אפליית שכר בין יהודים וערבים על פי נתוני סקר הכנסות 2000

תקציר העבודה:

אפליית שכר בשוק העבודה בישראל בין יהודים לערבים
עפ"י סקר הכנסות לשנת 2000

תוכן העבודה
סקירה ספרותית
פיתוח מודל הרגרסיה
תוצאות הרגרסיה
תוצאות פירוק הפרשי השכר
מסקנות הנובעות מהפירוק
השוואות גרפיות בחלוקה לענפים תוך שימוש בפרופיל עובד זהה
תוצאות ההשוואות לפי ענפים
סיכום
ביבליוגרפיה

תופעת האפליה בשוק העבודה נחקרה בעבר בשווקים ומדינות שונות, על רקע
השפעות רבות כגון : גזע, דת, מין, צבע או אישיות.
מחקרים אלו ניסו להסביר הפרשי שכר בין קבוצות שונות כאשר לאחר בחינה
אמפירית מתברר כי גורמים שונים כגון : תחום העיסוק, חינוך, גיל וניסיון אכן
הסבירו את רוב הפרשי השכר, אך עדיין נותרו הפרשים לא מוסברים.

מספר הסברים ניתנו להפרשי השכר שהתקבלו:
1. גישות חברתיות שונות לתחומי העיסוק.
2. הבדלים בתפוקה הנובעים ממאפיינים שונים כגון הכשרה ספציפית.
3. הבדלי שכר בין קבוצות בעלות תפוקה זהה מסיבה של אפליה.

מבין 3 הגישות, לראשונה קשר חלש יחסית להסבר האפליה(אם כי ניתן לומר שיחס
קבוצת מיעוט לעבודה מושפע גם מיחס החברה הכללית אליה).
השניה - משמעותה היא אפליה של טרום שוק, למשל הליכי קבלה מפלים לעבודה או
ללימודי השכלה גבוהה.
הגישה שלישית משמעותה היא אפליית שוק שבה נתמקד בעבודתנו.
הספרות הכלכלית שעסקה בניתוח תופעת האפליה, הבחינה בין הגורמים השונים
המביאים לאפליה.

על פי בקר (1971) יש לחלק בין :
* אפליה הנובעת מהעדפות המעביד.
* אפליה הנובעת מהעדפות העובדים לגבי שותפיהם לעבודה.
* אפליה הנובעת מהעדפות הצרכנים - בייחוד בתחום השירותים.

בעבודתו הניח בקר כי במצב בו אין אפליה מצד המעסיקים יהיה שווה יחס השכר בין
קבוצות שונות ליחס ערך התפוקה השולית שלהן.
את הצורה בה מודדים את 'ערך התפוקה שולית' נסביר לפי המודל שפותח ע"י מינצר
הקושר את רמת ההכנסה של הפרט לרמת ההון האנושי שלו בזמן נתון.

העבודה כוללת קובץ EXECL ובו תוצאות הפירוק ומספר תרשימי גרפים וקובץ SPSS
ובו תוצאות הרגרסיה.

מקורות:

MID CITIES - משתנה דמי המקבל ערך 1 עבור ערים בגודל בינוני -
20,000 - 50,000 תושבים.
קבוצת הפרטים של ערים עם מתחת ל 20,000 תושבים יחד עם ישובים

קטנים נוספים כגון מושבים , קיבוצים ומועצות מקומיות תקבל את הערך
אפס ותימדד לכן ביחס לערים הגדולות היותר.
תוצאות הרצת הרגרסיה
השפעת המשתנים השונים על השכר הנה בהתאם לציפיות.
התקבל מקדם חיובי מובהק עבור הגורמים: ניסיון בעבודה , מצב משפחתי
(יתרון לנשואים על רווקים או פנויים) , שנות השכלה , תחום העיסוק (ביחס
לעובדים בלתי מקצועיים) למעט בתחום החקלאות אשר התוצאות לגביו יצאו
בלתי מובהקות.
לגבי אזור המגורים אצל יהודים נתקבל מקדם השפעה שלילי ומובהק בישובים
גדולים ובינוניים ביחס לישובים הקטנים.
לגבי אזור המגורים אצל ערבים נתקבלו תוצאות דומות אם כי לא מובהקות ביחס
לישובים בינוניים.
התוצאה שנתקבלה לגבי מועסקים בענף החקלאות הייתה בלתי מובהקת בשל
מגבלה של מספר נתונים קטן.
התוצאה לגבי השפעת המצב המשפחתי על השכר אצל הערבים אינה מובהקת
אנו משערים שהסיבה לכך היא הבדלים משמעותיים בין קבוצות בתוך
האוכלוסייה הערבית אשר לא נלקחו בחשבון בסקר כמו דת ומנטליות שונים
(מוסלמים מול נוצרים , ודתיים מול חילונים).
להלן מוצגות תוצאות הרצת הרגרסיה לגבי יהודים ולגבי ערבים ולאחר מכן
מוצגות תוצאות פירוק הפרשי השכר מתוך הרגרסיה:
מסקנות הנובעות מן הפירוק
ההפרש הכולל בשכר בין יהודים לערבים לפי נתוני הסקר הוא: 44.22%
הפרש זה מתחלק לשניים:
החלק המיוחס להון אנושי מהווה 26.95%

