שינויים פנימיים במהלך כהונת גורבאצ'וב

תקציר העבודה:

שינויים פנימיים במהלך כהונת גורבאצוב

ראשי פרקים hy0461 -
1.מבוא והצגת הנושא.
2.התמורות האידיאולוגיות בברית המועצות.
3.תמורות כלכליות במהלך כהונתו של גורבאצאוב.
4.התיקשורת בעידן גורבאצאוב.
5.תפקידם של האיגודים המיקצועיים בעידן גורבאצאוב.
6.השינויים בתפיסת החוק הציבורי.
7.שינויים בתחום המדע.
8.מעמדה החדש של הכנסיה.
9.התיחסות חדשה לרשות הפיקוח על אמצעי לחימה גרעיניים.
10.סיכום העבודה.
11.ביבליוגרפיה.


מבוא והצגת הבעיה
גורבאצוב הוא המנהיג הראשון אשר החל בשינויים בצורה רישמית בברית
המועצות.ניסו זאת קודמים לפניו אולם ללא הצלחה.
רבים ניסו לחסום את דרכו,ולא תמיד בדרכים ישרות אולם ללא הצלחה.הניסיון
האחרון לבצע זאת ניכשל כישלון חרוץ וזאת בשל רצון העם; וכנראה שזו הסיבה
העיקרית להצלחת דרכו הפוליטית הן כלפי חוץ והן כלפי פנים.
מיד לאחר מותו של סטאלין במרץ 1953 הורגש הצורך למנוע אי סדר בארץ.לאחר
מותו של העריץ לא יכלה המנהיגות להיות בטוחה כי העם יתלכד מאחרי עושי דברו
של סטאלין הנותרים בחיים.אחד הצעדים החשובים הראשונים היו שיפור שמירת
החוק.ימי סטאלין היו ימי חושך מבחינה זו והמנהיגות הרגישה צורך לעצמה לשפר
את רמת שמירת החוק הן ע"י האזרחים והן ע"י המנהיגים.לצעד זה נודעה חשיבות
רבה ברבות הימים שכן על פיה ניסו מנהיגי ארצות העולם לשכנע את מנהיגי בריה"מ
לציית לאמנות הבינ"ל לשמירת זכויות האדם.
לתפיסה זו היו השלכות נרחבות כלפי האוכלוסיה עצמה באופן מידי.הצעדים
המעשיים שננקטו על מנת לשפר את שמירת החוק ולתקן את העוולות בעבר היתה
להם משמעות ניכרת.לא עוד כליאות שווא של אזרחים או אנשי מפלגה יריבים;לא
עוד מסעי הכפשה לפני הוצאה להורג של אנשים "עושי צרות".נעשו מאמצים נרחבים
לטיהור כל אלו אשר נרצחו בפקודת סטאלין.חרושצוב הוקיע את מעשיו של סטאלין
וכתוצאה מכך שינו את שם העיר סטאלינגראד ללנינגראד.
הוחל בריאורגניזציה של שיטות עבודת הכפיה במחנות העבודה ועובדי
הכפיה,שמספרם פחת החלו להנות מיחס מועדף יותר;האחריות על ההשגחה במחנות
אלו נמסרה לאנשים בלתי תלויים וכן בתי המשפט החלו במתן זכויות יתר
לנשפטים.בוטל ההיתר לעצור ללא משפט כל מי שהוגדר ע"י מנגנון המפלגה כמסוכן
לציבור.
קונצרני הענק הגדולים ביותר שינו את ניהולם מאנשי מפלגה לא יעילים אל אנשי
מקצוע מהעם שהיו אמונים על מלאכתם.
העם עצמו היה הנהנה העיקרי מרפורמות אלו אולם הם לא בוצעו הלכה למעשה.בכל
מקרה של התנגשות בין המפלגה לרצון האזרח הרי שהאחרון נדחה מפני הראשון.
אומנם כל ביצוע חריג של פס"ד היה טעון אישורם של הגורמים המוסמכים אולם
בפועל היתה יד יותר חופשית לבעלי המשרות הגבוהות.בכל מקרה,שיקולים פוליטיים
תמיד היוו את הערך העליון שמפניו נדחה כל צורך אחר.
למרות כל פתיחות זו לא רפתה הנחישות מצד המפלגה לקיים בידה את השילטון על
האוכלוסיה.יכול להיות שכרגע היא שעתה יותר לצרכי העם ומאויו אולם היתה זו
תחילת הדרך לדמוקרטיה. למרות זאת אפשר היה להבחין בריחוק עצום בין המפלגה
הקומוניסטית ובין העם.לא היתה זו עוד אוכלוסיה מפוחדת כבימי סטאלין ולכן אך
טבעי הוא הדבר שהעם "ירים ראש".הפגת המתיחות לאחר מות סטאלין הביאה לידי
תסיסה וקוצר רוח כלפי השיטות הישנות של המפלגה ושיטות עבודתה.מנהיגי
המפלגה הוקיעו בריש גלי את הגישות הללו,בעיקר מתוך דאגה לגורלם האישי והישוו
את הדעות הללו לדעות כפירה בכל נושא קומוניזם.
