בית הספר הקהילתי-מטרות מול יישום בפועל

תקציר העבודה:

בית הספר הקהילתי -
בין מטרות ליישום בפועל

ראשי פרקיםhc0569-
1. מבוא
2. מודל בית הספר הקהילתי
3. בין מטרות ליישום בפועל
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה


מבוא

בעבודה זאת אנסה לבדוק כיצד הצליח מודל בית הספר הקהילתי ליישם הלכה
למעשה את המטרות שהעמיד ברמה התאורטית.
על מנת לבחון את הנושא ולהשוות בין המטרות ליישום בפועל אציג בתחילה את
המודל של בית הספר הקהילתי תוך הדגשת האוריינטציות הייחודיות שלו, והצגת הפן
האידאולוגי שליווה את תהליך הקמת מסגרת בית הספר הקהילתי אשר מרדה במידה
רבה במבנה המקובל והקונפורמי של בית הספר המסורתי והבירוקרטי.
פעילותו של בית הספר הקהילתי נבדקת על רקע הזיקה שיצר בפועל עם האוכלוסיות
עמן הוא פועל: אוכלוסיית ההורים, אוכלוסיית התלמידים, אוכלוסיית המורים,
ואנשי הקהילה.
הערכת תיפקודו של בית הספר הקהילתי מתבססת על מחקרים שנעשו בנושא, בעיקר
מאמצע שנות השמונים ועד לימינו. מחקרים אלו ניסו לקבל משוב אודות הצלחת
המודל באמצעות פנייה ישירה לאוכלוסיות המתוארות, ובחנו לא רק את התגובות
האמוציונאליות כלפי הפרוייקט (אשר חשובות במידה בלתי מבוטלת), אלא גם הישוו
בין ההישגים הלימודים של תלמידי בתי ספר אלו לעומת תלמידים של בתי ספר
רגילים בארץ, וכן בדקו את מידת הפעילות החברתית והקהילתית של אותם בתי ספר.
סיכום ממצאים אלו יכול לשרטט בפנינו את דיוקנם של בתי הספר הקהילתיים,
וללמד על מידת הצלחתם בהגשמת הדרך החינוכית הייחודית שבחרו ללכת בה.

מקורות:

2. מודל בית הספר הקהילתי
3. בין מטרות ליישום בפועל
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה
מבוא
בעבודה זאת אנסה לבדוק כיצד הצליח מודל בית הספר הקהילתי ליישם הלכה למעשה את המטרות שהעמיד ברמה התיאורטית.
על מנת לבחון את הנושא ולהשוות בין המטרות ליישום בפועל אציג בתחילה את המודל של בית הספר הקהילתי תוך הדגשת האוריינטציות הייחודיות שלו, והצגת הפן האידיאולוגי שליווה את תהליך הקמת מסגרת בית הספר הקהילתי אשר מרדה במידה רבה במבנה המקובל והקונפורמי של בית הספר המסורתי והבירוקרטי.
פעילותו של בית הספר הקהילתי נבדקת על רקע הזיקה שיצר בפועל עם האוכלוסיות עמן הוא פועל: אוכלוסיית ההורים, אוכלוסיית התלמידים, אוכלוסיית המורים, ואנשי הקהילה.
הערכת תיפקודו של בית הספר הקהילתי מתבססת על מחקרים שנעשו בנושא, בעיקר מאמצע שנות השמונים ועד לימינו. מחקרים אלו ניסו לקבל משוב אודות הצלחת המודל באמצעות פנייה ישירה לאוכלוסיות המתוארות, ובחנו לא רק את התגובות האמוציונאליות כלפי הפרוייקט (אשר חשובות במידה בלתי מבוטלת), אלא גם הישוו בין ההישגים
הלימודים של תלמידי בתי ספר אלו לעומת תלמידים של בתי ספר רגילים בארץ, וכן בדקו את מידת הפעילות החברתית והקהילתית של אותם בתי ספר.
סיכום ממצאים אלו יכול לשרטט בפנינו את דיוקנם של בתי הספר הקהילתיים, וללמד על מידת הצלחתם בהגשמת הדרך החינוכית הייחודית שבחרו ללכת בה.