החלק המיוחס לגורם האפליה מהווה 17.27%
בניתוח הפרשי השכר לפי המשתנים השונים מתקבל:

השפעת הניסיון על הפרשי השכר היא כ 6.5% (מתקבל מהפחתת השפעת הניסיון
בריבוע מהניסיון הרגיל).

השפעת המצב המשפחתי - לגבי נשואים : 6.5% יותר לטובת יהודים.

לגבי שאינם נשואים ההפרש המתקבל הוא זניח.

השפעת משתנה שנות לימוד על ההפרש היא 9.3%.
הפרשים משמעותיים שנמצאו לפי תחומי עיסוק :

תחום האקדמיה - 6.7%.

מקצועות טכניים - 5.2%.
מנהלים - 7.2%.

פקידים - 3.4%.

שירותים ומכירות - 2.1%.
בתחומים הבאים נמצא כי הפרשי השכר אינם משמעותיים:
חקלאות, תעשייה, וכן הבדלים באזור המגורים.

כעת, על מנת לקבל תוצאות מדויקות יותר לגבי שאלת האפליה נערוך השוואה בין
עובדים בעלי תכונות זהות כגון ניסיון, מצב משפחתי והשכלה כך שינוטרלו השפעות
שאינן נובעות מאפליה.
תוצאות שנתקבלו לגבי אפליית שכר בענפים השונים לפי פרופיל העובד
הפרש השכר כתוצאה מאפליה באחוזים
שכר לוגריתמי לשעה - יהודים
שכר לוגריתמי לשעה - ערבים
פרופיל נתוני העובד
0.272669
0.69843
0.50799
עובד בתעשייה רווק 12 שנות לימוד עיר גדולה
0.198292
1.02455
0.82139
פקיד נשוי 12 שנות לימוד עיר בינונית
0.245206
0.94545
0.71362
טכנאי רווק 13 שנות לימוד עיר גדולה
0.226098
1.67529
1.29651
מנהל נשוי 18 שנות לימוד עיר גדולה
0.149625
0.96461
0.82028
עובדי שירותים , נשוי , 15 שנות לימוד מעיר בינונית
0.119881
1.49823
1.31862
נשוי עובד באקדמיה 15 שנות לימוד בעיר גדולה
התוצאות שבטבלה מוצגות בצורה הלוגריתמים כדי לקבל את השפעת האפליה
באחוזים.
הטבלה מתייחסת לנתונים כפי שהם בנטרול השפעת הניסיון - כלומר הקבועים שנקבל
כאשר נציב במשתנה הניסיון אפס.
ניתן לראות מהגרפים שאכן משתנה הניסיון לא משנה משמעותית את התוצאות - ההפרש
האנכי שבין שתי עקומות השכר נשאר כמעט קבוע בכל רמת ניסיון שהיא.
נקודות העולות מעיון בטבלה לגבי הענפים השונים :
1. קיימת אפליה משמעותית בכל תחומי העיסוק שנבדקו והיא נעה בין 12% ל 27%.
2. האפליה הנמוכה ביותר נמצאה בתחום האקדמיה.
לדעתנו האפליה באקדמיה נובעת במידה רבה לא מצד עצמה אלא מהביקוש לעובדים
בענפים האחרים. בשוק קיימת העדפה לחלק מהעובדים , במקרה שלנו יהודים על
ערבים- דבר המביא לאפליה בשכר בענפים השונים והאקדמיה
נאלצת ליישר קו עם השוק.
דוגמה להשפעת שוק העבודה החיצוני על האקדמיה ניתן למצוא במאמר המופיע
בספרם של ארנברג וסמית (2000) שנעשה באוני' אוקלהומה. המאמר מצא אפליה
בשכר הסגל בין מקצועות שונים וקישר אותה אמפירית לביקוש והיצע לעובדים
בתחומים השונים.
3. בענף עובדי השירותים (הכולל גם סוכני מכירות) , ניתן להסביר את האפליה כנובעת
בעיקר מצד הצרכן.
רוב הצרכנים בשוק הם יהודים ובדרך כלל הם מעדיפים לקבל שרות וסומכים יותר על
יהודים. מסיבה זו נוצרת העדפה לעובדים יהודים שגורמת לאפליה.
בנוסף על כך - יש להניח שעובדים ערבים (בעיקר סוכני מכירות) יעבדו יותר במגזר
הערבי המתאפיין ברמת חיים ושכר נמוכים יותר מאשר ביהודי, ובהתאם לכך יקבלו שכר נמוך יותר.