חמש שנים לאחר מות סטאלין (עד יוני 1958) היתה החברה הסוביטית שרויה במצב
של תמורה בלתי פוסקת.הטרור פסק בהדרגה ויחס העם כלפי המפלגה נעשה פתוח
יותר.הרוח החדשה החלה לנשב גם בקרב האינטלקטואלים וגם בקרב אנשי
המדע.הקולות שהיו בתחילה זהירים יותר החלו להיות בוטים ככל שהזמן עבר ללא
תגובה מצד השלטונות.דעות חדשות הושמעו גם בקרב הסופרים לגבי האידאולוגיה
הסוביטית ולגבי מעמד המפלגה.הדעות הללו וניסיונות ההתערבות הלכו וגברו עד
שהחלה המהפכה בהונגריה שהיתה מהפכה שלובתה ע"י אנשי רוח
ואינטלקטואליים.תגובת המפלגה לא היתה חזרה אל השיטות הישנות כי אם הדגשה
רבת משמעות כי אין מקום ל"אומנות לשם אומנות וכי היא צריכה לשרת את
הרעיון,כלומר יש לשרת תמיד את הרעיון המפלגתי.המפלגה החלה בלחץ כלכלי על
מוסדות אלו שכלל בעיקר קיצוצים תקציביים .
הרוח החדשה אשר נושבת במחצית השניה של המאה העשרים היא כי כלכלתו של
האדם הינה מוטיב חשוב בכל דרך חייו ורוח זו תופסת יותר ויותר את רוח
האידיאולוגיות הנושנות. אם פעם היו המון העם אמונים על התיאוריות של מרכס,
אנגלס ואפלטון לגבי ניהול מדינה הרי כיום המצב שונה,וניראה כי סיבות אלו בלבד
הניעו את גורבאצוב.
מטרת עבודתי זו היא ליסקור את השינויים הפנימיים במהלך כהונתו של גורבאצוב,
תוך עמידה על יחודם בהשוואה לשנים הקודמות.
עריכת העבודה ניתקלה בקשיים מרובים היות והתקופה המדוברת הינה קרובה
ועדיין לא תועדה, או לא פורסמה כלל ברבים,אולם גם המעט שנימצא שופך אור על
התמונה הכוללת.

מקורות:

1184
1988
4961
1814
2341
מאז סוף 1989, אינפורמציה על גודלו ומבנהו של התקציב הצבאי החלו להתגלות ביתר פירוט למערב. תגלית חשובה אחת היתה הצעת התקציב לשנת 1991.נתונים אלו, ועוד כמה נתונים תקציביים אחרים מגלים כי תקציב הביטחון הינו גדול יותר מהמוצהר וכי יש לחשב גם היזונים חוזרים אחרים בין התקציבים על מנת לעמוד על נטל הביטחון
הכולל. ישנם כאלו המעריכים כי הרוסים מגלים רק טפח מהצעת התקציב לביטחון אולם גם אם זה נכון הרי ניתן לראות כי קיימת מגמת ירידה בולטת בגודלה.
כמו כן קוצצו גם תקנים לגבי מישרות חוץ של מיופי כח צבאיים. ידוע הוא כי היו מיופי כח צבאיים רבים בארצות אפריקה או ארצות אמריקה הלאטינית. רוב היועצים הללו , שהיוו ממלכה גדולה בפני עצמה, קוצצו וכיום הם מסתכמים בכמה אלפים בלבד.
התקשורת בעידן גורבאצוב
כל מערכת התקשורת הפנימית והחיצונית בבריה"מ היתה בעבר מונחית ומבוקרת ע"י הממשלה וסוכני המשטרה החשאית היו אמורים לפקח על שיחות התושבים ,אפילו הפרטיות. כיום הוקמה (29.1.88) "רשות לפרסומת" ע"י הנשיא.
אומנם כבר לפני שנים הוחלט על נושא זה אולם כיום הרשות עובדת במלוא כוחה.
