ציורים וציירים במאה ה19- כמקור לשחזור הנוף בארץ ישראל

תקציר העבודה:

שינויים בנוף ארץ ישראל
בעת-החדשה:
ציורים וציירים במאה ה19 -
- כמקור לשחזור הנוף בארץ ישראל במאה ה19 -

תוכן הענינים:
1 . מבוא
2 . ציורי א"י במאה ה19 - - רקע
3 . חקר וגילוי - ציורי א"י בתקופה המאה ה19 -
א. נושאי הציור במאה ה19 -
ב. מה ניתן ללמוד מן התמונות על הנוף התרבותי של א"י במאה ה.19 -
4 . ניתוח - ציורים שוניםעל העיר טבריה מהמאה ה.19 -
5 . רוברטס - כמצייג פן אחד של ציירים שציורו את א"י במאה ה.19 -
6 . סיכום.

הערת מערכת: התמונות אינן כלולות בקובץ העבודה.

מבוא
הנושא שהעברתי בקורס שינויים בנוף ארץ ישראל בעת החדשה הוא צייריה וציוריה
של א"י במאה ה19 - . דרך ציורים שציירו במאה ה19 -, ניסו חברי לקורס לתאר
ולחזר את נוף של א"י בתקופה הזאת.
הספר המרכזי שהדריך אותי בעבודתי הוא "צייריה וציוריה של א"י" ערך וכתב
פרופ' יהושע בן אריה.
בספר זה ערוכים ציורים רבים של מגון רב שלציירים שציירו במאה הי"ט.
ציורים אלה הם מקור לעבודת מחקר של חוקרים העוסקים במחקר גיאוגרפי של
הארץ מהיבט ההיסטורי, שמטרתם לשחזר ולהבין את הנוף התרבותי בתקופה בעבר,
התקופה שאנו התייחסנו בקורס היא המאה ה19 - והמקום א"י.
הציור הוא מקור מידע סובקטיבי הנתון להשפעה של זרמים בציור, טכניקה העבודה
של הצייר, נקודת מבט של הצייר מבחינת מיקומו בשטח, תולדות חייו של הצייר,
מניעיו וכד'.
הנושא חייב מפגש בין חברי הקורס לציורים מאותה תקופה.
התלבטתי, כיצד להעביר את הנושא בצורה שתאפשר לכל חברי להתבונן ולהפגש עם
מגון רב של ציורים וציירים.
אפשרות אחת לתת לכל קבוצה את ספרו של פרופ' בן אריה, אפשרות זאת ירדה בשל
אי זמינות מספר רב של עותקים.
אפשרות שניה להכין שקופיות של הציורים מתוך הספר אך אפשרות זאת ירדה בשל
עלות כספית גבוהה.
אפשרות שלישית, זאת הנחתה אותי בעבודה, שיכפול רב של צילומים ועבודה של
חקר וגילוי של חברי לקורס, כשאני מנחה ומוסיפה מידיעותי בעקבות קריאה
בספרים העוסקים בנושא.
עלי לציין שבבחירה זאת אמנם חברי נפגשו עם מספר רב של ציורים וציירים, אך
הצילומים הם צילומים שחור לבן ולעתים איבדו מיופיים ודיוקם כפי שהוצגו בספר.
בזמן ההרצאה הסתובבו שני ספרים של פורפ' בן אריה, כך שאם חברי לקורס רצו
להשוות ל"מקור" יכלו לעשות זאת.
במהלך עבודה זאת אציג את דרך הצגת הרצאתי בקבוצה, תוך מתן הסברים על
הזרם האורנייטלי, כמו כן התמקד בציור דויד רוברטס (ROBERTS). כן התמקדות
בתיאור ושיחזור העיר טבריה אצל ציירים שונים במאה ה. 19 -

מקורות:

וציירים.
אפשרות אחת- לתת לכל קבוצה את ספרו של פרופ' בן אריה, אפשרות זאת ירדה בשל אי זמינות מספר רב של עותקים.
אפשרות שניה להכין שקופיות של הציורים מתוך הספר אך אפשרות זאת ירדה בשל עלות כספית גבוהה.
