צבא ירדן

תקציר העבודה:

א. רקע
האמירות העבר-ירדנית, אשר לימים הפכה לממלכה הירדנית, הונחה אבן הפינה ליסודו של הצבא הירדני או בשמו המתוקן "הצבא הערבי הירדני".
הלגיון הירדני הוקם למעשה, באוקטובר 1920, עוד בטרם נתנה בריטניה את אישורה להקמת האדמיניסטרציה העבר-ירדנית בראשותו של עבדאללה.
משנת 49', עת כינונה של הממלכה הירדנית ההאשמית בגבולותיה הנוכחיים ועד תחילת שנות ה-60' היו תולדותיה של הממלכה סוערים ביותר. גורמי חוץ התערבו, השפיעו והשתלבו עם גורמי פנים יותר מבכל מדינה ערבית אחרת. מנגד הממלכה הירדנית לא התירה כל פעולה אופוזיציונית במסגרת דמוקרטית, על כן, כל שאיפה לשינוי פני המשטר הפנימי או האוריינטאציה הבינלאומית לבשה צורת קשר, מחתרת ומעשי טרור, אשר זעזעו את אשיות המדינה, כרצח המלך עבדאללה ב1951 - ורצח ראש הממשלה הזא אל-מג'אלי ב-1960.
צבא ירדן עבר מהלכים שונים מאז הקמתו.
-במלחמות נגד הישראלים
-בדיכוי ניסיונות הפיכה
-בהשלטת סדר והתפרעויות בתוך הממלכה ההאשמית.
כדי לתמרן בהתאם למצב המדיני והפוליטי-פנימי בממלכה, עבר צבא ירדן תהליכים וריאורגניזציה פעמים אחדות.

ב. קשר זרקא
בבואנו לעמוד על מהות הפרובלמטיקה של צבא ירדן, נבחן כללית את אחד האירועים מתוך שרשרת אירועים שעבר צבא זה מיום הקמתו ועד לשנים האחרונות, ולו רק ע"מ שישמש אותנו כאינדיקציה למערכת התרחישים שעבר צבא זה.
באפריל 57, על רקע התפטרותה של ממשלת נבלוסי, הגיב הציבור בהפגנות המוניות בעמאן. באותו יום בוצע
נסיון של הפיכה צבאית. לפנות ערב הורה מפקד החטיבה מען אבו-נואר, לחלק מכוחות חטיבת חיל הרגלים
"האמירה עאליה", בעיירה זרקא, לפתוח באש לעבר חיילי היחידות הבדוויות בחטיבתו אשר לא נתנו למורדים לצאת מהמחנה וידועים כתומכי המלך.
מען אבו-נואר, פעל בעידוד ובשליחות בן דודו הרמטכ"ל דאז עלי אבו-נואר, הראשון ניסה באירוע זה להביא להפלת משטרו של המלך חוסיין. אולם בחצות הלילה הזמין המלך חוסיין את עלי אבו נואר, ויחד אתו נסע במכונית ישר לזרקא. בדרכם נפגשו עם פלוגה של בדווים מהלגיון, שחשו לבירה כדי להגן על המלך. כשהכירו את נוסעי המכונית, הריעו למלך ואילו את אבו נואר רצו להרוג. חוסיין ציווה על אבו נואר לחזור לעמאן, והוא עצמו המשיך בלווית החיילים הבדווים את דרכו לזרקא ונכנס למחנה הצבא כמנצח.
אומץ לבו ניזון לא במעט מהכרתו העצמית כבן המשפחה ההאשמית, מצאצאי מחמד והוא הטיח כנגד הקצינים המתמרדים, שהם מרימים יד על איש מבני הנביא. לאמור מהלך ניסיון ההפיכה לא צלח.1
אך ראוי לציין, כי מהלך כזה לא היה מתקיים אילולא התרחישים שהיו באותן שנים הן במעגל הפנימי והן במעגל החיצוני בממלכה הירדנית.