תופעה זו מוזכרת במחקרים על אפליה בין גזעית(לבנים ושחורים) שנעשו בארה"ב.
4. הסבר לגבי אפליית מנהלים מופיע במאמרם של קנת ו ארוו (Kenneth Arrow) (1979)
המתייחס לאפליית מנהלים שחורים בארה"ב.
ההנחה היא שאפליה זו נובעת מצד העובדים. כלומר, עובדים לבנים יעדיפו שלא
לעבוד תחת מנהלים שחורים ולכן נדרש פיצוי כדי להשיג עובדים כאלו.
כתוצאה מכך אחזקת מנהל שחור היא פחות רווחית, דבר שיתבטא בשכרו.
5. אפליה בענפי התעשייה תוסבר קודם כל באפליית שוק מקדמית, כלומר פנייה של
ערבים מראש לתעשיות פחות מתקדמות. (לדוגמא חברות טקסטיל ולא היי טק )
בתעשיות אלו, באופן טבעי, רמת השכר נמוכה יותר.
הסבר נוסף הוא לאפליה זו הוא אפליה הנובעת מצד העובדים.
העדפה של עובדים יהודים שלא לעבוד עם ערבים ולהפך מביאה להפרדתם בצורה
יזומה ע"י ההנהלות לתחומי עיסוק שונים, כאשר לרוב, העובדים הערבים יופנו
לתחומים עם אחריות מצומצמת יחסית ושכר נמוך יותר.
סיכום
בעבודה זו בדקנו האם ובאיזה שיעור קיימת אפליה בשכר בין יהודים לערבים בשוק
העבודה בישראל, על פי נתוני סקר הכנסות לשנת 2000 של הלמ"ס.
סקרנו בקצרה גישות שונות הקיימות בספרות בנושא האפליה בשוק העבודה.
לאחר מכן, על מנת למצוא את גודל השפעתם של המרכיבים השונים על השכר, הרצנו
רגרסיה נפרדת לעובדים יהודים ולעובדים ערבים.
בחרנו להתייחס לגורמים הבאים כגורמים המשפיעים ביותר על ההשתכרות:
ניסיון בעבודה, שנות לימוד, מצב משפחתי, תחום עיסוק ואזור מגורים.
מתוך התוצאות שנתקבלו, מצאנו ע"י פירוק, את הפרשי השכר המוסברים ע"י הון
אנושי ואת הפרשי השכר הנובעים מתוך אפליה.
כדי לנטרל את השפעת הניסיון על השכר ולהגיע לתוצאה מדויקת יותר ערכנו מספר
השוואות בין עובדים יהודים וערבים בעלי פרופיל זהה (תחום עיסוק, השכלה, מצב
משפחתי ואזור מגורים)
סיכום ההשוואות מוצג בטבלה ולאחר מכן מספר נקודות העולות ממנה.
לסיכום, התוצאות האמפיריות מצביעות על קיום אפליית שכר משמעותית בין יהודים
לערבים בכל תחומי העיסוק שנבדקו, אם כי במידה שונה בין הענפים השונים.
ביבליוגרפיה
סקר הכנסות לשנת 2000 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מיכל וובר (1996) הניתוח של אפליה וסגרגציה - הבסיס התאורטי
עבודה לתואר שני במחלקה לכלכלה - אוניברסיטת בר-אילן.
מרכז אדווה למידע על שוויון וצדק חברתי בישראל (2000)
"הכנסה חודשית של שכירים עירוניים אשכנזים מזרחים וערבים"
Ronald G.Ehrenberg Robert S.Smith (2000)
Modern Labor Economics
Peter Falcon Ronald Verry (1988)
The Economics of Labour Markets
Daniel S.Hamermesh Albertrees (1979)
The Economics of Work And Pay

תגים:

אפליית · בין · וערבים · יהודים · שכר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אפליית שכר בין יהודים וערבים על פי נתוני סקר הכנסות 2000", סמינריון אודות "אפליית שכר בין יהודים וערבים על פי נתוני סקר הכנסות 2000" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.