אפשרות שלישית, זאת הנחתה אותי בעבודה, שיכפול רב של צילומים ועבודה של חקר וגילוי של חברי לקורס, כשאני מנחה ומוסיפה מידיעותי בעקבות קריאה בספרים העוסקים בנושא.
עלי לציין שבבחירה זאת אמנם חברי נפגשו עם מספר רב של ציורים וציירים, אך הצילומים הם צילומים שחור לבן ולעתים איבדו מיופים ודיוקם כפי שהוצגו בספר. בזמן ההרצאה הסתובבו שני ספרים של פרופ' בן אריה, כך שאם חברי לקורס רצו להשוות ל"מקור" יכלו לעשות זאת.
במהלך עבודה זאת אציג את דרך הצגת הרצאתי בקבוצה, תוך מתן הסברים על הזרם האורנייטלי, כמו כן התמקד בציור דויד רוברטס ((ROBERTS. כן התמקדות בתיאור ושיחזור העיר טבריה אצל ציירים שונים במאה ה- 19.
רקע - ציורי א"י במאה ה- 19
במאה ה- 19 אחרי פלישתו של נפוליאון אל א"י ב- 1799 חלה התענינות העולם המערבי בנעשה בא"י. בראשית המאה ה- 19 החלו משתנים התנאים הפוליטיים והבטחוניים בא"י. בשנות ה- 30 של המאה ה- 19 העלה מחדש הכובש המצרי, מוחמד עלי, את התעניינותן המדינית והאסטרטגית של מעצמות אירופה בא"י. בראשית שנות הארבעים, עם שוב
השלטון התורכי למשול בה, התגברה השפעת בנות הברית של הקיסרות העותומאנית, הוקמו בקצב מזורז קונסוליות זרות, חלה עליה רצינית במספר הנוסעים המערביים אליה. בסוף שנות החמישים הוחל בחפירת תעלת סואץ, ובריטניה רואה במצרים ובא"י נקודה חשובה מבחינה אסטרטגית.
מבחינה מדעית א"י היתה בראשית המאה הי"ט, "ארץ לא נודעת", לחבלים רבים ממנה לא חדרה רגל אדם מערבי, עולם הדומם, החי והצומח לא עבר כל חקירה.
אם התענינות העולם המערבי באיזור מבחינה מדינית ואסטרטגית חל שינוי משמעותי בהתעניינות מדעית ביאזור, חוקרים, נוסעים, ציירים משלחות מחקר וחברות מדעיות נתרמים לחשיפת נופי הארץ הטבעיים והאנושיים.
א"י של המאה ה- 19, הקסימה את העולם התרבותי המערבי והלהיבה את התעניינותו בה. העולם המערבי חקר את עברה, לימוד אופיה ואורח חיי היום יום, חיבור שירים, נובלות, תיאורים ספרותיים כתיבת יומני תיירים וגם ציורו של נופיה של א"י.
ציוריה של א"י ממאה זו נעשו בדר"כ ע"י אנשים מערביים שביקרו בה או שהו בה זמן מסוים, ברובם היו מארצות אירופה ומצפון אמריקה, בני הדת הנוצרית לפלגיה הרבים. כמות האיורים על א"י מהמאה ה- 19 היא רבה.
הציורים והרישומים התפרסמו בספרות העניפה של הנוסעים המערביים של תקופה זו - חלקם אלבומים, אטלסים, ספרים גדולים, ציורים קטנים, תחריטים ורישומים אשר שולבו לתוך הספרות העשירה שלהתקופה ומשום כך זכו לתפוצה רבה יותר.
כמו כן פורסמו חלק מן הציורים המקוריים ולעתים במספר גרסאות לצורכי הצגה בתערוכות ובתצוגות לשם מכירה. ציורים אלה נשתמרו במוזיאונים ובגלריות אם בתצוגה או במחסנים או באוספים פרטיים ולכן כמעט ולא נודעה מציאותם בציבור הרחב.
שלב א: מה הם הנושאים שציירו ע"י הציירים?
לשם כך ניתנה לחברי הקבוצה רשימת הציורים המופיעה בספרו של הפופ' בן אריה מתוך רשימה זאת מיינו את הנושאים לציור במאה ה- 19 .