א. מודל בית הספר הקהילתי
בית הספר הקהילתי הוא המסגרת הארגונית המביאה למימושו של רעיון החינוך הקהילתי. בבסיסו של רעיון החינוך הקהילתי עומדת התפיסה שלפרט ולקהילה יש כוח לספק את צורכיהם בעצמם, ולשפר את איכות החיים בבית הספר והקהילה - אם ישתפו פעולה באיתור הרכים וינצלו את המשאבים המצויים בקהילה.
בית ספר קהילתי הוא בית ספר שבו קיימת שותפות בין מורים ותלמידים, הורים וחברים אחרים של הקהילה, תוך ניצול הדדי של המשאבים של בית הספר ושל הקהילה.
הרקע לצמיחתו של רעיון בית הספר הקהילתי טמון בתהליך שחל עם הקמתן של מדינות ריכוזיות. בעקבות תהליך זה הקהילה הלכה ונחלשה ומוסדות הבירוקרטיה הלכו והחליפו את יכולת ההתארגנות העצמית של הקהילה. עם הזמן, התקשו המדינות לספק כהלכה את צורכיהם של האזרחים, וצרכים רבים נותרו ללא מענה.
במקומות רבים התרחשה תופעה של התרופפות המסגרות הקהילתיות ואף המשפחתיות. את מקומה של האחדות הקהילתית תפסו אינדיבידואליזציה והשאיפה להישגים. באופן זה גברו תחושות של ניכור, בדידות, תחושת חוסר השייכות של התושבים, והתגברו תופעות שליליות כמו אלימות.
במקביל, לצד שינויים כלכליים וחברתיים אלו צומצמו שעות העבודה וגדל מספר שעות הפנאי, וגם הצורך למלא אותן בפעילויות מספקות.
כניסתה של הטלוויזיה למעגל המשפחתי אף היא הגבירה את התרופפות הקשר שבין הורים לבניהם, והנתק התוך-משפחתי.
ניתוק כמעט מוחלט התרחש גם בבתי הספר בן התלמידים והמורים מן החיים בחברה בכלל, ובקהילתם המיידית בפרט. בבתי הספר התגבש לימוד בכיתות נפרדות, והוראה של מקצועות נפרדים ע"י מורים מקצועיים. אורח החיים שהתגבש בבית הספר תרם לתחושת בידוד וניתוק של המורים זה מזה, ושל התלמידים זה מזה.
הרצון להתמודד עם תופעות קשות אלו של ניכור, ותחושת חוסר השייכות של קבוצות רבות בתוך הקהילה, הניעו את אנשי החינוך לנסות ולשנות את אופיו של בית הספר באמצעות יצירת המסגרת של בית הספר הקהילתי.
הנחת יסוד נוספת הקשורה בתפיסת בית הספר הקהילתי היא הגישה החינוכית המתייחסת אל תכנית הלימודים כהתנסות.
אחת מנקודות המוצא של תפיסה זאת הוא הלומד, וההדגשה שהתכנים חייבים להיות רלבנטיים ללומד.
לפי גישה זאת, סביבתו הפיסית והאנושית של בית הספר משמשת כמשאב עבור תכניות לימודים שונות. בצורה זאת הילד חי כאזרח פעיל ומעורב בסביבה בה הוא חי.
בתי ספר המשלבים בעבודתם חינוך קהילתי הופכים בהכרח למוקדים שכונתיים ועוסקים בלימוד ובחינוך, ברכישת ידע ובמיומנות, ותוך כדי כך ביצירתיות ובפיתוח פעילויות בעלות אופי של חינוך משלים.
גם זמני הפעילות מתרחבים לשעות ולחודשים בהם לא פועל החינוך הפורמאלי.
אם נעמיד לנגד עינינו את התפיסה, לפיה בית הספר נחשב בעיני מחנכים כסוכן סוציאליזאציה מרכזי, הרי שאין ספק, שבית ספר קהילתי יכול לתפקד בצורה טובה יותר מבית ספר רגיל, ובו זמנית לינוק מסביבתו וגם להפרות אותה.
ניתן לאמר, שהרעיון המרכזי בהקשר זה הוא רעיון השותפות.
המדובר ברמת שותפות ומעורבות גבוהה יותר מאלו הנהוגות בבתי ספר רגילים, והיא מתחילה בשלב קבלת ההחלטות ונמשכת עד לשלב הביצוע בסופו של התהליך.
