המושג "נפש" בעברית המקראית והשפעתו על פירוש מזמורי תהילים יז',מב',קלא'

תקציר העבודה:

בספרי המקרא השונים ניתן למצוא את הופעתה של המילה 'נפש' מאות פעמים. בניגוד למילים רבות אחרות, גדול מאוד השדה הסמנטי של מילה זו, ולפיכך אנו רואים בצורך לאתר את משמעותה הספציפית בהקשר נתון סוגיה פרשנית, שתהיה מושפעת מפירוש זה או אחר שנייחס למילה. ספר תהילים הנו אוסף של שירי קודש, שירי תהילה ותודה ושירי תפילה ולקח. מציון הכתובת 'מזמור' אנו למדים ששירים אלה נאמרו בזמרה ובליווי כלי נגינה. לכן נקראים פרקי תהלים, להבדיל משירות אחרות במקרא, 'השירה המזמורית'. הרבה מהמזמורים נועדו מלכתחילה להיות מושרים במהלך עבודת האלוהים, ביחוד בהקרבת הקרבנות.
אמנם אנו נוטים לחלק את מזמורי תהלים לשירי היחיד ולשירי הציבור, אולם תחום זה אינו קבוע במדויק, שכן גם שיר הציבור נכתב במקורו על ידי היחיד וניתן למצוא בו תכונות אנדיבידואליות. כמו כן, במזמורי יחיד רבים פונה המשורר אל הקהל ומשתפם בדברי מוסר ותוכחה או בבקשה שישתתפו בתודתו לאל. מזמורי תהלים אינם מיוחסים לאדם אחד בלבד שחיבר אותם וכן הם מגוונים מאוד הנושאים הבאים לידי ביטוי במזמורים השונים.
הכתובות שבראש המזמורים, כפסוק הראשון, מייחסות את המזמורים לאישים ידועים באמצעות ל' השייכות. כך מיוחס מזמור יז לדויד וכנראה גם מזמור קלא. אך לגבי זה האחרון קיימת מחלוקת בין המסורת לבין תרגומי המקרא. בתרגום הארמי אין מזמור קלא מיוחס לדויד. מזמור מב מיוחס לבני קרח, שהיו כנראה משפחה של משוררים במקדש, ונתייחסו על שם קרח בן יצהר בן קהת בן לוי. כל מזמורי בני קרח הם מימי הבית הראשון, ומזמור מב (וכמוהו גם מזמורים מג, מה עד מח) הוא קדום ביותר. לקובץ קדום זה הוכנסו כנראה מזמורים "חדשים" יותר.

המילה 'נפש' מופיעה פעמים רבות בספר תהלים ואין להתפלא על כך שכן מזמורי התפילה השונים עוסקים במצבים רוחניים ופיזיים שבהם נמצא המתפלל הפרטי או הציבור המתפלל. מכיוון שכל מזמור מיוחס למשורר אחר וכן לתקופה שונה, נוכל לצפות לגיוונים במשמעויות המילה בתוך מכלול המזמורים עצמו. כמו כן, נראה שלאורך כל ספרי התנ"ך משמשת המילה 'נפש' בהוראות שונות ומגוונות, ושדה הסמנטי, שעל מקורו נדון בהמשך, היה רחב ביותר. מהותו של כל מזמור, הן מבחינת נושא השיר והן מבחינת זהות מחברו ואופיה של התפילה, יכולה להתפרש בסיוע הבנתה של משמעות המילה 'נפש', על נטיותיה השונות כפי שהן מופיעות במזמורים.
במגוון הוראותיה של המילה נדון בהמשך.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. מיון ספרותי של מזמורי תהילים
3. פירושים שונים למושג 'נפש' במקרא
4. ניתוח מזמורי תהילים לאור פירוש המושג 'נפש':
א. מזמור יז
ב. מזמור מב
ג. מזמור קלא
5. סיכום
6. מראי מקום
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

אדר, צ., 1976, ספר תהילים, הוצ' צ'ריקובר, תל אביב.
אנציקלופדיה מקראית, 1988, הוצ' מוסד ביאליק, ירושלים.
גויטיין, ש., 1967, עיונים במקרא, הוצ' "יבנה", תל אביב.
דרום, א. (עורך), 1971, רד"ק - הפירוש השלם על תהילים, הוצ' מוסד הרב קוק, ירושלים.
הופמן, י., תשמ"ו, "המעבר מייאוש לתקווה במזמורי תחינת היחיד", תרביץ, נה (תשמ"ו).
זיסמן, ז., 1988, מבוא למקרא - יח' 10, הוצ' האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
חכם, ע., 1979, ספר תהילים, הוצ' מוסד הרב קוק, ירושלים.
סגל, מ.צ., תשט"ו, מבוא המקרא - ספר שלישי, הוצ' "קרית ספר", ירושלים.
קרני, פ., 'לב' ו'נפש' - מוקדי הרציה; דיוקים בלשון המקרא.
קרני, פ., 1970, אכן רוח - היא באנוש; עיונים באנרופולוגיה של המקרא, עבודת גמר לתואר "מוסמך", אוניברסיטת תל אביב.
Johnson, A.R., 1964, The Vitality of the Individual in the Thought of Ancient Israel, Cardiff Un Press, Britain.
Wolff, H.W., 1974, Anthropology of the Old Testament SCM Press, London

תגים:

יהדות · תנך · תפילה · בלשנות · עברית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המושג "נפש" בעברית המקראית והשפעתו על פירוש מזמורי תהילים יז',מב',קלא'", סמינריון אודות "המושג "נפש" בעברית המקראית והשפעתו על פירוש מזמורי תהילים יז',מב',קלא'" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.