מתוך רשימה זאת בניתי תרשים זרימה שמתאר את מגון הרב של הנושאים שבאו לידי ביטוי בציוריהם של ציירים במאה ה- 19. נופים - ישוב דמויות.
נושאים בציורים שציירו במאה ה- 19
א"י
נוף ישוב דמויות
נהר הירדן עמק יזרעל הכנרת ים המלח הר הכרמל
תורכיים יהודים בדויים ערבים דמויות מן התנך
דתיים היסטוריים
ירושלים בית לחם מצדה יריחו יפו
כללי נוצרי מוסלמי יהודי
שער הכותנה קבר מרים כנסית הקבר כנסיית המולד אל אקציה הכותל המערבי פנים אל אקציה
הציורים לאו דוקא התרכזו סביב איזור מסוים בארץ אך כמובן שהמיקוד היה בציור איזורים וישובים שיש להם קשר דתי לאחת משלוש הדתות - יהדות, נצרות, מוסלמות.
וזאת א. משום שאיזורים אלו היו מיושבים והיו מוקד משיכה למחקר של נוסעים מדענים, ציירים וכד'.
ב. איזורים אלו היוו מוקד התענינות מצד העולם המערבי שכן באותה תקופה חלה בו גם התעוררות דתית.
שלב ב: מה ניתן ללמוד מן הציורים על הנוף התרבותי של א"י במאה ה- 19?
בשלב זה ניתנו לחברי הקבוצה מספר תמונות שמייצגות את המגון הרב של הציורים מהמאה ה- 19 .
המשימה שניתנה: להתבונן בתמונות ומתוך התבוננות לענות על השאלה.
מה ניתן ללמוד מן התמונות על הנוף התרבותי של א"י במאה ה- 19 ?
עלי לציין שהתמונות הן בשחור לבן ולעתים כדי לדייק בנתונים היה צורך להתבונן בספרו של פרופ' בן אריה.
מן התמונות ניתן ללמוד על פני השטח של האיזורים המצויירים, במידה והתבוננות על תמונות המתארות את שכם או נצרת אנו רואים את ההרים מסביב, מדרונות ההר שוממים קרחים והצמחיה מועטה. מסביב לישוב מטעים של עצי זית. הישוב משתלב בצורה הומוגנית עם הנוף ההרי.
תיכנון הכפר - בניה צפוצה, צורת הבתים, אפשר להעריך את מספר הבתים ולשער מהו מספר התושבים בישוב.
אפשר לזהות מבנים מרכזיים שהם בד"כ דתיים, כמו מסגד בישוב ערבי.
דרכים (סוגי הדרכים: שבילים, סלול, רחוב) דרכי הגישה לישוב, חומות העיר כמו בתמונות של יפו, עכו וירושלים.
תיאור מבנים מרכזיים מבחינה ארכיטקטורה חיצונית ופנימית כמו של השערים סביב ירושלים, כנסיית הקבר ועוד.
אפשרות לשחזור רחוב ופעילות יום-יומית שמתרחשת ברחוב באותה תקופה - זאת מהתבוננות בתמונות המתארות רחוב -
1 . אור נפיינד - מראה רחוב ביפו 1890 .
2 . וורנר - נוף רחוב ערבי.
בתמונות אנו רואים את מבנה הרחוב, דמויות (אנשים - בעלי חיים),
סחורה, מבנים, לבוש, צבעים.
הציור נותן הרגשה של אותנטיות ויש להוסיף רק את קולות הסוחרים בממקח וממכר, קולות הפעמונים של בעלי החיים, הכלבים, דליית המים מן הבאר, ריחות התבלינים, והתמונה שלמה של שיחזור הנוף התרבותי של הרחוב במאה ה- 19 .
השאלות שנשאלות בעקבות ההתבוננות בציורים ומשחזור הנוף התרבותי ?
א . מה מידת הדיוק בשחזור הנוף התרבותי מהתבוננות בציורים?
ב . היכן נכנסת מעורבות וסובקטיביות הציור בתיאור הנוף של א"י?
א . מה מידת הדיוק בציורים אלה לנוף שהיה קיים במאה ה- 19
1 . לקחתי נושא מסוים כמו מנזר מר סבא שצויר ע"י מספר ציירים בהשוואה לצילום של המנזר כיום.
