אפליית נשים בשכר בתחום העבודה בישראל

תקציר העבודה:

במאה העשרים נראה לכאורה המושג המשפטי של שוויון הזדמנויות לנשים בעבודה מובן מאליו. הוא מבטא את הזכות לשוויון בתחרות כלכלית, שהוא אחד מיסודות הכלכלה החופשית בעולם המערבי מאז המהפכה התעשייתית. עם זאת בפועל לא הושג שוויון בין המינים בהזדמנויות בשוק העבודה.
פערים בערכם של גברים ונשים היו קיימים עוד מימי התנ"ך ונשמרים עד ימינו אלו. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן להיווכח שהשכר הממוצע לשעה של עובדת שכירה מהווה כ- 80%-75% מן השכר הממוצע לשעה של עובד שכיר. יחס זה נותר יציב בשנים האחרונות, והתנודות הקלות המתרחשות בו מדי פעם אינן בעלות כיוון אחיד או מגמה מוגדרת.

הרקע ההיסטורי
לאי השוויון בשוק העבודה בכלל ובשכר בפרט שורשים היסטוריים עמוקים. הנשים, מאז תחילת הדיווח בכתב על חיי חברה מאורגנים1, הוגבלו לתפקידים ביתיים והוצאו מהתחום הציבורי.
האידיאולוגיה הדתית והפוליטית בחברות עתיקות, קלאסיות ואף מודרניות גרסה, שמקומה של האישה בבית. ההנחיה על "ביתיות" האשה נתחברה ללא הפרד להנחיה המקבילה, שלאישה אין מקום בחיים הציבוריים. הוצאת הנשים ממעגל החיים הציבוריים-פוליטיים המשיכה כמדיניות רשמית עם גושפנקה משפטית עד תחילת המאה העשרים.(2)
לנורמה זו לא היתה חשיבות כלכלית בתחום העבודה, כל עוד ההכנסה של המשפחה נבעה מתעשיה ביתית. אף כאשר במסגרת משק הבית ביצעו נשים וגברים תפקידים שונים, התרומות של עבודותיהם לשירותי הבית ולכלכלת המשק היו שוות ערך. אולם המהפכה התעשייתית שינתה את המאזן הכלכלי בין המינים. הגברים השתחררו מעבודות משק הבית והחלו למכור את הונם האנושי תמורת כסף.
הנשים המשיכו לספק שירותים ביתיים בחינם. המשפחה לא התקיימה עוד מהתוצרת הביתית של שני בני הזוג אלא מכסף מזומן, שהגבר השתכר מחוץ לבית ומהשירותים שהאישה סיפקה בתוכו.
על רקע זה, כניסתן של נשים לשוק העבודה במאה ה19 - התאפיינה בשוני בין עבודת גברים לבין עבודת נשים. השתתפות הנשים בשוק העבודה נחשבה משנית לתפקידן בבית, והן הוגבלו לתחומי עבודה שהתאימו לסטראוטיפים בדבר ביתיותן. נשים שלא היו מוכרחות לתרום לפרנסת משפחתן לא עבדו תמורת כסף, ורק בנות מעמד הפועלים מכרו את כוח העבודה שלהן. הן עבדו בעבודות שחורות בשכר נמוך ונחשבו קורבנות חברתיים3. במקום לשפר את תנאי הנשים העובדות כדי להעלות את מעמדן הנחות, אומץ הפתרון של הגבלת השתתפותן בשוק העבודה (יחד עם ילדים ובני נוער), למשל, במספר שעות העבודה, בעבודה במכרות ובעבודת לילה. לכאורה, נבעו הגנות אלו מטעמים פילנתרופיים, אך בראייה היסטורית הן שירתו גם אינטרסים של ארגוני עובדים גבריים במניעת כניסתן של נשים לתחרות חופשית עם הגברים.
---------------------------------------------------------------------------------
1. על חברות מטריארכליות לפני כן: E.D. Gould, The First sex, New York Penguin Books 1971
2. מתן זכות ההצבעה לנשים בארה"ב ובאנגליה החל משנת 1919, סימן את תחילת התאזרחותה של האישה. אולם לאחרונה הודגמה בישראל הטענה, כין אין מקומה של האישה החיים הציבוריים בתשובה של המשרד לענייני דתות בבג"ץ 153/87 שקדיאל נגד השר לענייני דתות ואח', פ"ד מב( .221 (2
3. Creighton, Working Woman and the law, 3 Studies in labour and Social Law, U.K. Smith, pp. 163-164 ; Mansell, 3