קיימים שתי אספקטים מרכזיים של שותפות בשני תחומים שונים:
א. שותפות בתחום החברתי תרבותי:
שותפות זו מתבטאת בפעולות הנובעות מצרכי הקהילה, כגון: פעילויות חברתיות המספקות מסגרות מגוונות שבהן הורים ובנים ישתפו פעולה ותתבצע הידברות בין דורית. כמו כן, ניתן לארגן במסגרת זאת פעילויות כגון - יום בריאות, יום קליטת עלייה, פעילויות של צעירים עם קשישים בקהילה וכו'.
ניתן גם לאפשר לקהילה פעולות תרבותיות מסויות כמו הפיכת בית הספר הקהילתי למרכז תרבות לכל הקהילה המזמין אליו מופעים עפ"י צרכי הקהילה. באופן זה קהילה שיש בה צורך בפעילויות תרבותיות, שכן אוכלוסיתה אינה מגיעה למרכזים תרבותיים, או שהיא צרכנית נלהבת של פעולות תרבות שאינן קיימות במקום.
ב. שותפות לצרכים לימודיים חינוכיים:
שותפות זאת מתבטאת בקהלת החלטות משותפת בתחומים בהם יכול בית הספר להעשיר את התלמידים: פתיחת מסלוליים ייחודיים, תגבור מקצועות מסויימים, השתלמויות במחשבים וכו'.
תחום זה יכול להתבצע בפועל כאשר ההורים שותפים מלאים החל משלב קבלת ההחלטות, המימון ואף הביצוע. כמו כן, לעיתים מקצועותיהם של ההורים יכולים לסייע בפתרון בעיות העולות בהקשר זה.
בית הספר הקהילתי מקיים זיקה ישירה למספר קבוצות התייחסות רלבנטיות:
א. הורים לתלמידים בבית הספר
ב. הורים בכלל בקהילה
ג. תושבי שכונה (לדוג' - בי"ס יכול לראות בתושבים קבוצת התייחסות לפעילות קהילתית)
ד. אוכלוסיות ספציפיות - למשל, קשישים, נכים או כל קבוצה אחרת
שהוגדרה ע"י בית הספר הקהילתי כקבוצת התייחסות.
מכל האמור לעיל, מצטיירת תמונה ייחודית של דגם חינוכי בעל חזון מגובש ובעל ערכים ועקרונות ברורים.
הדגם התיאורטי של בית הספר הקהילתי מרשים מבחינת כוונותיו, והרקע האידיאולוגי המוצק שלו, אולם את מידת הצלחתו של בית הספר הקהילתי יש לבחון על רקע הקשיים שמתעוררים עם היישום בפועל ומידת הצלחתה בהתמודדות עמן. סוגייה זאת תידון בפרק הבא.
ב. בין מטרות ליישום בפועל
המודל התיאורטי של בית הספר הקהילתי יכול לעורר התלהבות רבה, ולעורר ציפיות רבות. אולם, כמו בכל תחום אחר יכול גם כאן להיווצר פער בין התיאוריה ובין המעשה, ועל כן יש לבדוק את הנושא באופן ריאליסטי, ולפתח ציפיות מציאותיות הלוקחות בחשבון את התנאים האובייקטיביים - המסגרת שבתוכה פועל בית הספר.
ראשית יש להצביע על אחדות מן הבעיות הפוטנציאליות:
* ריבוי מטרות חינוכיות וחברתיות:
בית הספר הקהילתי שם לו למטרה מטרות רבות. גיוונן וכמותן של מטרות אלו יכולה לבוא על חשבון הישגים לימודיים עבור התלמיד כפרט.
במקביל, בית הספר ברמת המוסד נאלץ להקצות את משאביו בין מטרות רבות ולעיתים מנוגדות ובכך להגיע לדילמות קשות, ולא תמיד ליצור מצב אופטימאלי של חלוקת משאבים.
* פתיחות יתר של המערכת:
בניגוד לכללי היעילות הבירוקרטיים הפועלים בתוך מערכת סגורה, בית הספר הקהילתי נתפס כמערכת פתוחה.
הצורך לשיתוף פעולה הדוק ושיוויוני עם אנשים שאינם משתייכים פורמאלית לבית הספר יכולה לפגוע ביעילותם של מקבלי ההחלטות. כמו כן עלול להיווצר בשל כך מצב של בלבול וחוסר ארגון בתוך המערכת.