הרשות הנ"ל מוקמת על מנת לשחרר את היצרן הסובייטי מן התלות הכבדה במוסדות המרכזיים בבעיות הקשורות לקידום השיווק באמצעות פירסומת. הרשות דומה לאיגודי מפרסמים במערב, המאורגנים על בסיס וולונטרי ועוסקים בתיאום, יעוץ, הדרכה ואף מטפלים בשמירה על הרמה המקצועית. היצרן הסובייטי לא יצטרך מעתה לכתת את רגליו
בפרוזדורים אין סופיים על מנת להשיג רשיונות והיתרים לכל מיני פעולות הקשורות בקידום שיווק תוצרתו. תפקידה של הרשות לפרסומת הוא לפלס דרך בכל סבך המנגנון הבירוקרטי, וכיום יש למשק הסובייטי במה להתגאות. כך לדוגמא פירסם מפעל סובייטי ליצור נעלים "MADE IN RUSSIA", ואף זכה להצלחה מרשימה בשל כך.(השמחה לא ארכה
זמן רב. ימים מועטים לאחר הקמת המפעל לנעלים פירסם עיתון הממשלה פראוודה (3.2.90) כתבה ביקורתית על מצבו העגום של ענף הנעלים, וכתב על הניהול הכושל שלו).
תודעת הפרסומת הגוברת כיום בבריה"מ מעידה על הרוח החדשה שם. עד לפני זמן לא רב היתה הממשלה מוקיעה כל ניסיון לפרסומת בתואנה של שחיתות קפיטליסטית.
תפקידם החדש של האיגודים המקצועיים
האיגודים המקצועיים היו מאז ומתמיד כוח פוליטי ארגוני בכל ארצות העולם וגם ברוסיה, אולם ברוסיה הם לא יכלו לפעול רבות לאור המדיניות של אי מתן התבטאות והתארגנות חופשיים.
בספרו "פרסטרויקה" טוען גורבאצוב כי האיגודים המקצועיים על כוחם האדיר חייבים לנתב את כוחם על מנת לתרום לחידוש ההתארגנות הכללית וכן בשינוי המבני החדש וכן על מנת לשמור על הסדר החדש במדינה:" ...בראש ובראשונה יש לומר כי האיגודים שלנו הם כח אדיר. אי אפשר לנסח שום חוק עבודה אלא אם כן המועצה המרכזית
הכל-סובייטית של האיגודים המקצועיים סומכת ידיה עליו. האיגודים המקצועיים הם הפוסקים האחרונים בכל השאלות הנוגעות לחוקי העבודה, לאכיפתם ולהבטחת זכויותיהם של העמלים. אם מנהל מפטר פועל בלי לבקש את הסכמתו של האיגוד, ממילא יבטל בית המשפט את ההחלטה בלי שום דין ודברים משום שלא שאלו את פי האיגוד המקצועי. אין
מגישים לסובייט העליון שום תוכנית לפיתוח כלכלי, לשנה או לחמש שנים, אלא אם כן אושרה ע"י האיגודים המקצועיים בכל הדרגים.
..תפקידם החדש של האיגודים המקצועיים בתנאי הפרסטרויקה צריך להתבטא בעיקר במתן צביון חברתי מובהק יותר להחלטות הכלכליות, בניגוד להסגות הגבול הטכנוקרטיות שהתפשטו במשק בשנים האחרונות. פירוש הדבר הוא כי האיגודים המקצועיים צריכים להיות יותר פעילים בפיתוח החלקים החברתיים בתוכניות הכלכליות, ובשעת הצורך
להעלות הצעות חלופיות משלהם ולהיאבק עליהן".
אנו רואים, אם כן, כי גורבאצוב מתכנן לאיגודים המקצועיים תפקיד פוליטי ארגוני חשוב יותר מאשר בארצות המערב, שם תפקיד האיגוד הינו מקצועי ויותר פאסיבי.
הוא למעשה מעונין כי האיגודים יעזרו לעם בדרכו החדשה וינתבו את כוחם הרב לשמירה על הסדר החדש ולהשרשתו.
בפועל המצב אינו בדיוק כך אולם ישנה מגמה ברורה בכיוון הזה. כנראה שהבעיה הגדולה היא להתרגל לזמנים החדשים וכל עוד המבנה הכלכלי הבסיסי לא השתנה הרי שגם קשה לשנות את האיגודים עצמם, מה גם שראשיהם, שנבחרו עוד בתקופות קודמות, חוששים לראשיהם במידה ותשתנה השיטה בכללותה.
הירחון איזבסטיה (4.4.91) וכן הירחון אקונומיקה (1991 מספר 11,עמודים 6-7) מדווחים על חגיגות שנה של האיגודים המקצועיים של ענפי המדע והתעשייה. בחגיגות אלו הם הצהירו, כי הם פועלים למען האדרת כוחה של הכלכלה הסובייטית. דברים אלו תואמים אל נכון את רצונו של גורבאצוב לניתוב כוחם של האיגודים לעזרה בישום
העקרונות הכלכלים החדשים.
השינויים בתפיסת החוק הציבורי
אחד הדברים הראשונים אותם ניסה גורבאצוב לשנות היא מערכת החוקים הדרקונית של המשטרים הקודמים: לא עוד חוקים המזלזלים במעמדו של האדם או בזכויותיו אלא חוקים הקשורים קשר הדוק עם כללי הצדק הטבעי. להלן מספר דוגמאות לגבי דרך החקיקה וביקורת עליה. אין דוגמאות אלו מקיפות את כל התהליך אולם הן ממצות אותו.
