ROI של תהליך וירטואליזציה ארגוני

תקציר העבודה:

עולם ה- IT מעביר את סביבת המחשוב שלו לסביבה וירטואלית. המשמעות בהעברה לסביבה זו היא התקנת מספר שרתים על גבי שרת אחד, תוך ניצול משאבים יעיל יותר. וירטואליזציה הינו פרויקט IT אשר הארגון יכול להחליט אם לבצע ובכדי לקבל החלטה זו, נדרש לבחון מה תהיה התועלת של אותה השקעה עבור הארגון במונחים כלכליים (Suwardy, Ratnatunga, & Sohal, 2003). Misra & Mondal הגדירו במאמרם כיצד ידע הארגון אם משתלם לו לעבור לסביבה וירטואלית. הפרמטרים העיקריים שנלקחו בחשבון הינם: מספר השרתים בארגון, הכנסות משימוש ב- IT, פריסה גלובאלית של הארגון. בפרק 3 מתוארים הפרמטרים מבחינה כמותית. בפרק 4 הסברנו את חשיבות הנושא מבחינת: היעלות התפעולית (Ramuseen, 2009), אספקת אינפורמציה טובה יותר להנהלה (Armbrust, et al., 2009), שימור יתרון תחרותי וגמישות הארגון לשינויים וגדילה (Overby, 2008), לעמוד בציפיות הלקוחות במתן שירות רציף (Beloglazov, Abawajy, & Buyya, 2010), לחזור מקריסת מערכות בצורה יעילה ומהירה (Murukutla, 2010), איכות סביבה - חיסכון בחשמל ובקירור מפחית את הנזק הסביבתי (Beloglazov, Abawajy, & Buyya, 2010). בסמינר זה הגדרנו בפרק 2מהו ROI לפרויקט ענן, באמצעות הנוסחה של (Misra & Mondal, 2010).
פרק הדיון בוסס על מרכיבי הנוסחה. הדיון על Increase in profit תיאר את התועלת שהשיגה אינטל ע"י שיפור בביצועים והגדלת התפוקה (Fabian, et al., 2006). בתחום המלונאות שיפרה הווירטואליזציה את דרישת הלקוחות לשירות 24/7, ע"י יכולת DRP (התאוששות מאסון), החזרה בעת תקלה הינה מהירה מאוד, הווירטואליזציה תרמה להגדלת ההכנסות (Murukutla, 2010). הדיון בנושא זה נעשה מורכב יותר כאשר בוחנים את הסקטור הממשלתי, בו הרגישות לעלות קטנה יותר מהסקטור הפרטי, אך ישנם פרמטרים נוספים כגון: תועלות סוציאליות ופוליטיות. כותבי המאמר לא ציינו איך ניתן לחשב זאת, אך ציינו שהחישוב מורכב ומשתנה ממדינה למדינה (N. & M., 2010). המעבר לווירטואליזציה ע"פ Skilton מפחית הוצאות תפעוליות ומאפשר לארגון להרחיב את פעילותו ללא חשש מהגדלת משאבי המחשוב, עקב הגמישות שבסביבה הווירטואלית (Skilton & Project, 2010). מרכיב ה- Cloud cost מחושב בהתאם לעלויות הנגזרות מהחלפת הסביבה הפיזית והעברתה לספק חיצוני המנהל חוות שרתים וירטואליים (Misra & Mondal, 2010). קבוצת חוקרים מסין פיתחה שיטה כמותית המבוססת על 3 פרמטרים עיקריים: כמות השרתים הווירטואליים, כמות השרתים הפיזיים, הוצאות חשמל, קירור וכד', כאשר ה- TCO הוא שקלול שלושת המרכיבים. תוצאת חישוב זה הינה המרכיב של Cloud cost בנוסחה של Misra & Mondal. על פי Christine, מרכיב ה- Reduction in Cost בנוסחאות ה- ROI הינו מרכיב משמעותי עבור הארגון אשר מעוניין להגר לשירותי מחשוב וירטואליים. המרכיבים השונים אשר יש לקחת בחשבון הינם: פחת של הציוד, עלות השרתים, עלות התוכנה, עלות הרשת, עלויות תמיכה ותחזוקה, עלויות חשמל, עלויות קירור, עלויות מתקנים נדרשים ועלויות קרקע/שכירות (Christine, et al., 2008). צמד החוקרים Buyya & Abawajy מציינים כי מרכיב עלויות החשמל הינו אחד המשמעותיים בנוסחאת ה- TCO. ובמעבר חברות ה- Data centers לסביבה וירטואלית יקטנו הוצאות החשמל אשר ע.מדות כיום על 11.5 מיליארד דולר בשנה על פי דוח של חברת Mckinsey (Beloglazov, Abawajy, & Buyya, 2010).

תוכן עניינים:
1 מבוא
1.1 אודות ווירטואליזציה
1.2 בחירת הנושא
1.3 על מה נדבר
2 הגדרת ROI
3 וירטואליזציה בארגון
3.1 סוגי וירטואליזציה
3.2 יתרונות/ערך מוסף
3.3 חסרונות/אתגרים
3.4 איך יודעים האם לארגון מתאים וירטואליזציה?
4 חשיבות הנושא
4.1 הגדלת היעילות התפעולית
4.2 לספק אינפורמציה טובה יותר להנהלה
4.3 להפחית עלויות
4.4 לשמר יתרון תחרותי
4.5 לעמוד בציפיות הלקוחות
4.6 התאוששות מאסון
4.7 איכות הסביבה
5 דיון
5.1 דיון בנושא Increase Profit
5.2 דיון בנושא Cloud Cost (TCO - השקעה כוללת)
5.3 דיון בנושא Reduction in cost
6 סיכום מסקנות
7 ביבליוגרפיה
8 נספחים
8.1 נספח 1 - טבלת משקלים למאפייני הארגון
8.2 נספח 2 - נוסחאת חישוב התאמה לווירטואליזציה
8.3 נספח 3 - חישוב Increase Profit עבור TTM
8.4 נספח 4 - חישוב Cost of Cloud per year
8.5 נספח 5 - חישוב TCO לפי (Li, Li, Liu, Qiu, & Wang, 2009)
8.6 נספח 6 - טבלאת חישוב TCO Koomey

קטע מהעבודה:

תגים:

ROI · החזר השקעה · מחשוב · ענן · מערכות מידע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ROI של תהליך וירטואליזציה ארגוני", סמינריון אודות "ROI של תהליך וירטואליזציה ארגוני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.