תנועת "האחים המוסלמים" במצרים בשנים 1928-1949 תנועה אסלאמית פונדמנטליסטית?

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון - ארגון תנועת האחים המוסלמים ודפוסי פעילותה
א. המבנה הארגוני
ב. ההרכב החברתי והכח המספרי
ג. מקורות המימון
ד. סיכום
פרק שני - הרעיון מול המציאות
א. מטרות תנועת האח"ס
1. הקמת חברה אסלאמית
2. הקמת מדינה אסלאמית
ב. היחס למשטר ולחברה
1. היחס לחברה
2. היחס לממסד הדתי ולדת
3. היחס למשטר
ג. אופן השגת המטרה
ד. סיכום
פרק שלישי - ישראל והמערב בראיית תנועת האח"ס
א. היחס למערב ולאימפריאליזם
ב. היחס ליהודים, לישראל ולבעיה הפלסטינית
ג. סיכום

אחרית דבר
הערות שוליים
ביבליוגרפיה (כולל מקורות בשפה הערבית)

מבוא
עם חיסולה של הח'ליפות העות'מאנית ב-1924, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, נקלעו הארצות האסלאמיות לחלל רעיוני ומדיני. העמים, שחיו בארצות האימפריה העות'מאנית ובתוכה מצרים, החלו לחפש אחר אלטרנטיבות להיחלצות מהמצב אליו נקלעו [1]. בנוסף לכך, החוקה החילונית, בהשראה בריטית, שנתקבלה במצרים ב-1923, הרעת המצב הכלכלי במצרים באותה תקופה, המצוקה הגדולה בכפר המצרי שתושביו רעבו ללחם וחוסר העבודה הגובר בערים היוו, נוסף למצב הפוליטי שנוצר, קרקע פוריה לצמיחת התנועה הפונדמנטליסטית הגדולה ביותר במצרים - תנועת "האחים המוסלמים" (להלן האח"ס) [2].

באווירה זו נוסדה בעיר אסמאעיליה שבמצרים במרץ 1928 תנועת האח"ס על ידי חסן אחמד עבד אלרחמן אלבנא. נראה כי בכל רחבי מצרים היתה אסמאעיליה נוחה ביותר לשמש מקום להקמת תנועת האח"ס. הפקידים הזרים בחברת תעלת סואץ, שהשתכנו בעיר וחיו חיי ראווה, נראו בעיני תושביה המצריים של העיר כמגלמי דמות הזר המנצל את התושב המקומי המתפרנס בדוחק.
אורח חיים זה אישר את תורת האח"ס בדבר השתלטות המערב הכופר על המזרח המוסלמי. נוסף על כך, נמצא אלבנא בעיר זו מחוץ לתחום תחרותן של המפלגות האחרות ורחוק מעיני המשטרה הפוליטית [3].