* פערי אוריינטציות בין מורים להורים:
בתהליך הסוציאליזציה נוטלים מורים והורים תפקידים משלימים ושונים. בעוד המורים אמורים להקנות ערכים תרבותיים במרב מקצועות הלימוד, הרי שההורים פועלים בעיקר במישורים הריגושיים של התפתחות ילדיהם.
כאשר קיימת מעורבות גבוהה של הורים בבית הספר יכול להיות ערוב בין התחומים: המורים הוכשרו להפעיל סמכות והשפעה על ילדים צעירים, ולכן הם עלולים להתקשות בעיצוב היחסים עם הורים בני גילם או אף בוגרים יותר. הורים הם גם ציבור יותר מגוון ברקעו וברמתו מאשר התלמידים. הסיכוי להשביע את רצון כולם הוא קטן
מלכתחילה. כמו כן, חלק מן ההורים נושאים מטען אי רציונלי שלילי של זכרונות מימי שהותם בבית הספר כתלמידים, ודבר זה עלול להביאם לידי הגנת יתר על "זכויות ילדם".
* מתחים בין בית הספר והקהילה:
מתחים בין בית הספר לקהילה עלולים להתעורר כאשר יש פער תרבותי או פוליטי בין הנהלת בית ספר לבין הרשות המקומית. (לדוגמא, בית ספר חילוני, הפועל בעיירה, שרוב תושביה דתיים או להפך). ניגוד אינטרסים יכול להיווצר גם כאשר הקהילה קטנה מידי ויכולה להכיל רק בית ספר יסודי אחד או שניים, ואז בית הספר קיים
כארגון מתחרה ברשות המקומית על אספקת שירותים תרבותיים וייזום פעילות חברתית.
בנוסף לבעיות אלו מתפתחת גם תופעת "החינוך האפור" הגדלה בשנים האחרונות, ויוצרת באורח בלתי נמנע קונפליקט בין בית הספר להורים. בהקשר זה, עלולים להיווצר נסיונות מצד ההורים "להשתלט": על בית הספר, ואף לפגוע בסמכות המקצועית של הסגל החינוכי והמנהלי.
הלכה למעשה:- מחקרים על הנעשה בשטח
על מנת לבחון את מידת הצלחתם שלבתי הספר הקהילתיים יש לבדוק את השינוי והתמורה לחיוב ולשלילה שחלו אצל הנוגעים בדבר. דהיינו, השפעתו של בית הספר הקהילתי על הקבוצות הבאות:
* אוכלוסיית ההורים
* אוכלוסיית התלמידים
* אוכלוסיית המורים והמנהלים
* תושבי הקהילה
אוכלוסיית ההורים:
מתוך הנסיון שהצטבר בישראל מסתבר ששותפות ההורים יכולה
להוביל לתוצאות טובות ומשביעות רצון כאשר ההורים בעת ובעונה אחת היו מעורבים בהחלטות ובפעילויות בבית הספר, אולם גם לא חרגו ולא פגעו באוטונומיית ההחלטה האישית והמקצועית של צוות המורים וההנהלה.
מגוון הפעילויות שמציע בית הספר הקהילתי משפיע על המבוגרים באופן חיובי. כך לדוגמא, יכול בית הספר הקהילתי להביא לשיפור באיכות החיים של הפרט. נמצא, שהורים מצאו עניין וסיפוק רב במסגרת תרומתם והשתתפותם בפעילויות הבית ספר, באופן שתרם לבטחונם העצמי, ולאיכות החיים הכוללת להם זכו.
מתברר, שתהליך ההכשרה שעוברים השותפים השונים כדי לפעול יחד נוצרה נכונות לשיתוף פעולה ממשי. בתהליך זה מבררים את התחומים שבהם רצויה לכל הצדדים מעורבות של הורים, וכך נוצר איזון.
ברור, שמעורבות הורים בבית הספר הקהילתי אינה תמיד "סיפור הצלחה". לדוגמא - באחד מבתי הספר וועדה המליצה על הוראת השפה הערבית כשפה נוספת ואולם מנהל סבר שיש להעדיף את הוראת השפה הצרפתית ולא קבל את המלצות הוועדה. הפרשה
כולה עוררה תיסכול גם אצל התלמידים וגם אל הוריהם.