תוכן העניינים:
מבוא
נתוני הרקע לאי השוויון בשוק העבודה
א. הרקע ההיסטורי
ב. סטריאוטיפים ואפליה
הסברים לפערי השכר בין גברים ונשים
א. גישת "ההון האנושי"
ב. גישת "הפרדת העיסוקים"
אפליה בשכר נשים
הסברים תיאורטיים לתופעת האפליה
השתקפות אפלית הנשים בישראל בנתונים
סוגיית השכר השווה במשפט הבינלאומי
סוגיית השכר השווה במשפט הישראלי
טעמים לאיסור אפליה בשכר
התמורה בת ההשוואה
תחום ההשוואה
בסיס ההשוואה
ניתוח והערכת עיסוקים
סיכום
דעה אישית
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלכסנדר, א. דמותה של אפליה - נשים בעבודה, נשים הכוח העולה, בעריכת ח"כ ענת מאור, הוצאת ספריית פועלים, 1998.
בן ישראל, ר. שכר שווה: אשליה או מציאות?, הרהורים לאור חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו - 1996, נשים הכוח העולה, בעריכת ח"כ ענת מאור, הוצאת ספריית פועלים, 1998.
הברפלד, י. אפליית נשים בישראל בתחום השכר: מסגרת מושגית, שיטות מחקר, ממצאים ומגמות, משאבי אנוש ויחסי עבודה בישראל, רמות 1990.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (1997): השנתון הסטטיסטי לישראל 1995 ו- 1996 - סקר כוח אדם, ופרסום מיוחד של "נשים בישראל 1995".
עפרוני, ל. קידום ושכר בשרות הממשלתי בישראל - האם הנשים מופלות לרעה ? ירושלים, המכון לחקר עבודה ורווחה, 1980.
רדאי, פ. "נשים בשוק התעסוקה", במעמד האישה בחברה ובמשפט, בעריכת פ. רדאי, כ.שלו ומ. ליבן-קובי, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, 1995.
Aigner, D. and Cain, G.G, Statistical Theories of Discrimination in Labor Markets, Industrial and Labor Relation Review, 30,1977, 175-187.
Becker, G,S The Economics of Discrimination, Chicago, III. University of Chicago Press 1971.
על חברות מטריארכליות לפני כן: E.D. Gould, The First sex, New York Penguin Books 1971
מתן זכות ההצבעה לנשים בארה"ב ובאנגליה החל משנת 1919, סימן את תחילת התאזרחותה של האישה. אולם לאחרונה הודגמה בישראל הטענה, כין אין מקומה של האישה החיים הציבוריים בתשובה של המשרד לענייני דתות בבג"ץ 153/87 שקדיאל נגד השר לענייני דתות ואח', פ"ד מב(2) 221.
Creighton, Working Woman and the law, 3 Studies in labour and Social Law, U.K. Smith, pp. 163-164 ; Mansell, 3
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - נשים בישראל 1988, י-ם, תש"ן - 1989.
Becker, G.S., Human Capital, New York, NY, National Bureau of Economic Research, 1964 Schultz, T.W., Investment in Human Capital, American Economic Review, 51, 1961, 1-17.
Davis, K., and Moore, W., Some Principles of Stratification, American Sociological Review, 10, 1945, .
Israeli, D.N., and Gaier, K, Sex and Interoccupational Wage Differences in Israel, Industrial Relations, 18, 1979, .
Becker, G.S., The Economics of Discrimination, Chicago, III., University of Chicago Press, 1971
Aigner, D., and Cain, G.G, Statistical Theories of Discrimination in Labor Markets, Industrial and Labor Review, 30, 1977, .
Piore, M.J., Jobs and Training: Manpower Policy, in: Beer, S., and Barringer, R., (eds.), The State and the Poor, Cambridge, MA., Heath and Co., 1971.

תגים:

משכורת · הזדמנויות · שויון · שוויון · בתעסוקה · הפליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אפליית נשים בשכר בתחום העבודה בישראל", סמינריון אודות "אפליית נשים בשכר בתחום העבודה בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.