התקופה הנפוליאונית בפולין - השפעה על עיצובה של אומה

תקציר העבודה:

התקופה הנפוליאונית בפולין
השפעה על עיצובה של אומה

תוכן העניינים
מבוא
הקדמה- שלהי המאה ה18 -
נפוליאון בפולין - העובדות והמיתוס
ספירטואליזם בשרות האומה
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
נורמן דיוויס (Normam Davies), היסטוריון שהתמקד בחקר ההיסטוריה הפולנית, מספק בספרו:
"1"God's Playground: A History of Poland את ההגדרה, האפקטיבית ביותר לדעתו, לאומה
המודרנית: "קבוצה חברתית, אשר האינדיבידואלים המרכיבים אותה, המשוכנעים לטוב או לרע
בשושלת וביעוד שלהם, חולקים את אותו רגש משותף של זהות"2. מודעות לאומית לפיו, קשורה
לרמת מודעות האנשים בהשתייכותם לאומה שלהם, ולאומיות, לכן, היא הדוקטרינה אותה
חולקות כל התנועות הפוליטיות המבקשות ליצור אומה, על-ידי העלאת רמת-מודעות האנשים
ללאומיות שלהם, ותיעול רגשותיהם לכדי פעולה פוליטית.
על רקע הגדרה זו, הופך הדיון בהיסטוריה של האומה הפולנית במהלך המאה ה19- בכלל, והשפעתה
על התפתחות דמותה של הלאומיות הפולנית הקולקטיבית בפרט, לרלוונטי ביותר, חרף הקשיים
שעומדים בצידו. הקושי הנהיר ביותר, הוא זה הנובע מעצם קיומן של עובדות היסטריות כמו כיבוש,
חלוקות חוזרות ונישנות של האיזור הטריטוריאלי, ושינוי תדיר של השלטון הזר השולט. מצב זה,
של בחישה מתמדת בגבולותיה של מה שהיתה פעם, הרפובליקה הפולין-ליטאית, הקשה מאוד על
גיבוש הזהות הפולנית הייחודית, ועל התקיימותו של רצף תודעתי ספציפי מהבחינה ההיסטורית,
התרבותית, ובעיקר - הלאומית-פוליטית, בזמן אמת (קרי, ההווה המציאותי של המאה ה19-), וכן
הוא מקשה היום, ובמיוחד על החוקר המערבי, בבחינה רטרוספקטיבית-היסטורית, של התהליכים,
הגורמים וההשפעות שהיו אחראיים על כינונו של הלאום הפולני. קושי שני, נובע מעצם השימוש
הטרמינולוגי. הגישה המערבית, גוזרת את הבנתה מושגים כמו אומה, לאום ולאומיות, מתוך נסיון
החוויה הלאומית הספציפית לה, שלא ניזקקה להבחנה מחודדת בין מושג הלאומיות לבין מושג
האזרחות. המציאות הפולנית, לעומת זאת, ניזקקה מאוד להבחנה זו, מעצם היותה קהילה אשר
המובן המודרני של לאומיות, נרכש בה באמצעות התנגדות אקטיבית למדיניות האזרחית של
המדינות בהן חיה. קושי שלישי, מתייחס לכלים ההיסטורים הזמינים לבחינת כל האמור לעיל. אין
אפשרות לעשות שימוש בכלים היסטוריים שגורים, המשמשים לשם חקר מדינות ולאומים אחרים,
מאחר ואין כלים כאלה בנמצא: כפיפותה של פולין לכוחות שולטים זרים ניטרלה בהכרח כל
אפשרות לביטוי מדיני ישיר, כפי שעשוי להיגזר מדוקטורינה של מדינה פעילה.
האלטרנטיבה ששימשה את הפולנים לשם שימור הזהות ושיקום העצמאות הלאומית, היא זו
שצריכה לשמש כמינסרה לבחינה ההיסטורית והלאומית של אוכלוסיה זו, על כל פלגיה, שכן היא
בו-זמנית, גם כוננה, וגם שיקפה אותה. בהיעדר קיומה של נקודת זיקה חומרית-פיזית בהווה,
נחוותה המדינה הפולנית בספרה האידאית בעיקר, כלומר באספקטים התרבותיים והספירטואליים
שלה. את הקונפליקט הזה, בין רוח וחומר, ממיר דיוויס, לשם הדיון, לקונפליקט בין המילה
והמעשה3. למעשה, אין הוא דן בקונפליקט שבין שני פנים אלו, כי אם באינטראקציה בינהם, במידת
החפיפה ובאופן בו הם משלימים זה את זה. אינטראקציה, אשר לדעתו היא זו שמאפיינת, בסופו
של דבר, את ההיסטוריה הפולנית יותר מכל. ניתן אולי לטעון, בהקשר ספציפי זה, כי המילה אוצרת
בחובה גם את הפן הרוחני (בהיותה אך מילה, מושג, אידיאה) וגם את הפן המעשי (כתיבה בפועל של
מילים - הספרות, הוא בגדר מתן ביטוי מעשי לאידאות, ועשוי על כן לקבל תוקף ממשי כביטוי
ומעשה פוליטי). ואכן, הפוטנציאל הפוליטי הטמון בספרות הוא רב, ושימוש פוליטי-מניפולטיבי
נעשה בו בתקופות היסטוריות שונות, ובאזורים גיאוגרפים מגוונים, אולם יש בסיס להניח, כי
"פולין" של המאה ה19-, מימשה פוטנציאל זה, עד קצה גבול היכולת. מסיבה זו ניתן לראות את
הדיון אודות הספרות הפולנית כמו גם את הדיון הכללי יותר, אודות התרבות הפולנית, כדיון על
אחד הביטויים המובהקים, המשקפים את השפעת רצף האירועים ההיסטורים-פוליטים על כינונה
של האומה הפולנית כפי שאנו מכירים אותה כיום. היסטוריון החוקר את פולין, חייב אם כן
להתמקד באספקטים אלו, ולהביא בחשבון את ההגדרה הפרטנית של בני לאום זה, למושג
הלאומיות.
עבודה זו, המבקשת לבדוק את האופן בו התפתחה המודעות הלאומית בפולין במהלך המאה ה 19 -
על רקע השפעת הנסיבות ההיסטוריות ככלל, והשפעות מערביות בפרט, תתמקד בתקופה
הנפוליאונית, אשר מבחינת פולין, מסמלת את מפגשה עם המערב.