המגע הקרוב יותר בין ההורים למורים הביא למודעותם של ההורים את הקשיים בעבודת המורים, וקרב את ההורים אל עולמם של המורים.
קירבה זאת יצרה אמפטיה של ההורים כלפי המורים, וגרמה להם להעריך יותר את עבודתם של המורים.
נמצא ששיתוף ההורים מביא גם לערוץ תקשורת נוסף בינם לבין ילדיהם המתבגרים מחוץ לדפוסים שנוצרו בבית, וההורים חשו סיפוק רב בשל הקשר המתוגבר והחיובי שנוצר עם הילדים.
מתברר, ששיתוף הפעולה שמציע בית הספר הקהילתי להורים שינה את יחסם לבית הספר. כל הורה בחר באילו מן הפעילויות הוא מעדיף לקחת חלק, והעשייה המשותפת
יצרה יחסי אמון בין ההורים לבין בית הספר.
אוכלוסיית התלמידים:
בתי ספר שנמצאים כבר שלוש שנים בפרוייקט מעידים על שיפור ביחס של תלמידים אל בית הספר, אל הלימודים אל המורים.
התלמידים חשים שיש להם הזדמנות להוכיח את עצמם ולממש את הפוטנציאל שלהם במסגרת בית הספר.
בית הספר חדל מלהיות רק מסגרת לימודים- עיונית והופך להיות מסגרת רב גונית של התייחסות.
עיון במציאות שיצרו בתי הספר הקהילתיים מלמד שבבתי ספר אלו מתאפשרות דרכים מגוונות של התבטאות לתלמידים, וזאת בעיקר בשל ריבוי החוגים, וריבוי אפשרויות הפעולה דוגמת וועדות שונות שתלמידים שותפים בהן.
שותפות זאת מתגלה כגורם המעשיר ומפתח תכונות וכשרונות רבים אצל התלמידים.
דוגמא מן השטח מלמדת על האופן שבו תלמידים מופעלים ומשתתפים בפעילויות שמארגן בית הספר הקהילתי: באחד מבתי הספר הקהילתיים התעורר הצורך בפעילות ציבורית רבה בקליטת העולים. התלמידים יזמו את מעורבות הקהילה כולה בקליטה. לשם כך, גייסו התלמידים את משפחותיהם ואף הביאו לכך שמשפחות נוספות בקהילה נרתמו למבצע
האימוץ. מעורבותם של התלמידים תרמה רבות לקהילה, אולם לא פחות מזה לתחושתם החיובית והרגשת הסיפוק שהעניקה להם הפעילות.
דוגמא אחרת קשורה במעורבות תלמידים באירועים קהילתיים סביב חג. מסתבר שבאירועים אלו יכולים תלמידים לבטא כשרונות בתחומים שונים מעבר לתחום הלימודי כגון - כושר אירגוני, כישרונות אמנותיים וכו', ועל כן תלמידים רבים נהנים ליטול חלק בארועים מסוג זה.
התלמידים זוכים ללימוד חשוב בתחום נוסף - הכשרתם לחיים קהילתיים. הם מתוודעים לאיתור צרכים בקהילה . באופן זה הם מתוודעים לאוכלוסיות השונות, למוסדות ולגופים בקהילה.
נמצא, שבזכות בתי הספר הקהילתיים נוצר גם מכנה משותף רחב יותר ומעמיק יותר בין התלמידים לבין שכניו בקהילה. בכך מחנכים את התלמידים ליטול אחריות וליזום שיפורים, מבלי לצפות שמוסדות וארגונים חיצוניים יעשו זאת עבורו.
באמצעות בית הספר הקהילתי צומחת למעשה תחושה של מעורבות חברתית ומחוייבות מצד התלמיד כלפי קהילתו.
התלמידים לומדים להכיר את מוריהם באופן טוב יותר ומעמיק יותר, כאשר מורה המלמד אותם במסגרת הפורמאלית מעביר גם חוג בבית הספר הקהילתי. (תלמידים שרואיינו בנושא, סיפרו שהופתעו לגלות שהמורה שלהם אינו "מרובע" כפי שחשבו בתחילה).