ג. המטרה
מטרת עבודה זו:
-לציין אינפורמטיבית וכרונולוגית את התפתחות צבא ירדן מיום כינונו ועד מלחמת 48, כחומר רקע להבנת הנושא המרכזי של עבודה זו.
-לבחון את מידת מעורבותו של הצבא הירדני בפוליטיקה בשנים 67-49 בנסיון להשיב על השאלות הבאות.
1. האם ככלל היתה מעורבות פוליטית גורפת בקרב הצבא הירדני, או שמא היתה זו מעורבות מקומית וחד פעמית שחיסלו אותה במהירות?
2. איך הושפעו ענייני ניהול הממלכה הפנימיים והחיצוניים כתוצאה ממעורבות זו?
3. האם מעורבות פוליטית של הגוף הצבאי היא דבר בלתי אפשרי, לאור אופיו של המשטר, ו\או הרכבו החברתי של הצבא?
-נדון בנסיונות ההפיכה שאירעו בין השנים 58 - 49, תוך בחינת התרחישים שקדמו להם.
-נייחד פרק נפרד לשני נסיונות ההפיכה של אל - תל, ושל עלי אבו נואר תוך שימת לב להבדלים בינהם.
-"ניקוי האורוות" במערכת הפוליטית והצבאית מיסודות המתנגדים למשטר, עת שינס המלך מותניו ואחז ברסן השלטון ביד רמה.
____________________
1 בר-לביא, זאב. המשטר ההאשמי 1967-1949 ומעמדו בגדה המערבית תל-אביב: מכון שילוח, 1981, עמ'
28. (להלן: בר-לביא, המשטר ההאשמי).

ראשי פרקים:
מבוא
פרק ראשון - התפתחות הצבא הירדני
הערות שוליים לפרק ראשון
פרק שני - מלחמת 1948 והשלכות סיפוח הגדה
המערבית על הצבא
הערות שוליים לפרק שני
פרק שלישי - הצבא ושתי המרידות בממלכה
הערות שוליים לפרק שלישי
פרק רביעי - מהתפכחות ליציבות בשנים 67-57
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אגרץ א. צבאות הערבים בדורנו, תל אביב: הוצאת מערכות, 1948.
אל-תל, עבדאללה, זכרונות, תל-אביב: משרד הביטחון, 1964, עמ' 337-335
בארי, אליעזר. הקצונה והשלטון בעולם הערבי, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ הארצי, 1966,
ביילי, יצחק סקירה חודשית "המאבק הבין-ערבי סביב ייצוג הפלשתינאים". הוצאת מטכ"ל, אוקטובר 77, עמ' 4.
בר-לביא, המשטר ההאשמי 1967-1949 ומעמדו בגדה המערבית, מכון שילוח, 1981, עמ' 28.
גולן אביעזר, המזרח התיכון ירדן תל אביב: פרסוםמטכ"ל וקצין חינוך ראשי, 1965, עמ' 49.
דן, אוריאל, משטר בירדן ומתנגדיו 1970-1949, חברה ומשטר בעולם הערבי, ירושלים: 1977, עמ' 134-133. (להלן: דן, המשטר בירדן).
נבו, יוסף תקופת וצפי אל-תל מירדן 1971-1970 חיפה: עיונים בחקר המזה"ת מס' 18, פברואר 79, עמ' 3.
נדב, ספרן, העימות הערבי ישראלי 1967-1948, ירושלים: הוצאת כתר 1969,
סופר, נעים, "השתלבות הגדה המערבית בממלכת ירדן", המזרח החדש, (עורך: גבריאל בר), כרך ו', חוברת 3, האוניברסיטה העברית בירושלים: 1955, עמ' 195-192.
סלע, אברהם, "יחסי המלך עבדאללה וממשלת ישראל במלחמת העצמאות - בחינה מחודשת", קתדרה (57), 1990, ע"ע 120-124, 150.
Clinton, Bailey, The participation of the palestinians in the politics of Jordan, Columbia University, ph. 1966, pp. 78-84.
Dann, Uriel, "Glubb and the Politization of the Arab Legion", Asian and African Studies, Vol. 21, No 2 (July 1982), p. 214.
Dann, Uriel, King Hussein and the challenge of arab Redicalism 1955-1967, New York: Oxford university press, 1989, pp. 110-111.
El-Edroes Syed, Ali. The Hashemite Arab Army 1908-1979 Amman: Publising Commitee, 1980.
Glubb, John Bagot, A soldier with the arabs, London: Hodder and stoughton, 1957, pp. 280-281.
Lunt, James. Glubb, A Biography, London: Harvill Press, 1984, p. 214..
Royle, Trevor. Glubb Pasha, London: Little, Brown and Company, 1992, p.p. 175-176
Shwadran, Benjamin. Jordan. A State of Tension, New York: Council for middle eastern affairs press, 1959, p. 142.
Susser, Asher On both banks of Jordan Tel-Aviv: Frank Cass and Co. 1994, pp. 150-156.
Vatikiotis, P.J. Politics and the military in Jordan, London: Frank cass and co. 1967, pp. 99-100.

תגים:

ירדן · ערב · פוליטיקה · הירדני · הצבא · התפתחות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "צבא ירדן", סמינריון אודות "צבא ירדן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.