הפרק הראשון, מתאר בקצרה את הקורות את פולין בשלהי המאה ה18 -, ומשמש כפרק הקדמה,
בספקו את הקונטקסט ההיסטורי לדיון הכללי. הפרק השני, מתאר את התקופה הנפולאונית בפולין
גופה, מרגע כריתת ה"ברית" הפרנקו-פולנית, ועד לתום תקופת שלטונו המעשי של נפוליאון בפולין.
פרק זה בוחן את ההשפעות בטווח הקצר, קרי את ההתפתחויות המידיות בזירה הפולנית. הדיון
באשר לאופן הישרדותה והתפתחותה של האומה הפולנית, ינסה לענות על התנאים שהועמדו לעיל,
ויתבצע באמצעות הכלים המרכזיים אשר שימשו את האומה במאבקה ואשר היוו, על כן, השפעות
בטווח הארוך; דיון אודות תרבות, אמנות ומדע, יערך בהרחבה בפרק השלישי של עבודה זו.

בעבודה נעשה שימוש רב בשני ספריו של נורמן דייוויס.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------
Davies, Normam. God's Playground A History of Poland, Clarendon Press Oxford. USA, 1981 .1
2. שם, עמ' 10
3. דיוויס, נורמן. (פריט ביבליוגרפי מס' 3), עמ' 233

מקורות:

Benes, L. Vaclav Pounds, G.J. Norman. "Poland", Ernest Benn Limited. London, 1970
Davies, Normam. God's Playground A History of Poland, Clarendon Press Oxford. USA, 1981
Davies, Normam. "Heart of Europe A short History of Poland", Oxford University Press. N.Y, 1987
Maryan Kukiel: "Dzieje oreza polskiego, 1795-1815." Posen: Z. Rzepecki et Co., 1912
Nieuwazny, Andrzej. "Napoleon and Polish identity"(Napoleon Bonaparte important symbol in Polish public imagination), History Today, May , 1998
Rapport, Michael. "Napoleon's rise to power", History Today, January 1998
Trzeciakowski, Lech. "The role of learned societies in the development of Polish culture during the period of the partitions". East European Quarterly 1988 22(3): 291-303.

תגים:

אומה · אירופה · זהות · חלוקה · לאום · לאומיות · מדינה · מזרח · מיתוס · נפוליאון · פולין

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התקופה הנפוליאונית בפולין - השפעה על עיצובה של אומה", סמינריון אודות "התקופה הנפוליאונית בפולין - השפעה על עיצובה של אומה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.