ממחקרים שנעשו מסתבר, שנוצרת אינטימיות בין התלמידים והמורים, ומתאפשרת תקשורת טובה יותר. אווירה זאת תורמת גם לשיפור המוטיבציה ללימודים מצד התלמידים, החשים מקורבים יותר למורים ומזדהים יותר עם הערכים אותם מנסים המורים להקנות במסגרת בית הספר.
אוכלוסיית המורים:
בית הספר הקהילתי התגלה כבעל חשיבות רבה גם לגבי אוכלוסיית המורים. המורים, בבתי הספר הרגילים עומדים בבדידות מול כיתה, והמפגש שלהם עם המורים האחרים הוא מצומצם. לעומת זאת, בית הספר הקהילתי מאפשר למורים מפגש מעשיר עם עמיתיהם, וגם עם אנשים שמחוץ למעגל ההוראה.
כמו כן, יכולים המורים לבטא עצמם באמצעות אפיקי ביטוי מגוונים, ולפעול בתוך מסגרות של שיתוף פעולה עם מורים עמיתים, עם הורים ועם תלמידים.
בבתי ספר קהילתיים בארץ נמצא שהמורים הנוטלים על עצמם משימות ארגוניות שונות יכולים להנות גם ממימוש עצמי וגם ממיצוי כשרונותיהם ומקבלת חיזוקים חיוגים רבים מחבריהם לצוות.
מורים מקצועיים בעיקר שאינם מחנכים זוכים לקשר עמוק יותר עם צרכיהם ובעיותיהם של התלמידים.
האווירה החיובית תורמת אף לכך שלמרות השקעת השעות הנוספות והרבות מצד המורה, שיכלו לכאורה לעייף מאוד ולהאיץ את תהליך השחיקה, נוצרת בשטח אווירה של אחריות משותפת שמקלה את העומס המוטל על המורה.
מורים בבתי ספר קהילתיים בארץ דיווחו על אווירת פתיחות שבה קל יותר, ואשר יוצרת תחושה של תמיכה הדדית. כך שבית ספר קהילתי מהווה דרך למניעת שחיקת המורים.
ערוצי התקשורת הפתוחים בין מורים-תלמידים-והורים נוצרת תחושת "יחד", היוצרת עשייה משותפת ופורה.
יחד עם זאת, טוענת ד"ר הרפז שלא ניתן למורים פיצוי הולם עבור ההשקעה העצומה שלהם במסגרת תפקידם בבית ספר קהילתי. לדבריה, יש לדאוג יותר לדרכי פיצוי, שעות תקן וכד' שיעודדו מורים עוד יותר לפעול במסגרת העבודה הקהילתית.
מסתבר, שברוב המקרים החשש כי בית הספר הקהילתי יביא לאובדן השליטה של המורה עקב קרבת היתר שנוצרת בינו לבין התלמידים יצר אמנם לעיתים בעיות נקודתיות בבתי ספר ספציפיים, אולם בהכללה ניתן לומר שהיה שולי ביחס להצלחות בתחום זה.
הקהילה:
בסיכום ממצאי עבודת מחקר שנעשתה בנושא בתי הספר הקהילתיים נמצא כי אוכלוסיית ההורים ואוכלוסיית תושבי הקהילה פיתחו יחס חיובי כלפי המודל הקהילתי.
בתי הספר שנדגמו במחקר זה נתפסו בעיקרו של דבר באופן חיובי על ידי תושבי הקהילה.
הנשאלים ציינו כי בתי הספר מכירים את השכונה ואת בעיותיה, ומתייחסים באופן חיובי לתושבים בקהילה.
הצלחתם של בתי הספר הקהילתיים באה לידי ביטוי גם מעצם העובדה שניכרה בקרב הנשאלים תפוצה רחבה למידע אודות הפעילויות המתבצעות בבית הספר, והתגלתה היענות רחבה להיצע הפעילויות של בתי הספר הקהילתיים, שבאה לידי ביטוי בהרשמה ערה לחוגים ולפעילויות הסדירות של בית הספר.
ממצא מעניין אחר הוא שבמקרים לא מעטים דווקא תושבים שאינם הורי תלמידים תופסים את ביה"ס כמוסד בקהילה שאפשר לפנות אליו ולהיעזר בו בעת הצורך, ואשר יש לו מחוייבות כלפיהם כתושבים בשכונה.