בהתבוננות במספר ציורים אנו מזהים דימיון רב בין הציורים בתיאור מבנה המנזר - השוני הוא ברקע המצאות המנזר, נקודת מבט, טכניקה ציור של הצייר.
בהשוואת ציורים אלה שצוירו במאה ה- 19 לצילום מבנה המנזר כיום אנו רואים דימיון ודיוק רב.
2 . ציור של מערת המכפלה לעומת צילום של מערת המכפלה כיום.
3 . הקומה השניה של כנסיית הקבר במאה ה19- לעומת צילום הקומה השניה כיום המענין בתמונה זאת המצאות הסולם, המסמל סמל "סטטוס-קוו" בפלגים בנצרות, בשני המקרים.
השוואות אלה באות להוכיח את נסיונות הציירים לתאר בצורה מדויקת את הנוף שאותו ציירו יש לציין מבנים ציירו.
ב. לגבי שאלה שניה מה מידת המעורבות וסובקטיביות בציורים אלה, שהרי ציור הוא מתן ביטוי של אמן למראה מסוים.
בהתבוננות בציורים הרבים אנו פוגשים במגון של טכניקות, אסכולות שונות ומגוונות.
במאה ה- 19 חלה התעניינות נרחבת מצד הארצות המערביות בעולם המזרחי, התעניינות שהביאה עמה זרם מיוחד בציור המערבי אשר בא לתאר את העולם המזרחי והמוסלמי והוא הציור האוריינטלי.
הציור אוריינטלי - העולם המסולמי המזרחי קסם לציירים המערביים, תפישת המזרח כעולם אקזוטי ורגשני, עולם הנשים הבלתי ניתנו להשגה הרמונות, בתי מרחץ ואהלי בדויים.
עולם שבו המעוף בדימיון חופשי ואפשרי ואין חוקים קלסיים כמו בתרבות המערבית. עולם המזרח נחשב למקום בו ניתן לברוח מהתרבות המערבית והאירופאית, את חדירת המערב ואת השפעתו על המזרח תפשו האומנים כאסון ופגיעה ביופי והאצילות של המזרח.
בציור האוריינטלי הדמויות הן אקזוטיות, הקווים עגולים, תנועות והבעות רגשות , בצעים חזקים, תיאורים מלאי רגש, צבע ונופים של האיזור.
אדוארד סעיד בחיבורו "אוריינטליזים" האישים את חוקרי המזרח התיכון המערביים שכתבו ותיארו את המזרח שעיוותו את האמת והשרטטו תמונה לא נכונה של האיזור.
הם טוענים שגישתם של חוקרים אלה היא גישה הסתכלות מלמעלה עליונות קולוניאליזם. לדעתם הצגת תמונות אירוטיות, מעשי אכזריות ברבריים אינה משקפים נכונה את אורח חייהם של תושבי האזור אלא הרהורי לבם ודיונם של היוצרים.
לעומת גישה זאת אנו פוגשים בציירים אוריינטליסטיים שהעריצו פיארו וייחסו לאנשי המזרח תכונות נעלות, אדילות ורוחב לב.
הללו חיפשו במזרח את הרומטיקה שנעלמה מאירופה באותה תקופה. לכן שאנו מתבוננים בציורים עלינו לראות את הציורים האוריינטליים של המאה ה- 19 דרך ךעיניהם של החברות המערביות שהמן באו צייריהם אך יחד עם זאת אין להתעלם שציורים אלה ניסו לתעד את הראליה של המזרח.
המניע של הציירים האוריינטלים שבאו למזרח התיכון היה בד"כ להכיר את האוכלוסיה החברה והתרבות המוסלמית אולם המניעים של ציירים שבאו לא"י היו רבים ומגוונים, כמו ציור מקומות הקדושים ונופים מקראים.
במאה ה- 19 החלו מחפשים בארץ את הנופים והמקומות שהתרבות המערבית התחנכה עליהם. סיפורי התנ"ך בחוג המשפחה, בבית ספר של יום ראשון, בטקסים ובתפילות.
ציירים שאפו להעביר אוירת הקודש של המקומות הקדושים.