חסן אלבנא נולד ב-1906 בעיר אלמחמודיה למשפחה מוסלמית אדוקה והושפע רבות מאביו, השיח' אחמד אלבנא, ששימש כאמאם במסגד והיה מגדולי חכמי הדת במצרים. בילדותו למד חסן אלבנא ב"כתאב" ("חדר") ועוד בצעירותו היה ניתן להבחין ביכולת המנהיגות שלו ובכושרו למשוך אחריו אנשים ולטעת בהם אמון. בצעירותו עסק בהקמת אגודות רבות למלחמה בשחיתות במצרים ובמיסיונרים הנוצריים. חסן אלבנא השלים את לימודיו ב"דאר אלעלום" (בית מדרש למורים) בקהיר בשנת 1927, ומונה למורה בבי"ס יסודי באסמאעיליה. אלבנא התמסר במיוחד ללימודי הדת ומיד עם סיום לימודיו החל להטיף לחזרה לאסלאם [4]. הוא היה מודע לעובדה שהוגי דעות נמצאים במיעוט, ולרוב נתקלים בסכנות המאיימות על חייהם ובניכור מצד החברה. אך יחד עם זאת, הוא היה מודע לעוצמת השפעתם החוצה גבולות. הסיסמאות שהנחילו האח"ס בראשית דרכם, כגון: "לא תע'ייר אלא באלאימאן ווחדת אלאח'ואן" ("אין שינוי אלא באמצעות האמונה ואחדות האחים"), ו"אללה ע'איתנא, אלרסול זעימנא, אלקראן דסתורנא ואלמות פי סביל אללה אסמא אמאנינא" ("אללה תכליתנו, השליח מנהיגנו, הקוראן חוקתנו והמוות למען אללה הנשגב שבשאיפותנו"), עברו במהרה בין האנשים וצברו תאוצה בייחוד לאחר ההתנקשות בחייו של חסן אלבנא (פברואר 5] (49]. היותו של חסן אלבנא האישיות המרכזית בתנועה ("המדריך הכללי" - "אלמרשד אלעאם") עד סוף ימיו, והיותו ניחן בסגולות מיוחדות של מנהיג תנועה עממית הפכו את התנועה במרוצת עשרים השנים הראשונות שלה לתנועה שסחפה אחריה המונים רבים מכל שכבות האוכלוסיה בכל מקום במצרים, ואף מחוצה לה. ואכן, לאחר מותו לא נמצא איש שמסוגל היה למלא את מקומו בארגון פעולות המחתרת של האח"ס [6].

בעבודתי זו אדון בדפוסי פעילותה של תנועת האח"ס במצרים בהנהגת האמאם חסן אלבנא, וכן במטרותיה, יחסה לחברה, למשטר, לממסד הדתי, אופן השגתה את מטרותיה וכיצד רואה התנועה את ישראל ואת המערב. במסגרת העבודה אנסה להראות כיצד הצליח אדם יחיד להקים תנועה דתית המונית, תנועה אשר שורשיה נטועים בכל רחבי המזרח התיכון עד עצם היום הזה, בתוך מדינה חילונית שהיתה שרויה תחת השפעת האימפריאליזם הבריטי, וכן אנסה לענות על השאלה - האם היתה זו תנועה דתית פונדמנטליסטית אלימה שקראה להפיל את השלטון או שמא היתה זו תנועה דתית אשר ראתה עצמה חלק מהנוף הפוליטי והחברתי במצרים במהלך שנות ה-30' וה- 40'?. טווח השנים בהן תעסוק עבודתי יהיה בין 1928, שנת ייסודה של התנועה, לבין 1949, השנה בה התנקשו בחייו של חסן אלבנא.
--------------------------------------------------------------------------------
1. אלאח'ואן אלמסלמון פי סטור, (ללא מחבר, ללא הוצאה, ללא תאריך), ע"ע 4 -3.
2. צלאח, שאדי, אלשהידאן - חסן אלבנא וסיד קטב, (אלמנצורה: דאר אלופאא' ללטבאעה ואלנשר ואלתוזיע, 1991), עמ' 12.
3. יעקב, בהם, אגודת האחים המוסלמים במצרים, (ירושלים: משרד החוץ, 1952), עמ' 5.
4. פריד, עבד אלח'אלק, אלאח'ואן אלמסלמון פי מיזאן אלחק, (קהיר: דאר אלצחוה ללנשר ואלתוזיע,
1987), ע"ע 26 - 25.
5. מחמד, מחפוט', אלד'ין ט'למו: אלתנט'ימאת אלאסלאמיה פי מצר, (לונדון: ראיד אלראיס,1988) ע"ע 15 - 14.
ראה, למשל, חסן, אלבנא, מג'מועת רסאא'ל אלאמאם אלשהיד חסן אלבנא, (אלמנצורה: דאר אלופאא',
1988), עמ' 100.
6. בהם, שם, עמ' 6.