למרות התמונה האופטימית המצטיירת מבדיקת הצלחתו של בית הספר הקהילתי על פי הערכתם של הורים, תלמידים מורים ואנשי קהילה, הרי שבפועל קיימות בעיות אחדות.
חוקרים שבחנו את בתי הספר הקהילתיים הסיקו כי מתקיימת חוסר עקביות בתוך כל בית ספר לגבי אספקטים שונים של פעילות.
דהיינו, יתכן שבית ספר המצטיין באספקט אחד של פעילות (למשל מעורבות ההורים והשפעתם החיובית בתוך המערכת) יימצא ברמה בינונית או אף נמוכה באספקטים אחרים (פעילויות רחבות ונכונות להשקעה רבה מצד צוות המורים).
מכאן, שלכל בית ספר קהילתי מצטייר "פרופיל" אישי באשר לסוגי הפעילויות הקהילתיות הנדונים.
מחקרים נוספים שנעשו בנושא מגלים, כי קיימים הבדלים גדולים בין בתי הספר מבחינת תפיסת מטרות בית הספר הקהילתי ובעיקר מבחינת תפיסת אוכלוסיית היעד כמתמקדת בהורים ובתלמידים, לעומת בתי ספר אחרים שהדגישו יותר מטרות המתייחסות לקהילה ככלל ולבית הספר ותכנית הלימודים. באופן כללי ניתן לאמר, שמטרות הקשורות
לרשויות ולארגונים בקהילה ולעזרה לתושבים בקשריהם עם גורמים אלו נתפסות לרוב כבעלות דרגת חשיבות נמוכה לעומת מטרות אחרות, כך שבפועל לא מוגשם די הצורך הקשר עם הקהילה.
מחקרם של פרס ופסטרנק לגבי הצלחת יישומו של מודל בית הספר הקהילתי מעלה את האבחנות הבאות:
בבתי הספר הקהילתיים הדגישו יותר ערכים חברתיים, והזניחו במידה מסויימת הישגים לימודיים כמטרות חינוכיות. בכך ניתן לראות נקודת תורפה של המודל. כמו כן יעילות אופטימלית של ניהול הושגה בבתי ספר הסטנדרטיים, שכן הריכוזיות בידי ההנהלה והצוות השיגה השגים אופטימליים.
נמצא, שבית הספר הקהילתי מצליח להפעיל את תלמידיו (מעבר לפעילויות לימודיות) יותר מבית ספר רגיל, אולם ההבדלים אינם גדולים. (פער של חמישה עד עשרה אחוזים).
לעומת זאת יתרון משמעותי בא לידי ביטוי ברמת הפעילות החברתית-תרבותית של ההורים בבתי הספר הקהילתיים בהשוואה לאחרים (פער של עשרים ותשעה אחוז). גם במחקרם נתגלה כי, מעורבות ההורים בבתי הספר הקהילתיים והאוזן הקשבת להצעותיהם בבתי ספר אלו מביאה לרמת שביעות רצון גבוהה יותר מצידם.
שביעות רצון גבוהה הוצגה גם מצד התלמידים מהמורים ומן הלימודים בבית הספר.
באופן כללי, מציינים פרס ופסטרנק שקיימת תוספת של תשומות בבית הספר הקהילתי אולם תוספת זו אינה שונה באופן חד ומשמעותי.
לדבריהם, הרעיון הקהילתי הוכיח את עצמו, אולם רוב בתי הספר הקהילתיים לא הלכו מרחק גדול דיו כדי להוציא את סגולות החינוך הקהילתי מן הכוח אל הפועל. מחקר זה, מעלה את המסקנה שעל בתי הספר הקהילתיים להשקיע השקעה גדולה יותר מזו המקובלת כיום.
סיכום
התמונה הכללית המצטיירת מבדיקת הממצאים בשטח מלמדת על כך שבתי הספר הקהילתיים הצליחו במידה רבה להגשים את חזונם.
ההצלחה ניכרת בעיקר בתחושות האמוציונאליות של התלמידים וההורים אשר שיתופם, ומעורבותם בפרוייקטים ובפעילויות רבות הפך עבורם את בית הספר למסגרת רחבה יותר של התייחסות, ויצר תפיסה חיובית כלפי הארגון וכלפי ציבור המורים.