המניעים שגרמו לציירים לצייר את א"י במאה ה- 19 היו דתיים, מדעיים, אמנותיים, היסטוריים אדריכלות.
ובשל כך אנו רואים בציור הארץ ישראלי במאה ה- 19 לא זרם אחד או סגנון אחד כמו אוריינטלי אלא מגוון של אסכולות, גישות וטכניקות שונות.
בציורים של א"י במאה ה- 19 אנו רואים נסיונות ליפות ולהאדיר את נוף הארץ.
בתיאוריהם של נוסעים בא"י בספרות הנוסעים במאה ה- 19 אנו פוגשים תיאורים של שממון חורבן עזובה הזנחה ואכזבה, בציורים אין כל ניסיון לתאר זאת. יתכן שזה נעשה
א. בשל רצון להתקבל באהדה ע"י קהל הקונים ואי לכך שיפרו את תיאוריהם, הוסיפו פרטים אקזוטיים ונשגבים.
ב. בשל המניע הדתי - שבמראות ומקומות קדושים לא מציירים זוהמה
ולכלוך. הראייה של הציירים שציירו את א"י במאה ה- 19 היא הארץ היא ארץ היסטורית.
לסיכום
בבדיקת דיוק ומעורבות הצייר לגבי נושא הציור עלינו לקחת את מניעיו, רקע, טכניקה העבודה של הצייר.
אנו מבחינים בציירים
א. בעלי גישה מדעית מתועדת שניסתה לצייר מראות מהארץ בצורה ריאליסטית מדויקת כמו היינריך פן מאיר ((MAYIR, ברנאץ ((BERNATZ לופלר
((LOFFLER ועוד.
ב. ציירים שבאו להבהיע רגשות דתיים והשתמשו בנתוני מקום בנוף ותיאורי אנשים מהתקופה. האולים פינדן ((FINDEN וויליאם טרנר ((W. TURNER דיויד רוברטס ((ROBURTS ועוד.
ג . גישה נוספת של ציירים הגישה הציורית סימבולית שהדגש בציור אינו על פרטי נוף ריאליים ועל עובדות אמת אלא על סמלים ומשמעויות כמו הנרי אוסווה טאנר ((TANNER גיימס טיסו ((TISSOT ועוד.
ציורים שנושאם הוא מקום, מבנה, חפץ ולבוש אנו רואים דיוק רב ובמידה ולצייר היו תנאי עבודה של זמן בלתי מוגבל וכלים מתאים לציור מידת הדיוק של הציורים גדלה.
בנושאים כמו אירועים היסטוריים, חברתיים, תפילת הבעות כאן היתה מעורבותו של הצייר גדולה יותר והתוצאה תהיה על פי השקפתו וגישתו של הצייר.
כמו כן צייריה של א"י המארה ה- 19 חלק גדול ציירו מתול מניעים דתיים וכאשר ציירו את נופי א"י הם הדגישו בדר"כ את המקומות הקדושים ונמנעו מלצייר ציורי ארוטיקה ועירום המצויים בציורים אורנטליזים.
ניתוח: ציורים של ציירים שונים על העיר טבריה במאה ה- 19.
1 . קלארק ((CLARK - 1801 - שהה בארץ במשך 17 יום הגיעו לעכו 29.6.1801 . פרסם סדרה ארוכה של ספרי מסעות ובתוכם איורים רבים על מקומות ואנשים במזרח. ברישומיו הושם דגש חזק בתיאורי נוף והסביבה.
בתמונה אנו רואים נוף כללי מסביב לעיר לבחה, מיקומה למרגלות ההרים, החומה מסביב לעיר, המסגר הבולט.
2 . לייט ((LIGHT - 1814 - שירת כקצין בארטילריה המלכותית הבריטית.
באחת מחופשותיו סייר בארצות המזרח. הנציח מראות אחדים מהאזור.
הוא ניהל יומן זכרונות של מה שראה ועשה רישומים של מקומות שנראו לו מענינים. הוא טען שרישומים אלה מדויקים למרות שעשה אותם כאשר היה מקוף תושבים מזויינים מהסביבה. הערותיו היו צבאיות ואורגנו כנספח בסוף ספרו ותיארו את מצב הביצורים של המקומות שבו ביקר.