בישיבה של מפקדי ביצוע החוקים שהתקיימה ב12-13- בפברואר, 1991, במשרד של התובע הרוסי הראשי, ניקוליי תרובין, הנשיא מיכאל גורבצ'וב חזר על כוונתו להפוך את ברית המועצות למדינה מבוססת על חוקים ((pravovoe gosudarstvo. רק דיקטטורה אחת יכולה לחיות ברוסיה במשך התקופה הנוכחית הקריטית, הוא טען, וזאת "הדיקטטורה
של חוק".
הממשלה המרכזית הסובייטית מאשימה את מנהיגי הממשלות המקומיות בניהול "מלחמה של חוקים" ובהפרת זכויות האדם וחוקת ברית מועצות. למעשה, ברוב המקרים של הפרת החוקה ועוד חוקים חשובים, האשמים הם לא מנהיגי הממשלות המקומיות, אלא הנשיא עצמו והמפלגה הקומוניסטית, בה הוא משמש מזכיר הכללי.
בפניה שהופיעה בעיתון של המפלגה במוסקווה ,המשתתפים בישיבה של הוועדה קוראים לנשיא ומזכיר הכללי מיכאל גורבצ'וב לתבוע לדין 500,000 אנשים שהשתתפו בהפגנה במוסקווה ב20- בינואר כדי למחות נגד שפיכת הדמים בליתואניה. מחברי הערעור לא דנים בשאלה האם הפרת החוק היא רלבאנטית לעניין של תביעת מפגינים. יש רושם שהם
משוכנעים שעצם העובדה שההפגנה אורגנה ע"י המפלגה הנגדית (רוסיה הדמוקרטית), שהמשתתפים דרשו את התפטרותו של גורבצ'וב ועוד פקידים גבוהים, ושהם צעקו סיסמאות אנטי-קומוניסטיות ואלו הם יסודות מספיקים להתחיל בתביעת משפטית. גורבאצוב התנגד לתבוע אותם לדין למרות שהחוק אוסר זאת וזאת לפי כללי המשחק החדשים של
הפרסטרויקה.
למרות שגורבצ'וב הוא בוגר של פקולטת המשפטים של האוניברסיטה הלאומית במוסקווה, הוא לא שומר על החוקים שהוא בעצמו קבע. לפי פבל קודיאוקין, מנהיג של מפלגת הרוסית הסוציו-דמוקרטית, "כל ההכרזות של גורבצ'וב מנוגדות חוקים מסוימים או החוקה או שכל ישר".
הצו של גורבצ'וב באפריל 1990 שמונע התכנסות ציבורית במרכז מוסקווה בוטל ע"י הוועדה לפיקוח על החוקה. יותר מאוחר אותה וועדה העבירה ביקורת על עוד צו של גורבצ'וב :קיום סיורים משותפים לצבא ולמשטרה.
משקיפים אחדים טוענים שגורבצ'וב במתכוון הפר את הזכויות הבסיסיות המובטחות ע"י החוקה ומכריז על צווים בניגוד לחוקה כדי לחזק את האחיזה על המדינות המתמרדות ומנהיגיהם. אבל גורבצ'וב גילה נטייה להתעלם מקטעי החוקה הרבה לפני שהמדינות התחילו להתמרד.
גורבצ'וב ניסה להצדיק את האמצעים שהוא נקט בחודשים האחרונים של שנת 1990 כאילו שהם משמשים תגובה לדרישת הציבור להפסקת אנרכיה והחזרת חוק וסדר לברית המועצות, אבל המושג של חוק וסדר אצל גורבצ'וב הוא שונה מזה אצל הרבה רוסים מן השורה. עיתונאי ליברלי הסביר את ההבדל בקשר להפגנה הפרו-ליתואנית ב20- בינואר
שאורגנה ע"ח "רוסיה הדמוקרטית".
הוא כתב:
"האנשים מבינים שחוק וסדר הם, מעל הכל, כשהחיילים לא יורים באנשים, כשכוח שייך או לטובים או לרעים, אבל בראש וראשונה, לממשלה החוקית, ולא לכל מזכיר המפלגה שמספיק חצוף לשנות את שמו לJoan of Arc- ומתחזה לגואל העם או לוועדת ישע לאומית. פתאום היו הדמוקרטים שנעשו מפלגת החוק והסדר."