המורים אף הם מגלים שביעות רצון במסגרת בית הספר הקהילתי - ניתנה להם ההזדמנות לבטא את עצמם באופן נרחב יותר, לקיים זיקה הדוקה יותר עם תלמידים הורים ואף עם צוות המורים עצמו. יחד עם זאת, מסתמנת בעייה של היעדר תגמולים כספיים מספקים, שכן עבודתם של המורים בבתי הספר הקהילתיים רבה וענפה לאין שיעור.
החשש שמא שותפות ומעורבות ההורים בבית הספר תיצור בלבול, ומתחים מיותרים הופרך ברוב המקרים. לרוב, נמצא איזון והושגו הבנות בין הצדדים השונים המעורבים בתהליך.
האכזבות העיקריות מיישומו של המודל בפועל נובעות מכך שכל בית ספר הצטיין באפיק מסויים של פעילות אשר בא "על חשבון" אפיקים אחרים. מסתבר, שבתי הספר לא הצליחו להגשים במקביל מטרות רבות, אלא כל אחד מהם התמקד באופן חלקי במטרות המודל התיאורטי.
מאכזב לגלות, שהפעילות הקהילתית הוזנחה באופן יחסי במרבית בתי הספר הקהילתיים, וזאת למרות שהיא מהווה חלק חשוב באידיאולוגיה של הפרוייקט.
יחד עם זאת, כל החוקרים ציינו שבאופן כללי שהגשמת המטרות משביעת רצון ומעלה אופטימיות לגבי המשך התהליך. יש ללמוד מן הטעויות, ובעיקר לנסות ולהגשים במקביל תחומים נרחבים יותר בכל בית ספר.
ביבליוגרפיה
1. בן שחר, לאה. בית הספר הקהילתי העל יסודי בישראל - סיכום התנסות, משרד החינוך והתרבות, 1988.
2. גולדברגר, ד. בית ספר קהילתי, קו מחשבה בע"מ, ירושליים, 1991.
היחידה לחינוך. בית הספר וקהילותיו, אונ' ת"א, תשנ"ב.
3. הרפז, ירדנה. בית הספר הקהילתי התפתחותו של רעיון, החברה למרכזי תרבות, תשמ"ו.
4. וולי, ש. הדינמיקה של בתי ספר קהילתיים בישראל - אתנוגרפיה, ירושלים, האוניברסיטה העברית, המכון לחקר הטיפוח בחינוך.
5. זורמן, רחל. איתור בעיות בקהילה כבסיס לעיצוב מדיניות התערבות חינוכית, מכון הנריטה סולד, תשמ"ה.
6. סמילנסקי יונתן, באומגרטן דורית. בתי ספר קהילתיים - תאור והערכה, האוניברסיטה העברית בירושליים, 1981.
7. פרידמן, יצחק. בית הספר הקהילתי תיאוריה ומעשה, הוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית, מכון הנרייאטה סאלד, תש"ן.
8. פרידמן י. בר א. סקר פעילות בבתי ספר קהילתיים על יסודיים, ירושליים, מכון הנרייאטה סאלד, 1988.
9. פרס, יוחנן, רחל פסטרנק. קהילתיות בחינוך, איתאב - בית ההוצ' לאור, 1987.
10. שריר, ט. מנהל בית הספר הקהילתי כמנהלה של מערכת פתוחה, אונ' תל אביב, 1991.
בן שחר, לאה. ביה"ס הקהילתי העל יסודי בישראל, עמ' 8.
פרס, יוחנן, פסטרנק, רחל. קהילתיות בחינוך, עמ' 21.
בן שחר, לאה. עמ' 16.
סמילנסקי, יונתן. בתי ספר קהילתיים תאור והערכה, עמ' 132.
הרפז, ירדנה. בית הספר הקהילתי התפתחותו של רעיון, עמ' 60.
סמילנסקי, יונתן. עמ' 133.
פרידמן, יצחק. בית הספר הקהילתי הלכה למעשה.
פרס, יוחנן, פסטרנק, רחל. עמ' 99-105

תגים:

בית · ספר · קהילה · סוציולוגיה · הוראה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בית הספר הקהילתי-מטרות מול יישום בפועל", סמינריון אודות "בית הספר הקהילתי-מטרות מול יישום בפועל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.