5 . נוף ארץ נפתלי במאה הי"ט - מוגש למשתתפי הכינוס הכ"ד לידיעת הארץ - המחלקה לגיאוגרפיה האונברסיטה העברית, ירושלים. חול המועד סוכות תשכ"ז.
בתמונה אנו רואים את צורתו החיצונית של המסגד. התמונה צוירה מנקודת מתצפית שונה מקלארק מקרוב לרחוק כשהמסגד משמש כמרכז התמונה והרים מסביב רקע.
3 . ציור של ג'יימס סילק בקינגהאם ((BUCKINGHAM - 1816 - סופר ונוסע אנגלי. לפי דברי בקינגהאם ציוריו נעשו לפירישומים אורגנליים שנלקחו במקום.
בציור על טבריה אנו רואים את היקף החומה סביב העיר טבריה.
4-6. טבריה לפני ואחרי רעש האדמה של 1837 מאת לורד לינדסי. ספרו הופיע ב- 1838 , בהקדמה מבקש המחבר שייראו במכתביו דו"ח פשוט ונאמן של רשמים ואירועים כפי שאירעו לו בביקורו בארץ ללא כל יומרות מדעיות.
בשני האיורים אנו יכולים לשער את מידת ההרס והחורבן של הרעש על העיר טבריה. חומת העיר נהרסה כמעט כליל.
6 . רוברטס ((ROBERTS - 1839 - סייר בא"יה תואצה של סיורו אוסף גדול של ציורים.
כאן ציור של העיר טבריה שבמקור הוא עם צבעים, המענין שקו החומר בציורו מראה כאילו לאורך קטע מסוים מצויה חומה כפולה, כאן יש להעיר שביקורו היה לאחר הרעש ב- 1837 . ברעש זה נהרס חלק ניכר מן החומר וזאת נוכחו לראות לפי ציורו של לורד לינדסי. כאן אפשר להסביר אי דיוק בשל אידיאוליזציה של העיר והחומה ואולי רצון
לנסות לשחזר את קו החומה כפי שהיה לפני רעש האדמה.
7 . ציור של ברטלט ((W.A. BAUTLETT חומת טבריה והעיר מצפון. ציור שהשאיר אוסף גדול של רישומים מונפה של א"י במאה ה- 19 בהקדמה לספרו מדגיש כי ניסה לתאר את הנופים שצייר בצורה נאמנה ומדוייקת מבלי שום דבר לשם יצירת רושם ציורי.
ציור חומר טבריה והעיר מצפון מראה קו חומה מדויק שהיה שם מצפון לעיר כיום הוא הרוס. מצב המים בכנסת כנראה בשעת גיאות הימה, מצב שהינו נכון לערך עד ימינו.
8 . ציור משל הצייר ההולנדי ון דה ולדה ((VAN DE VELDE - מקצוע כרטוגרף בשנת 1852 סייר בא"י מתוך כוונה לתארה תיאור כרטוגרפי.
ציוריו הצבעוניים ובקווים כללים הינם מדוייקים.
בהשוואה בין ציורו לציור של רוברטס ניתן לראות שקו החומה שלם בד"כ אך מדויק יותר מרוברטס.
בהסתכלות על סדרת התמונות של העיר טבריה שציוריה על ידי ציירים שונים אנו יכולים ללמוד רבות על נוף התרבותי של העיר, היקפה של העיר, אומדן תושביה, ביצורים תיכנון היער, תואר לפני הרעש ואחרי הרעש קו המים של הכנת, נוף כללי מסביב לעיר, כיוון התפתחותה.
מתמונות אלו אנו נוכחים לראות שהציירים השתדלו להיות כמו שיותר מדוייקים למקור, חלק מן הציירים שהרקע שלהן כמו קצין בצבא, כרטוגרף השתדלו לתת פרטים מדוייקים ככל האפשר, האחרים ניסו להוסיף פרטים כדי להשגיב ולרוממם את מראה העיר.
השוואה בין הציורים, בדיקת הרקע של הציירים, מניעיהם, עוזרת לנו לבנות תמונה שלמה ומדוייקת של הנוף במקרה שלנו העיר טבריה.