חקיקות ושינויים בתחום המדע
תחילתם של השינויים התחיקתיים לגבי סידור מחדש של המדיניות כלפי המדע החלו בסוף 1990.. מאז ועד היום השינויים הללו היו נתונים לבחינה מחדש של כמה קבוצות אינטרסים בתוך המפלגה וע"י המועצה הסובייטית העליונה. החקיקה אמורה להיות הקו המנחה של המדיניות החדשה כלפי המדע בשנים הבאות. במונחים מעשיים, הביצוע היעיל
והמהיר מוביל בעקבותיו מודרניזציה קיצונית בכל הקשור ליישומים מדעיים בבריה"מ.
ארבע הצעות חוק בקשר למדע בבריה"מ הונחו על שולחן המועצה העליונה ע"י הועדה למדע וטכנולוגיה בבריה"מ:
1. החוק המדבר על רכוש המדע: זהו למעשה החוק החשוב ביותר והוגש לאישור ביניים ביום 26.7.90. אנשי המדע כינו חוק זה "הבסיס לשפע, ביטחון, וכח כלכלי של המדינה".
החוק למעשה מבטיח את הדמוקרטיזציה והניהול העצמי והאוטונומיה של המדע, וכי הכל יכול להיות פתוח בפני המדענים.
2. החוק המדבר על מעמדם החוקי של המדענים: אין אפשרות לפקח על עבודתם אלא מן הבחינה המקצועית.
3. החוק המדבר על המבנה הארגוני של המדע: המדע אינו עוד כלי שרת בידי המדינה ובידי הצבא וכי מגמתו הנוכחית תהיה על מנת לשפר את רווחת האוכלוסיה.
4. החוק לגבי המדיניות המדעית.
רוב הצעות החוק הוכנו לפני חמש שנים, אבל לא הוכנסו בהם השינויים המתאימים לרוח התקופה וכן לא היה ברור עדיין לוח הזמנים שלהם. ההצעה הוכנה סופית והובאה לידיעתו של הציבור במהלך 1990 בישיבה שבה הוחלט על מינויו של שר מדע חדש, ניקולאי לברוב.. ההצעה נשלחה לכמה מדינאים שאמורים היו לתת תגובות עליה. הם למעשה
אמרו את דברם, אשר היתה ברוח אותם ימים של חידושים בחקיקה.
החוק למעשה פותח יותר חופש לפני המדענים לעסוק במה שהם רוצים, ומגן על זכויותיהם האלמנטריות. אם לפני כמה עשורים יכלו השלטונות לכפות על מהלך ניסוי זה או אחר הרי כיום המדע והמעבדות מוגנות יותר בפני פריצות של אנשי המשטרה.
זהו למעשה עוד חוק בדרך של "איזרוח" המדינה והפיכתה ממעצמה הפועלת רק למען כוחה אל מעצמה הפועלת למען רווחת אזרחיה.
מעמדה החדש של הכנסייה
המפנה החיובי בהתפתחותה של הכנסייה ברחבי רוסיה הוא מפנה חיובי תחת השפעת הפרסטרויקה. הממשלה חוקקה חוק חדש על יחסי מדינה כנסיה בשנת 1990 וכן חוקקה חוקים רבים בקשר ליחסי דת מדינה; חוקים אשר הראו בעליל כי המדינה שואפת כעת פחות ופחות מלהתערב בחיי הדת של האזרחים.
ביום 25 באוקטובר 1990 חוקק חוק ואושר ע"י מיניסטר המשפטים הסובייטי המדבר על הענקת חופש דת וחופש התארגנות דתית למוסדות הדתיים ברחבי המדינה. חוק זה בא בהמשך לרישום העצום של כיתות דתיות ופלגים דתיים אשר הציף את המדינה מאז ראשית 1986 1,400( במספר אשר דרשו אוטונומיה בנוגע לפעולות הדת שלהן. חוק זה הוא
למעשה יותר ליברלי בהתחשבותו במאמינים הדתיים ונוגד לעתים את החוק הרוסי לשעבר, ברגע שהוא קובע כי יותר לפתוח בתי ספר דתיים מיוחדים לאחר שעות הלימודים וכי חייל יוכל לסרב למלא משימות צבאיות במקומות שהוא טוען כי נוגדים את מצפונו הדתי. לגבי אלו המסרבים לשרת טרם התייחס החוק הסובייטי למרות שהדבר נדון
בעיתונים פעמים רבות, והובאו דוגמאות רבות של אזרחים שסירבו לשרת מטעמים דתיים והשלטונות התנכלו להם.
החוק החדש גם היטיב עם היהודים: בתי כנסת חדשים נפתחו, וכן הוקמו כיתות רבות ללימוד עברית. נציגי הסוכנות היהודית הורשו להיכנס לרוסיה ועימם נציגי חב"ד אשר הפיצו את תורת ישראל ברבים., דבר שהיה נחשב לעברה חמורה ביותר עד לפני עשר שנים.
