1993.
Lucie-Smith, E., French painting, Oxford University Press, New York, 1971.
Ockman, C., Ingres's Eroticized Bodies, Yale University Press, New Heaven, 1995.
Rosenblum, R., Jean- Auguste- Dominique Ingres, Thames Hudson, London, 1967.
Rosenblum, R., "Ingres's Portraits and Their Muses", in: Tinterow, G., Conisbee, P., (eds.), Portraits By Ingres, The Metropolitan Museum of Art, New-York, 1999, pp. 3-23.
Uzanne, O., "Jean-Auguste-Dominique Ingres: Painter", Ingres, George-Newnes Ltd., London, 1930, pp. vii-xx ; 25-37.
Wildenstein, G., Ingres, Phaidon Press, London, 1954.
Wilensky, R.H., French Painting, Dover Publishers, New York, 1973.

תגים:

מאה · רוקו · רפאל · אוריינטלי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ז'אן אוגוסט דומיניק אנגרה- סגנון ויצירתו", סמינריון אודות "ז'אן אוגוסט דומיניק אנגרה- סגנון ויצירתו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.