דויד רוברטס ((ROBERTS
בהתבוננות בציורים המתארים את נופה של א"י במאה ה- 19 אנו מבחינים ביוצר מרכזי בריטי ROBERTS
רוברטס נולד בסקוטלנד ב- 1796 , כבר בילדותו גילה כשרון אמנותי.
ב- 1816 הצטרף לקבוצת פנטומימאים נודדת, שסיירו ברחבי בריטניה, נופים אלה נרשמו על וילונות וכיסו את הכרכרה שבה נסעה החבורה.
ב- 1823 התיישב בלונדון והחל רוכש מעמד בקרב ציירי העיר הוא נהג לערוך רשומים רבים של קתדראלות ומומנטים ולהדגיש פרטים ארכיטקטוניים מדוייקים מפרספקטיבה נכונה.
רוברטס הצטרף לחבורת ציירים שהכינה ציורים עבור אוסף התחריטים של פינדן- שנושאים ציורים מא"י. כמו כיפת הסלע, שער כנסיית הקבר, פטרה ציורים אלה עוררו אצלו רגשות וענין לעולם המזרח והוא החליט לצאת למזרח.
הוא ביקש להגיע למקומות שאותם צייר ולהגיש ולהציג בצורה מדויקת ביותר את הנופים ואתרים שאותם צייר.
ב- 31 לאוגוסט 1838 הגיע לאלכסנדריה ולאחר שקיבל במקום עזרה ומלווים יצא ב- 8 בפברואר 1839 למסעו דרך הר סיני, עקבה ופטרה לחברון. ב- 16 למרץ הגיע לחברון אך בגלל מחלה שנפוצה בירושלים והסגר שהוטל על הדיער נאלץ לפנות מחברון לערי החוף עזה, אשקלון ויפו ורק לאחר מכן אופשר לו לעלות לירושלים, אליה הגיע ב- 29
למרץ אותה שנה.
מירושלים ירד לירדן, ליריחו ולים המלח, לאחר מכן עלה צפונה לאיוזר הכנרת, לחוף הים התיכון, לרכס הרי הלבנון ועד לעתנות בעל בק. התוצאה של סיורו היתה אוסף גדול של ציורים אשר עוררו בשעתו סנסציה בכל ארצות המערב.
רוברטס לא ביקר שנית בא"י.
בכל תקופות סיורו במזסרח ניהל רוברטס יומן ושלח מכתבים מתארים את מסעו. כתביו מלאים התרשמויות וחושפים את העניןהרב שהיה לו בהסטוריה של מזרחו התיכון ושל הארץ הקדושה.
בכתביו בולטת נימה עוינת לתושבים המקומיים החסרים לדבריו כל יחס לעבר המפואר של המקומות שבהם הם חיים, והוא זוקף לחובתם את העזובה וההזנחה של הארץ.
מהתבוננות במספר ציורים של רוברטס כמו "ירושלים מהר הזיתים" ניכר שרוברטס שאף להאדיר ולהעצים את ההתרשמות מעיר הקודש.
הרי ירושלים נישאים וצוקיים יותר מאשר במציאות, כאן אנו רואים ניסיון של צייר לסטות מן הדיוק הטופוגרפי בשל רצונו לשקף עצמה ויופי של המקום להגביר אפקטים דרמטיים ולכן הגזים בפרופורציות.
בהתבוננות בליתוגרפיה "כנסיית הקבר - החזית והחצר"
קיים דיוק כפי שכתבתי קודם בתיאור המבנה וראה בהתאמה למקור כיום. אך תיאור סביבת הקבר אינו אמיתי, במציאות ניצב מבנה זה בצפיפות ובמבט קרוב אין המבנה בולט, ציורו של רוברטס "פותח" את נוף מסביב לכנסייה, ומבליט אותה בתוך הרובע. אין צפיפות חוסר סדר, זוהמה הציור נקי ומאורגן.
רוברטס שאף להעניק למבנה זה מעמד ומיקום מכובד. יתכןרוברטס חשש מאי קנית ציור שיציג את כנסיית הקבר בתוך צפיפות, זוהמה וחוסר הסדר ציור כזה ירחיק קונים פוטנציאליים ולכן טיהר את האזור וארגן אותו מחדש אך יש לצין שפרטים ארכיטקטוניים של המבנה עצמו הוא נאמן למקור.