המפנה הגדול ביותר בהענקת חופש לדת ברוסיה מודגש היטב בכל אמצעי התקשורת ברחבי המדינה, אשר נותנים כעת כיסוי נרחב לכל פעולות הדת המבוצעות במדינה לרבות שידורי תעמולה והטפה דתיים; כמרים מתראיינים בפני עיתונים זרים ואנשי דת לוקחים חלק בהופעות בתוכניות טלוויזיה וכן מפרסמים מודעות על פעילויות דתיות
בעיתונים.
ניתן לומר למעשה כי אין כאן יסוד של מוסד חדש ברחבי המדינה. לא הוקמה רשות מיוחדת לטיפול בצרכי הדת או משרד לענייני דתות ,הכנסייה והחיים הדתיים היו ברוסיה עוד לפני כן אולם יש כאן שינוי מהותי בכל הקשור לנושא ההתייחסות אל הדת: לא עוד דבר מוקצה מחמת מיאוס אלא דבר שיש להתייחס אליו בשוויון נפש: אין עזרה
מיוחדת אולם גם לא מפריעים לו לקיום פעולותיו.
שינויים אלו במעמד הכנסייה ובחופש שניתן לה יוצר בעיות ארגוניות רבות. לראשונה החלו לצוץ ברוסיה כיתות שונות של מאמינים החולקים על ניהול מוסדות הדת ובמיוחד על ה"כנסיה הרוסית האורתודוכסית". אין החוק מתייחס אליהם אולם יש בהם כדי להוסיף לתסיסה הכללית הנמצאת בלאו הכי ברחבי המדינה. הרשויות במוסקבה כמובן
שאינן מעונינות בכך והן פועלות על מנת להדביר את המריבות.
תרומה נוספת של השינויים היא "הצערתה" של המנהיגות של הכנסייה הרוסית.ב3.5.1990- מת הפטריאך פיאמן לאחר ששירת מאז 1970.את מקומו החליף פטריאך צעיר, אלכסי, כשהוא רק בן שישים ואחד שנים.
הצפיה לגבי העתיד הוא הקמתה של משרד לעיני דתות היות ורוסיה היא הארץ עם הכי הרבה לאומים ועמים ואין כמעט אפשרות להשתלט על כל הרפובליקות ללא הבנה יסודית של הדתות המרכיבות את אותן רפובליקות.
ביטול מעמדה הרם של הרשות ללוחמה אטומית
בתקופתם של הנשיאים הקודמים הרי היה לרשות לפיתוח לוחמה גרעינית מעמד רם בבריה"מ וטובי המדענים הועברו אליה. לרשות הופנו תקציבי ענק והיה מעין מוסכמה במועצה העליונה כי תינתן לה עדיפות בכל הנוגע לתקציבים.
גם הנשיאים הקודמים החליטו כי יש להגביל את מרוץ החימוש (מתקופתו של ברזנייב) ואת הפירצה הזו ניצלו מנהיגי המערב. קיסנג'ר ראה בדטאנט ככולל אחריות וחובה מצד המעצמות , כמונע איום על חיי אזרחים , כמונע את הפיתוי מכל אחת מהמעצמות לנסות ולהיות המעצמה הדומיננטית וכמוריד את המתח בין שתי המעצמות הגדולות. הנחות
מערביות אלו התבססו על העובדות הבאות:
1. בריה"מ חולקת עם ארה"ב את אותה נקודת המבט בנוגע לסכנה הטמונה בנשק הגרעיני וגם היא מבקשת למנוע עימות בין מעצמתי.
2. התייחסות לאידיאולוגיות בריה"מ בצורה שלילית במערב הינה תולדה של תעמולה, מנהיגיה גם הם למעשה, פרגמטיסטים.
3. בריה"מ זקוקה בצורה קריטית לעזרה הכלכלית של ארה"ב ושל מערב אירופה. על כן מנהיגי ברה"מ חייבים להתחשב בדטאנט.
4. לברזנייב אינטרס אישי בהצלחת הדטאנט. כשלון הדטאנט עלול להביא למאבק כוחות בפוליטבירו ואף לנפילתו של ברז'נייב.
הספרות המתייחסת למשבר טוענת בחלקה כי התפישה הסובייטית את הדטאנט היתה שונה, הסובייטים על פי גישה זו ראו בדטאנט שלב בניצחונו של הסוציאליזם והאנטי אימפריאליזם. על ידי כך, מואשמת, למעשה ברה"מ בהפרת ההסכמים ובגרימה למשבר. הסובייטים ע"פ גישה זו, בגלל האספקה למדינות הערביות הפכו את המלחמה הבין מעצמתית
לאפשרית.
בתקופתו של גורבאצוב אנו עדים לתחילתו של עידן חדש וצמצום גודלה של הרשות לפיתוח אמצעי לחימה לא קונבנציונאלים.