מקורות:

אלאח'ואן אלמסלמון פי סטור. ללא מחבר, ללא הוצאה, ללא תאריך.
אלבנא, חסן. "אסלאמנא - רסאלת אלמאתמר אלח'אמס", צות אלחק, 5 (1977), ע"ע 3- 61.
אלבנא, חסן. מג'מועת רסאא'ל אלאמאם אלשהיד חסן אלבנא. אלמנצורה: דאר אלופאא', 1988.
אלבנא, חסן. "פלסטין מע מראכש", אלאח'ואן אלמסלמון, 7 (1936), ע"ע 1 - 12.
אלמטעני, עבד אלעט'ים. 19 רסאלה מן חסן אלבנא אלא קיאדאת אלדעוה אלאסלאמיה. קהיר: דאר אלאנצאר, 1979.
אלסאדאת, אנור. צפחאת מג'הולה מן כתאב אלת'ורה. קהיר: דאר אלתחריר ללטבאעה ואלנשר, 1954.
אלסיד אלוכיל, מחמד. כברא אלחרכאת אלאסלאמיה פי אלקרן אלראבע עשר אלהג'רי. אלמנצורה: דאר אלופאא' ללטבאעה ואלנשר ואלתוזיע, 1986.
אלתלמסאני, עמר. ד'כריאת לא מד'כראת. מצרים: דאר אלאנצאר ללטבאעה אלאסלאמיה, 1985.
אסמאעיל, כאמל. אלאח'ואן אלמסלמון פי חרב פלסטין. קהיר: מטבעת דאר אלכתאב אלערבי, 1951.
בהם, יעקב. אגודת האחים המוסלמים במצרים. ירושלים: משרד החוץ, 1952.
הורי, כריס ופיטר צ'יפנדייל. אסלאם מהו?. ת"א: אחיאסף בע"מ, 1991.
זכי, מחמד. אלאח'ואן אלמסלמון ואלמג'תמע אלמצרי. קהיר: דאר אלאנצאר, 1980.
מחפוט', מחמד. אלד'ין ט'למו: אלתנט'ימאת אלאסלאמיה פי מצר. לונדון: ראיד אלראיס, 1988.
עבד אלחלים, מחמוד. אלאח'ואן אלמסלמון - אחדאת' צנעת אלתאריח' - אלג'זא אלאול. אלכסנדריה: דאר אלדעוה ללטבע ואלנשר ואלתוזיע, 1978.
עבד אלח'אלק, פריד. אלאח'ואן אלמסלמון פי מיזאן אלחק. קהיר: דאר אלצחוה ללנשר ואלתוזיע, 1987.
עבד אלסמאן, מחמד. חסן אלבנא - אלרג'ל ואלפכרה. קהיר: דאר אלאעתצאם, 1977.
צדיק, עלי. אלאח'ואן אלמסלמון בין ארהאב פארוק ועבד אלנאצר. קהיר: דאר אלאעתצאם, 1987.
רסלאן, עת'מאן. אלתרביה אלסיאסיה ענד ג'מאעת "אלאח'ואן אלמסלמון". קהיר: דאר אלנשר ואלתוזיע אלאסלאמיה, 1989.
שאדי, צלאח. אלשהידאן - חסן אלבנא וסיד קטב. אלמנצורה: דאר אלופאא' ללטבאעה ואלנשר ואלתוזיע, 1991.
Abed Kotob, Sana. "The Accommodationists Speak: Goals and Strategies of the Muslim Brotherhood of Egypt", International Jornal of Middle East Studies, 27, 1995, pp. 321 - 339.
Carr'e, Olivier. "From Banna to Qutb and "Qutbism": The Radicalization of Fundamentalist Thought Under Three Regimes", in S. Shami, ed, Egypt from Monarchy to Republic: A Reassessement of Revolution and Change, Boulder: Westview, 1995, p. 181 - 193.
Gomma, Ahmad M. "Islamic Fundamentalism in Egypt during the 1930's and 1970's: Comparative Notes", in G. R. Warburg and U. M. Kupferschmidt, eds, Islamic Nationalism and Radicalism in Egypt and the Sudan, New York: Praeger, 1983, p. 143 - 158.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תנועת "האחים המוסלמים" במצרים בשנים 1928-1949 תנועה אסלאמית פונדמנטליסטית?", סמינריון אודות "תנועת "האחים המוסלמים" במצרים בשנים 1928-1949 תנועה אסלאמית פונדמנטליסטית?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.