לסיכום רוברטס הגיש בציוריו מידע מפורט בעיקר באספקט הארכיטקטוני של אתיו. את יצירותיו בחר להנציח מנקודת ראות שסייעו בידיו להציג דרגמטיות, ואפשרו לו להבליט מרחב נוף גדול, כדי ליפות ולשפר את המציאות המצוירת.
רוברטס מעמיד את המבנה הארכיטקטוני של האתר בראש מעיניו ומתעלם מהקשריו האחרים בשטח.
מדענים אחדים במאה ה- 19 בקרו קשות את חוסר הדיוק בציורו שלח רוברטס וכך מעריך ד"ר טיטוס טובלר את רוברטס עמ' 105 .
למרות הבקורת אשפר ללמוד רבות על הנוף התרבותי של א"י במאה ה- 19 מציורים של רוברטס רקעו, טכניקה העבודה.
סיכום
בעבודה זו ניסיתי להעביר את החוויה ולימוד שעברתי במפגש עם ציורים שציורים במאה ה- 19 על ארץ ישראל.
ציוריה של א"י מהמאה ה- 19 פזורים כיום בארץ וברחבי העולם כולו במוזאונים קטנים וגדולים באוספים ציבוריים ואצל אנשים פרטיים.
הציורים משקפים את התלהבות מא"י שאחזה באירופה במאה ה- 19 . במרוצת המאה בקרו בא"י עשרות רבות ואולי מאות של ציירים מקצועים וחובבים שפע בלתי רגיל המצביע על התעניינות רחבה יותר לא"י באותה התקופה כמו ארכיאולוגיה, ארכיטקטורה, טבע, טופוגרפיה מקרא ועוד.
פן הביטוי בציור הוא אחד המרכיבים שעוזרים לנו לבנות ולשחזר את הנוף התרבותי של א"י בתקופה המאה הי"ט. הציור בתוספת מקורות מידע יומנים מכתבים ספרים כתובים של נוסעים וחוקרים מתארים ומשחזרים כמעט באופן אמיתי את התקופה שכןה ם מאזנים אחד את השני. ציור המבנה לעומת תיאור בכתב של המבנה, ציור נוף לעומת תיאור
הנוף בכתב.
בבדיקת הציורים יש להעריך כמובן מרכיבים שונים כמו הצייר שצייר, רקע, אסכולה, מקום הולדתו, מניעיו, נקודת תפצית, נושא, וזאת שכן הציור הוא אמנות ואמנות היא מקור סביקטיבית. דרך הציורים אנו יכולים לחזור לא"י של המאה ה- 19 להבינה ולהכירה כפי שהיא נתפסה ע"י העולם המערבי האירופאי.
ביבליוגרפיה
יהושע, בן אריה - צייריה וציוריה של א"י במאה ה- 19 יד בן צבי, ירושלים, 1994 .
דויד , רוברטס - ארץ ישראל, אומנות ארץ ישראל, תשנ"ב, תל-אביב.
אנצקלופדיה לאומנות הציור והפיסול, כתר, 1983 , ירושלים.
"נוף ארץ נפתלי במאה הי"ט" חוברת מוגשת למשתתפי הכנס הכ"ד לידיעת הארץ, המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, חול המועד סוכות תשכ"ז.
בן-אריה, יהושע, "צייריה וציוריה של א"י במאה ה- 19", יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1992 , עמ' 9.
פייפר, דויד - אנציקלופידה לאומנות הציור והפיסול, כתר, ירושלים, 1983 , כרך שלישי 65-68.
בן אריה, יהשוע, צייריה וציוריה של א"י במאה ה- 19, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1994, עמ' 274.
בן אריה, ישוע, צייריה וציוריה של א"י במאה ה- 19 , יד יצחק בן צבי, ירושלים 1994, עמ' 276 .
רוברטס, דויד - ארץ ישראל, אומנות ארץ-ישראל, תשנ"ב - תל-אביב.
10

תגים:

יהושע · אריה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ציורים וציירים במאה ה19- כמקור לשחזור הנוף בארץ ישראל", סמינריון אודות "ציורים וציירים במאה ה19- כמקור לשחזור הנוף בארץ ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.