באוגוסט 1985, ברית המועצות התחילה באיסור ניסויים גרעיניים שהוארך עד ל1- בינואר,1987. אבל, הרוסים הכריזו בדצמבר 1986 שיפסיקו את האסור ברגע הארצות הברית תבצע את הניסוי הראשון שלה ב1987-.עד סוף שנת 1986, ארצות הברית ביצעה יותר מ20- ניסויים גרעיניים בזמן האיסור הרוסי. רייגן סירב לדבר על אפשרות של איסור
משותף, בטענה שיוזמת הסובייטית היתה לשם תעלומה בלבד. הרוסים חידשו את הניסויים מוקדם ב1987-.
ב11-12- לאוקטובר, הנשיא רייגן וגורבצ'וב נפגשו ברייקיביק בפסגה שיוזמה ע"י גורבצ'וב, ושני המנהיגים הגיעו להבנה במספר הצעות, כולל איסור על טילים של טווח בינוני באירופה, איסור על ניסויים גרעיניים, הורדה דרסטית בנשק גרעיני מקיף אסטרטגי, נוסף למספר נושאים לא קשורים לנשק.
חלק מן הבעיה הוא שממשלת רייגן היתה מחולקת בגישתה לתחרות הנשק הגרעיני. הנשיא רייגן טען שהוא רצה בקורת נשק, אבל הוא הרשה לפנטגון להגדיר את ההסכם המקובל, שלא לקח בחשבון את הגישה הרוסית. לכן, זה לא הפתיע שממשלת רייגן לא חתמה הסכם של בקרת נשק עם הסובייטים.
גורבצ'וב בחר בצוות מעולה של יועצים לביטחון ועשה מאמץ אימתני ומרוכז למשא ומתן בהסכם נשק עם ממשלת רייגן. עד שפרשת אירן נחשפה בסוף שנת 1986, רייגן גילה רק עניין שטחי בבקרת נשק.
במהלך 1990 ו1991- הוריד גורבאצוב כ20%- מהתקנים של רשות זו וכן קיצץ בסמכויות של ראשיה. המצב הגיע עד כדי כך שראשי הצבא ובראשם הגנרל יאזוב הביעו את מחאתם בפומבי.
מחאות אלו לא עזרו להם וזה היה עוד נידבך בדרך למהפכת אוגוסט.
סיכום העבודה
בעבודתי זו ניסיתי להעלות את כל נושא השינויים הפנימיים אצל גורבאצוב. סקרתי מספר נקודות חשובות אותן שינה גורבאצוב במהלך חמש השנים בהם הוא מכהן כראש המדינה, והראתי כי השינויים הינם רבים ביותר, בעיקר מבחינת ניהול והאצלת סמכויות.
בזמנו של גורבאצוב המצב הכלכלי ברוסיה הורע עשרת מונים. לעם יש כסף אולם אין מה לקנות בו, וכל זאת בגלל שהמדינה מייצרת מוצרי השקעה או מוצרים צבאיים ולא מוצרי צריכה. אי לכך מנסה גורבאצוב לשנות את כל הגישה הכלכלית. כל נושא הריכוזיות אצל גורבאצוב הוא נושא מאוס והוא מנסה להפריד את הכלכלה והתעשייה הכבדה מן
השיקולים הפוליטיים ביטחוניים; השיטה שהוא דוגל בה הינה שיטה פלורליסטית ולא צנטרליסטית והוא מנסה ליישם שיטה זו על כל מרכיבי הניהול במדינה.
התוצאות שלו לא איחרו לבוא. העם הרגיש כי המושכות מותרים והרפובליקות החלו לתבוע עצמאות, חופש הביטוי גבר, אולם הכלכלה נהרסה וזאת משום שמעבר דרסטי מכלכלה מכוונת לכלכלה חצי מכוונת מחייב שלב מעבר ארוך מאוד ומתוכנן, דבר שלא נעשה.
פעולות ברוכות ללא תופעות לוואי היו צמצום כוחו של הקג"ב והנ.ק.וו.ד אשר פעלו שנים רבות ללא מפריע בתוככי בריה"מ. צמצום כוחם (בעיקר בכח אדם ובסמכויות) היה יותר מפעולה סימלית והיווה את הסמל למעשה של הפלת המשטר הישן והגלאסנוסט, פעולה שהיתה חשובה מאוד להמשך.
גורבאצוב שילם על מעשיו בכימעט הדחה (מהפכת אוגוסט) ומזלו הרב היה בכך שהעם הרגיש את עצמו מספיק משוחרר והספיק די הרבה זמן לטעום את טעם החרות מכדי שיסכים לחיות תחת המשטר הישן.
רשימה ביבליוגרפית
1. שפירא ל. המפלגה הקומוניסטית הסוביטית תל-אביב 1961.
2. גולדמן רפאל התמורות האידיאולוגיות בבריה"מ והשפעתן על יהדות בריה"מ, סימפוזיון במרכז לחקר ותיעוד של יהדות מזרח-אירופה שבאוניברסיטה העיברית בירושלים.
3. גורבצוב מיכאיל פרסטרויקה ספרית מעריב 1988.
4. אבלקין ליאוניד גישה יוצרת לפיתוח הכלכלה המדינית של הסוציאליזם, ערכים 1988.
5. ליבשיץ דוד התמורות בבריה"מ תל-אביב, אוגוסט 1966.
6. הינריך פריסט תיקשורת בעידן גורבאצ'וב ,אותות 90.
7. התמורות בעידן גורבאצוב,לקט מאמרים בהוצאת הקיבוץ המאוחד,1987.
1. ROBERT V.DANIELS FOUNDATIONS OF SOVIET TOTALITERISM N.Y.1972.
2. KAREN DAWISHA EASTERN EUROPE,GORBACHEV AND REFORM N.Y 1988.
3. TARASULO J. ISAAC GORBACHEV AND GLASNOST,1988.
4. FRIDBERG MAURICE SOVIET SOCIETY UNDER GORBACHEV N.Y 1987.
5. THOMAS H.NAYLOR THE GORBACHEV STRATEGY LONDON 1988.
6. Y.DOVRT RELATIONS IN USSR N.Y. 1969.
7. VADIM MEDISH THE SOVIET UNION NEW JERSY 1985.
8. RUDOLF L.TOKES DISSENT IN THE USSR BALTIMORE UNIVERSITY 1975.
9. ANDREI SAKAROV PROGRESS,COEXISTENCE AND INTELECTUAL FREEDOM.N.Y. 1968.
10. REPORT ON THE USSR, NEW YORK, 1989-1991 (כתב עת).
חרושצוב, 1959.
מהפכת אוקטובר שנה זו.
מיזכר שהוצא ב- 24.5.55 הודיע על הענקת סמכות הפיקוח על האסירים לבתי המשפט.
DANIELS עמוד 224 ואילך.
בחודש אוקטובר 1956.ניתן להשוות פלישה זו עם ניסיונות ההפיכה בסין בשנת 1989 שנכשלו אולם השונה רב על הדומה.
שפירא עמוד 491.
DOVERT עמוד 78.
אבלקין ליאוניד גישה יוצרת לפיתוח הכלכלה המדינית של הסוציאליזם, עמוד 25-6.
שטר התחייבות בינלאומי הקובע כי הבנק של הקונה חייב לכבד את החשבונית של המוכר מחו"ל.
מישרד לתיכנון ומישרדי כלכלי.
התמורות בעידן גורבאצוב,לקט מאמרים, עמוד 34.
גורבאצאוב מיכאיל פרסטרויקה, עמוד 45.
התמורות בעידן גורבאצוב,לקט מאמרים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 48.
REPORT ON THE USSR, 19.7.91
אותות,ירחון מס' 89, עמוד 32.
גורבאצאוב מיכאיל פרסטרויקה עמוד 105.
התמורות בעידן גורבאצוב,לקט מאמרים עמוד 56. וכן:
THOMAS H.TAYLOR THE GORBACHEV STRATEGY פרק שני.
REPORT ON THE USSR, 6 .1.91
REPORT ON THE USSR, 8 .3.91
שם עמוד 2.
יש לציין כי ביטול חוק זה הוא אשר הציל אותו במהפכת אוגוסט 1991, כאשר אלפי מפגינים התכנסו בכיכר למיפגן תמיכה בו.
REPORT ON THE USSR, 31.3.91
נכנס לתפקידו בינואר 1991.
REPORT ON THE USSR, 4.1.91
התמורות בעידן גורבאצוב,לקט מאמרים בהוצאת הקיבוץ המאוחד,עמודים 45-6.
איזבסטיה, 3.12.90.
העונשים בגין פעילויות כאלו יכלו לעלות לעיתים ליוזם בכמה שנות מאסר בסיביר.
בנושא זה רצוי לקרוא את ספרו של
ROBERT V.DANIELS, FOUNDATIONS OF SOVIET TOTALITERISM
בפרק שני המדבר על נושא זה.
REPORT ON THE USSR, 8.3.91
REPORT ON THE USSR, 8.3.91
התמורות בעידן גורבאצוב,לקט מאמרים בהוצאת הקיבוץ המאוחד,עמוד 91.
THOMAS H.NAYLOR THE GORBACHEV STRATEGY LONDON PP. .169-170
THE CURRENT DIGEST OF THE SOVIRT PRESS,10,1991, P-13.
1

תגים:

ברית · המועצות · מיכאיל · פרסטרויקה · רוסיה · גורבאצוב · נשיא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שינויים פנימיים במהלך כהונת גורבאצ'וב", סמינריון אודות "שינויים פנימיים במהלך כהונת גורבאצ'וב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.